דיוגנס לארטיוס
פעולות נוספות
| איור מהמאה ה-17 של לארטיוס. | |
| איור מהמאה ה-17 של לארטיוס. |
דיוגנס לארטיוס (ביוונית: Διογένης ὁ Λαέρτιος; פעל במחצית הראשונה של המאה ה-3 לספירה) היה ביוגרף יווני, שכתב את החיבור "חייהם ודעותיהם של פילוסופים מפורסמים".
חייו עריכה
מעט מאוד ידוע על חייו של דיוגנס לארטיוס. הוא מתייחס לעצמו בחיבורו כחבר באסכולות שונות של פילוסופיה, אך ההתייחסויות הללו נובעות מההעתקות ממקורותיו. כלל לא בטוח שהוא דבק באסכולה מסוימת.
שמו עריכה
הצורה המדויקת של שמו אינה ודאית. כתבי היד העתיקים מציינים את השם "לארטיוס דיוגנס", וצורה זו מופיעה גם אצל סופטרוס איש אפאמיה (אנ') (המאה ה-4, דבריו נשמרו אצל פוטיוס מהמאה ה-9)[1] ובלקסיקון הביזנטי סודא (המאה ה-10).[2] הצורה המודרנית "דיוגנס לארטיוס" היא נדירה הרבה יותר, ומופיעה אצל סטפנוס מביזנטיון (המאה ה-6).[3] הוא נזכר גם בשם "לארטס" (אוסטאתיוס, פירוש על האיליאדה, 153) או פשוט "דיוגנס".[4]
יש הסבורים שהשם "לארטיוס" מצביע על כך שמוצאו מן העיר לארטה (Laerte) או לארטס (Laertes) שבקאריה או בקיליקיה (כיום בדרום טורקיה). אך ייתכן שמדובר בכינוי שמטרתו להבחין בינו לבין אישים רבים אחרים ששמם "דיוגנס", ומקורו בצירוף המילים שבו משתמש הומרוס כשהוא מתאר את אודיסיאוס: "דיוגנס לארטיאדה" (διογενὲς Λαερτιάδη; דיוגנס = "זרע מזאוס", לארטיאדס = "בן לארטס").[5] הצעה אחרת היא שלאחד מאבותיו היה פטרון בן משפחה רומאית בשם לארטיוס (Laërtii).[6]
זמנו עריכה
על פי כתביו של דיוגנס, ניתן לשער שהוא חי במחצית הראשונה של המאה השלישית לספירה. הפילוסוף האחרון שנזכר ברשימה המסיימת את ספר ט של חיבורו של דיוגנס, הוא סטורנינוס, תלמידו של סקסטוס אמפיריקוס, וזמנם של השניים הוא סוף המאה ה-2 ותחילת המאה ה-3 לספירה. מן הצד האחר, הוא אינו מזכיר בחיבורו את הפילוסופים הנאו-אפלטוניים פלוטינוס ופורפיריוס בני המאה ה-3. על פי נתונים אלה, ניתן לקבוע את המועד המוקדם ביותר המשוער לכתיבת החיבור ולזמן פעולתו, במחצית הראשונה של המאה ה-3. ומאחר שדיוגנס וחיבורו נזכרים בכתביו של סופטרוס איש אפאמיה, בן המאה ה-4, הרי שזהו המועד המאוחר ביותר לזמן פעולתו.[7]
יצירתו עריכה
יצירתו החשובה, "חייהם ודעותיהם של פילוסופים מפורסמים", שנכתבה ביוונית, כוללת ביוגרפיה של 82 פילוסופים קלאסיים יוונים מתאלס ועד אפיקורוס, ותיאור השקפותיהם הפילוסופיות. ספר זה מהווה סיכום של דעות ושל לקטי קטעים מכתביהם של ביוגרפים עתיקים, ובהם דיודס ממגנסיה ופאבורינוס.
דיוגנס לארטיוס עסק גם בשירה, אך חרוזיו לא זכו באותה מידה של הצלחה. הוא כתב יצירה כזו על אישים מפורסמים ביחידות מטריות שונות.[8]
חייהם ודעותיהם של פילוסופים מפורסמים עריכה
ביצירה זו דיוגנס לארטיוס מתחיל בתיאור קורות חייו של כל פילוסוף - תיאור המלווה במעשיות רבות. התורות הפילוסופיות השונות ניתנות בקווים כלליים, לפעמים תוך חוסר עקביות. אולם, יצירה זו מהווה מקור לידע שלא ניתן להשיגו מן המקורות האחרים שבידינו. לשם דוגמה: הודות לספרו זה של דיוגנס לארטיוס יש בידינו אמרות ומכתבים של אפיקורוס. במסתו "על ספרים" (ספר 2 פרק 10) מישל דה מונטן כתב: "אני מצר על כך שיש לנו לארטיוס אחד ולא שנים עשר, ועל כך שלא הרחיב בדבריו".
דיוגנס לארטיוס חילק את הפילוסופים היוונים לשני זרמים: האיוני והאיטלקי. שבעה הספרים הראשונים של יצירתו זו מוקדשים לזרם האיוני, ושלושת האחרונים - לזרם האיטלקי. הזרם האיוני מתחיל בפילוסוף אנכסימנדרוס. לאחר סוקרטס, המחבר סיווג את הפילוסופים לשלושה ענפים:
- אפלטון (שהמחבר הקדיש לו את כל הספר השלישי), ואנשי האקדמיה האפלטונית עד קליטומאכוס.
