ענת (עיר)
פעולות נוספות
| מצבה אשורית של נינורתה כודורי אוצור שנמצאה בעיר ומוקדשת לאלה ענת | |
| מצבה אשורית של נינורתה כודורי אוצור שנמצאה בעיר ומוקדשת לאלה ענת | |
| היסטוריה | |
|---|---|
| תרבויות | בבל, מיתני, אשור, האימפריה הסאסאנית, האימפריה הביזנטית |
| מיקום | |
ענת הייתה עיר עתיקה, בקרבת העיר המודרנית עאנה (אנ') שבצפון עיראק. בטקסטים מהתקופה הבבלית הקדומה מוזכרת העיר כ־Dḫa-na-atKI[א][1], שם המשוחזר לאמורית כ־ʿanat (ענת) ומתקשר כנראה לאלה ענת שנעבדה בעיר,[2] כ־a-na-at "של ארץ סוח'ו (אנ')" וכ־an-at "על מרכז הפרת" בכתובות מלכותיות אשוריות, Άναθω אצל איסידורוס מכאראקס ו־Anatha אצל אמיאנוס מרקלינוס, ומשם לשם הערבי המודרני של המקום.[3] השם מקושר לאלה ענת.[3][4]
היסטוריה עריכה
בתקופה הבבלית הקדומה נכללה העיר בארץ סוחו (אנ') (המזוהה עם שוח המקראי).[5] העיר הייתה עיר אמורית, וייתכן ששמה קשור לשמם של הנוודים האמורים שנקראו באכדית ḫana.[2] אם המקור האמורי של השם ḫana הוא אכן "ענה" וקשור לשם העיר "ענת", ייתכן שהוא גם קשור לדמות המקראית ענה: ענה מתואר כמי שמצא מים מתוקים כאשר רעה חמורים, וארץ ḫana הייתה אחד מנתיבי שיירות החמורים בתקופת הברונזה.[6] לאחר התקופה הבבלית הקדומה נשלטה העיר ענת בידי מיתני, אך לא ברור איך עברה לשליטתה. במאה ה־10 לפנה"ס עמדה העיר על נתיב הסחר שעל הפרת.[7] העיר הוזכרה כ־a-na-at "של ארץ סוחו" בכתובות תוכולתי-נינורתה השני,[8] וכ־an-at "על מרכז הפרת" (על אי בנהר) בכתובת על מסע שערך אשורנצירפל השני.[9][3] כאשר סופחה ארץ סוחו לאימפריה האשורית החדשה, הופרדה ממנו ענת ליחידה מנהלית נפרדת.[5] כאשר אזור בשנת 616 לפנה"ס, במהלך המרד של נבופלאסר, מייסד האימפריה הבבלית החדשה, באימפריה האשורית, כבש נבופלאסר את אזור סוח'ו, ובשנת 613 התמרד האזור; נבופלאסר הטיל מצור על ענת, אך צבא אשורי בראשות המלך סין־שר־אישכון הניס אותם.[10] בסוף תקופת האימפריה הרומית, במהלך מסעו נגד האימפריה הסאסאנית, עבר הקיסר יוליאנוס בעיר, ושרף את מבצרה לאחר שנכנעה לו.[11]
ממצאים עריכה
קישורים חיצוניים עריכה
- Alexa Bartelmus, A Short Introduction on the Sūḫu Texts, 2016
ביאורים עריכה
- ^ ה־D וה־KI העיליות מסמלות, בהתאמה, שומרוגרמות המהוות סימן לשם אל (אנ') וסימון לשם עיר.
הערות שוליים עריכה
- ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
- ^ 1 2 Michael P. Streck, Das amurritische Onomastikon der altbabylonischen Zeit. Band 1: Die Amurriter, die onomastische Forschung, Orthographie und Phonologie, Nominalmorphologie, Ugarit-Verlag, 2000, עמ' 50, 93
- ^ 1 2 3 Hope W. Hogg, Anah, 1911 Encyclopædia Britannica Volume 1
- ^ ע. ג. חורון, קדם וערב, דביר, 2000, עמ' 174–175
- ^ 1 2 רן צדוק, ערך "שוח", בתוך: אנציקלופדיה מקראית ז' (קאת–שלשיה), מוסד ביאליק, 1976, עמ' 532–533 (גרסה מקוונת של הספר (לבעלי הרשאה), באתר "כותר")
- ^ ע. ג. חורון, קדם וערב, דביר, 2000, עמ' 174–175
- ^ ראו: יוחנן אהרוני, אטלס כרטא לתקופת המקרא, הוצאת כרטא, 1974, עמ' 74 (מפה 115)
- ^ A. Kirk Grayson, Assyrian Rulers of the Early First Millennium BC I (1114-859 BC), University of Toronto press, 1991, עמ' 38, 43, 174
- ^ A. Kirk Grayson, Assyrian Rulers of the Early First Millennium BC I (1114-859 BC), University of Toronto press, 1991, עמ' 213
- ^ עודד ליפשיץ, ירושלים בין חורבן להתחדשות, יד בן־צבי, 2004, עמ' 35 (גרסה מקוונת של הספר (לבעלי הרשאה), באתר "כותר")
- ^ אמיאנוס מרקלינוס, היסטוריה רומאית, ספר 24, פסקה 1