Jump to content
החלפת מצב חיפוש
החלפת מצב תפריט
450K‏
15
3
1M‏
Pinkas
שינוי מצב תפריט ההעדפות
החלפת מצב תפריט אישי
לא בחשבון
כתובת ה־IP שלך תהיה גלויה לציבור אם תעשה עריכות כלשהן.

סונטת סתיו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פעולות נוספות
סונטת סתיו
Höstsonaten
כרזת הסרט
כרזת הסרט
כרזת הסרט
שחקנים ראשיים אינגריד ברגמן
ליב אולמן
לנה נימן
הלבר ביורק
צילום סוון ניקוויסט
מדינה גרמניה המערביתגרמניה המערבית גרמניה המערבית
חברה מפיצה Constantin Film
הקרנת בכורה 8 באוקטובר 1978
משך הקרנה 99 דקות
שפת הסרט שוודית, אנגלית
תקציב {{#property:P2769}}
הכנסות באתר מוג'ו קובץ:Box Office Mojo Neto Logo.png {{#property:P1237}}
דף הסרט ב־IMDb

סונטת סתיו (בשוודית: Höstsonaten) הוא סרט דרמה משנת 1978 שנכתב ובוים בידי אינגמר ברגמן, עם אינגריד ברגמן, ליב אולמן ולנה נימן בתפקידים הראשיים.

זה סרטה האחרון של אינגריד ברגמן ושיתוף הפעולה היחיד שלה עם אינגמר ברגמן.

חלק מהעלילה מתואר בפלשבק בו מופיעה לין אולמן, בתם המשותפת של אינגמר ברגמן וליב אולמן, בתור אווה הילדה (ללא מילים).

הסרט עובד גם להצגת תיאטרון והוצג גם בישראל - בהבימה (עם ליא קניג וטטיאנה קנליס אולייר) ובבית צבי.

העלילה הדרמטית היא על מפגש של יממה בין אם לבתה אותה לא ראתה שבע שנים ועל השיחות הטעונות בין שתיהן על רקע משקעי ותסכולי העבר. במסע כואב אל תוך הלילה נחשפים רגשות שהודחקו, מטענים אותם הזמן והמרחק לא הצליחו לעמעם.

הסרט הופץ בישראל על ידי פורום פילם.[1]

תקציר העלילה עריכה

שרלוט אנדרגסט (אינגריד ברגמן) היא פסנתרנית בעל שם בינלאומי. בתה אווה (ליב אולמן), גרה בכפר קטן עם בעלה ויקטור (הלבר ביורק) המשמש ככומר הקהילה. היה להם ילד, אריק, שטבע באגם. אתם גרה גם אחותה הלנה (לנה נימן). הלנה חולה במחלה נוירלוגית קשה הגורמת לה לשיתוק והפרעות קשות בדיבור. רק אווה מסוגלת להבין אותה ולטפל בה.

שרלוט שהייתה עסוקה בקריירה שלה הכניסה את הלנה למוסד סיעודי. לאחר שאריק מת החליטה אווה בהסכמת בעלה להעביר את הלנה לביתם בלי להודיע לשרלוט.

בעלה האחרון של שרלוט היה הצ'לן לאונרדו והוא מת מסרטן. אווה שלא ראתה את אמה שבע שנים החליטה להזמין אותה לביתם כדי לעודד אותה. שרלוט מופתעת למצוא בדירה את הלנה ואווה אומרת שלא הודיעה לה על כך כי חששה שלא תגיע בגלל זה. הלנה מוציאה בקושי את המילה "אמא" ושרלוט מלטפת אותה בבמט קפוא.

אווה הכינה לאמה את נגינה הפרלוד מס' 2 של שופן. היא מנגנת ושרלוט בפנים קפואות מתקשה לשבח את נגינתה ומדגימה לה בנגינה ללא תווים איך צריך לנגן את הפרלוד.

