קסנופון
פעולות נוספות
| קובץ:Xenophon.jpg | |
| לידה |
430 לפנה"ס לערך אתונה העתיקה |
|---|---|
| פטירה | 354 לפנה"ס (בגיל 76 בערך) |
| שפות היצירה | יוונית עתיקה |
| הושפע מ | סוקרטס |
קסנופון בן גרילוס (ביוונית: Ξενοφών, בלטינית: Xenophon; לערך 430 לפנה"ס – 354 לפנה"ס)[1] היה היסטוריון, מצביא ופילוסוף אתונאי.
ביוגרפיה עריכה
קסנופון נולד באתונה בשנת 430 לפנה"ס לערך, למשפחה אזרחית אמידה,[2] וקיבל חינוך מצוין. בהיותו כבן 20, הכיר את הפילוסוף סוקרטס,[2] נמנה עם חוג תלמידיו, ובמשך כעשר שנים היה ממקורביו.[2]
לאחר שנקרא מביתו על ידי פרוקסנוס מבואשיה, פנה קסנופון לסוקרטס, ובהתאם לעצתו, יצא למקדש בדלפי לשאול את אפולו לגבי הצטרפות למסע אליו נקרא[3]. לאחר מכן, ובהתאם לתשובה, הצטרף אל צבא השכירים של כורש הצעיר, שניסה להדיח את אחיו ארתחששתא השני מכס המלכות. המרידה הסתיימה במפלתו של כורש הצעיר שנהרג בשנת 401 לפנה"ס בקרב קונקסה (אנ'). צבא השכירים הגדול, שמנה למעלה מ-10,000 לוחמים, יצא למסע מערבה בחזרה ליוון תחת פיקודם של פרוקסינוס, מינון, אגיאס וקליארכוס. אך אלו נתפסו מיד עם תחילת המסע לאחר תחבולה של כוחו הצבאי הקרוב של ארתחשסתא. קסנופון, בקור רוח ובאומץ לב, לקח פיקוד על כל צבא השכירים, ארגן אותו והרים את רוחו, והובילו אותו חזרה ליוון, בסיוע פיקודם של קצינים יוונים נוספים. קסנופון תיאר את סיפור המסע בחיבורו "אנבסיס". הוא הפקיד את שארית רבבת החיילים תחת פיקוד ספרטאי, ובשנים 399–396 לפנה"ס נשאר באסיה הקטנה.[2]
בשנת 396 לפנה"ס הצטרף קסנופון למטה של אגסילאוס מלך ספרטה, בעת מלחמת ספרטה-פרס.[2] פרוץ המלחמה הקורינתית מנעה את המשך הפעילות של הצבא הספרטני על אדמת פרס. יחד עם המלך שב ליוון ובשנת 394 לפנה"ס השתתף בקרב קורונאה נגד ברית מדינות יווניות שכללה את אתונה. בשל היותו במחנה הספרטאי בקרב, נידון קסנופון על ידי שלטונות אתונה לגלות באשמת בגידה במולדת.[2]
במשך מספר שנים היה קסנופון איש-סודו של אגסילאוס, ובתחילת שנות ה-80 קיבל מידי שלטונות ספרטה אחוזה בסקילוס (אנ'), בקרבת אולימפיה, שם עסק בניהול האחוזה, בציד, בחינוך בניו ובעבודה ספרותית. בעקבות תבוסת ספרטה לתבאי בקרב לאוקטרה (371 לפנה"ס), עזב קסנופון לקורינתוס. בשנת 367–366 לפנה"ס, בעקבות התקרבות בין ספרטה לאתונה לנכוח התעצמותה של תבאי, ביטלו שלטונות אתונה את עונש הגלות שלו, ואת שנות חייו האחרונות עשה בעיר מולדתו, עד מותו בשנות ה-50 של המאה ה-4 לפנה"ס.[2]
כתלמיד של סוקרטס, נהג קסנופון לרשום את שיעוריו. לפי דיוגנס לארטיוס, בסביבות שנת 430 היו ידועות ליוונים שיטות ראשונות לקצרנות ביוונית. יש טענות שנויות במחלוקת[4] כי בעזרת שיטת קצרנות שהמציא או שיכלל רשם קסנופון את דברי סוקרטס ואת מחשבותיו בנוגע לסוקרטס ותורתו.
