Jump to content
החלפת מצב תפריט
שינוי מצב תפריט ההעדפות
החלפת מצב תפריט אישי
לא בחשבון
כתובת ה־IP שלך תהיה גלויה לציבור אם תעשה עריכות כלשהן.

עידוד טרור על ידי הרשות הפלסטינית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יש לשכתב ערך זה. הסיבה היא: טענות לכך שהערך חד-צדדי ומגמתי המשתמש במקורות פרו-ישראליים בלבד.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף.
יש לשכתב ערך זה. הסיבה היא: טענות לכך שהערך חד-צדדי ומגמתי המשתמש במקורות פרו-ישראליים בלבד.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף.

עידוד טרור על ידי הרשות הפלסטינית נעשה באמצעות שימוש בגופים רשמיים העומדים לרשותה, או לרשות באי כוחה, כחלק מהסכסוך הישראלי-פלסטיני. הקמפיין כולל הנצחת מחבלים פלסטינים שביצעו פיגועי התאבדות או שנהרגו על ידי ישראלים במהלך ביצוע פיגוע או ניסיון פיגוע, תשלומי משכורות למחבלים ולאסירים ביטחוניים שנאסרו על ידי מדינת ישראל בעקבות ביצוע פיגועים, או לבני משפחותיהם של מחבלים שנהרגו והכנסת חומרי הסתה לתוכנית הלימודים בבתי הספר ברשות.

יחס למחבלים עריכה

הנצחת מחבלים עריכה

הרשות מנציחה מחבלים שביצעו פיגועים על מנת להאדיר את שמם. טורנירי ספורט וקבוצות ספורט נקראים על שם מחבלים שונים, כדוגמת טורניר על שם זיאד דעאס שביצע את פיגוע התאבדות בחדרה ב-2005 שנרצחו בו שישה ונפצעו שלושים.[1] מחנות קיץ, בתי ספר, טקסי סיום ואירועי ספורט, נקראו על שמה של דלאל מוגרבי, שהובילה את הפיגוע בכביש החוף בשנת 1978 בו נרצחו 35 ישראלים.[2] טהאר חאמד, צלף שביצע את הפיגוע בוואדי חרמיה (2002) והרג 10 ישראלים במחסום צה"ל, זכה בעיתון הרשמי של הרשות לכינוי "גיבור האינתיפאדה".[3][4]

בדו"ח שפרסם ב-2015 ארגון מבט לתקשורת פלסטינית (PMW), כתב כי עשרות בתי ספר ברשות נקראו על שם מחבלים ושימשו להאדרתם, אם בשמות בתי הספר ואם בשילוב תמונות המחבלים בסמלים, יצירות והנצחה בפעילויות שונות. בעקבות דיווח שהועבר על מימון בית ספר על שם דלאל מוגרבי, המחבלת מפיגוע כביש החוף, בכספים שנתרמו מנורווגיה, משרד החוץ הנורווגי פנה לרשות הפלסטינית בדרישה להחזרת כספי התרומות.[5]

האדרת מחבלים עריכה

בנאום שנשא יו"ר הרש"פ אבו מאזן ב-2008, ששודר בטלוויזיה הפלסטינית, שיבח את כל האסירים הביטחוניים היושבים בכלא הישראלי, כולל את המחבלים שביצעו פיגועים נגד אוכלוסייה אזרחית.[6]

ב-2015 נאם אבו מאזן בערוץ הטלוויזיה של הרשות הפלסטינית ונשא דברי ברכה לפעולות המוראביטון ולפעולות הג'יהאד שנעשו על מנת להגן על הר הבית מיהודים:[7]

אנו מברכים אתכם, אנו מברכים את מוראביטאת והמוראבטין, אנו מברכים כל טיפת דם שנשפכה למען ירושלים, שכן זהו דם נקי וטהור, דם שנשפך למען האל, ברצון אללה. כל שהיד יגיע לגן עדן וכל פצוע יזכה בגמול מן האל... אל-אקצא שלנו, כנסיית הקבר שלנו, ואין להם זכות לטמא אותם ברגליהם המטונפות. לא נאפשר להם, ונעשה את כל שביכולתנו כדי להגן על ירושלים

