סירקוזה
פעולות נוספות
סמל סירקוזה | |||||||||
| קובץ:Veduta aerea di Siracusa e con l'Etna sullo sfondo (Foto di Angelo Bonomo).jpg | |||||||||
| מדינה | איטליה איטליה | ||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| מחוז | סיציליה סיציליה | ||||||||
| ראש העיר | רוברטו ויזנטין | ||||||||
| תאריך ייסוד | 734 לפנה"ס | ||||||||
| שטח | 204 קמ"ר | ||||||||
| אוכלוסייה | | ||||||||
| ‑ צפיפות | 590 נפש לקמ"ר (2018) | ||||||||
| קואורדינטות |
Coordinates: חסר קו רוחב | ||||||||
| אזור זמן | UTC +1 | ||||||||
| http://www.comune.siracusa.it | |||||||||
| קובץ:Flag of UNESCO.svg אתר מורשת עולמית | |||||||||
| |||||||||
|
(למפת איטליה רגילה)
מזהים לא נמצאו עבור מידע חיצוני.
| |||||||||
.jpg){kind=link}
סִירָקוּזָה (באיטלקית: <phonos ipa="" lang="he" text="Siracusa" wikibase="no entity" file="It-Siracusa.ogg">Siracusa</phonos>Ⓘ, בסיציליאנית: Sarausa; מוכרת בהיסטוריה בשם סִירָקוּסַאי) היא עיר נמל בדרום-מזרח סיציליה שבאיטליה, ומשמשת כבירת נפת סירקוזה (Provincia di Siracusa). בעיר מתגוררים כ-121,600 תושבים לפי נתוני שנת 2018.
היסטוריה עריכה
מקור שם העיר הוא, ככל הנראה, פיניקי, בשם "צור הכוסים" (סלע השחפים).[1]
תקופת יוון עריכה
העיר נוסדה על האי אורטיג'ה על ידי יוונים דורים מקורינתוס, וייסוד העיר מיוחסת לארכיאס מקורינת (אנ'). מכתבי תוקידידס מסיקים שסירקוזה נוסדה בין השנים 736-731 לפנה"ס[2]. אולם יש המפקפקים בתאריך זה וטוענים שלא ניתן לדעת בדיוק כזה את שנת ייסוד העיר, ושהתאריך חשוד בהיותו מומצא כדי להאדיר את שם העיר[3]. בכתבי סטראבון מופיע שסירקוזה נוסדה אחרי קרוטונה, שהתאריך המקובל לייסודה הוא 710 לפנה"ס[4].
העיר התפתחה מאוד במאה ה-7 לפני הספירה, ואנשי העיר השתלטו על אדמות במרחק גדל והולך מהעיר על ידי נישול הסיציליאנים המקוריים מהם ולעיתים מכרו את הסיציליאנים לעבדים. בנוסף, אנשי העיר גבו מיסים מהלנים אחרים בסביבה והקימו מושבות, בהם אקראי (אנ') שייסודו מתוארך ל-663 לפנה"ס, קסמנאי (אנ') שייסודו מתוארך ל-644 לפנה"ס, אקרילאי (אנ') וקמארינה שייסודם מתוארך ל-598 לפנה"ס, והלורוס (אנ') שמועד ייסודו אינו ידוע. בניגוד למקובל אז, המושבות נשארו תחת השליטה של סירקוזה, והעיר שלטה בכל דרום מזרח סיציליה. במהלך המאה ה-6 לפנה"ס החלו להטביע מטבעות כסף בסירקוזה, וחדלו להשתמש בכסף הקורינתי. בתחילת המאה ה-5 לפנה"ס הביס היפוקרטס מג'לה (אנ') את סירקוזה ונהייה לשליט האזור. הרודוטוס מספר שבעקבות התבוסה, בני המעמדות הנמוכים בסירקוזה, יחד עם שכבת העבדים, גרשו מהעיר את האריסטוקרטים, וייסדו בה דמוקרטיה[5].
