עלילות ארץ גושן

עלילות ארץ גושן

קובץ:Eretz Goshen.png
סוגה	דרמה קומית, דרמה תקופתית
יוצרים	אסי צובל אלון רותם
כותבים	אסי צובל אלון רותם נדב רוזיאביץ' לירז ברוש צוריאל מלכיור רביב זק
בימוי	יואב אליצור
שחקנים	עופר בן שבת עומרי לוי מני גרוס אור אדרי שחר פרחי אלון מרגלית אבישי שטרית שרוליק פניאל נועם לוי יואל פריימן יאיר להמן גיל קפטן טוביה רוזנפלד אסי צובל
פסקול	אופיר אלכסנדר
ארץ מקור	ישראל
שפות	עברית
מספר עונות	10
מספר פרקים	144 (נכון ל-2025)
הפקה
מפיק	צבי יהודה הרלינג אדוה שושן גלית בורק
מפיקים בפועל	אדם בן דוד
חברת הפקה	לביא הפקות
הפצה	ערוץ מאיר לילדים
עורכים	יקיר גרוסר ציביה יעקב
אתר צילומים	ירושלים
צלמים	אופיר דרעי אלון רבינוביץ ארז חדד איתי בן עזרא איתי אסקל איתי נצר מתניה אופיר
אורך פרק	15-25 דקות
שידור
רשת שידור	ערוץ מאיר לילדים
תקופת שידור מקורית	18 ביוני 2014 – הווה
קישורים חיצוניים
עמוד הסדרה באתר ערוץ מאיר לילדים
דף התוכנית ב-IMDb

עלילות ארץ גושן היא סדרת דרמה קומית ישראלית, שמשודרת בערוץ מאיר לילדים החל מ-2014. יוצרי הסדרה הם אסי צובל ואלון רותם, ובמאי הסדרה הוא יואב אליצור.

מאורעות הסדרה מתרחשים בארץ גושן המקראית, בסוף תקופת שעבוד בני ישראל במצרים, לאורך התקופה בה משה ואהרן דורשים מפרעה מלך מצרים להוציא את בני ישראל מארצו, וסירובו של פרעה גורם לכך שהקב"ה מנחית על העם המצרי עשר מכות. נכון ל-2024, העונה הנוכחית עוסקת במכת ארבה, המכה השמינית מבין עשר המכות.

סקירת סדרה

עונה		שם העונה	פרקים	תקופת שידור מקורית
				שידור ראשון	שידור אחרון
	1	-	15	2014	2014
	2	דם	15	2014	2014
	3	צפרדע	15	2014	2015
	4	כינים	12	2015	2015
	5	ערוב	15	18 באפריל 2016	2016
	6	דבר	15	2017	2017
	7	שחין	18	15 במרץ 2018	18 ביולי 2018
	8	בריחה בזמן	5	23 בדצמבר 2020	20 בינואר 2021
	9	ברד	12	11 באפריל 2022	27 ביוני 2022
	10	ארבה	14	17 באפריל 2024	7 באוגוסט 2024

עלילה

הסדרה מתמקדת בקורותיהם של פרץ ויוחנן העברים, אחים תאומים בני 10 המתגוררים בארץ גושן יחד עם אביהם, נחשון משבט יהודה, שעובד כשוטר בערי המסכנות שבהם מעבידים המצרים את בני ישראל בעבודת פרך. פרץ ויוחנן לומדים בבית הספר אצל המורה למך, וחברים בתנועת הנוער "בני בני", שאת הסניף המקומי שלה מנהל אליצור (לאחר שהוא גולה לארץ כנען פרץ מחליף אותו). רוב המאורעות בסדרה מתרחשים באחד מן המקומות הללו, או במגרש בו הם מבלים ומשחקים יחד עם חבריהם העברים שבראשם עירא משבט לוי, ופפירוס המצרי, בנו של רעמסס, הנוגש (מושל) הראשי של ארץ גושן. הסדרה היא סדרת דרמה שאינה המשכית, ורוב הפרקים הם סיפור בעל ערך חינוכי שיכול לעמוד בפני עצמו. לעיתים הסיפור קשור לתקופת התנ"ך ולעיתים עצמאי מאוד.

מאפיינים

אף על פי שמאורעות הסדרה מתרחשים בעת העתיקה, בתקופת שעבוד מצרים, הסדרה אינה מתיימרת להציג באמת את התקופה בה היא מתרחשת, וחלק מהעובדות מוצגות בה בצורה מעוותת על מנת להתאים לעלילה. דברים מסוימים מוצגים בה בצורה מוגזמת וקומית, וקיימת בה הרבה התייחסות מרומזת להווה, לדילמות חברתיות ולטכנולוגיות שקיימות בהווה באופן חינוכי, או הומוריסטי. למשל, המצאות רבות של יוחנן, הומצאו בתקופה הרבה יותר מאוחרת מתקופת שעבוד מצרים, וחדגא מזכיר פעמים רבות מושגים וחפצים שלא מתאימים לתקופה.

סיפורי שעבוד בני ישראל ועשר המכות מוצגים בסדרה כפי שהם מתוארות במקרא, במדרשי האגדה, ובשאר המקורות היהודיים לסיפור זה.

המצרים מוצגים בסדרה כמוגי לב, פחדנים, וטיפשים שמאמינים באמונות טפלות, אך גם כאכזריים ביותר, עד כדי טיפוח רגש האכזריות, ושנאת החמלה והרחמים. המצרים אמנם מדברים בעברית, אבל באלפבית שלהם לא קיימת האות רי"ש, והם מבטאים אותה כלמ"ד, מה שיוצר אפקט קומי המבלבל בין זוגות מילים כמו שיעור ושיעול, כישרון וכישלון, זכירה וזחילה, רבבות ולבבות, ועוד.

מכיוון שקהל היעד של הסדרה הם ילדים דתיים או חרדים שומרי מצוות, הסדרה שומרת על צניעות ועל איסור ההסתכלות באישה בצורה מוחלטת, ולכן כל השחקנים הם גברים (למעט בפרק אחד בו מופיעה סבתא של פרץ ויוחנן). אמם של פרץ ויוחנן, יהודית, לא מופיעה כלל בסדרה, כיוון שעובדת בארמון פרעה ואינה מגיעה לביתה.

פרודיות

בסדרה משולבות פרודיות רבות, בין על מושגים ביהדות, ובין על מושגים וחפצים מהעת החדשה. כבר בפרק הראשון, נחשון קונה גדי בשני זוזים, פרודיה על הפיוט חד גדיא, בו מסופר על אבא שקנה גדי בשני זוזים, וחתול טרף אותו. בסוף העונה הראשונה הוציא ערוץ מאיר לילדים את הקליפ "חד גדיא", שמשתמש גם הוא בפרודיה זו, ומוצגים בו חדגא הגדי ושאר שחקני הסדרה. שמה של תנועת הנוער בה חברים פרץ ויוחנן היא "בני בני", פרודיה על שמה של תנועת הנוער בני עקיבא, ובהמשך הסדרה הם מקימים את ארגון "הרועה" לשמירה על עדרי הצאן של בני ישראל, פרודיה על הרועה, קבוצה של חברי השומר שפעלה בארץ ישראל מימי העלייה השנייה ועסקה ברעיית צאן. בנוסף, מספר פעמים בסדרה מוזכר ארגון קכק"ל - קרן כמעט קיימת לישראל, פרודיה על ארגון קק"ל - קרן קיימת לישראל.