באוגוסט 2018 הוציא מכון ממרי דו"ח בנושא "תנועת הפת"ח והרשות הפלסטינית בראשות מחמוד עבאס: שבחים למחבלים ולבני משפחותיהם ותמיכה בדיור למשפחות שהידים" שמציג דוגמאות לתמיכה המוסדית והמוראלית של הרש"פ ותנועת פת"ח במחבלים ובמאבק המזוין נגד ישראל.[8]

באוקטובר 2022 שרת הבריאות הפלסטינית שיבחה בישיבת הממשלה של הרשות הפלסטינית את חוליית הטרור גוב האריות, שביצעה סדרה ארוכה של פיגועי ירי ומטענים, ואמרה: "ברכות לגוב האריות, לשהידים, לאסירים ולכל התושבים בשכם".[9]

בינואר 2023 שר הדתות הפלסטיני הוציא מכתב לאנשי הדת במסגדים המשבח את השאהידים והאסירים והגדיר את הנאמנות לשהידים ולאסירים כ"כנשק החזק ביותר בעימות עם ישראל".[10]

ב-2019 העניק עבאס זכי בשבתו כחבר הוועד המרכזי של פתח, אות הוקרה למשפחתו של עמר אבו לילא, מחבל שביצע פיגוע דקירה וירי באזור אריאל.[11]

ב-2023 זכי הביע תמיכה לטבח שביצעו מחבלי חמאס בישובי עוטף עזה, ואמר שהוא מודה להם על "המוכנות לפעולת ה-7 באוקטובר".[12] שר ברשות הפלסטינית מטעם פת"ח, מועיד שעבאן, קרא בלוויתם של מחבלים שנהרגו בקרבות עם צה"ל בטול כרם במהלך מלחמת חרבות ברזל, חלקם קצינים במנגנוני הביטחון של הרשות הפלסטינית, לאחדות כוללת בין כל הכוחות הפלסטינים במאבק המזוין נגד הכיבוש, והבהיר שהרשות הפלסטינית מחויבת למאבק זה. בהמשך מסמך רשמי של משרד ההקדשים של הרשות יצא בהוראה למטיפים והדרשנים במסגדים לקרוא לרצוח אזרחים יהודים ולהצטרף ללחימה לצד החמאס.[13] ב-19 בנובמבר הוציא משרד החוץ הפלסטיני הודעה שבה הוא מכחיש את הטבח של החמאס וטוען כי הרג האזרחים בוצע על ידי חיל האוויר הישראלי.[14]

במרץ 2024 פרסמה סוכנות הידיעות של הרשות הפלסטינית וופא כתבה לציון 46 שנים למותה של המחבלת דלאל מוגרבי, שהנהיגה את חוליית המחבלים שביצעה את פיגוע כביש החוף בו נרצחו 35 ישראלים.[15]

כמו כן, בין השנים 2000 ל-2010 שידרה הטלוויזיה הפלסטינית מאות פעמים סרטון תעמולה על 72 הבתולות להן יזכו השהידים שייהרגו במסגרת עימות עם ישראל.[16]

תשלומי משכורות למחבלים ולמשפחותיהם עריכה

קובץ:Postscript-viewer-blue.svg ערך מורחב – תשלומי הרשות הפלסטינית למחבלים ולמשפחותיהם

בשנת 2004 חוקקה הרשות חוק (19) לפיו כל פלסטיני או ערבי ישראלי שנאסר בישראל בגין פעולת טרור כנגד יהודים במסגרת הסכסוך הישראלי-פלסטיני, זכאי למענק חודשי שנע בין 1,400 ש"ח לחודש, ל-12,000 ש"ח לחודש. גובה התשלום נגזר בהתאמה למספר שנות המאסר. בנאום שנשא יו"ר הרשות הפלסטינית, מחמוד עבאס, בפני הטלוויזיה הפלסטינית הרשמית בפברואר 2018, אמר כי תשלומים אלו הם "חובתנו הלאומית, האנושית והמוסרית, וחובת המאבק. זה נתמך מההנהגה ומהממשלה הפלסטינית".