בשנת 485 לפנה"ס, חזרו המגורשים והשתלטו על העיר בעזרתו של גלון שליט ג'לה, שנהייה לטיראן העיר והעביר את השליטה בג'לה לידי אחיו. שלטונו של גלון פתח את תקופת הטיראנים בעיר. גלון הרחיב את העיר בבניית השכונות טייך וניאפוליס[5] והזמין תושבים מג'לה, קמארינה ומגארה להתיישב בסירקוזה, מה שהפך אותה לעיר רב תרבותית. בנוסף הוא בנה תיאטרון חדש שתוכנן על ידי דמוקופוס. באותה עת פעל בעיר המחזאי אייסכילוס[5]. בשנת 480 תקפו הקרתגים ששלטו במערב סיציליה את סירקוזה. הקרב הסתיים בניצחון סירקוזה בראשות גלון[5], ולכבוד ניצחונו הקים גלון מקדש לאתנה באתר בו נמצא היום הקתדרלה של סירקוזה (אנ'). בשנת 478 מת גלון והשלטון בעיר עבר לידי אחיו, היירון הראשון שגבר על הקרתגים בשנת 474 לפנה"ס, בקרב קומאי[6]. בתקופת הטיראנים הייתה סירקוזה אחת הערים הגדולות באגן הים התיכון. לפי הערכות התגוררו בה כ-300,000 תושבים. לאחר מותו של היירון תפס תרסיבולוס (אנ') את השלטון, אך לאחר כ-11 חודשים הוא הודח מהשלטון וסירקוזה חזרה להיות דמוקרטיה.
בשנת 415 לפני הספירה הטיל צבא אתונה מצור על העיר. ב-9 בספטמבר 413 לפנה"ס הושמד הצי האתונאי בקרב ימי בנמל סירקוזה ובימים שלאחר מכן הושמד הצבא האתונאי שצר על סירקוזה[7]. בשנים שלאחר מכן נלחמה סירקוזה נגד הקרתגים. אחד ממנהיגי הצבא, דיוניסיוס הראשון תפס את השלטון והחזיר את הטיראניה. דיוניסיוס הראשון ביצר את העיר ובנה לה חומות חזקות וניהל מלחמות נגד הקרתגים שהסתיימו ללא הכרעה[6]. לאחר פטירתו בשנת 367 לפני הספירה החליף אותו בנו, דיוניסיוס השני ששלט עד שנת 344 עם הפוגה באמצע שבה תפס דיון מסירקוסאי את השלטון. בשנת 344 לפנה"ס הדיח טימוליאון את דיוניסיוס השני ותפס את השלטון בסירקוזה. טימוליאון הביס את הקרתגים בשנת 339 לפנה"ס ומת בשנת 337 לפנה"ס. לאחר מותו נאבקו גורמים שונים על השלטון במשך שנים רבות, ורק בשנת 317 לפנה"ס התייצב המצב ואגתוקלס תפס את השלטון. לאחר מותו של אגתוקלס, בשנת 289 לפנה"ס, גברה ידם של הקרתגים על סירקוזה ובמלחמת פירוס, צרו הקרתגנים על העיר אך לבסוף נסוגו. עד שנת 275 צומצם אזור השליטה של סירקוזה למזרח סיציליה וגם מסינה מרדה בסירקוזה. היירון השני ששלט בסירקוזה בשנים 270-215 לפנה"ס, הטיל מצור על מסינה, אך בעקבות התערבות הקרתגים לא יכל לכבוש את מסינה[8].
סירקוזה הקדומה הייתה מרכז תרבות ומדע, ובין בניה נמנה גם ארכימדס, במאה ה-3 לפני הספירה. במהלך המלחמה הפונית השנייה, בשנת 212 לפנה"ס, לאחר מצור ממושך נכבשה סירקוזה על ידי הרומאים.
ימי הביניים עריכה
הנזק בסירקוזה מהתקפות הוונדלים והאוסטרוגותים מצפון אפריקה משנת 438 ואילך היה קל יחסית ושוקם במהרה[9].
בדצמבר 535 נכנס בליסאריוס, שר הצבא של יוסטיניאנוס הראשון, קיסר האימפריה הביזנטית לסירקוזה, לאחר שהביס את הוונדלים[9].