כמו כן, שמו של המכשף הגדול ביותר במצרים הוא "הארי פוטר", כשמה של הדמות הראשית בסדרת ספרי הפנטזיה המפורסמת, הארי פוטר. שמם של הנוגשים הראשיים של ארץ גושן הוא פיתום ורעמסס, כשם הערים שבנו בני ישראל למצרים, פיתום ורעמסס, ובנו של רעממס נקרא פפירוס.

עונות הסדרה

קובץ:Gnome-colors-edit-find-replace.svg פרק זה טעון שכתוב. אנא תרמו לוויקיפדיה ועזרו לשכתב אותו. הסיבה היא פירוט יתר ופיסוק לקוי.

כיוון שהסדרה אינה המשכית, פרק זה מציג באופן כללי את המתרחש בכל עונה מבלי להתייחס בהכרח לכל פרק בסדרה.

עונה 1

לכבוד יום ההולדת ה-10 של פרץ ויוחנן, אביהם נחשון קונה להם במתנה גדי. הם מגלים שהגדי יודע לדבר בחרוזים, וקורא לעצמו "חדגא". הם שמחים ומזהירים אותו שלא לדבר בפני זרים, מחשש שהמצרים ישמעו על כך וייקחו אותו לארמון פרעה. חדגא אוהב לאכול הכול, וכשהוא מנסה להכין פשטידה מגלילי פפירוס, יוצא לו כדור והוא גורם ליוחנן ופרץ להמציא את משחק הכדורגל.

בערך באותו זמן, משה ואהרן באים לראשונה לארמון פרעה ודורשים ממנו בשם אלוהי ישראל לשלח את בני ישראל ממצרים, מה שגורם להחמרת תנאי העבדות, וב"סניף" של "בני בני" מתחילים בפעילויות הכנה ליציאה ממצרים ולמסע לארץ המובטחת דרך במדבר סיני. לאורך הסדרה פרץ ויוחנן מנסים במגוון דרכים לקדם את היציאה ממצרים ולהקל על בני ישראל בעבדות הקשה. כשמשה ואהרן מבצעים לפני פרעה את הנס של הפיכת המטה לנחש ולהפך, פרץ חושב שהוא גם יכול, ומנסה בעצמו להפוך מטה לנחש. במקביל יוחנן מנסה לבנות מכונה ליצור לבנים על מנת להקל על העבדים, אבל שניהם נכשלים במשימותיהם.

באחד הימים, פרץ פולט בטעות את העובדה שחדגא יודע לדבר, וכשרעמסס שומע על כך הוא קובע שחדגא הוא אליל, ומחרים אותו ל"אוצר האלילים של פרעה". פרץ ויוחנן מתחפשים לעצים מדברים, משכנעים את רעמסס שהם אלילים, והוא מוביל אותם היישר לאוצר האלילים של פרעה. שם הם פוגשים את חדגא, אבל מגלים דרך היציאה היחידה, רצופה נוגשים מצרים. בדיוק באותו יום מתחילה מכת דם, בה אהרן מכה בהיאור לעיני פרעה, והופך את מימיו לדם. כל המצרים, כולל שומרי אוצר האלילים, רצים ליאור לראות את הפלא, ופרץ ויוחנן יוצאים מאוצר האלילים של פרעה יחד עם חדגא.

עונה 2 (מכת דם)

בעקבות מכת דם, פרץ מחליט שהגיע הזמן לצאת ממצרים והוא מנסה ליזום יציאה למסע המוני למדבר, אך עם ישראל לא מצטרף אליו כי הם לא מאמינים שהדבר אפשרי, והוא נאלץ להישאר בארץ גושן ולחפש דרכים אחרות לקדם את הגאולה.

פרץ ויוחנן מגלים שמים שהמצרים שילמו עליהם לעבריים לא הופכים לדם, והם מנצלים את העובדה הזו למכירת מים למצרים במחיר מופקע, כך שלאחר יום עבודה אחד הם מרוויחים שני שקים מלאים בתמרים. כשפרץ ויוחנן מגיעים לבית הם מגלים שנחשון מתנגד למכירות המים למצרים, בטענה שמי שעושה כך מנצל את המכה שהנחית הקב"ה על המצרים, לטובת עצמו, והם קוברים את התמרים באדמה. לבסוף מתברר ששבט לוי מוכרים מים למצרים ותורמים את הרווחים לקכק"ל - קרן כמעט קיימת לישראל, שאוספת כספים למען המסע במדבר שיהיה לאחר היציאה ממצרים. פרץ ויוחנן מבינים שנחשון לא יתנגד לכזה דבר, מוציאים את התמרים מקברם, ותורמים אותם לקכק"ל.

בינתיים מכת דם ממשיכה, ורבים מהמצרים דורשים מפרעה לשחרר את בני ישראל ולהוציא אותם ממצרים. פרץ מנסה להמריד את המצרים נגד פרעה, וכשרעמסס רוצה לאסור אותו, אליצור לוקח עליו חסות ונאסר במקומו. פרץ מנסה לפרוץ לבית המעצר וכמעט נעצר שוב, וברגע האחרון נחשון מגיע לעצור אותו ונלקח גם למעצר. פרץ מתייאש וחושב שאין סיכוי לצאת ממצרים לעולם, ובינתיים חדגא נותן ליוחנן רעיון להמצאה חדשה – רעשן שעושה קולות של קרקורי צפרדעים. אליצור משתחרר, יוחנן מעודד את פרץ ויחד עם כל החברים הם לוקחים רעשנים ועושים הפגנת רעש במטרה לשחרר גם את אביהם מן המעצר. באותו יום מתחילה מכת צפרדע, והצפרדעים ממלאות את מצרים וגורמות לרעמסס להיכנע ולשחרר את נחשון.

עונה 3 (מכת צפרדע)

הצפרדעים מקרקרות ומשגעות את המצרים, וביניהם פפירוס שלא מצליח להירדם בלילה. הוא נכנס בלי הזמנה לגור בבית של יוחנן ופרץ כדי למצוא שם מחסה מהצפרדעים, ונחשון מנחה את פרץ ויוחנן ללכת בדרכו של אברהם אבינו מכניס האורחים, ולא לסלק את פפירוס מהבית. בשלב מסוים פפירוס נהיה בלתי נסבל, הוא משתלט על המיטה של יוחנן שנאלץ לישון על הרצפה, אוכל המון, גומר את המים החמים במקלחת, משנה את עיצוב הבית על דעת עצמו, וחדגא נאלץ לשמור על שתיקה כל הזמן מחשש שפפירוס יספר לרעמסס שהוא מדבר. גם החברים בכיתה צוחקים עליהם ומעודדים אותם לסלק את פפירוס מהבית, כשבסוף פרץ ויוחנן משתכנעים ומסלקים אותו לרחוב. כשנחשון מגלה שפפירוס ישן ברחוב, הוא מכריח את פרץ ויוחנן להחזיר את פפירוס לביתם, והם מגלים שזה לא כזה נורא שהוא בבית, ואף על פי שהוא מצרי, הוא יכול להיות חבר טוב ולעזור להם, כגון בקניית פירות ומאכלים שיש רק למצרים. מכיוון שפפירוס שוהה בבית רוב הזמן, הוא מגלה שלנחשון יש כישרון שירה והוא מארגן לו הופעה בשם "השוטר המזמר".

