דרמה קומית

דרמה קומית או קומדיה דרמטית היא סוגה קולנועית וטלוויזיונית המשלב קומדיה ודרמה בכמות שווה או כמעט שווה.

היסטוריה

תיאטרון

באופן מסורתי הייתה הפרדה בתיאטרון בין קומדיה לטרגדיה. הסוגה הגבילה את המחזה וקבעה מראש האם סיום הסיפור יהיה חיובי או שלילי. המושג "דרמה" שימש לתיאור כל פעולה במחזה. בתחילת המאה ה-17 החל המושג "דרמה" לתאר מחזות יותר ריאליסטים, והמושג "קומדיה" תיאר מחזות שמטרתם להצחיק לאו דווקא כאלו שהסתיימו באופן חיובי. המושגים הם סובייקטיביים מאוד והקווים ביניהם מטשטשים פעמיים רבות, כפי שניתן לראות ביצירותיהם של אנטון צ'כוב וג'ורג' ברנרד שו.

ימיה הראשונים של הטלוויזיה

בניגוד לתיאטרון שבו הגבולות בין קומדיה לדרמה הטשטשו, בטלוויזיה נוצרה הפרדה מוחלטת בין הדרמה לקומדיה. קומדיות שמרו על אווירה קלילה ולא שילבו תוכן "רציני". בשנות ה-60 של המאה ה-20 אימצה תעשיית הטלוויזיה את הפורמט הטלוויזיוני של אולפני יוניברסל: קומדיות בנות חצי שעה (תוכנית בת 22 דקות ו-8 דקות פרסומות) ודרמות בנות שעה (תוכנית של 42–45 דקות והשאר פרסומות). הקומדיות היו בעיקרן קומדיות מצבים (סיטקומים) וקומדיות משפחתיות. תוכניות אלה הוקלטו מול קהל חי באולפן, או שהוסף להן צחוק מוקלט באופן מלאכותי. בתקופה קצרה, בסביבות שנת 1969, הופיעו כמה תוכניות שניסו לשלב בין דרמה לקומדיה. תוכניות אלה נקראה "קומדיות דרמה". תוכניות אלו השפיעו על קומדיות כמו מ.א.ש שניסו לשלב בין הדרמה לקומדיה. השפעה זו הגיעה גם אל הסיטקומים הקלאסיים שהחלו לעסוק מדי פעם בנושאים רציניים כמו: הצלצול הגואל, חופשי על הבר, משפחת קוסבי, הנסיך המדליק מבל אייר, קרובים רחוקים מאוד, פרייז'ר, אריזה משפחתית, חברים, מלך השכונה, כולם אוהבים את ריימונד, חוקי המשחק, סקראבס, איך פגשתי את אמא ו-glee.

המצב כיום

יש להפריד בין שני תתי-סוגים:

• דרמה קומית: סדרות אלה הן דרמות בנות שעה כאשר ישנן אלמנט קומי חזק במהלך כל הסדרה. הדוגמאות הבולטות ביותר הן שתי דרמות בית משפט קומיות: אלי מקביל ובוסטון ליגל. תוכניות אלה מציגות נושאים רציניים שבהם דנים עורכי הדין בבית משפט כגון: רצח, אונס וגירושין. אך הוא מתייחס לנושאים אלה פעמים רבות בצורה קומית ומציג מערכות יחסים אישיות קומיות בבסיסן. בין התוכניות שנופלות להגדרה זו: חסרי בושה, בנות גילמור, סטודיו 60, עקרות בית נואשות, באפי ציידת הערפדים, האנטומיה של גריי, בלשים בלילה, מונק. לסוג הזה שייך גם הסרט "שירלי ולנטיין".
• קומדיה דרמטית: סדרות אלה הן קומדיות בנות חצי שעה כאשר העלילה היא דרמטית בבסיסה ומבוססת פחות על מצבים קומים. סדרות אלה אינן מצולמות בדרך כלל בפורמט מרובה מצלמות כמו סיטקומים סטנדרטים ואינם כוללים צחוק מוקלט. סדרות כאלה כוללת בין השאר את: הפמליה, סקרבס, קוראים לי ארל, העשב של השכן, רוק 30, בוג'ק הורסמן, המקום הטוב.