כירכוכ

כירכוכ
کەرکووک
كَرْكُوك
	מצודת כירכוכ
	מצודת כירכוכ
מדינה	עיראק עיראק
מחוז	כירכוכ
חבל ארץ	כורדיסטן כורדיסטן
שטח	461.2 קמ"ר
גובה	350 מטרים
אוכלוסייה	‏
‑ בעיר	1,271,279 (2024)
‑ צפיפות	2,756 נפש לקמ"ר (2024)
קואורדינטות	35°28′N 44°24′E / 35.467°N 44.400°E{{#coordinates:35\|28\|N\|44\|24\|E\|type:city\|\| \|primary \|name= }}
אזור זמן	UTC +3
	{{#property:P856}}
	מפת מיקום; מפה מפורטת; (למפת עיראק רגילה) קובץ:Iraq adm location map.svg בגדאד בגדאד מוסול מוסול בצרה בצרה ארביל ארביל פלוג'ה פלוג'ה סולימאניה סולימאניה כרבלא כרבלא נג'ף נג'ף רמאדי רמאדי טורקיה סוריה יר. ערב הסעודית כווית איראן המ.; הפ.; כירכוכ כירכוכ מזהים לא נמצאו עבור מידע חיצוני.

כירכוכ (בכורדית: کەرکووک/Kerkûk; בערבית: كَرْكُوك; תעתיק מדויק: כַּרְכּוּכּ; בארמית חדשה: ܟܪܟ ܣܠܘܟ - כרכ סלוכ) היא עיר בכורדיסטן ובירת המחוז הקרוי על שמה בצפון עיראק. העיר שוכנת על גדת נהר ח'אסה (אנ'), כ-240 ק"מ מצפון לבירה בגדאד, במקום שבו ניצבה בימי קדם העיר חוריה וכן עיר הבירה החורית ארפחה (ערפה), שהייתה עיר מרכזית באשור במאות ה-10 וה-11 לפני הספירה. הודות למיקומה האסטרטגי של העיר, כירכוכ הייתה לזירת קרבות בימי שלוש אימפריות: אשור, בבל ומדי, אשר שלטו בעיר בתקופות שונות לאורך ההיסטוריה. מצפון-מזרח לעיר שוכנים הרי זגרוס, ממערבה נהרות הזב הגדול והחידקל, מדרומה הרי חמרין ומדרום-מזרח נהר דיאלא.

אוכלוסייתה של כירכוכ מגוונת ויושבים בה אשורים, כורדים, ערבים, טורקמנים עיראקים וארמנים. על פי מפקד האוכלוסין האחרון של עיראק משנת 2024, התגוררו בכירכוכ כ-1.27 מיליון בני אדם, מה שהופך אותה לעיר הרביעית בגודלה בעיראק, אחרי בגדאד, מוסול ובצרה^[1].

הכורדים והטורקמנים העיראקים רואים בה עיר בירתם מבחינה תרבותית. היא כונתה "בירת התרבות של עיראק" על ידי שר התרבות של עיראק בשנת 2010.

משאל עם בנושא האם כירכוכ צריכה להצטרף לכורדיסטן העיראקית היה אמור להיערך בנובמבר 2007 אך נדחה שוב ושוב.

לאור החמרה באלימות אסלאמית באזור ומתקפה של דאעש על מוסול ואתרים נוספים שבשליטת ממשלת עיראק כבשו כוחות כורדיים ביוני 2014 את העיר מידי המדינה האסלאמית. מאז כירכוכ תחת שליטת הממשלה האזורית של כורדיסטן. בעקבות משאל העם של הכורדים לעצמאות החבל הכורדי האוטונמי בספטמבר 2017, פתח צבא עיראק בהוראת ראש ממשלת עיראק חיידר אל עבאדי במתקפה על כירכוכ לכיבוש האזור. הכורדים נסוגו ללא קרבות וכירכוכ חזרה לשליטת ממשלת עיראק בתוך פחות מיומיים.

יהודים עריכה

ליהודים היסטוריה ארוכה בכירכוכ. רשומות של האימפריה העות'מאנית מראות כי בשנת 1560 היו בעיר 104 בתי אב יהודיים. ב-1896 היו 760 יהודים. אחרי מלחמת העולם הראשונה, גדלה משמעותית האוכלוסייה, בעיקר לאחר שכירכוכ הפכה למרכז נפט. ב-1947 נרשמו במפקד 2,350 יהודים. מרבית היהודים בעיר עסקו במסחר, במלאכות זעירות ובחקלאות. הקהילה ישבה בשכונה היהודית בתוך המצודה וניהלה חיי קהילה ערים ומוסדות דת וחברה. עד עלייתם לישראל של יהודי כירכוכ, היה נציג של הקהילה בפרלמנט העיראקי.

בשנת 1951 עזבו כמעט כל היהודים ועלו לישראל.

שם המשפחה "כרקוקלי" של האחיות טלי ולירון כרקוקלי מגיע מהעיר כירכוכ בעיראק.