בעקבות הצטיינותו בלימודים, יוחנן הוא מתקבל לתוכנית היוקרה למחוננים "מצרים אלפיים", אותה מנהל רעמסס, שמכשירה נערים צעירים להיות חרטומים. הוא מהווה גאווה למשפחתו ולעמו, בתור הנער העברי הראשון שמתקבל לתוכנית. לאחר זמן מועט הוא מתחיל להתקרב לחבריו המצרים כדי לקבל הערכה ומעמד גבוה ב"מצרים אלפיים", ובמקביל הוא מתרחק מחביריו העברים. הוא משנה את שמו לשם מצרי, מדבר במצרית, ולובש לבוש מצרי שגורם לאנשים רבים לבלבל בינו לבין האלי פוטל, המכשף הגדול ביותר במצרים. לבושו המצרי גורם לכך שהצפרדעים מתחילות להיכנס לארץ גושן, ויוחנן מבין שבשביל לקבל הערכה אמיתית הוא לא צריך לנסות לשנות את עצמו, אלא להמשיך להיות גאה בזהותו העברית.

בסוף העונה אליצור יוצא לשליחות ריגול חשאית ומסוכנת למען היציאה ממצרים, והוא ממנה את פרץ להחליף אותו בתפקיד המדריך של הסניף עד שיחזור מהשליחות.

עונה 4 (מכת כינים)

מכת צפרדע נגמרה בזכות תפילתו של משה לה', וארץ מצרים מתמלאת בפגרי צפרדעים שמתו בסוף המכה. בני ישראל, וביניהם גם פרץ ועירא, נאלצים לאסוף את הצפרדעים ולסחוב אותם עד לאתר פינוי האשפה על שם "קוואבנגה".

אליצור, שבסוף העונה הקודמת יצא לשליחות ריגול מסוכנת, נלכד ונאסר על ידי רעמסס, ומועמד למשפט כשעל ראשו מרחף עונש מוות. בעוד כל הנערים העבריים אוספים כסף על מנת לפדות את אליצור, פרץ משוכנע שאליצור נתפס בגלל הלשנה מתוך בני ישראל, ופותח בחקירה כדי לגלות את החפרפרת. לבסוף פרץ מגלה שרעמסס הפליל את אליצור באמצעות רמזים שונים שניתנו לו שלא בכוונה על ידי עבריים שונים, והוא נאלץ להודות שאין אשמים בלכידתו של אליצור. במקום להמשיך בחקירה, הוא מארגן הפגנה יחד עם כל החברים מהסניף, שמפריעה למהלך המשפט ומשגעת את רעמסס. בזכות ההפגנה, אליצור לא נידון למוות אלא מוגלה לארץ כנען, הארץ המובטחת שהוא כל כך קיווה וציפה להגיע אליה, ופרץ הופך להיות המדריך הרשמי של סניף "בני בני".

ההפוגה בין המכות גורמת לרעמסס ופפירוס לחשוב שאלקי ישראל נכנע לפרעה ולמצרים. פרץ מתעצבן ואומר לפפירוס, שיש בידו מקורות לכך שהמכה הבאה שמשה ינחית על המצרים תהיה מכת ממותות אמתניות שידרסו את המצרים ויהרגו אותם. פפירוס מאמין ובונה לעצמו סולם כדי להינצל מהממותות, אך פרץ ממשיך להפחיד אותו באומרו שלמכה יצטרפו גם נשרים אימתניים, קרנפים, היפופוטמים, וגם אריות ונמרים. פפירוס ממשיך לבנות מגינים וכלים שבעזרתם הוא ינצל מהחיות שעליהם פרץ מספר, מה שגורם לפרץ להמציא את ה"קרצילפצת", מפלצת אימתנית יורקת אש ואוכלת אדם. הוא מבקש ליעקב מרתון להציע למשה להביא את על המצרים, אך יעקב מרתון מדווח על כך שהמכה שאלוהים מנחית על המצרים היא מכת כינים. אהרן מכה את אדמת מצרים, היא מתמלאת בכינים, והמצרים מתגרדים ומבקשים מפרעה להיכנע. פרץ מתאכזב, אך מתפלא לגלות שהכינים משגעות את המצרים, ושהכינים הם היצורים היחידים שהחרטומים לא יכולים לשלוט עליו, מחמת מידותיו הזעירות.

הכינים המגרדות משגעות את פפירוס, והוא מנסה לארגן בריחה של בני ישראל ממצרים, כדי להוציא את הכינים מהארץ. הוא מתחזה למגיש חדשות, ומודיע לפרץ ויוחנן שפרעה נכנע, ובני ישראל יוצאים ממצרים. מיד לאחר מכן הוא חוזר לבגדיו הרגילים ועוזר לפרץ וליוחנן לארוז ולצאת מהבית, אך עד מהרה רעמסס עוצר את פרץ ויוחנן ומתכנן להשליך אותם ליאור. פפירוס נבהל, ומנסה לשכנע את עירא להתחפש לעץ מדבר שיטען בפני רעמסס שהוא אליל, וידרוש ממנו לשחרר את פרץ ויוחנן, מה שגורם לעירא להיאסר גם הוא. בסוף פפירוס מודה באמת ואומר לרעמסס שהוא הסית את העבריים למרוד, ורעמסס, במחווה פתאומית, שמח על מידותיו הרעות, מחבק אותו.

החרטומים, מכשפי מצרים, שבמכות הקודמות לא נכנעו והראו גם הם את כוחם בהפיכת מים לדם והוצאת צפרדעים מהיאור, הוציאו הודעה רשמית שאין בכוחו של בן אנוש להוציא כינים בעזרת כישוף, ומכת הכינים ”אֶצְבַּע אֱלֹהִים הִיא”. פפירוס מתלהב מדברי החרטומים ומחליט להיות עברי. הוא לובש בגדים עבריים, חובש כיפת נ נח עם הסיסמה "א אצ אצב אצבע אלהים", תולה על צווארו תליון בצורת אצבע, ומתחיל ללמוד את האלפבית העברי. הוא גורר אחריו את פרץ ושאר הנערים העבריים, והם רוקדים ושרים "איזה כיף להיות עברי", ורק יוחנן רואה בעין רעה את סגידתו של פפירוס לאצבע. לבסוף לפפירוס נמאס מהאוכל הדל שאוכלים העבריים מחמת עניותם, והוא חוזר לאמונתו המצרית.

לבסוף מגיע הקץ לסבלו של פפירוס, כשמתחילה להימכר תרופה להקלת הגירודים, אך בעלת ריח מסריח ביותר. עירא מתחיל להתגרד, ומספר מאורעות נוספים גורמים לפרץ להיות משוכנע שעירא הוא שתול מצרי בין בני ישראל, ולכן יש לו רעמת תלתלים גדולה המסתירה את הכינים שבראשו. יוחנן לא משתכנע מ"הראיות" של פרץ, אך פתאום פרץ רואה את עירא לבוש בבגדים מצריים ומשחק עם פפירוס. הוא מתעמת עם עירא, שמסביר שהוא לבש בגדים מצריים בשביל לקבל את התרופה נגד הכינים שמשווקת רק למצרים. פרץ שואל אותו מדוע הוא מתגרד, ועירא מפנה את תשומת ליבו לכך שהוא בעצמו מתגרד. פרץ מופתע, ולבסוף מתברר שהגירודים נגמרו מכך שבפעולה שהייתה בסניף, אספו הנערים בטעות עלי סרפדים, על מנת להתאמן בבניית סוכות כהכנה למסע במדבר.