הפשיטות המוסלמיות על סיציליה השפיעו על סירקוזה במאה ה-8. בשנת 740 שילמה סירקוזה את הג'יזיה ובמחצית השנייה של המאה ה-8 התכנסה האוכלוסייה אל האי אורטיג'ה הקל יותר להגנה[10].
ב-878 כבשו המוסלמים את סירקוזה לאחר מצור ממושך[10].
בהגיע הנורמנים לכבוש את סיציליה בשנת 1072 שלט בסירקוזה אמיר אבן אל-ווארד (אנ'). בשנת 1075 הוא כבש את קטניה מידי הנורמנים והחזיק בה לזמן קצר. בשנת 1084 הוא שלח צי לפשוט על קלבריה, שבזז בה מספר ערים ולקח כשבויות את נזירות המנזר והכניס אותם להרמונו. צעד זה גרם לנורמנים להעלות לעדיפות עליונה את כיבוש סירקוזה. הוא אסף צבא וצי גדל ובקיץ 1086 הגיע לתקוף מהים. עדיפות הנורמנים בקשתות ארוכי הטווח שלהם, גרמה לאמיר אבן אל-ווארד להורות לצי שלו להפליג אל הצי הנורמני התוקף ולנהל קרב פנים אל פנים. במהלך ניסיון לעלות מספינתו אל ספינה נורמנית נפל אמיר אבן אל-ווארד לים וטבע. בעקבות זאת רפו ידיהם של מגיני סירקוזה וניסו לברוח אך הובסו בידי הנורמנים. בהמשך נלחמו הנורמנים ביבשה ובאוקטובר 1086 העיר נכנעה[11].
העת החדשה עריכה
ב-9 בינואר 1693 נהרסה סירקוזה ברעידת אדמה, בה נהרגו 5,000 נפשות ונהרסו מעל 85% מהעיר. לאחר רעידת האדמה נבנתה העיר מחדש לפי תוכניותיו של לוצ'אנו קאראצ'ולו (Luciano Caracciolo). ג'ובאני ורמקסיו (Giovanni Vermexio) תכנן מספר כנסיות, וילות וארמונות.
במלחמה האיטלקית-עות'מאנית שימשה סירקוזה נקודת ריכוז של הצבא והצי לקראת כיבוש האיים הדודקאנסיים[12].
במלחמת העולם השנייה פעלו בעיר שדה תעופה צבאי ונמל צבאי, שהופצצו על ידי בעלות הברית[13]. העיר נכבשה על ידי בעלות הברית ביולי 1943[14].
אורטיג'ה עריכה
אורטיג'ה (באיטלקית: Ortigia) הוא אי בסירקוזה, המופרד מהיבשה על ידי תעלה צרה. האי מהווה חלק מהעיר העתיקה של סירקוזה, ונמצאים בו אתרים היסטוריים רבים. שמו של האי נגזר מהמילה היוונית Ortux (שליו), וגודלו כקילומטר רבוע.
במזמור ההומרי לאל אפולו, מצוין אי בשם אורטיג'ה (Ὀρτυγία) כמקום לידתה של ארטמיס, אחותו התאומה של אפולו. לאחר הלידה, עזרה ארטמיס לאימם לטו לחצות את הים ולהגיע לאי דלוס, שם נולד אפולו. אולם לפי מקורות אחרים, אורטיג'ה היה שמו הקדום של דלוס, ושני התאומים נולדו, בעצם, באותו המקום. זאת ועוד, בתקופה העתיקה היו כחצי תריסר מקומות שנקראו אורטיג'ה ולפיכך הזיהוי הגאוגרפי אינו ברור.
תרבות עריכה
בעיר פועל המוזיאון הארכאולוגי האזורי פאולו אורסי שהוא מהגדולים במוזיאונים הארכאולוגיים באירופה.
