Jump to content
החלפת מצב תפריט
שינוי מצב תפריט ההעדפות
החלפת מצב תפריט אישי
לא בחשבון
כתובת ה־IP שלך תהיה גלויה לציבור אם תעשה עריכות כלשהן.

קסנופון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קסנופון
קובץ:Xenophon.jpg
לידה 430 לפנה"ס לערך
אתונה העתיקה
פטירה 354 לפנה"ס (בגיל 76 בערך)
שפות היצירה יוונית עתיקה
הושפע מ סוקרטס

קסנופון בן גרילוסיוונית: Ξενοφών, בלטינית: Xenophon; לערך 430 לפנה"ס354 לפנה"ס)[1] היה היסטוריון, מצביא ופילוסוף אתונאי.

ביוגרפיה עריכה

קובץ:Xenophon and the ten thousand hail the sea.jpg
קסנופון מוליך את צבאו
קובץ:Statue of Xenophon in front of the austrian parliament.jpg
קסנופון מאת הוגו הארדטל בחזית הפרלמנט האוסטרי

קסנופון נולד באתונה בשנת 430 לפנה"ס לערך, למשפחה אזרחית אמידה,[2] וקיבל חינוך מצוין. בהיותו כבן 20, הכיר את הפילוסוף סוקרטס,[2] נמנה עם חוג תלמידיו, ובמשך כעשר שנים היה ממקורביו.[2]

לאחר שנקרא מביתו על ידי פרוקסנוס מבואשיה, פנה קסנופון לסוקרטס, ובהתאם לעצתו, יצא למקדש בדלפי לשאול את אפולו לגבי הצטרפות למסע אליו נקרא[3]. לאחר מכן, ובהתאם לתשובה, הצטרף אל צבא השכירים של כורש הצעיר, שניסה להדיח את אחיו ארתחששתא השני מכס המלכות. המרידה הסתיימה במפלתו של כורש הצעיר שנהרג בשנת 401 לפנה"ס בקרב קונקסה (אנ'). צבא השכירים הגדול, שמנה למעלה מ-10,000 לוחמים, יצא למסע מערבה בחזרה ליוון תחת פיקודם של פרוקסינוס, מינון, אגיאס וקליארכוס. אך אלו נתפסו מיד עם תחילת המסע לאחר תחבולה של כוחו הצבאי הקרוב של ארתחשסתא. קסנופון, בקור רוח ובאומץ לב, לקח פיקוד על כל צבא השכירים, ארגן אותו והרים את רוחו, והובילו אותו חזרה ליוון, בסיוע פיקודם של קצינים יוונים נוספים. קסנופון תיאר את סיפור המסע בחיבורו "אנבסיס". הוא הפקיד את שארית רבבת החיילים תחת פיקוד ספרטאי, ובשנים 399–396 לפנה"ס נשאר באסיה הקטנה.[2]

בשנת 396 לפנה"ס הצטרף קסנופון למטה של אגסילאוס מלך ספרטה, בעת מלחמת ספרטה-פרס.[2] פרוץ המלחמה הקורינתית מנעה את המשך הפעילות של הצבא הספרטני על אדמת פרס. יחד עם המלך שב ליוון ובשנת 394 לפנה"ס השתתף בקרב קורונאה נגד ברית מדינות יווניות שכללה את אתונה. בשל היותו במחנה הספרטאי בקרב, נידון קסנופון על ידי שלטונות אתונה לגלות באשמת בגידה במולדת.[2]