בינתיים ממציא יוחנן את משקה הקפה, לאחר שפרץ שרף בטעות את פולי הקפה הטורקי שנחשון לועס בכל בוקר. הקפה מתגלה במהרה כמשקה מעורר ומוצלח, ופרץ ויוחנן מקימים דוכן לחלוקת קפה לעבדים לפני יום העבודה. שיטות הכנת הקפה והתוספות מתשכללות, ופרץ ויוחנן נהנים מהעבודה ועל תרומתם לבני ישראל. בהמשך העבודה נהיית קשה והם מתחילים לדרוש כסף על עבודתם, כשהם טוענים שחצי מהרווחים נתרמים לקכק"ל. הם מעלים את המחירים בצורה מוגזמת, שגורמת לעירא ועבריים נוספים להפגין נגד דוכן מכירות הקפה שלהם ולדרוש לפנות אותו. לבסוף יצחק, זקן עברי שנהג לשתות קפה בכל בוקר, מתעלף מפני שלא היה לו כסף לקנות את הקפה היומי. פרץ ויוחנן מבינים שטעו ומחלקים קפה בחינם, ולבסוף הם מוסרים ליצחק את הדוכן על מנת שיחלק קפה לעבדים בפירמידות.

בפרק האחרון בעונה נחשון נעדר מהבית לשלשה ימים במסגרת עבודתו, ופרטושקה, סבתם של פרץ ויוחנן, פעילת מחתרת "המילדות העבריות", מגיעה להחזיק את הבית ולשמור על פרץ ויוחנן. היא דורשת מפרץ ויוחנן לעשות ריצה בכל בוקר, דואגת שיאכלו בריא, ומזלזלת בחדגא ואוסרת עליו לדבר. כשהיא מגלה שיוחנן לומד ב"מצרים אלפים", היא אוסרת עליו ללכת לשם, וליוחנן נמאס והוא עוזב את הבית כשפרץ אחריו. כשהיא מגלה שהם ברחו, היא יוצאת לחפש אותם, כשבדרך היא פוגשת את רעמסס שמזהה אותה כפעילת המתחתרת, ורוצה לעצור אותה, אך היא משתמשת בתחפושת של גורילה כדי לברוח. באותו זמן מתחילה מכת ערוב, ובעזרת תחפושתה מצליחה פרטושקה להסתתר ולהיטמע בין חיות הטרף הרבות שממלאות את מצרים.

עונה 5 (מכת ערוב)

מכת הערוב מכה במצרים, ורעמסס בורח לאיים הקריביים מאימת חיות הטרף. אחיו פיתום, שמחליף אותו בתפקיד הנוגש הראשי של ארץ גושן, ובניהול התוכנית "מצרים אלפיים", מסביר לנערים המחוננים שביום הזה, שמגיע אחת ל-444 שנה, אפשר לבצע "סוד חרטומי עתיק", ולהעלים חפצים על ידי התרכזות באמירת לחש קסם מיוחד. רוב הנערים המצרים מצליחים לבצע את הכישוף, אך יוחנן נכשל במשימה. בדרך לבית הוא פוגש את עירא שטוען שיוחנן מתחבר לחברים המצרים יותר מלחבריו העברים ומזלזל בו. יוחנן שהיה מעוצבן מכך שלא הצליח במשימה, מתעצבן עוד יותר ומנסה להעלים את עירא בעזרת הכישוף ולמרבה ההפתעה מצליח, ועירא נעלם. יוחנן חוזר לבית מבוהל, ותוך שעות ספורות כל שבט לוי וחבריו של עירא מחפשים את עירא בכל רחבי ארץ גושן. יוחנן רץ מיד לבית של פיתום ושואל אותו כיצד אפשר להחזיר את עירא, ופיתום, שהתנה את עזרתו בכך שיחונן יועף מ"מצרים אלפיים", אומר לו, שאם הוא יעלים את עצמו, הם יוכלו לחזור ביחד. מיד אחר כך הוא מעלים את עצמו בעזרת הכישוף, ומגיע ל"שום מקום" שבו נמצא עירא. הוא לא מצליח להחזיר את עירא, והם מתייאשים ומתחבקים במחוות חברות, שגורמת לביטול הכישוף ולחזרתם לארץ גושן.

עונה 6 (מכת דבר)

הבהמות של המצרים מתו במכה, והם רעבים לבשר. לכן פיתום ממציא חוקים כדי לקנוס את בני ישראל ולקחת מהם בהמות משק. פרץ משכנע את יוחנן ללכת 'ראש בראש' מול המצרים אבל רק גורם לכליאתו ופרץ נאלץ ללמוד שמלחמה נעשית בתחבולות.

מכת גניבות פושה בארץ גושן. פרץ מציע להקים ארגון שיצא להילחם במצרים ואילו עירא מציע שיקימו ארגון שישמור על הצאן. בני בני מצדדים בעירא ופרץ הנעלב מחליט ללמד את הארגון לקח.

חדגא נחטף! לאחר ניסיון כושל לשחרר אותו, פרץ נאלץ להודות שחדגא נחטף באשמתו וחברי הארגון מחליטים להרחיק אותו.

עתיד הארגון בסכנה, השומרים נרדמים בזמן שמישהו מצית להם את כל השדות. פרץ רוצה להגביר את המשמעת ומחוקק חוקים קשים מאוד, עירא מתנגד ואומר שהפתרון להירדמויות הוא דווקא לשעשע את השומרים בעזרת חברים ומוזיקה. כל אחת מהשיטות רק מביאה איתה צרות נוספות והארגון מאבד זמן יקר מאוד בזמן שהמצית מסתובב חופשי.

פרץ מוכן למכור אפילו את העוגיות של אמא שלו בשביל סוף סוף לאכול משהו חדש, במיוחד כשמדובר בחמגשיות המפורסמות של מטבח יוכבד. הבעיה היא שככל שהזמן עובר המחיר הולך ונהיה כבד יותר וגורם לפרץ להבין שהוא הולך להפסיד את כל הדברים הכי יקרים שיש לו.

יוחנן מתנדב לתחרות חידות חשיבה מול תחפנחס החכם המצרי, הוא בטוח ביכולותיו ולהוט לנצח כדי להציל את בית הספר וכבוד העם העברי, פרץ כועס על יוחנן ומשוכנע שהוא התנדב לתחרות מתוך שחצנות ובגלל התחרות מזניח את חובותיו ואף מסכן את הקרובים לו. יוחנן מאבד את הביטחון ביכולותיו ובמהלך התחרות הוא לומד שכשיש מי שמאמין בך, קל יותר להאמין בעצמך.

המצרים עורכים אירוע הוקרה גדול לכבוד חזרתו של רעמסס, כל זה קורה ימים בודדים לפני הגעתו של המפקח על הנוגשים שיכריע מי יהיה ה נוגש הבא של גושן. פיתום מרגיש מאוים ומציע ליוחנן עסקה, אספקה בלתי נגמרת של המלונים המצריים היוקרתיים בתמורה לתמיכה שלו ושל החברים שלו מבלי שאף אחד ידע על זה. יוחנן הולך על העסקה אך מהר מאוד הוא מבין את התסבוכת שאליה נכנס.