יצירותיו עריכה
קסנופון היה סופר פורה, שכתב חיבורים רבים, המתחלקים לכתבים היסטוריים, סוקרטיים, מקצועיים ופוליטיים.[5] הוא ההיסטוריון היחידי מהמאה ה-4 לפנה"ס שכתביו נשתמרו בשלמותם.[6]
עבודות היסטוריות וביוגרפיות עריכה
- "אנבסיס" – החשוב שבספריו.[5] הספר מתאר את מסעם של 10,000 שכירי חרב יוונים, רובם הופליטים ופלטסטים, באסיה הקטנה במהלך מרד כורש הצעיר באחיו ארתחששתא השני מלך פרס. תחילה הוא פרסם את החיבור בשם בדוי: תמיסטוגנס מסירקוסאי. היצירה בשלמותה פורסמה לאחר המסע תחת שמו המקורי.
- "חינוכו של כורש" (אנ') (ביוונית: Κύρου παιδεία, בלטינית: Cyropaedia) – ספק ביוגרפיה היסטורית ספק רומן היסטורי. החיבור מתאר מתוך אידיאליזציה את חינוכו ופועלו של המלך כורש, מייסד האימפריה הפרסית.[5]
- "הלניקה" ("היסטוריה יוונית") – החשוב שבכתביו ההיסטוריים. חיבור בן 7 ספרים, שני הראשונים הם המשך לחיבור "תולדות המלחמה הפלופונסית" של תוקידידס, שמת בטרם הספיק להשלים את חיבורו, ושאר הספרים מתארים את תולדות יוון מסוף המלחמה הפלופונסית ועד שנת 362 לפנה"ס, כשהסתיימה ההגמוניה של תבאי ביוון.[5] החיבור מתאר את האירועים שהתרחשו בין 411 לפנה"ס ל-362 לפנה"ס: כיבוש אתונה, שלטון "שלושים הטיראנים", שיקום הדמוקרטיה (404 לפנה"ס) ותקופת ההגמוניה הספרטנית.
- "אגסילאוס" – ביוגרפיה מהללת של אגסילאוס השני מלך ספרטה, ידידו של קסנופון.[5]
עבודות ודיאלוגים סוקרטיים עריכה
- "זכרונות על סוקרטס" (Ἀπομνημονεύματα) (אנ') – חיבור בארבעה ספרים.[5]
- "המשתה" (Συμπόσιον) (אנ')
- "ההגנה של סוקרטס" או "התנצלותו של סוקרטס"[5] (אנ') ("אפולוגיה")
- "על ניהול משק הבית"
- "היירון" (Ἱέρων) (אנ') – דיאלוג דמיוני בין היירון הראשון, הטיראן של סירקוסאי, לבין הפייטן סימונידס, בנושא טיבו של שלטון-יחיד.[5]
מסות קצרות עריכה
- "היפרכיקוס" (Ἱππαρχικός) (אנ') – אחד משני חיבורים על טיפול בסוסים. נקרא גם "מפקד הפרשים".
- "על ציד עם כלבים" (Cynegeticus, Κυνηγετικός) (אנ')
- "דרכים ואמצעים" (Πόροι ἢ περὶ Προσόδων) (אנ')
- "מדינת הספרטנים" או "מדינת הלאקדאימונים" (Λακεδαιμονίων Πολιτεία) (אנ') – עוסק במוסדות המדיניים של ספרטה ובמתכונות החברתיות שלה. חיבור זה הוא הביטוי הנלהב ביותר להערצתו של קסנופון את ספרטה. עם זאת, הוא מכיל פרק יוצא דופן שתוכנו ביקורת כלפי ספרטה של ימיו של קסנופון, על שהתרחקה מחוקי ליקורגוס.[7]
- "על טיפול בסוסים" (Περὶ ἱππικῆς) (אנ')
כמו כן, חיבר קסנופון כמה ספרי הדרכה צבאיים וספרי הגות, בעיקר על מורו סוקרטס.
תרגומי כתביו לעברית עריכה
- זכרונות. תרגם מיוונית בצירוף מבוא והערות א' סימון. ירושלים, הוצאת מאגנס, תש"ך
- כּסינופון, אנאבאסיס (מסע הרבבה)
- תרגם מיוונית והוסיף הערות א"א הלוי. הקדים מבוא אלכסנדר פוקס. ירושלים, מוסד ביאליק, תשכ"ט; גרסה מקוונת של הספר (לבעלי הרשאה), באתר "כותר"
- תרגם מאנגלית: אריה חשביה. משרד הביטחון – ההוצאה לאור, 1984.