שדה הנפט עריכה

בשנת 1927 התגלתה פריצת נפט ענקית בשדה הנפט באבא גורגור סמוך לעיר כירכוכ. הפקת נפט החלה משדה זה בשנת 1934 על ידי חברת הנפט העיראקית (IPC – Iraq Petroleum Company, שלמרות שמה הייתה תאגיד-על של מספר חברות מערביות ולא מקומיות) ומאז הוא המקור העיקרי להפקת נפט בצפון עיראק. בשנת 1998 נמצאו בשדה רזרבות נפט של למעלה מעשרה מיליארד חביות נפט. לאחר כשבעים שנות הפקת נפט, שדה הנפט בכירכוכ עדיין מפיק כמיליון חביות ביום, כמעט מחצית מכמות הנפט המיוצאת מעיראק. מעת שפרצו הקרבות בעיראק היה שדה הנפט מוקד לחבלות חוזרות.

לדעת מומחי נפט, ניהול כושל של השדה בימי שלטונו של סדאם חוסיין פגע קשות בתפוקתו של השדה.

בתקופה שבין אפריל 2003 ודצמבר 2004 היו לפי הערכות 123 התקפות על מתקני הנפט בעיראק, כולל על רשת צינורות הנפט במדינה שאורכה למעלה מ-6,000 ק"מ. התקפות אלה גרמו לנזקים של מיליארדי דולרים בהפסדי הכנסות מנפט ובתיקון הנזקים לתשתיות. צבא ארצות הברית הקים כוח משימה מיוחד להגנה על תשתיות האנרגיה בעיראק ובאופן מיוחד על קו צינור הנפט מכירכוכ לקיהאן השוכנת בטורקיה לחוף הים התיכון.

אתרים בעיר עריכה

קובץ:1933 קירקוק עיראק - בן ציון ישראלי btm11297.jpg

צילום של בן ציון ישראלי בכירכוכ עיראק

בין האתרים הראויים לציון בעיר נימנים:

מצודת כירכוכ הניצבת על תל עתיק.
בניין הקישלה אשר שימש כמפקדה לצבא העות'מאני.
קברם של הנביאים דניאל, חנניה, מישאל ועזריה.
שוק קיסריה.
מינארט נאקשלי המפואר (בטורקית: Nakışlı Minare).
חורבות קלעת ג'רמו הנמצאות בשולי העיר המודרנית.
עתיקות העיר האכדית נוזי (Yorghan Tepe), כ-15 ק"מ דרומית-מערבית לעיר כירכוכ המודרנית.

האתרים הארכאולוגיים בעיר ובסביבותיה סבלו נזקים כבדים במהלך מלחמת העולם הראשונה וכן לאחרונה בעת מלחמת עיראק.

דמויות בולטות מכירכוכ עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא כירכוכ בוויקישיתוף

על הקהילה היהודית בכירכוכ (אורכב 16.08.2013 בארכיון Wayback Machine), באתר הארגון הארצי של יהודי כורדיסטן
כירכוכ, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
קובץ:National Library IL logo.svg כירכוכ (עיראק), דף שער בספרייה הלאומית

הערות שוליים עריכה

^ ¹ ² Iraq: Subdistricts (Governorates and Subdistricts) - Population Statistics, Charts and Map, citypopulation.de

הערים הגדולות של עיראק אומדן רשמי מתאריך 1 ביולי 2018^{[אוכלוסין 1]}
^ IRAQ: Cities & Urban Centers
	דירוג	שם	מחוז	אוכלוסייה	דירוג	שם	מחוז	אוכלוסייה
בגדאד בגדאד מוסול מוסול
	1	בגדאד	בגדאד	6,719,476	11	אל-חלה	באבל	455,741	בצרה (עיראק) בצרה כירכוכ כירכוכ
	2	מוסול	נינוה	1,361,819	12	א-דיוואניה	אל-קאדסיה	403,796
	3	בצרה	בצרה	1,340,827	13	אל-כות	ואסט	389,376
	4	כירכוכ	כירכוכ	972,272	14	דהוכ	דהוכ	340,871
	5	ארביל	ארביל	879,071	15	זובייר	בצרה	300,751
	6	נג'ף	א-נג'ף	747,261	16	בעקובה	דיאלא	279,133
	7	כרבלא	כרבלא	711,530	17	פלוג'ה	אל-אנבאר	250,884
	8	סולימאניה	סולימאניה	676,492	18	רמאדי	אל-אנבאר	223,525
	9	נאסריה	ד'י קאר	558,446	19	א-סמאווה	אל-מות'נא	221,743
	10	עמארה	מיסאן	527,472	20	זאכו	דהוכ	211,964

[סיטי-1] ¹ ² Iraq: Subdistricts (Governorates and Subdistricts) - Population Statistics, Charts and Map, citypopulation.de

[2] IRAQ: Cities & Urban Centers

[1]

[אוכלוסין 1]

קובץ:Crystal Clear app help index.svg	ערך מחפש מקורות
	רובו של ערך זה אינו כולל מקורות או הערות שוליים, וככל הנראה, הקיימים אינם מספקים. אנא עזרו לשפר את אמינות הערך באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הערך בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים. אם אתם סבורים כי ניתן להסיר את התבנית, ניתן לציין זאת בדף השיחה.