עוץ לי גוץ לי (מחזמר)
פעולות נוספות
| כריכת הספר "עוץ לי גוץ לי", איור מאת אריה נבון | |
| כריכת הספר "עוץ לי גוץ לי", איור מאת אריה נבון | |
| כתיבה | אברהם שלונסקי |
|---|---|
| מבוסס על | עוץ לי גוץ לי מאת האחים גרים |
| מוזיקה | דובי זלצר |
| מדינה | ישראל ישראל |
| סוגה | מחזמר |
| הצגת בכורה | 15 בדצמבר 1965 |
| מספר מערכות | 2 |
| משך ההצגה | 105 דקות |
| שפה | עברית |
עוץ לי גוץ לי הוא מחזמר לילדים משנת 1965 מאת אברהם שלונסקי המבוסס על האגדה של האחים גרים. בגרסתו של שלונסקי, הפך הסיפור להומוריסטי ולא אפל ומפחיד כמו באגדה המקורית. כל המונולוגים והדיאלוגים כתובים בחרוזים וכוללים משחקי לשון מתוחכמים ומשלב גבוה של עברית, ושימוש בביטויים רבים מן המסורת תוך היפוך משמעותם, וביניהם האיסור לומר את השם המפורש. תוכן המחזה כולל הקשרים רבים לחג הפורים ופיוטיו, וכן אזכור נרחב ליסודות דקדוקיים של העברית, כמו כללי ניקוד ושמות התנועות. המחזה נפתח בשורות הבאות:
קהל נכבד, ברגע זה
מתחיל סיפור המחזה,
וזה הרגע לגלות
את הנפשות הפועלות;
כלומר, מה שמו של כל שחקן
ולמה הוא מופיע כאן,
אבל ברמז! רק קורטוב!
ועם תוספת: בוקר טוב!
תוכן המחזמר עריכה
|
| דברי המלך מתוך "עוץ-לי גוץ-לי" |
המחזמר הוא עיבוד לעברית של המעשייה "עוץ-לי גוץ-לי" שנועד לילדים ולכן תוכנו קליל יותר, הומוריסטי יותר ופחות מפחיד. המחזמר נכתב כמעט כולו בחרוזים במשלב גבוה של עברית עשירה עם שילוב פה ושם של מילים בלועזית.[1] במחזה משולבים גם שירים בין קטעי הדיאלוגים.
ההצגה נפתחת בשיר של המשרת, שמשמש גם כמספר בהצגה, שמכין את הקהל לבואו של מלך עוּץ ומציג בפניו את הדמויות בשיר הידוע "בוקר טוב". במשך ההצגה המשרת מסביר לילדים את המתרחש ומתבל את דבריו בהומור ומשחקי מילים. דמות המשרת היא דמות סימפטית המתחבבת על הקהל.
המערכה הראשונה מתחילה בבואו של מלך עוּץ, מלך חכם אך פזרן ובזבזן, שמקבל בחדר הכס את תושבי ממלכתו, שופט אותם ומשיא עצות. בסיום סצנת הפתיחה אומר שר האוצר למלך שעקב בזבזנותו קופת האוצר ריקה ואין לו כסף. שר הארמון מוצא פתרון לבעיה: מלך עוץ יישא אישה מוכשרת ובעלת תבונת כפיים, שתדאג לכלכל את הארמון בתבונה, שכן ”רק עקרת בית שכזאת / תימנע מבזבזות”. אחרי שהשרים משכנעים אותו המלך מסכים ומוציא כרוז הקורא לבנות עוץ לבוא לארמונו כדי שייבחר אחת מהן לכלה. החצרונית הגנדרנית תאבת השלטון מציעה את עצמה כשידוך למלך אך נדחית בשל יהירותה. בינתיים, הטוחן העני ובתו היפה מגיעים לארמון בשל חוב של רבע זוז לאוצר. שר הארמון ושר האוצר משפילים את הטוחן ולועגים לו כאשר הוא מציע את בתו "היפה בבנות עוץ" לאישה למלך. בעקבות העלבונות הטוחן נשבר ומצהיר שבתו יודעת לטוות קש לזהב. המלך מטיל בכך ספק אך מחליט להעמיד את ההצהרה למבחן: אם בת הטוחן תצליח לטוות קש לזהב - הוא יינשא לה, ואם לא - יושם אביה בצינוק על כך שהעז לשקר למלך.
|
| דו-שיח בין בת הטוחן לאישון, "עוץ-לי גוץ-לי" |
בלילה הראשון בוכה בת הטוחן על מר גורלה, כשלפתע פוקד אותה אישון קטנטון ופלאי שמגלה אמפתיה למצבה ומנסה לעודד אותה. הוא אומר לך שהוא יודע לטוות קש לזהב אך דורש עבור כך תמורה סמלית. היא נותנת לו שרשרת חרוזים והוא מתרצה, והופך את כל הקש לזהב. למחרת מגיעים אנשי המלך ורואים ערימות זהב, ומשכנעים את המלך להעמידה במבחן שנית כדי לשלול מקרה של נס אך גם כדי לצבור עוד זהב למלא את קופת האוצר הריקה. גם למחרת, מבקר אותו אישון את בת הטוחן ומסכים לטוות עבורה את הקש לזהב תמורת הטבעת שלה. למחרת שוב מגיעים המלך ואנשים, ומתרשמים. המלך מצהיר שייתחתן איתה ומתוודה על אהבתו כלפיה. באותו רגע מתערב החצרונית ובמהלך נואש לסכל את השידוך דורשת מבחן נוסף שכן "רק בשלישית יקום דבר" ונתמכת על ידי שרי המלך. המלך נענה לדרישתה ואף מכפיל את כמות הקש בחדר. גם הפעם מבקר אותה האישון ומציע לה לטוות את הקש לזהב תמורת תשלום סמלי, אך לבת הטוחן אין מה לתת לו. בסוף הוא מציע לה שיטווה לה את כל הקש לזהב תמורת בנה הבכור, כאשר יוולד. בלית ברירה היא מסכימה. למחרת מגיע המלך שמתרשם מההצלחה ומתחתן עם בת הטוחן באותו היום.
