Jump to content
החלפת מצב תפריט
שינוי מצב תפריט ההעדפות
החלפת מצב תפריט אישי
לא בחשבון
כתובת ה־IP שלך תהיה גלויה לציבור אם תעשה עריכות כלשהן.

ענה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

ענה הוא שם המופיע בשושלות האדומיות שבספר בראשית ודברי הימים, כשמם של כמה אבות קדמונים.

בספר בראשית מוזכר ענה רק בפרק ל"ו, בכמה צורות: בפעמיים הראשונות (פסוקים ב' וי"ד) מוזכר השם ענה, לפי נוסח המסורה, בשמה של "אָהֳלִיבָמָה בַת עֲנָה בַּת צִבְעוֹן הַחִוִּי" אשת עשו; בתרגום השבעים מוזכרת כ־"Ελιβεμας θυγατρὸς Ανα τοῦ υἱοῦ Σεβεγων" – "אהליבמה בת ענה בן צבעון",[1] וכך גם בפשיטתא.[2] נראה שהצורה "חוי" היא טעות סופר, ובמקור היה כתוב "חורי", שכן צבעון היה חורי.[3] בהמשך אותו פרק, בפסוק כ', מוזכר ענה כבנו של שעיר ואחיו של צבעון. ארבעה פסוקים לאחר מכן מוזכר ענה בנו של צבעון, ומסופר עליו ”הוּא עֲנָה אֲשֶׁר מָצָא אֶת הַיֵּמִם בַּמִּדְבָּר בִּרְעֹתוֹ אֶת הַחֲמֹרִים לְצִבְעוֹן אָבִיו” (פסוק כ"ד). ההערה על ענה בן צבעון מסייעת להבחין בין ענה בן צבעון לבין ענה בן שעיר שבו עוסק הפסוק הבא.[4] בפסוק כ"ה מוזכרים ילדיו של ענה (בן שעיר): דישֹן ואהליבמה בת ענה. בפסוק כ"ט מוזכר "אלוף ענה" כאחד מאלופי החורי, הקרואים על שם דמויות שונות המוזכרות באותו פרק. בדברי הימים מוזכר ענה בפרק א' המשכתב שושלות בספר בראשית – פעם אחת כאחד מבני שעיר החורי ואחיו של צבעון (פסוק ל"ח) ופעם אחת כאחד מבני צבעון (פסוק מ"א); בפרק זה, בפסוק מ"א, מוזכר רק בנו דישון.

החזרה על השם ענה לכמה דמויות ברשימה, כמו גם החזרה על השם דישון הן כבנו של שעיר והן כבנו של ענה, מעלה את האפשרות שחלו שיבושים ברשימה.[5]

ה"ימִם" שאותם מצא ענה מופיעים בנוסח שומרון כ"אימים" (בדומה לאחד מכינוייהם של הרפאים), ותרגום אונקלוס מתרגם "גִּבָּרַיָּא" (גיבורים), ככל הנראה על בסיס אותה מסורת שמדובר בגיבורים כדוגמת הרפאים.[4] פרשנות אחרת למילה "ימִם" היא פרדים, כלומר, ענה היה הראשון לזווג חמור עם סוס כדי להוליד פרדים. אפשרות נוספת היא ש"ימִם" הם מעיינות מים.[6]

עמק הפרת מהעיר מרי ועד מישור הסחף התחתון, ובייחוד הגדה הדרום-מערבית בקרבת העיר ענת, נקרא באכדית "ארץ חֿנה", וייתכן שהשם האמורי היה "ארץ ענה".[7] עדיה חורון קישר, לאור סוחרי־המדבר שהגיעו לארץ זאת בתיווך בין כנען לשומר על חמורים (כפי שהיה נהוג לפני ביות הגמל), בין ארץ זאת והסחר בה לאזכור המקראי בבראשית ל"ו, כ"ד של ענה שמצא "ימִם" (מים מתוקים, בדומה למילה הברברית imim) במדבר בזמן שרעה חמורים.[8]

הערות שוליים עריכה

  1. ^ תרגום השבעים לבראשית 36 פסוקים 2 ו־14 באתר Blue Letter Bible
  2. ^ The Syriac Peshiṭta Bible with English Translation: Genesis, Gorgias, 2019, עמ' 210–211
  3. ^ אנציקלופדיה עולם התנ"ך: בראשית, הוצאת "דברי הימים", 2002, עמ' 204 (גרסה מקוונת של הספר (לבעלי הרשאה), באתר "כותר")
  4. ^ 1 2 אנציקלופדיה עולם התנ"ך: בראשית, הוצאת "דברי הימים", 2002, עמ' 205 (גרסה מקוונת של הספר (לבעלי הרשאה), באתר "כותר")
  5. ^ אנציקלופדיה עולם התנ"ך: דברי הימים א', הוצאת "דברי הימים", 2002, עמ' 44 (גרסה מקוונת של הספר (לבעלי הרשאה), באתר "כותר")
  6. ^ אליה שמואל הרטום, בראשית, יבנה, 1992, סדרת תורה נביאים כתובים – מפורשים פרוש חדש בצרוף מבואות, עמ' 183
  7. ^ Michael P. Streck, Das amurritische Onomastikon der altbabylonischen Zeit, Band 1, Ugarit-Verlag, 2000, עמ' 50
  8. ^ ע. ג. חורון, קדם וערב, דביר, 2000, עמ' 174–175
תוכן עניינים