הסתה לטרור במדיה ובאמצעים נוספים עריכה

דו"ח שפרסם המרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה על "אינתיפאדת היחידים" שהחלה שנת 2015, הציג את הרשתות החברתית כגורם שהצמיח את גל הטרור. על פי הדו"ח, הרשתות החברתיות סייעו בהפצת שמועות ושקרים, רטוריקה שמטרתה לעורר זעם המוני, הדרכות מעשיות לביצוע מעשי טרור יעילים, מודלים לחיקוי ותמריצים חברתיים לביצוע פעולות הטרור.[17] גם החמאס וגם הפת"ח קידמו באופן רשמי מחאות ופעילויות המוניות, אולם הפת"ח - על אף שבמקרים מעטים קידמו חשבונותיו מסרים המעודדים שימוש באלימות, דוגמת יידוי אבנים - היה מתון משמעותית לעומת החמאס וגורמים אחרים שריכזו את השיח הקיצוני והאלים ביותר. סרטוני תעמולה רבים הופצו ברשתות החברתיות בספטמבר 2015, כאשר חלקם שמו דגש על קריאות לצופים לנקוט בפעולה דוגמת "קבלו את ההחלטה בעצמכם, לא לחכות למנהיגים" או "מתי תביע את זעמך?". במקרים רבים הופיעה הסכין ככלי ששימוש בו עשוי להביא לשינוי, ובמקרים מסוימים הוצגה מפורשות דקירת יהודים או חיילים כמעשה המתבקש. בהמשך התגברה מגמה זו בסרטונים שהפיץ החמאס ברשתות החברתיות. סרטונים רבים בשבועות אלו היו מצוירים וכוונו לקהל צעיר, ואחרים יועדו במיוחד עבור נשים.[18] הרשתות החברתיות בלטו כמדיה המאפשרת הגעתם של תכנים אלו, המותאמים במיוחד עבור קהלים מסוימים, אל הקהל אותו הם מנסים לשלהב.

בתקופת המהומות בישראל ב-2021 נכנס הקשר בין הטרור לרשתות החברתיות למרכז השיח התקשורתי, והתופעה קיבלה את הכינוי העיתונאי "אינתיפאדת הטיקטוק" או "טרור הטיקטוק"[19][20][21][22] - זאת על אף שטיקטוק לא הייתה הפלטפורמה העיקרית ששימשה לקידום מעשי טרור, אלא ככל הנראה טלגרם.[23] משטרת ישראל והשר לביטחון פנים, אמיר אוחנה, ייחסו לרשתות החברתיות גורם מעודד הסתה.[24][25] במהלך המהומות ניתח ארגון "Fake Reporter" את פעילות הרשת מצד יהודים שקראו לאירועי אלימות כלפי אזרחים ערבים או רכושם, ועל פי ניתוחו מרבית פעילות זו בוצעה בעשרות קבוצות סגורות, בעיקר בטלגרם, ובהם נוטרו אלפי תכנים אלימים לרבות סרטונים המציגים אלימות מפורשת, חדשות כזב ויזמות לביצוע פעולות אלימות. בעקבות הניתוח בזמן אמת, סגרו גורמים מהרשות המבצעת חלק מקבוצות אלו כבר במהלך גל המהומות, ועל פי עדויות ברשתות החברתיות גם ביצעו מעצרים.[23] בכלי התקשורת הוצגו סרטונים בעלי אופי אלים שהפכו ויראלים ברשת הטיקטוק ובפלטפורמות רשת אחרות, בהם מספר ערבים ישראלים הצטלמו כשהם נוקטים באלימות והשפלה כלפי יהודים בישראל, בעיקר בעלי חזות חרדית.[26]