פרץ ממציא קרציפלצת כדי להפחיד את המצרים, אבל לא מגלה את האמת על ההמצאה לחברי הארגון. השקר של פרץ מתנפח לממדים עצומים וכמעט מתפוצץ לו בפרצוף ופרץ לומד בעל כורחו שלשקר זאת לא הדרך.

שרב מכה בגושן, ופפירוס מגייס את ה'מכה' להוכיח את כוחם של אלילי מצריים. פרץ לא נשאר חייב ויוצא להילחם נגד השרב!

פרץ מחליט להביא את הגאולה בעצמו, מתמרד נגד הלימודים והשמירות ברועה, ויוצא למצוא את ארון יוסף.

ליוחנן יש תפקיד חדש בארגון, הוא ממונה על ספירות העדרים והגשת הדוחות לקראת סוף שנת המס המצרית. חדגא מציע את עזרתו, אבל יוחנן מזלזל ומתייחס אליו כמו אל ילד קטן שרק מפריע. כאשר יוחנן מגלה חוסרים בבני הצאן אצל בני לוי הוא מוסר את חדגא במקום גדיה חסרה וחדגא נעלב עד עמקי נשמתו. יוחנן מבין שאם לא היה מזלזל בחדגא הבעיות שלו בארגון היו נפתרות הרבה יותר בקלות, אבל הוא עדיין צריך למצוא דרך להחזיר את חדגא הביתה ולהראות לו עד כמה שהוא מעריך אותו.

יעקב מרתון במשבר מקצועי. פרץ נחלץ לעזרתו ומכריז שיש לו סקופ ענק שיחזיר אליו את כל הצופים. הציפיות המוגזמות מהסקופים של פרץ גורמות לו לדווח על דברים שלאו דווקא קרו ועל אף כוונותיו הטובות רק מסבכים אותו ואת החברים שלו עם המצרים שמחליטים דווקא לאמץ את הרעיונות המומצאים של פרץ. פרץ מנסה להגיד לכולם שכל הדברים שהמציא בהתחלה באמת עומדים לקרות אבל אף אחד כבר לא מאמין לו.

עירא שובר אליל מצרי ונאלץ בתמורה להשתתף במיצריאדה - המשחקים האולימפיים של מצרים, שגורמים לעברים להיות מגורשים מבתיהם לצורך הקמתו של הכפר המצרימפי. עימותיו עם יוחנן שמתנגד לקיום המצריאדה ילמדו אותו גאווה עברית מהי.

עונה 7 (מכת שחין)

פרץ מגלה שהמצרים מתכננים תוכנית זדונית, אך לא מצליח לגלות מה היא. לאחר שפרץ נתפס, ונשלח לעבדות, חדגא יוצא בשליחותו לחקור בשטח המצרי ומגל עוד פרטים על התוכנית הזדונית של רעמסס שתפגע בנחשון ובשאר העבדים. לאחר שהוא משכנע את יוחנן לעזור לו, השניים מצליחים לבסם את פיתום בעזרת אבקת יין, ומוציאים ממנו שכשכל הפועלים יהיו על הפיגומים ליד הפירמידה, ויעלו את אבן הראשה, כל הפיגומים יקרסו. אך כשנוחת האפר ופיתום מתכסה בשחין, הוא מתפקח מהיין, ומאשים את יוחנן שהפצעים המגרדים נגרמו כתוצאה מהאבקה, וכולא את יוחנן וחדגא במחסן שלו. בינתיים פיתום שמגלה שזו מכה מאת ה', כועס על רעמסס שלוקח את כל התהילה על המזימה לעצמו. יוחנן, שרואה שפיתום ממש סובל מגירודים, מבטיח למרוח משחות שירגיעו לו את השחין, אם ייקח אותם אל ביתם בתנאי שלא יספר על המזימה. בבית, חדגא עובד על פיתום שהוא יוחנן, ומורח עליו את המשחות, בזמן שיוחנן רץ לפירמידה להזהיר את העברים. פיתום, שהבין שעבדו עליו, כועס ומבין שאכזב את רעמסס ופרעה. יוחנן שפוחד שפיתום ישליך אותו ליאור, מציע שיקים מכון טיפוח ומריחת משחות הרגעה, וכך ירגיע את רעמסס. פיתום מתרצה, אך מכריח את יוחנן וחבריו להקים בעצמם את המכון, במקום שהוא כלא את יוחנן וחדגא.

יוחנן, שחבירו סונטים בו שהוא לא "קליל", צובע בתגובה את פרץ בצבע שנראה כמו שחין. פרץ מנסה להוכיח שהוא עברי מקורי, והבדיחה יוצאת מכלל שליטה. פרץ מקבל הצעה מפיתום, שחושב שפרץ מצרי, לקבל תפקיד בביתו של פיתום. פרץ מקבל את התפקיד, אחרי שגילה שכל ה"שחין" היה בדיחה וכולם צוחקים עליו. אחרי שיוחנן הבין שהבדיחה יצאה משליטה ופרץ הלך לארמון, הוא מחליט להשיבו הביתה אל עבריותו. ניסיון החילוץ מתבצע בדיוק לפי התוכנית, אבל פרץ לא רוצה לחזור. הוא מצווה את יוחנן להביא את נחשון אליו כדי שלא יקבלו עבדות נוספת, ורק אחרי שהוא מתנקה מהשחין על ידי משחה שיוחנן רקח לו, הוא מתחיל לחשוב שאולי טוב יותר להיות עברי.

חרט מדייני מגיע לחרוט את דמותם של בני ישראל. פרץ כל כך נסחף אחרי החריטות שהוא לא מוכן לעשות דבר אם אינו מתועד. כשפפירוס ופיתום חוטפים את המחרטט, פרץ יוצא למבצע להציל אותו ולומד שלא צריך לתעד כל רגע.

פרץ ויוחנן מתכננים מסיבת הפתעה לרגל יום הולדתו של עירא, אך הכל משתבש כשפפירוס, שזהו גם יום הולדתו, מגיע לפני עירא אל המסיבה, וכשעירא מגיע הוא מגלה שכולם חוגגים את יום הולדתו של פפירוס ולא את שלו. לאחר שעירא גלה שכולם חוגגים את יום הולדתו של פפירוס ולא את שלו, הוא נעלב ולא מוכן לדבר עם יוחנן ופרץ. בינתיים פפירוס מגלה שהמסיבה תוכננה לעירא ומטיל גזירות נוראיות על ילדי העבדים, ורק עירא יכול לבטל את הגזירות הללו, אך לשם כך הוא חייב קודם להשלים עם פרץ ויוחנן.

נחשון נוסע לשלושה ימים ומשאיר את הבנים לבדם ובדיוק אז חפצים נעלמים בגושן ודמות מסתורית נצפית שם משוטטת בלילות.

למצרים נמאס מהאוכל התפל שלהם, והם מחליטים לערוך תחרות בישול נושאת פרסים בין ילדי גושן. פרץ מכריז מיד שיוחנן הוא המועמד הוודאי לנצח. עירא לא מסכים איתו והשניים מתערבים ביניהם, כאשר המפסיד צריך לשרת יום אחד את המנצח. אך פרץ לא לקח בחשבון שעירא מקבל מאביו מוצרי בישול מנקרי עיניים שאין ביכולתו של יוחנן להשיג. מי ינצח בתחרות? עירא עם האוכל המתוחכם המבוסס על המוצרים היקרים והנדירים, או יוחנן שמבשל בפשטות אך מקדיש את ליבו הרחב לכל מאכל שהוא מכין? למצרים הפתרונים...