בלילה חולמת שרלוט שאווה מנסה לחנוק אותה ומתעוררת בצווחה. אווה מגיעה לחדרה ואז מתחיל דוח שיח ארוך בין האם והבת. אווה מאשימה את אמה בהזנחת המשפחה ובהתרכזות רק בעצמה ובקריירה שלה ובכך שהכריחה אותה לבצע הפלה כשהייתה בגיל ההתבגרות ושרלוט מודה שיש בה איזו נכות רגשית כי לא קבלה שום רגשות אהבה מהוריה.

הלנה זוחלת לחדרם וממלמלת "אמא" אך הן לא שומעות אותה.

שרלוט מותשת, את המצב מציל האמרגן שלה פאול (גונאר ביוגסטרנד) שמציע לה הופעה (הם משוחחים באנגלית). שרלוט מקצרת את ביקורה ונפרדת מאווה. אווה כותבת מכתב התנצלות ונותנת לוויקטור לשלוח אותו למרות שהם בטוחים שהיא לא תפתח אותו.

צוות השחקנים עריכה

שם השחקן/ית שם הדמות הערות
אינגריד ברגמן שרלוט אנדרגסט האם
ליב אולמן אווה בת
לנה נימן הלנה בת
הלבר ביורק ויקטור בעלה של אווה
גונאר ביוגסטרנד פאול אמרגן
לין אולמן אווה כילדה

פרסים עריכה

פרס אוסקר עריכה

פרס גלובוס הזהב עריכה

פרס דוד די דונטלו עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה

  1. ^ סרטים - סונטת סתיו, מסמך באתר ארכיון המדינה
פרס גלובוס הזהב לסרט הזר הטוב ביותר
1965–1980 ג'ולייטה של הרוחות (1965) • גבר ואישה (1966) • לחיות בשביל לחיות (1967) • מלחמה ושלום (1968) • Z‏ (1969) • נוסע עובר בגשם (1970) • השוטר אזולאי (1971) • המהגרים, העולם החדש (1972) • הולכי הרגל (1973) • תמונות מחיי נישואין (1974) • שקרים שסיפר לי אבי (1975) • פנים מול פנים (1976) • יום מיוחד (1977) • סונטת סתיו (1978) • כלוב העליזים (1979) • טס (1980)
1981–2000 מרכבות האש (1981) • גנדי (1982) • פאני ואלכסנדר (1983) • המעבר להודו (1984) • הסיפור הרשמי (1985) • התקיפה (1986) • סיפורים שסיפרתי לאמא (1987) • פלה הכובש (1988) • סינמה פרדיסו (1989) • סיראנו דה ברז'רק (1990) • אירופה אירופה (1991) • הודו סין (1992) • שלום לפילגש (1993) • פארינלי (1994) • עלובי החיים (1995) • קוליה (1996) • החיים שלי בוורוד (1997) • תחנה מרכזית (1998) • הכל אודות אמא (1999) • נמר, דרקון (2000)
2001–2020 שטח הפקר (2001) • דבר אליה (2002) • אוסמה (2003) • הים שבפנים (2004) • גן עדן עכשיו (2005) • מכתבים מאיוו ג'ימה (2006) • הפרפר ופעמון הצלילה (2007) • ואלס עם באשיר (2008) • סרט לבן (2009) • בעולם טוב יותר (2010) • פרידה (2011) • אהבה (2012) • יפה לנצח (2013) • לוויתן (2014) • הבן של שאול (2015) • היא (2016) • משום מקום (2017) • רומא (2018) • פרזיטים (2019) • מינארי (2020)
2021–היום הנהגת של מר יוסוקה (2021) • ארגנטינה, 1985 (2022) ‏•‏‏ אנטומיה של נפילה (2023) ‏•‏‏ אמיליה פרז (2024) • הסוכן החשאי (2025)
אוחזר מתוך "https://www.yisraelpedia.com/index.php?title=סונטת_סתיו&oldid=800244"