במשך מספר שנים היה קסנופון איש-סודו של אגסילאוס, ובתחילת שנות ה-80 קיבל מידי שלטונות ספרטה אחוזה בסקילוס (אנ'), בקרבת אולימפיה, שם עסק בניהול האחוזה, בציד, בחינוך בניו ובעבודה ספרותית. בעקבות תבוסת ספרטה לתבאי בקרב לאוקטרה (371 לפנה"ס), עזב קסנופון לקורינתוס. בשנת 367–366 לפנה"ס, בעקבות התקרבות בין ספרטה לאתונה לנכוח התעצמותה של תבאי, ביטלו שלטונות אתונה את עונש הגלות שלו, ואת שנות חייו האחרונות עשה בעיר מולדתו, עד מותו בשנות ה-50 של המאה ה-4 לפנה"ס.[2]

כתלמיד של סוקרטס, נהג קסנופון לרשום את שיעוריו. לפי דיוגנס לארטיוס, בסביבות שנת 430 היו ידועות ליוונים שיטות ראשונות לקצרנות ביוונית. יש טענות שנויות במחלוקת[4] כי בעזרת שיטת קצרנות שהמציא או שיכלל רשם קסנופון את דברי סוקרטס ואת מחשבותיו בנוגע לסוקרטס ותורתו.

יצירותיו עריכה

קסנופון היה סופר פורה, שכתב חיבורים רבים, המתחלקים לכתבים היסטוריים, סוקרטיים, מקצועיים ופוליטיים.[5] הוא ההיסטוריון היחידי מהמאה ה-4 לפנה"ס שכתביו נשתמרו בשלמותם.[6]

עבודות היסטוריות וביוגרפיות עריכה

עבודות ודיאלוגים סוקרטיים עריכה

מסות קצרות עריכה

  • "היפרכיקוס" (Ἱππαρχικός) (אנ') – אחד משני חיבורים על טיפול בסוסים. נקרא גם "מפקד הפרשים".
  • "על ציד עם כלבים" (Cynegeticus, Κυνηγετικός) (אנ')
  • "דרכים ואמצעים" (Πόροι ἢ περὶ Προσόδων) (אנ')
  • "מדינת הספרטנים" או "מדינת הלאקדאימונים" (Λακεδαιμονίων Πολιτεία) (אנ') – עוסק במוסדות המדיניים של ספרטה ובמתכונות החברתיות שלה. חיבור זה הוא הביטוי הנלהב ביותר להערצתו של קסנופון את ספרטה. עם זאת, הוא מכיל פרק יוצא דופן שתוכנו ביקורת כלפי ספרטה של ימיו של קסנופון, על שהתרחקה מחוקי ליקורגוס.[7]
  • "על טיפול בסוסים" (Περὶ ἱππικῆς) (אנ')

כמו כן, חיבר קסנופון כמה ספרי הדרכה צבאיים וספרי הגות, בעיקר על מורו סוקרטס.

תרגומי כתביו לעברית עריכה

לקריאה נוספת עריכה

  • William W. Baker, An Apologetic for Xenophon's Memorabilia, The Classical Journal, 2 Feb.1917, עמ' 293-309‏, JSTOR 3288050

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה

  1. ^ Who Was Xenophon? A Guide to Xenophon’s Life and Works - 2025, MasterClass (ב־English)
  2. ^ 1 2 3 4 5 6 7 אלכסנדר פוקס, "כסינופון: 'מסע הרבבה'", בתוך: כסינופון, אנאבאסיס, תרגום א. א. הלוי, מבוא, עמ' 7.
  3. ^ כסינופון, אנאבאסיס, ספר שלישי, פרק א.
  4. ^ William Baker [דרושה הבהרה]
  5. ^ 1 2 3 4 5 6 7 8 אלכסנדר פוקס, "כסינופון: 'מסע הרבבה'", בתוך: כסינופון, אנאבאסיס, תרגום א. א. הלוי, מבוא, עמ' 8.
  6. ^ תולדות התקופה ההלניסטית, האוניברסיטה הפתוחה, יחידה 10 (כתבה: אביבה קציר), עמ' 138.
  7. ^ תולדות התקופה ההלניסטית, האוניברסיטה הפתוחה, יחידה 1 (כתב: אפרים דוד), עמ' 21.