יוחנן מגלה שאביאל בן עשהאל, אחד משבעים הזקנים, מגיע לביקור בשכונה ומזמין אותו לביתו. כשהוא שומע שגם עירא הזמין את הזקן הוא נלחץ ומזמין מעצב-פנים מצרי שמשפץ את הבית. השיפוץ גורם לריב בין האחים ויוחנן לומד שבית נבנה על חום ואחווה.

פרץ מתעצב מחיי העוני שלו. חלום שולח אותו לחפור אוצר מתחת למכון היופי של פיתום. כשפיתום תופס את האחים ההם מבינים שהאוצר נמצא אצלם בבית אך להפתעתם, האוצר הוא משחה נדירה שניתן להפיק מהזבל של חדגא. פפירוס מגלה שליוחנן ופרץ יש משחה שעשויה לרפא את השחין. בעזרת החרטומים הוא מתחזה בצורה מושלמת לפרץ ויוצא להשיג את המשחה. בינתיים פרץ ויוחנן רבים ביניהם תור מי לסדר את הבית, מה שעשוי לסייע לפפירוס במשימתו. פפירוס המחופש לפרץ ממשיך לנסות להשיג את המשחה לפני שיעלו על זהותו האמיתית. פרץ מבין שיש מישהו שמתחזה לו, אך אף אחד לא מאמין לפרץ וכולם חושבים שהוא המציא את הסיפור כדי להתחמק שוב ממטלות הבית. בינתיים העובדה שקיימים שני פרצ-ים מבלבלת גם את המצרים וגם את העברים, ומתנהל מרוץ בין פרץ לפפירוס - האם פפירוס ישיג קודם את המשחה או שקודם פרץ יחשוף את זהותו האמיתית.

הפגנות המצרים לסיום מכת השחין על ידי שילוח העבריים מתחילות להשפיע על פרעה. הילדים הנרגשים מתחילים להתארגן ליציאת מצרים ועירא נתקף פחד. אין לו מושג מה יהיה איתו כשכבר לא יהיה לוי חשוב בגושן.

עונה 8 (בריחה בזמן) - מיני עונה

פרץ, יוחנן, ועירא, הולכים לחפש את האוצר האגדי המכושף, הטמון בפירמידה האגדית והמסתורית של "חומוסצ'יפסלט חריף בלי עמבה השני". במשך כל הדרך הם מתווכחים כמה חלקים באוצר יקבל כל אחד, ומתכננים מה הם יעשו עם האוצר האגדי. כשהם מגיעים לחדר בו נמצא האוצר, פרץ לא מתאפק וחוטף את תיבת האוצר. הקירות מתחילים לרעוד ולקרוס, והם בורחים מהחדר ומנסים לצאת מהפירמידה. יוחנן ועירא יוצאים החוצה, אבל פרץ מכושף מכיוון שהוא נגע בתיבה, ובכל פעם שהוא מנסה לצאת מהפירמידה, הוא חוזר אחורה בזמן לזמן בו הוא נגע בתיבה. בהמשך גם עירא ויוחנן נוגעים בתיבה ונהיים מכושפים, כשבסוף הם מפענחים את הכתובת על קיר הפירמידה, מבינים שבעל הגאווה שרוצה לקחת את התיבה לעצמו נהיה מכושף אם הוא נוגע בתיבה, אבל אם הם ייקחו ביחד את התיבה הם יחשבו "החולקים במידת הענווה", ויוכלו לצאת החוצה. כשהם עוברים את מפתן הדלת יחד עם התיבה, התיבה נעלמת והדלת נסגרת מאחוריהם, כשבידם נשאר מטבע קטן שהם מצאו בפירמידה. הם אמנם יוצאים בלי אוצר גדול, אבל לומדים מוסר השכל ולקח חינוכי על חברות וענווה. המטבע נתרם לקכק"ל, והם רושמים את התרומה בספר דברי הימים על שם "החברים".

עונה 9 (מכת ברד)

על העברים בארץ גושן מוטל סגר בעקבות בריחתו של עבד עברי שרצח מספר מצרים, שבהמשך מתברר שהוא גרשון, דודם של פרץ ויוחנן. עירא, שגילה את זהותו של גרשון, מחליט לא להסגיר אותו, אך גרשון מסגיר את עצמו. לאחר מכן, הוא מספר לרעמסס ששני שרים שתכננו מרד בפרעה, כמעט רצחו אותו. גרשון משתחרר, וממשיך לשהות בביתם של פרץ ויוחנן. לאחר מכן, פרץ ויוחנן רוצים ללכת למופעו של הקוסם הגדול בכל מצרים - מגניפיקוס, אך לאחר מכן מתחרטים כי רואים שחדגא חולה ולא חורז חרוזים. בהתחלה הם עצובים על שיפספסו את המופע - כי הם צריכים לשמור על חדגא, אך יוחנן מציע שישמרו עליו במופע. כשהם מגיעים למופע יחד עם חדגא, השומר אומר להם שאסור להם להכניס אותו למופע, אך הם יכולים להשאיר אותו בחוץ. הם משאירים את חדגא בחוץ ונכנסים למופע. בינתיים, הקוסם מגלה שחדגא מדבר, ולוקח אותו אליו. אך כדי שפרץ ויוחנן לא יחשדו, הוא שם בעגלה שאיתה הביאו את חדגא למופע, גדי אחר. מגניפיקוס מתכנן להשתמש בחדגא למופעיו. בינתיים פרץ ויוחנן חוזרים הביתה ומגלים לדודם גרשון שחדגא מדבר. גרשון לא מאמין להם, והם בתגובה אומרים לחדגא לדבר, אך הוא לא מדבר. כשמגיש החדשות יעקב מרתון מודיע שהקוסם מגניפיקוס מופיע עם גדי מדבר - האחים מבינים שחדגא נחטף. מגניפיקוס מציג את חדגא במופעיו, והחדגא משתתף במופע בעל כורחו. פרץ ויוחנן זכו בסיור במאחורי הקלעים, והם מתכננים להשתמש בסיור עם הקוסם כדי לדבר איתו על כך שהוא חטף את חדגא. כשהם מגיעים אל מאחורי הקלעים, מגניפיקוס טוען שחדגא שייך לו ומצווה על שומריו לזרוק את פרץ ויוחנן לבוץ. באחד ממופעיו של הקוסם מבקר השר הממונה על הצגות ומופעים במצרים. מגניפיקוס יודע שאם המופע ימצא חן בעיני השר - הוא יצא עם חדגא לסבב הופעות בכל מצרים. כמה דקות לפני המופע מגניפיקוס מצווה על השומר לקחת את חדגא לבמה. בינתיים פרץ ויוחנן משמיעים עם מכשיר שמחקה קולות את קולו של חדגא. הקוסם והשומר רצים החוצה כי הם חשבו שלקחו את חדגא, ופרץ ויוחנן עולים לבמה ומחזירים את חדגא לביתם, ושמים את הגדי שהיה אצלם עד כה (כשחדגא היה אצל הקוסם) על הבמה. מגניפיקוס נכשל במופע מכיוון שהגדי לא מדבר, ובבית - גרשון שומע שחדגא מדבר למרות לפני זה הוא לא האמין לכך.