בסוף אפריל 2022, עם סיום חודש הרמאדן, פרסמה מחלקת הסייבר בפרקליטות המדינה כי נבחנו למעלה מ-14,000 פרסומים ברשתות החברתיות אשר אותרו על ידי צה"ל ושב"כ. לאחר הבחינה הוחלט לפנות לרשתות החברתיות בנוגע ליותר מ-10,000 פרסומים הכוללים תוכן המסית לפעולות אלימות ופעילות טרור, לרבות פרסומים מפורשים שקראו לדקור, לדרוס, לירות ולהרוג; פרסומים אשר לעגו לנרצחים וקראו להעלות את מספר ההרוגים בפעולות. חלק מהפרסומים התמקד בשיבוח המפגעים ובמעשיהם; כינויים כגיבורים ומביאי ברכה; פרסומים של דברי שבח המלווים בסרטונים של חלוקת ממתקים וחגיגות אשר התרחשו בעקבות כל פיגוע ופרסומים של סרטונים ותמונות מזירות הפיגועים המלוות בקריאות שמחה. בנוגע לרשת החברתית פייסבוק התקבלו 7,700 תלונות, הוגשו 5,438 בקשות למחיקת תכנים ו-4,186 מתוכם הוסרו. ברשת טיקטוק טופלו 2,339 תלונות והוסרו 1,600 תכנים מסיתים. בטוויטר מתוך 1,534 תכנים מסיתים הוסרו 434.[27][28]

קובץ:Antisemitic graffiti in Huwara.jpg
גרפיטי של צלבי קרס ודגל אש"ף לצד כיתוב בשבח חמאס, הג'יהאד האסלאמי הפלסטיני ומוחמד דף על קיר בעיירה חווארה, אוקטובר 2023.[29]

במלחמת חרבות ברזל עריכה

באוקטובר 2023, בעקבות פריצת מלחמת חרבות ברזל, משרד ההקדשים ברשות הפלסטינית פרסם שורת הנחיות ומסרים לקראת דרשות יום השישי במסגדים, ביניהם מסרי הסתה וקריאה לרצח יהודים.[30]

חומרי לימוד בעלי אופי מסית עריכה

באוגוסט 2019 בכינוס של ועדת האו"ם למיגור אפליה גזעית (CERD) שהתקיים בז'נבה הציג מנכ"ל IMPACT-se, מרכוס שף, דוגמאות להסתה לאלימות, אנטישמיות ושנאה בתוכנית הלימודים הפלסטינית. בנאום בפני חברי הוועדה דרש שף שכל הדוגמאות המסיתות יוסרו מהספרים. בעקבות זאת פרסמה הוועדה בסוף החודש דו"ח הקורא לרשות הפלסטינית להוציא מספרי הלימוד שלה את כל התמונות והטקסטים המכילים הסתה לשנאה, אלימות ואנטישמיות.[31]

באפריל 2021 הפרלמנט האירופי העביר ברוב קולות ובאופן תקדימי החלטה המגנה בחריפות את אונר"א על כתיבה, לימוד ושימוש בחומרי חינוך המסיתים לשנאה ואלימות, כלפי ישראל וכלפי יהודים, בבתי הספר של סוכנות הסיוע לפליטים פלסטינים של האו"ם.[32]

במרץ 2022 עיכב האיחוד האירופי את העברת סיוע כלכלי לרשות בהיקף של מעל 200 מיליון יורו, ממנו משלמת הרשות את משכורות פקידיה האזרחיים. החלטת האיחוד האירופי באה בהיענות לבקשת ממשלת הונגריה שלא לתמוך ברשות הפלסטינית בגין הסתה המופיעה בספרי הלימוד של משרד החינוך הפלסטיני.[33] בעקבות עיכוב הכספים מכון IMPACT-se פרסם מחקר שניתח את ספרי הלימוד החדשים של משרד החינוך הפלסטיני. המחקר העלה כי הם מכילים תוכן קיצוני יותר מספרי הלימוד הקודמים, וכי חומרי הלימוד כוללים תכנים המסיתים למעשי טרור נגד יהודים, כולל קריאה לרצח יהודים על בסיס דתי.[34][35] בעקבות המחקר הפרלמנט האירופי העביר החלטה המגנה בחריפות את השימוש לרעה בכספי האיחוד האירופי.[36]

פיגועים שבוצעו על ידי אנשי מנגנוני הביטחון עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה

  1. ^ עקיבא לם, ערוץ 20, עושים כבוד לרוצחי הילדים, באתר ynet, 30 ביוני 2015
  2. ^ אליאור לוי וסוכנויות הידיעות, בלגיה גילתה שהפלסטינים קראו לבית ספר על-שם מחבלת - והקפיאה מימון, באתר ynet, 10 באוקטובר 2017
  3. ^ האדרת מחבלים וטרור, באתר מבט לתקשורת הפלסטינית (PMW)
  4. ^ אברהם בלוך, ‏נפצע בפיגוע ותובע מהרשות הפלסטינית 20 מיליון ש"ח, באתר "סרוגים", 27 במאי 2020
  5. ^ אריאל כהנא, זעם בנורבגיה: הפלסטינים הקימו מרכז נשים ע"ש מחבלת, באתר nrg‏, 28 במאי 2017
  6. ^ האדרת מחבלים וטרור, באתר מבט לתקשורת פלסטינית
  7. ^ קובץ:YouTube full-color icon (2017).svg מחמוד עבאס על עליית יהודים להר הבית: אין להם זכות "לטמא" את המתחם "ברגליהם המטונפות", סרטון בערוץ "PMWHebrew", באתר יוטיוב (אורך: 00:57)
  8. ^ הפת"ח והרש"פ בראשות עבאס: דברי שבח למחבלים ותמיכה בדיור למשפחות השהידים, באתר ממרי - המכון לחקר תקשורת המזרח התיכון
  9. ^ קובץ:X logo 2023.svg ציוץ של כאן חדשות ברשת החברתית X (טוויטר), 24 באוקטובר 2022
  10. ^ בעקבות הסתה לרצח יהודים: שרים בממשלה דורשים לעצור שר פלסטיני, באתר ערוץ 7, 30 בינואר 2023
  11. ^ האדרת מחבלים וסיוע להם של פתח והרשות הפלסטינית: המקרה של עמר אבו לילא, שרצח שני ישראלים באזור אריאל, באתר מרכז המידע למודיעין וטרור, ‏04/07/2019
  12. ^ https://twitter.com/assafgibor/status/1713282443942248510, X (formerly Twitter)
  13. ^ ירון משה תנעמי, הרש"פ במפגן תמיכה בטרור: "זה יהודי, בוא והרוג אותו", באתר עכשיו 14, 20 באוקטובר 2023
  14. ^ עמית סגל, משרד החוץ הפלסטיני: מסוקי קרב, באתר רוטר, ‏19/11/2023
  15. ^ דלית הלוי, הרשות הפלסטינית ממשיכה להוקיר מחבלים, באתר ערוץ 7, 11 במרץ 2024
  16. ^ קובץ:YouTube full-color icon (2017).svg קליפ בטלוויזיה הרשמית של הרש"פ: הבתולות מקדמות את פניו של השהיד בגן העדן, סרטון בערוץ "PMWHebrew", באתר יוטיוב (אורך: 01:12)
  17. ^ יוסי קופרווסר והירש גודמן, המסר והסכין: מה עומד מאחורי ההתקוממות הפלסטינית ב-2015 ומה לא הבין הדרג המדיני והצבאי, באתר המרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה, ‏15 נובמבר 2020
  18. ^ גלעד גמליאל וצוות נוסף האמון על הדו"ח, הסתה ברשתות החברתיות: הדלק והמפוצץ של האלימות הפלסטינית, באתר מרכז ירושלים לענייני ציבור
  19. ^ אלחנן שפייזר, ‏במדינה לא מתפקדת, גם סרטוני טיקטוק הופכים לאינתיפאדה, בעיתון מקור ראשון, 25 באפריל 2021
  20. ^ אינתיפאדת הטיקטוק, באתר ערוץ 20
  21. ^ אינתיפאדת הטיקטוק: נעצר צעיר ערבי ששפך קפה רותח על יהודי בשער שכם והעלה לרשת, באתר חדשות כל העולם, 19 באפריל 2021
  22. ^ דורון מצא, כשהשכונה מריחה את החולשה, באתר ישראל היום, 24 באפריל 2021
  23. ^ 1 2 עומר כביר, דו"ח טכנולוגיגל עכור של אלימות ושנאה שוטף את הרשתות החברתיות, באתר כלכליסט, 16 במאי 2021