- דיאלוגים סוקרטיים. ערך ותרגם גבריאל דנציג. ירושלים, הוצאת שלם, 2002; גרסה מקוונת של הספר (לבעלי הרשאה), באתר "כותר"
- מדינת הספרטנים. תרגמה מיוונית והוסיפה מבוא ופירוש דבורה גילולה. ירושלים, הוצאת מאגנס, האוניברסיטה העברית, תשע"א
לקריאה נוספת עריכה
- דוד אשרי (ד.אש.), "כְּסֶנוֹפוֹן", האנציקלופדיה העברית (כרך כ), חברה להוצאת אנציקלופדיות, תשל"א, עמ' 940 - 943
- מדינת הספרטנים. תרגמה מיוונית והוסיפה מבוא ופירוש דבורה גילולה. ירושלים, הוצאת מאגנס, האוניברסיטה העברית, תשע"א, עמודים 24–27
- אלכסנדר פוקס, "קסנופון: 'מסע הרבבה' (אנבסיס)", בתוך: לא לשם שעשוע בלבד - היסטוריוגרפיה יוונית, מוסד ביאליק, עמ' 144; גרסה מקוונת של הספר (לבעלי הרשאה), באתר "כותר"
- William W. Baker, An Apologetic for Xenophon's Memorabilia, The Classical Journal, 2 Feb.1917, עמ' 293-309, JSTOR 3288050
קישורים חיצוניים עריכה
- קובץ:National Library IL logo.svg כסנופון, דף שער בספרייה הלאומית
- הספרים של כסנופון, באתר "סימניה"
- קסנופון, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- כתבי קסנופון בפרויקט גוטנברג (באנגלית)
- קסנופון, באתר אנציקלופדיית ההיסטוריה העולמית (באנגלית)
הערות שוליים עריכה
- ^ Who Was Xenophon? A Guide to Xenophon’s Life and Works - 2025, MasterClass (ב־English)
- ^ 1 2 3 4 5 6 7 אלכסנדר פוקס, "כסינופון: 'מסע הרבבה'", בתוך: כסינופון, אנאבאסיס, תרגום א. א. הלוי, מבוא, עמ' 7.
- ^ כסינופון, אנאבאסיס, ספר שלישי, פרק א.
- ^ William Baker [דרושה הבהרה]
- ^ 1 2 3 4 5 6 7 8 אלכסנדר פוקס, "כסינופון: 'מסע הרבבה'", בתוך: כסינופון, אנאבאסיס, תרגום א. א. הלוי, מבוא, עמ' 8.
- ^ תולדות התקופה ההלניסטית, האוניברסיטה הפתוחה, יחידה 10 (כתבה: אביבה קציר), עמ' 138.
- ^ תולדות התקופה ההלניסטית, האוניברסיטה הפתוחה, יחידה 1 (כתב: אפרים דוד), עמ' 21.
| תרבות יוון העתיקה | ||
|---|---|---|
| תרבות יוון העתיקה | מיתולוגיה • אמנות • פיסול • קדרות • הומוסקסואליות • זנות • חקלאות • כלכלה • מטבח • משפט • עבדות • פדרסטיה • רפואה • מלחמה | קובץ:AGMA Tetradrachm Athens 5c BC.jpg |
| פילוסופיה ביוון העתיקה | פיתגורס • הרקליטוס • פארמנידס • פרוטגורס • אמפדוקלס • דמוקריטוס • סוקרטס • אפלטון • אריסטו • זנון מכתיון • אפיקורוס | |
| מתמטיקה | ארכימדס • אוקלידס • תאלס • פיתגורס • דיופנטוס • ארטוסתנס • תלמי | |
| ספרות | הומרוס • האיליאדה • האודיסאה • הסיודוס • פינדארוס • הרודוטוס • תוקידידס • קסנופון • פוליביוס | |
| תיאטרון | אייסכילוס • סופוקלס • אוריפידס • אריסטופאנס • מושגים | |
| ספורט | המשחקים האולימפיים • תרבות הגוף • המשחקים הפיתיים • המשחקים האיסתמיים • המשחקים הנמאיים • המשחקים הפאן-אתנאיים • גימנסיון | |
| אדריכלות | מקדש יווני • הסדרים הקלאסיים • הפרתנון • מקדש ארטמיס • אקרופוליס • האגורה • מקדש זאוס באולימפיה • מקדש הפייסטוס • מקדש ארטמיס | |
| פורטל יוון העתיקה | ||