עונה 10 (מכת ארבה)

בעקבות מכת הברד מחליט פרעה להפסיק את העבדות בגיזה ולעבור לעבדות במתכונת יומית בחטיבת בהסקת עצים בארץ גושן. העבדים יחזרו מגיזה לגושן דרך מעבר ספינקס ושם צריך להמתין להם בן משפחה אחד בלבד שיזהה אותם ורק כך יינתן להם דרכון. יוחנן קונה תותים בשוק לרגל חזרתו של נחשון הביתה, בעוד פרץ יוצא למעבר ספינקס. יוחנן חושש ומכין לו מפה אך פרץ לא שועה לאזהרותיו על כך שהוא עלול להיאבד ויוצא בלעדיה. בדרך הוא פוגש בזקן שמביא לו מים ומפה. בשיעור עבדות עם רעמסס אוכל עירא תותים והוא מגלה שזה הפרי האהוב על רעמסס שפוקד עליו ועל יוחנן להביא לו לשיעור הבא 20 תותים. יוחנן ועירא מתחלקים ביניהם בהבאת התותים כך שעירא העשיר יביא 15 תותים ויוחנן 5. בדרך עירא אוכל אחד ורעמסס מגלה שאחד חסר ופוקד עליהם להביא לשיעור הבא 36 תותים. הם נפגשים אצל יוחנן בבית ועירא מתעצבן שיוחנן הביא רק 4 אך יוחנן מגלה שעירא בעצמו הביא רק 26 ולא שלושים כמסוכם. בינתיים פרץ נשבה בידי סוחרי עבדים שכובלים אותו לגזע עץ עד למכירתו. פרץ נמצא שם לבד עד שהסוחרים שובים גם את הזקן ויחד הם מנסים לתכנן לברוח וגם מצליחים בעזרת המפה שהביא הזקן לפרץ, כאשר הם מגיעים למעבר הספינקס פרץ מגלה שיש צורך בלענות לחידה, החידה מדברת על משהו שהולך על ארבע, לאחר מכן על שתיים ולבסוף על שלוש, פרץ עונה תשובה ולאחר זמן הגיע חזרה אביו, נחשון. בכיתה עירא מתחבא ורעמסס מגיע לבית של יוחנן ואוכל לו את התות האחרון שנשאר לו ומאיים עליו שאם לא יגלה היכן עירא גר (בשביל שרעמסס ייקח משם עוד תותים) יכבול אותו. עירא שומע את זה מהחלון ובורח לביתו ורעמסס ממש את האיום אך בסוף עירא מביא את התותים ומשחרר את יוחנן. רעמסס מקיא מרוב תותים ומבטיח שלעולם לא יאכל עוד תותים, אם כי דורש לשיעור הבא 2 שקי פסיפלורה. את התותים הנותרים אוכלים עירא יוחנן וחדגא ומשאירים גם לנחשון. יוחנן וחבריו מכינים מסיבת הפתעה לנחשון אך כאשר הלה מגיע הביתה הוא רק רוצה לישון והילדים מתאכזבים מביטול המסיבה. נחשון כמעט לא מדבר עם פרץ ויוחנן וכשכן הוא עצבני ונרעד מכל אוושה אבל אחר כך פרץ ויוחנן מצליחים לשבור את הקרח(פרק על רקע מלחמת חרבות ברזל ומילואים של אבות הצופים). בערב הורים נחשון אמור להגיע אך הוא מתעכב וילדי הכיתה רוצים ללכת ופרץ ויוחנן מחפשים אותו אך לא מוצאים. הם יוצאים לחפש בגושן ומוצאים את נחשון ישן ליד מדורה והולכים הביתה. חדגא עושה לפרץ ויוחנן טיפול פסיכולוגי ומורה להם לעצום עיניים והוא מספר להם שבכל אדם יש עז לבנה ועז שחורה ועל מנת שהשחורה תיעלם יש לפטם את הלבנה וכך השחורה תיעלם ואם יש אדם שאצלו השחורה גדולה מהלבנה עליהם להאכיל אצלו את העז הלבנה. פרץ ויוחנן לוקחים מצעים ומצטרפים לנחשון שמתעורר ויחד הם יושבים לאור המדורה. פרץ נוסע למחנה של בני בני על מנת להעביר פעולה ויוחנן נשאר בבית ששם הוא מתמכר לספר בשם "לובנזון קלוזו" (פארודיה על רובינזון קרוזו) שבו נכתב על בחור שגילה אי שבו לא דרכה רגל אדם. בעקבות הספר יוחנן מחליט לברוח מהבית ולהיות "אדון לעצמו". בדרך הוא פוגש בשני ערבים שמתחזים לעברים ומצטרפים אליו. נחשון מגיע הביתה ומגלה שיוחנן לא שם ויוצא לחפש אחריו ברחבי גושן וקורא בשמו בקול. יוחנן שומע את אביו ורוצה לחזור אליו אך הערבים משכנעים אותו להמשיך איתם. בינתיים פרץ חוזר הביתה ונחשון יוצא שנית יחד איתו לחיפושים והם מוצאים את סנדלו של יוחנן שנפלה מרגלו תוך כדי הימלטות מזאבים. יוחנן מבין שהערבים הם סוחרי עבדים והוא בורח והם רודפים אחריו אך יוחנן מצליח להתחמק ולהגיע אל אביו המחפשו. עירא מגלה שהוא אלוף במשחק "קלפי הפרעונים" ומנצח את פרץ ופפירוס. הוא רוצה להשיג את קלף "אחנתון" על מנת לזכות בתואר מלך הקלפים של מצרים. במשחק עם פרץ עירא מפסיד באופן מפתיע והוא גונב לו וליוחנן את הקלפים על מנת להתקבל לטורניר קלפי הפרעונים. פרץ ויוחנן מגיעים לשם ומאשימים את עירא בגניבת קלפים אבל המצרים שמחים מכך שהוא גנב והוא זוכה בתואר מלך הקלפים של מצרים אבל כשהוא מגלה שבקלף אחנתון מצויר הפרעה אחנתון זורק תינוק עברי ליאור, הוא קורע את הקלף. המורה למך חולה בקדחת ואת מקומו מחליף מורה אחר שמלמד את הכיתה על משולשים חופפים. פרץ מתבדח במשך כל השיעור והמורה מוציא אותו. פרץ מסתובב בגושן ומוצא את עירא מתאמן לתחרות הנגינה של גושן. תוך כדי שיחה מספר עירא כי קיים כלי נגינה משולש. למחרת מביא פרץ את המשולש ומנגן תוך כדי השיעור ואז זורק כדור על המורה שלא ראה כי הוא עשה זאת ולכן מצווה על כל הילדים להגיש למחרת חרסים שבהם כתוב 100 פעמים "הקול קול יעקב והידיים ידי עשיו" אך עוד לפני השיעור מפסיק את עבודתו ועוזב את הכיתה. בתחרות הנגינה עירא נתקף בשיעול חזק שמונע ממנו לנגן על החליל ואת מקומו מחליף פרץ שהתחיל ללמוד לנגן בחליל רק שלושה ימים קודם לכן. המנגינה שפרץ מנגן מקבלת קריאות בוז מהקהל ומישהו זורק על פרץ כדור. פרץ נעלב ומבין איזו תחושה הרגיש המורה בכיתה והוא הולך אליו להתנצל ולבקש ממנו שיתן להם עוד הזמנות. המורה סולח, ולמחרת המשיך ללמד.

