Jump to content
החלפת מצב תפריט
שינוי מצב תפריט ההעדפות
החלפת מצב תפריט אישי
לא בחשבון
כתובת ה־IP שלך תהיה גלויה לציבור אם תעשה עריכות כלשהן.

ענת (עיר)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ענת
מצבה אשורית של נינורתה כודורי אוצור שנמצאה בעיר ומוקדשת לאלה ענת
מצבה אשורית של נינורתה כודורי אוצור שנמצאה בעיר ומוקדשת לאלה ענת
היסטוריה
תרבויות בבל, מיתני, אשור, האימפריה הסאסאנית, האימפריה הביזנטית
מיקום

ענת הייתה עיר עתיקה, בקרבת העיר המודרנית עאנה (אנ') שבצפון עיראק. בטקסטים מהתקופה הבבלית הקדומה מוזכרת העיר כ־‎Dḫa-na-atKI[א][1], שם המשוחזר לאמורית כ־ʿanat (ענת) ומתקשר כנראה לאלה ענת שנעבדה בעיר,[2] כ־a-na-at "של ארץ סוח'ו (אנ')" וכ־an-at "על מרכז הפרת" בכתובות מלכותיות אשוריות, Άναθω אצל איסידורוס מכאראקס ו־Anatha אצל אמיאנוס מרקלינוס, ומשם לשם הערבי המודרני של המקום.[3] השם מקושר לאלה ענת.[3][4]

היסטוריה עריכה

בתקופה הבבלית הקדומה נכללה העיר בארץ סוחו (אנ') (המזוהה עם שוח המקראי).[5] העיר הייתה עיר אמורית, וייתכן ששמה קשור לשמם של הנוודים האמורים שנקראו באכדית ḫana.[2] אם המקור האמורי של השם ḫana הוא אכן "ענה" וקשור לשם העיר "ענת", ייתכן שהוא גם קשור לדמות המקראית ענה: ענה מתואר כמי שמצא מים מתוקים כאשר רעה חמורים, וארץ ḫana הייתה אחד מנתיבי שיירות החמורים בתקופת הברונזה.[6] לאחר התקופה הבבלית הקדומה נשלטה העיר ענת בידי מיתני, אך לא ברור איך עברה לשליטתה. במאה ה־10 לפנה"ס עמדה העיר על נתיב הסחר שעל הפרת.[7] העיר הוזכרה כ־a-na-at "של ארץ סוחו" בכתובות תוכולתי-נינורתה השני,[8] וכ־an-at "על מרכז הפרת" (על אי בנהר) בכתובת על מסע שערך אשורנצירפל השני.[9][3] כאשר סופחה ארץ סוחו לאימפריה האשורית החדשה, הופרדה ממנו ענת ליחידה מנהלית נפרדת.[5] כאשר אזור בשנת 616 לפנה"ס, במהלך המרד של נבופלאסר, מייסד האימפריה הבבלית החדשה, באימפריה האשורית, כבש נבופלאסר את אזור סוח'ו, ובשנת 613 התמרד האזור; נבופלאסר הטיל מצור על ענת, אך צבא אשורי בראשות המלך סין־שר־אישכון הניס אותם.[10] בסוף תקופת האימפריה הרומית, במהלך מסעו נגד האימפריה הסאסאנית, עבר הקיסר יוליאנוס בעיר, ושרף את מבצרה לאחר שנכנעה לו.[11]

ממצאים עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

ביאורים עריכה

  1. ^ ה־D וה־KI העיליות מסמלות, בהתאמה, שומרוגרמות המהוות סימן לשם אל (אנ') וסימון לשם עיר.

הערות שוליים עריכה

  1. ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
  2. ^ 1 2 Michael P. Streck, Das amurritische Onomastikon der altbabylonischen Zeit. Band 1: Die Amurriter, die onomastische Forschung, Orthographie und Phonologie, Nominalmorphologie, Ugarit-Verlag, 2000, עמ' 50, 93
  3. ^ 1 2 3 Hope W. Hogg, Anah, 1911 Encyclopædia Britannica Volume 1
  4. ^ ע. ג. חורון, קדם וערב, דביר, 2000, עמ' 174–175
  5. ^ 1 2 רן צדוק, ערך "שוח", בתוך: אנציקלופדיה מקראית ז' (קאת–שלשיה), מוסד ביאליק, 1976, עמ' 532–533 (גרסה מקוונת של הספר (לבעלי הרשאה), באתר "כותר")
  6. ^ ע. ג. חורון, קדם וערב, דביר, 2000, עמ' 174–175
  7. ^ ראו: יוחנן אהרוני, אטלס כרטא לתקופת המקרא, הוצאת כרטא, 1974, עמ' 74 (מפה 115)
  8. ^ A. Kirk Grayson, Assyrian Rulers of the Early First Millennium BC I (1114-859 BC), University of Toronto press, 1991, עמ' 38, 43, 174
  9. ^ A. Kirk Grayson, Assyrian Rulers of the Early First Millennium BC I (1114-859 BC), University of Toronto press, 1991, עמ' 213
  10. ^ עודד ליפשיץ, ירושלים בין חורבן להתחדשות, יד בן־צבי, 2004, עמ' 35 (גרסה מקוונת של הספר (לבעלי הרשאה), באתר "כותר")
  11. ^ אמיאנוס מרקלינוס, היסטוריה רומאית, ספר 24, פסקה 1