יהודי סירקוזה עריכה
בסירקוזה התקיימה קהילה יהודית עוד מהתקופה הרומית. בשנת 440 הרסו הוונדלים את בית הכנסת המקומי, ובעיר התרחשה עלילה נגד היהודים בה נטען שהם צלבו איל כדי ללעוג לצליבת ישו. בשנת 1493 גורשו כל יהודי העיר שהתגוררו עד אז בגטו (Giudecca). באותה עת הייתה קהילת סירקוזה השנייה בגודלה בסיציליה והתגוררו בה כשליש מיהודי סיצילה[15]. עד היום קיים בסירקוזה רחוב הקרוי בשם "רחוב היהודים" (ויה דל ג'ודקה). במקום נתגלה מקווה[16] הנחשב לעתיק ביותר באירופה. בשנת 1962 נמצאו במימי נמל סירקוזה מצבות קבורה עם כתובות בעברית[15], שהיו חלק מבית קברות יהודי שהתקיים בעיר עד שהוצף על ידי הים[17].
ראו גם עריכה
לקריאה נוספת עריכה
- G.Agnello, S.Agnello "Siracusa Barocca" Caltanissetta-Roma, S.17
- Anthony Blunt "Sicilian Baroque" Rome 1968, S.148, Nr. 55.
- Simonsohn, Shlomo (Ed.). (2005). The Jews in Sicily: 1478-1489 (Vol. 13). Brill.
קישורים חיצוניים עריכה
- http://web.tiscali.it/miqwe
- http://www.e-brei.net/articoli/italia/sicilia.htm
- https://web.archive.org/web/20130201023200/http://www.siciliaebraica.it/
- סירקוזה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- קובץ:National Library IL logo.svg סירקיוז (איטליה), דף שער בספרייה הלאומית
-
מגן דוד בפלאצו לאנדי (Pal.Landi)
-
כתובת בבית הכנסת הגדול של סירקוזה: ”בית כנסת סרקוסה נכן בצדק ואמונה”
-
כיכר הקתדרלה
-
קבר לוצ'יה הקדושה מסירקוזה
-
פתח ניקוז בעיר סירקוזה בסיציליה
הערות שוליים עריכה
- ^ Victor Bérard, La colonisation grecque de l'Italie méridionale et de la Sicile dans l'Antiquité. L'histoire et la légende, Paris, P.U.F.
- ^ Ancient Syracuse: From Foundation to Fourth Century Collapse, Routledge, 2016, page 2
- ^ Ancient Syracuse: From Foundation to Fourth Century Collapse, Routledge, 2016, page 3
- ^ Ancient Syracuse: From Foundation to Fourth Century Collapse, Routledge, 2016, page 8
- ^ 1 2 3 4 James W. Ermatinger, Syracuse, All Things Ancient Greece: An Encyclopedia of the Greek World, Bloomsbury Publishing, 2022, page 531
- ^ 1 2 James W. Ermatinger, Syracuse, All Things Ancient Greece: An Encyclopedia of the Greek World, Bloomsbury Publishing, 2022, page 532
- ^ ח. ראטה, עוד על תולדות סיציליה, על המשמר, 4 בדצמבר 1969
- ^ Howard Hayes Scullard, A History of the Roman World, Routledge, 2013, page 148
- ^ 1 2 Alex Metcalfe, Muslims and Christians in Norman Sicily, Taylor & Francis, 2014, page 7
- ^ 1 2 Dr Alexander Metcalfe, Alex Metcalfe, Muslims and Christians in Norman Sicily, Taylor & Francis, 2014, pages 10-12
- ^ Gordon S. Brown, The Norman Conquest of Southern Italy and Sicily, McFarland, 2015, pages 176-177
- ^ מלחמה או שלום?, הצבי, 31 במרץ 1912
- ^ הורעשו סיראקוז ונאפולי, הצופה, 11 ביולי 1941
מטוסי הצי הפציצו את סיראקוז, הַבֹּקֶר, 19 באוגוסט 1941
מאה "מבצרים מעופפים" הרעישו את ניאפול, הצופה, 6 באפריל 1943 - ^ סירקוזה נכבשה — בעלי הברית שולטים בכל הנמלים הגדולים והאווירודרומים שבזווית הדרומית מזרחית של סיציליה, הגה, 13 ביולי 1943
- ^ 1 2 תגליות בסיציליה, מעריב, 14 בספטמבר 1962
- ^ Tourism in Syracuse, Italy - The Jewish Mikwah in Siracusa - Algilà Ortigia Charme Hotel Siracusa, www.giovannidallorto.com