- אריסטו ותאופרסטוס.
- אנטיסתנס עד כריסיפוס מסולי. הזרם האיטלקי מתחיל בפיתגורס וממשיך בקסנופאנס, פרמנידס, זנון מאליאה, לוקיפוס, דמוקריטוס ובאחרים עד אפיקורוס, שהמחבר הקדיש לו את כל הספר האחרון.
תוכן החיבור עריכה
ספר א: פרולוג, תאלס, סולון, כילון איש ספרטה, פיטאקוס איש מיטילנה, ביאס, קלאובולוס איש לינדוס, פריאנדרוס, אנכארסיס, מיסון (אנ'), אפימנידס, פרקידס.
ספר ב: אנכסימנדרוס, אנכסימנס, אנכסגורס, ארכלאוס, סוקרטס, קסנופון, אסכינס, אריסטיפוס, פיידון, אוקלידס, סטילפו, קריטון (אנ'), סימון, גלאוקון, סימיאס, קבס (אנ'), מנדמוס (אנ').
ספר ג: אפלטון.
ספר ד: ספאוסיפוס, קסנוקרטס, פולמון מאתונה, קראטס, קראנטור, ארקסילאוס, ביון, לאקידס, קרנאדס, קליטומאכוס.
ספר ה: אריסטו, תאופרסטוס, סטראטו, ליקון, דמטריוס מפלרום, הרקלידס.
ספר ו: אנטיסתנס, דיוגנס, מונימוס, אונסיקריטוס, קראטס, מטרוקלס, היפרכיה, מניפוס (אנ'), מנדמוס (אנ').
ספר ז: זנון מקיטיון, אריסטון, הרילוס, דיוניסיוס, קלאנתס, ספאירוס, כריסיפוס.
ספר ח: פיתאגורס, אמפדוקלס, אפיכרמוס, ארכיטס, אלקמאון, היפאסוס, פילולאוס, אאודוקסוס.
ספר ט: הרקליטוס, קסנופאנס, פרמנידס, מליסוס, זנון מאליאה, לוקיפוס, דמוקריטוס, פרותגורס, דיוגנס מאפולוניה, אנקסארכוס, פירון, טימון.
ספר י: אפיקורוס.
מהדורה מדעית של יצירתו עריכה
תרגומי יצירתו לעברית עריכה
- "חיי סוקרטס", "חיי פיידון", "חיי סימיאס" ו"חיי קבס" מופיעים כולם כנספח בתרגומו של שמעון בוזגלו ל"פיידון" מאת אפלטון (ספרי עליית הגג/ידיעות אחרונות, 2005).
- דיוגנס לארטיוס, חיי הפילוסופים ספר א: שבעת החכמים. תרגם מיוונית והוסיף הערות ואחרית דבר: אברהם ארואטי. בנימינה, הוצאת נהר ספרים, 2020.
- דיוגנס לארטיוס, חיי הפילוסופים ספר ב: סוקרטס וממשיכיו. תרגם מיוונית והוסיף הערות: אברהם ארואטי. בנימינה, הוצאת נהר ספרים, 2021.
- דיוגנס לארטיוס, חיי הפילוסופים ספר ג: אפלטון. תרגם מיוונית והוסיף הערות: אברהם ארואטי. בנימינה, הוצאת נהר ספרים, 2021.
לקריאה נוספת עריכה
- אברהם ארואטי, "אחרית דבר", בתוך: דיוגנס לארטיוס, חיי הפילוסופים: שבעת החכמים, נהר ספרים, 2020, עמ' 102–120.
קישורים חיצוניים עריכה
- כתבי דיוגנס לארטיוס, באתר ויקיטקסט (באנגלית)
- דיוגנס לארטיוס, חייהם ודעותיהם של פילוסופים מפורסמים (באנגלית)
- דיוגנס לארטיוס, חייהם ודעותיהם של פילוסופים מפורסמים (ספר סרוק) (באנגלית)
- דיוגנס לארטיוס, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- כתבי דיוגנס לארטיוס בפרויקט גוטנברג (באנגלית)
הערות שוליים עריכה
- ^ פוטיוס, ביבליותקה, 161.
- ^ סודא, טטרלוגיה, tau,395.
- ^ סטפנוס מביזנטיון, Δρυίδαι .133 (עמ' 66, 67; "דיוגנס לארטיוס" במקור ביוונית).
- ^ סטפנוס מביזנטיון, Ένετοί .80 (עמ' 148, 149).
- ^ אברהם ארואטי, "אחרית דבר", בתוך: חיי הפילוסופים: שבעת החכמים, עמ' 102.
- ^ William Smith, Dictionary of Greek and Roman Biography and Mythology, p. 1022
- ^ אברהם ארואטי, "אחרית דבר", בתוך: חיי הפילוסופים: שבעת החכמים, עמ' 104–105.
- ^ דיוגנס לארטיוס, המהדורה האחת-עשרה של אנציקלופדיה בריטניקה, ויקיטקסט (באנגלית)