קאנט 18

קאנט 18
CANT 18
	CANT 18
	CANT 18
מאפיינים כלליים
מדינת מקור	ממלכת איטליה ממלכת איטליה
יצרן	חטיבת כלי הטיס של Cantieri Riuniti dell'Adriatico (אנ') (שם רשמי: Cantieri Riuniti dell'Adriatico C.R.D.A)
טיסת בכורה	1926
תקופת שירות	1926–1944 (כ־18 שנים)
צוות	2 (מדריך טייס / פרח טיס)
יחידות שיוצרו	29
מפעיל ראשי	ממלכת איטליה ממלכת איטליה; פרגוואי פרגוואי;
אורך	8.68 מטר
מוטת כנפיים	10.50 מטר
משקל ריק	975 ק"ג
מהירות מרבית	190 קמ"ש
טווח טיסה מרבי	600 ק"מ
סייג רום	5,500 מטר
	מנוע V6 צילינדרים 7.389 ליטר המפיק 250 כ"ס ב-1,650 סל"ד; מנוע 6 צילינדרים, 4 שסתומים לצילינדר, 14.780 ליטר המפיק 260 כ"ס (משקל מנוע: 270 ק"ג (משקל יבש); מנוע V12 צילינדרים, 18.995 ליטר המפיק 410 כ"ס (משקל מנוע: 330 ק"ג (משקל יבש);
	מנוע V6 צילינדרים 7.389 ליטר המפיק 250 כ"ס ב-1,650 סל"ד; מנוע 6 צילינדרים, 4 שסתומים לצילינדר, 14.780 ליטר המפיק 260 כ"ס (משקל מנוע: 270 ק"ג (משקל יבש); מנוע V12 צילינדרים, 18.995 ליטר המפיק 410 כ"ס (משקל מנוע: 330 ק"ג (משקל יבש);

מטוס "קאנט 18", בין המצולמים: ויטוריו מוסוליני ו-ברונו מוסוליני בניו של הדוג'ה בניטו מוסוליני ואשתו רקלה מוסוליני

מטוס "קאנט 18" דגם "18bis"

קאנט 18 (באיטלקית: CANT 18) היה מטוס ימי דו-כנפי מסוג "ספינה מעופפת"^[2] וחד-מנועי שהוגדר כמטוס אימון לפרחי טיס שיועדו להטיס מטוסי נוסעים^[3] מתוצרת חטיבת כלי הטיס של יצרנית המטוסים האיטלקית Cantieri Riuniti dell'Adriatico (אנ') (שם רשמי: Cantieri Riuniti dell'Adriatico C.R.D.A) אשר אב הטיפוס ערך את טיסת הבכורה ב-1926.^[4]

מנהל התכנון והייצור היה המהנדס האווירונאוטי "Raffaele Conflenti" (אנ').^[5]

ממאפייני "קאנט 18" עריכה

יוצרו 29 יחידות.^[7]
"קאנט 18" היה מטוס ימי הבנוי מגוף מרכזי בולט. גוף המטוס התאפיין בתא טייס פתוח במצב קדמי שהסתיים מאחור בזנב צלב חד צדדי ובמישור אופקי מהודק.
תצורת הכנף הייתה דו-כנפית, עם כנפיים בגודל שווה המחוברות זו לזו על ידי סדרה של תמוכות ומוטות, כאשר התחתונה מצוידת במצוף איזון קטן.
ההנעה הופקדה על מנוע יחיד המותקן בתצורת דחיפה על הטירה הצינורית המרכזית ומחוברת למדחף עץ דו-להבי עם גובה קבוע.
מנוע V6 צילינדרים בטור, 7.389 ליטר מתוצרת "Isotta Fraschini" שימוש בתבנית איט עבור "Isotta Fraschini" אך ערך זה לא קיים בשפה זו(איט') סוג מנוע "Isotta Fraschini V.6" (אנ').
1 מאייד.

"18" - במטוס הורכב מנוע V6 צילינדרים מתוצרת "Isotta Fraschini" (אנ') סוג מנוע "Isotta Fraschini V.6" (אנ'). יוצרו 17 יחידות.
"18bis" - במטוס הורכב מנוע 6 צילינדרים 14.780 ליטר מתוצרת "Isotta Fraschini"סוג מנוע "Isotta Fraschini Asso 200" (אנ'). יוצרו 10 יחידות.
"18ter" - גרסה צבאית, במטוס הורכב מנוע V12 צילינדרים, 18.995 ליטר מתוצרת פיאט, סוג מנוע "Fiat A.20" (אנ'). יוצרו 2 יחידות.

מטוס אימון - 12 יחידות סופקו ל-חיל האוויר המלכותי האיטלקי.
מטוס אימון - 2 יחידות היו בשירות האווירי של הצי של פרגוואי (Servicio Aéronautico de la Marina Uruguaya).

מטוסי נוסעים - 25 יחידות (טייס + נוסע) שפעלו בשירות "Società Italiana Servizi Aerei" (אנ') (שם נפוץ: S.I.S.A) בבעלות ממשלת איטליה.

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא [[commons:Category:{{#property:P373}}|קאנט 18]] בוויקישיתוף

^ Libro commemorativo "Cantieri Riuniti dell'Adriatico – origini e sviluppo – 1857 – 1907 – 1957" edito nel 1957 dai Cantieri Riuniti dell'Adriatico nel centenario della fondazione dello Stabilimento Tecnico Triestino e nel cinquantenario del Cantiere Navale Triestino di Monfalcone.
^ במטוס ימי מסוג "סירה מעופפת" הציפה מושגת באמצעות גוף המטוס עצמו, כמו באונייה. גוף כלי הטיס בנוי כך שבעת הנחיתה על המים הוא צף. על כנפי הספינה המעופפת מותקנים מצופים קטנים, המשמשים כמייצבים שנועדו לשמור על שיווי המשקל
^ "קאנט 7" web.archive.org/web/20160304191331
^ Michael John H. Taylor, Jane's encyclopedia of aviation, 2nd Edition, London, Studio Editions Ltd., 1989, ISBN 0-517-10316-8
^ Giuseppe Ciampaglia: "La vita e gli aerei di Raffaele Conflenti" nel testo: "Il Cavallo di Ferro" I.B.N Editore, Roma 2016, ISBN (13) 9788875652715
^ "קאנט 18" web.archive.org/web/20041229182025
^ "קאנט 18" web.archive.org/web/20160305012217