- ^ צבי אלגת, יצא לחקור בית עלמין יהודי תת־ימי בסיציליה, מעריב, 9 ביולי 1963
קרקע הים תסייע בידי חוקרים, על המשמר, 1 באוגוסט 1963
| אנית "היפוס" (סוס) פיניקית ערים ומושבות פיניקיות | |||||
|---|---|---|---|---|---|
| מפת ערי הפיניקים ומושבותיהם | |||||
| כנען |
| ||||
| קיליקיה | אזתודי • אדון • לארטס שגיאת לואה: too many expensive function calls.(אנ') | ||||
| אי־כתיים/אלשי | כתי • אדיל • תמש • לפש • פף • סלמיס • אמתוס שגיאת לואה: too many expensive function calls.(אנ') | ||||
| יוון | רודן • כפתור • אי־כתר שגיאת לואה: too many expensive function calls.(אנ') • סאמוס • קליסטה־תרה • תאסוס • עבדרת • אתונה • פיראוס • תבאי שגיאת לואה: too many expensive function calls.(אנ') • דמטריאס • קוס • אוליארוס שגיאת לואה: too many expensive function calls.(אנ') • פויניקוס שגיאת לואה: too many expensive function calls.(אנ') | ||||
| מצרים | תחפנחס • מף • איפסמבול | ||||
| סיציליה | צור הכוסים • אגרגנת • הראקליה מינואה • סלינוס שגיאת לואה: too many expensive function calls.(אנ') • מזר • ליליבאיום • מטוא שגיאת לואה: too many expensive function calls.(אנ') • דרפנה • ארך • ציץ • כפרא שגיאת לואה: too many expensive function calls.(אנ') • חמר שגיאת לואה: too many expensive function calls.(אנ') • ראש מלקרת • הנה | ||||
| שרדן | אולביה • פאולי ג'ריי (מארח?) שגיאת לואה: too many expensive function calls.(אנ') • כרלי • נורה שגיאת לואה: too many expensive function calls.(אנ') • ביתען שגיאת לואה: too many expensive function calls.(אנ') • סלכי שגיאת לואה: too many expensive function calls.(אנ') • אי נצים שגיאת לואה: too many expensive function calls.(אנ') • מונטה סיראי שגיאת לואה: too many expensive function calls.(אנ') • נאפוליס שגיאת לואה: too many expensive function calls.(אנ') • תרוס שגיאת לואה: too many expensive function calls.(אנ') • אלגרו | ||||
| קורסיקה | אלליה | ||||
| מצר מלקרת | אנן • גול • אירנם • למפדוזה | ||||
| צפון אפריקה | תובקטיס • לפקי • ויעת, פילן, מעקר • צברתען • מנינקס • מקם חדש שגיאת לואה: too many expensive function calls.(אנ') • קפסה • תעינת שגיאת לואה: too many expensive function calls.(אנ') • ראש פה שגיאת לואה: too many expensive function calls.(אנ') • אכולה שגיאת לואה: too many expensive function calls.(אנ') • שטפשר שגיאת לואה: too many expensive function calls.(אנ') • תפסוס שגיאת לואה: too many expensive function calls.(אנ') • לפקי (תוניסיה) שגיאת לואה: too many expensive function calls.(אנ') • ראש פנת • אדרמת • מכתר שגיאת לואה: too many expensive function calls.(אנ') • תנסמת שגיאת לואה: too many expensive function calls.שימוש בתבנית צר עבור "Bir Bouregba" אך ערך זה לא קיים בשפה זו(צר') • אספיס שגיאת לואה: too many expensive function calls.(אנ') • כרכואן • קרתחדשת • עתקת • ראש אשמן שגיאת לואה: too many expensive function calls.(אנ') • עפון אקרא • תבגג • ווגה שגיאת לואה: too many expensive function calls.(אנ') • אלתברש שגיאת לואה: too many expensive function calls.(אנ') • בבעל שגיאת לואה: too many expensive function calls.(אנ') • תברכען שגיאת לואה: too many expensive function calls.