דמויות

• פרץ (עופר בן שבת) - בנו של נחשון משבט יהודה ואחיו התאום של יוחנן. ילד בעל כשרון מנהיגות מזהיר, ספורטאי, אמיץ ופזיז, שנוטה להיכנס להרפתקאות ופעולות מסוכנות נגד המצרים. המדריך של תנועת הנוער "בני-בני" באזור מגוריו.
• יוחנן (עומרי לוי; עונות 1–6, מני גרוס; עונות 7–הווה) - בנו של נחשון ואחיו התאום של פרץ. גאון הכיתה שמקבל מאה בכל המבחנים, ממציא דגול, והעברי הראשון שהתקבל לתוכנית היוקרה "מצרים אלפיים". חנון טיפוסי.
• נחשון (אלון מרגלית; עונות 1–5, 7, 10) - אביהם של פרץ ויוחנן. מהבולטים והמוכרים בין שוטרי בני ישראל המשמשים כמפקחים ואחראים על עבודתם של בני ישראל בערי המסכנות פיתום ורעמסס. במהלך מכת ברד נמצא במשימה סודית.
• יהודית - אשתו נחשון ואימם של פרץ ויוחנן, עובדת בארמון של המלך פרעה. לא מופיעה בסדרה.
• חדגא (אבישי שטרית; עונות 1–7, 9–הווה) - גדי מדבר שניתן במתנה לפרץ ויוחנן לכבוד יום ההולדת ה-10 שלהם. אוהב לאכול הכל, ופעמים רבות לא מצליח להתאפק מלהשלים בחרוזים משפט שנאמר על ידי מישהו, גם בפני אנשים שלא מהמשפחה. לעיתים בחרוזים שלו מתערבבים מושגים וביטויים ושמות מהעת החדשה, למשל טרקטורון, גלידה, וכן שמות של אנשים כמו זלמן שזר, לאה גולדברג ומוטי יוגב.
• עירא (שרוליק פניאל) - חברם הטוב של פרץ ויוחנן. גר בבית מפואר ובן למשפחה עשירה ומכובדת משבט לוי. בעל רעמת תלתלים ענקית, ונמוך וחלש מאוד מבחינה גופנית, בתור בן שבט לוי שלא משתתפים בעבודות הפרך.
• פפירוס (אור אדרי; עונות 1–4, 11–הווה, שחר פרחי; עונות 5–7, 9–10) - בנו של רעמסס ואחיינו של פיתום. ילד מצרי שמתספח לחבורת הילדים העבריים, משתתף במשחקיהם, ומבקר בביתם לפרקים. החברות שלו "תלויה בדבר", והוא מבקש תמורה בכל פעם שאחד מן העבריים מבקש ממנו לעשות לו טובה.
• אליצור בן אליפלט (נועם לוי; עונות 1–3) - המדריך של סניף תנועת הנוער העברית "בני בני" בארץ גושן. מלמד את הנערים העבריים ערכים חינוכיים, ונוטע בהם תקוות וחלומות על ארץ כנען, "הארץ המובטחת". מדבר בפאתוס, מוגזם לעיתים, וחלק מהמשפטים שהוא אומר חסרי תוכן וגורמים לגיחוך בקרב קהל שומעיו. נעלם מהסדרה לאחר שהוא נשלח לשליחות חשאית למען בני ישראל, נתפס על ידי המצרים, והוגלה לארץ כנען.
• למך (יואל פריימן; עונות 1–7, 9) - המורה הזקן של הילדים העבריים בארץ גושן, שתמיד עייף ונוטה להירדם אפילו באמצע השיעור.
• רעמסס (יאיר להמן; עונות 1–4, 6–7, 9–הווה) - אחיו של פיתום ואביו של פפירוס, משמש כנוגש (מושל) הראשי של ארץ גושן. בתחילת מכת ערוב הוא בורח לאיים הקריביים ובינתיים אחיו פיתום מחליף אותו בתפקיד, אך במכת דבר הוא חוזר והם מכהנים בתפקיד בשותפות, על אף שהוא שונא את פיתום שנאת מוות, ולא מפסיק להתרברב שהוא יותר אכזר וחכם ממנו. נוטה להשתעל לעיתים קרובות.
• פיתום (גיל קפטן; עונות 5–7, 9–הווה) - אחיו של רעמסס ודודו של פפירוס, שמצטרף לסדרה בתחילת מכת ערוב, כשרעמסס בורח מארץ גושן. הוא מחליף את רעמסס בתפקיד הנוגש הראשי של ארץ גושן, עד אשר רעמסס חוזר והם מכהנים בתפקיד בשותפות, על אף שהוא שונא את רעמסס שנאת מוות, ולא מפסיק להתרברב שהוא יותר אכזר וחכם ממנו. נוטה לצחוק ברשעות לעיתים קרובות.
• יעקב מרתון (טוביה רוזנפלד; עונות 1–7, 9–הווה) - עברי שעובד בתור רץ בין חלונות בתיהם של בני ישראל, ומגיש את "חדשות החלון", בהם הוא מדווח בעיקר על פעולותיהם של משה ואהרן ועימותיהם עם פרעה מלך מצרים במטרה להוציא את בני ישראל מארץ מצרים.
• גרשון (אסי צובל; עונה 9) - דודם של פרץ ויוחנן, עבד נמלט שהמצרים העלילו עליו שרצח כמה מצרים, וגורם להטלת סגר על ארץ גושן.
• הישמעאלים (דוד גודיק ורן קינן; עונה 10) - צמד סוחרי עבדים ישמעאלים שמנסים לחטוף את פרץ והזקן, ומאוחר יותר את יוחנן.

בסדרה קיימת גם דמות קומית שמופיעה בפרקים בודדים בלבד - אריה פרוותי (אבישי שטרית), סוחר עברי ופעיל קכק"ל (קרן כמעט קיימת לישראל), שע"פ עדותו באחד הפרקים, עובד גם כבנאי, נגר וסנדלר. הוא מכר את חדגא לנחשון בשני זוזים, ולאחר שמגיעה אליו השמועה שחדגא מדבר הוא מנסה בדרכים שונות להשיג אותו בחזרה.

משפטים אופייניים

חלק מן הדמויות הראשיות מאופיינות על ידי ביטויים קומיים אופיינים להן:

• עירא שולף את המשפט "זו פגיעה באחדות העם", בכל פעם שמישהו עושה משהו שנוגד את דעתו.
• כשמישהו עונה "פיתום ורעמסס" לשאלה "מה פתאום?", פיתום ורעמסס צצים משום מקום, ושואלים "קראתם לי?".
• כשאליצור רוצה לחזק את דבריו, הוא מאיים שאם מה שהוא אמר לא יקרה, "במקום להיגאל - ניגעל".
• כשחדגא מדבר על עצמו הוא נוטה להסתבך בניסוח, למשל: "אמרתי לעצמי, כלומר חדגא אמר לי, כלומר אני אמרתי לחדגא...".
• כשחדגא כועס על מישהו הוא נוהג לומר "חדגא ברוגז!" ולהצטנף בפינתו בשקט.

קישורים חיצוניים

• עלילות ארץ גושן, באתר ערוץ מאיר לילדים