  24. ^ ברוך שפירא, שוב מהומות בירושלים • המשטרה מאשרת: "הסרטונים ברשת גרמו להסתה", באתר JDN - חדשות, ‏24 באפריל 2021
  25. ^ אוחנה פרסם פוסט על המהומות בירושלים, פעילי הימין הקיצוני לא הוזכרו, באתר וואלה, 23 באפריל 2021
  26. ^ יניב הלפרין, ‏"טרור הטיקטוק"? לא רק המבצעים אחראים, באתר "אנשים ומחשבים", 19 באפריל 2021
  27. ^ מחלקת הסייבר חושפת: כך נלחמים בהסתה הערבית ברשתות, באתר ערוץ 7, 1 במאי 2022
  28. ^ דיגיטל 14, ההסתה הערבית ברשתות: למעלה מ-5,000 פוסטים הוסרו ב-3 שבועות, באתר עכשיו 14, 13 באפריל 2022
  29. ^ צלבי קרס ודגלי אש"ף על חומה בחווארה, באתר ערוץ 7, 24 באוקטובר 2023.
  30. ^ עמית סגל, באתר Telegram
  31. ^ שגיאת לואה: Cannot pass circular reference to PHP., האו"ם דורש מהפלסטינים: הסירו תכנים מסיתים מספרי הלימוד, באתר ynet, 31 באוגוסט 2019
  32. ^ שגיאת לואה: Cannot pass circular reference to PHP., לראשונה: האיחוד האירופי גינה את אונר"א על תכנים מסיתים בספרי לימוד, באתר ynet, 28 באפריל 2021
  33. ^ ברוך ידיד, יש מחיר: לחץ על הרש"פ לחדול מתמיכה בטרור ומהסתה, באתר עכשיו 14, 21 במרץ 2022
  34. ^ קובץ:YouTube full-color icon (2017).svg "היהודים שולטים בעולם": האמת על מה שלומדים בבתי הספר הפלסטינים, סרטון בערוץ "כאן חדשות", באתר יוטיוב (אורך: 02:23)
  35. ^ מחקר: הילדים הפלסטינים לומדים לרצוח יהודים, באתר ערוץ 7, 12 באפריל 2022
  36. ^ שגיאת לואה: Cannot pass circular reference to PHP., גינוי אירופי לספרי הלימוד - וביקורת על שר החינוך הפלסטיני: "סקנדל מוחלט", באתר ynet, 7 במאי 2022
  37. ^ שני זהר שדמה, ההרוג הראשון: "פתאום השוטר הפלסטיני אמר 'אללה אכבר' וירה ביוסי", באתר ynet, 11 בספטמבר 2020
  38. ^ שגיאת לואה: Cannot pass circular reference to PHP., נעצרו רוצחי אחיינה של לבנת בקבר יוסף, באתר ynet, 19 ביוני 2013
  39. ^ אליאור לוי, יואב זיתון, הרשות הפלסטינית מתייצבת מאחורי המחבל שחוסל ליד שכם: "הוצא להורג", באתר ynet, 4 בנובמבר 2020
  40. ^ אסף גבור, ‏ההיתקלות שבה נהרג רס"ן בר פלח הציפה את סוגיית התיאום הביטחוני עם הרש"פ, בעיתון מקור ראשון, 20 בספטמבר 2022
  41. ^ אלישע בן קימון, עינב חלבי, ליאור אל-חי, נחשפה זהות המחבל מחווארה: נבדק אם הוא בין 6 ההרוגים בפעילות בג'נין, באתר ynet, 7 במרץ 2023
  42. ^ קלמן ליבסקינד, ‏המספרים המבהילים של אנשי מנגוני הבטחון הפלסטיניים המעורבים בפיגועים נגד יהודים נחשפים, באתר מעריב אונליין, 8 במרץ 2024
  43. ^ אלישע בן קימון, עינב חלבי, מאיר תורג'מן, המחבל שרצח שניים ליד עלי - קצין במשטרה הפלסטינית, באתר ynet, 29 בפברואר 2024
  44. ^ עידן בלומהוף, עינב חלבי, יואב זיתון, שליו זבולוני נרצח בפיגוע בגוש עציון. המחבלים - קצינים במשטרה הפלסטינית, באתר ynet, 10 ביולי 2025
  45. ^ דיווח: המחבלים מהפיגוע בגוש עציון – שוטרים פלסטינים, באתר "סרוגים", 10 ביולי 2025