(אנ') • תגרן שגיאת לואה: too many expensive function calls.(אנ') • עפון שגיאת לואה: too many expensive function calls.(אנ') • מלכא שגיאת לואה: too many expensive function calls.(אנ') • מקמא שגיאת לואה: too many expensive function calls.(אנ') • ראש כד שגיאת לואה: too many expensive function calls.(אנ') • כרטן • טפתען שגיאת לואה: too many expensive function calls.(אנ') • אי גלגל שגיאת לואה: too many expensive function calls.(אנ') • סראע שגיאת לואה: too many expensive function calls.(אנ') • תמכי שגיאת לואה: too many expensive function calls.(אנ') • ראש עז שגיאת לואה: too many expensive function calls.(אנ') • ראשיפיסיר שגיאת לואה: too many expensive function calls.(אנ') • אי אמן שגיאת לואה: too many expensive function calls.(אנ') • ראש כובב שגיאת לואה: too many expensive function calls.(אנ') • כש שגיאת לואה: too many expensive function calls.(אנ') • ראשוביקרי שגיאת לואה: too many expensive function calls.(אנ') • ראש גני שגיאת לואה: too many expensive function calls.(אנ') • אי כוסים • תיפאזה • אי חול שגיאת לואה: too many expensive function calls.(אנ') • גנגן שגיאת לואה: too many expensive function calls.(אנ') • קרתן שגיאת לואה: too many expensive function calls.(אנ') • כמא שגיאת לואה: too many expensive function calls.(אנ') • ראשגון שגיאת לואה: too many expensive function calls.(אנ') • ראש אדר • אבן חק שגיאת לואה: too many expensive function calls.(אנ') • חק ש עלשת • תיתגא שגיאת לואה: too many expensive function calls.(אנ') • יוליה קונסטנטינה זיליל שגיאת לואה: too many expensive function calls.(אנ') • לכש שגיאת לואה: too many expensive function calls.(אנ') • וולוביליס • תומיאטרי שגיאת לואה: too many expensive function calls.(אנ') • תמדעת שגיאת לואה: too many expensive function calls.(אנ') • סלעת־שעלת שגיאת לואה: too many expensive function calls.(אנ') • אזמה • ראשיביס • מוגדור • אגדר | ||||
| אישפניה | אליסובו • נמל חנבעל ונמל מגן • אוסונובה • טבירה שגיאת לואה: too many expensive function calls.(אנ') • אונובה • שפלה • קרת חמן שגיאת לואה: too many expensive function calls.(אנ') • קרת טובה • לבריחה שגיאת לואה: too many expensive function calls.(אנ') • אגדר • מפרץ מונס קלפה (קרת שגיאת לואה: too many expensive function calls.(אנ'), אלחסירס, גיברלטר) • קרו דל ווילאר שגיאת לואה: too many expensive function calls.(אנ') • מלחת • טוסקנוס שגיאת לואה: too many expensive function calls.(אנ') • צכץ • עבדרת (אישפניה) שגיאת לואה: too many expensive function calls.(אנ') • תותוגי שגיאת לואה: too many expensive function calls.(אנ') • תגלת שגיאת לואה: too many expensive function calls.(אנ') • קרתחדשת (אישפניה) • הרנא שגיאת לואה: too many expensive function calls.(אנ') • אקרה לאוקה • צוריכה שגיאת לואה: too many expensive function calls.(אנ') • טרקו | ||||
| האיים הבלאריים | איבשם שגיאת לואה: too many expensive function calls.(אנ') • מגן | ||||
| עוד | מסלת • אביניון • נים • אי נור • עשתרות שגיאת לואה: too many expensive function calls.(אנ') • תרשיש • אופיר • אימפריית קרתחדשת | ||||
שגיאת לואה: too many expensive function calls.