המערכה השנייה נפתחת כשנה לאחר מכן כאשר בת הטוחן, היום מלכת עוץ, שרה שיר ערש לבנה הבכור. באותו הלילה מופיע שוב האישון ודורש ממנה את התשלום שהובטח לו, אך היא אינה מוכנה לוותר על בנה האהוב. היא מתחננת בפני האישון שיגלה כלפיה חסד כמו אז בחדר המטוויות והוא מסכים לתת לה סיכוי לביטול הגזרה: אם תגלה את שמו האמיתי תוך 3 לילות, החוב יבוטל והוא לא ייקח את בנה. בת הטוחן מסכימה ומורה למשרת לסייר ברחבי עוץ ולרשום כל שם מוזר שעולה באוזניו במהלך שיטוטיו בממלכה. בערב שלפני הלילה האחרון חוזר המשרת עם רשימת שמות ארוכה, וכשנראה שבת הטוחן מתייאשת הוא מספר לה סיפור על כך שראה ביער אישון קטן רוקד ושר "עוץ-לי גוץ-לי זהו שמי". בת הטוחן מתעודדת ומסיקה שזהו שמו של האישון. בלילה השלישי היא מגלה בפניו את שמו והוא נעלם. בינתיים, הטוחן מתוודה בפני המלך שסולח לו ומסביר לקהל את מוסר ההשכל: החטא של כולם נבע מתאוות בצע ("חמדת זהב") שגרמה לכולם להתנהג שלא כשורה. בסיום ההצגה כולם חוגגים ונפרדים מהקהל לשלום.
העלאת המחזמר עריכה
ההצגה הועלתה לראשונה בתיאטרון הקאמרי ב-15 בדצמבר 1965 בבימויו של יוסי יזרעאלי,[2] שעיבד את מחזהו של שלונסקי למחזמר,[3] עם לחנים מאת דובי זלצר. התפרסם במיוחד השיר "בוקר טוב",[4] המציג בתחילת המחזה את משתתפי ההצגה (המלך, בת הטוחן וכו'). כיכבו בהפקה זו אריק לביא, שושיק שני, אברהם חלפי, זאב רווח, שמרית אור, נירה רבינוביץ', פנחס צוקרמן, יוסי ידין, יוסי גרבר, נתן כוגן, גדעון שמר, נחום שליט, גבי אלדור, גבי קרן, אסי הנגבי, אסתר גרינברג, אלברט כהן, שלמה וישינסקי, גדי יגיל ויצחק חזקיה.
את התלבושות והתפאורה להצגה זו עיצב רולף (רודא) ריילינגר. התפאורה האמורה הביאה חידוש לארץ: במה מסתובבת עם תפאורה מתחלפת של חוץ ופנים, וזכתה לשבחים רבים.
תקציב גדול הושקע במחזה והעבודה עליו נעשתה בשיתוף פעולה עם השחקנים. בגלל העברית הגבוהה חששו תחילה הבמאי והשחקנים להעלות את ההצגה פן תתגלה ככישלון, אולם שלונסקי התעקש לא לשנות את הנוסח לעברית קלה יותר שתתאים לילדים. למרות החששות, המחזמר התגלה כהצלחת ענק שמאתיים אלף איש צפו בו במשך מספר שנים בכל רחבי הארץ, והוא זכה גם לפרסים ולביקורות משבחות.
המלחין דובי זלצר העיד על מרכיבי הצלחתו של המחזה:
למרות שאני בדרך כלל צנוע, אני חושב שיש חשיבות גדולה, מאוד גדולה, למוזיקה היות שזה מנגינות שאחרי 50 שנה עדיין נשמעות צעירות ורעננות, ובלי שום ספק לטקסט הגאוני והשובבי של שלונסקי. אני מניח שבפעם הראשונה הייתה הצלחה גדולה גם הודות לבימוי. גם לא צריך לשכוח שזה היה הקאסט החלומי ביותר שיכול היה להיות בהיסטוריה של התיאטרון העברי... זה התותחים הכבדים של אז של תיאטרון הקאמרי. זה מה שאני מנסה לומר, שבמחזמר זה מן זרם של שיתוף פעולה בין מוחות, של יצירה. אי אפשר לומר בגלל המוזיקה או בגלל הטקסט או בגלל הבימוי. כל הדברים יחד מביאים להצלחה ענקית.
גרסת הבימוי של יזרעאלי הועלתה במשך השנים מספר פעמים נוספות:
- ההצגה חודשה בפעם הראשונה בתיאטרון הקאמרי בשנת 1979 בבימויו של יוסף כרמון עם כמעט אותו הרכב של שחקנים.
- בשנת 1985 חודש המחזמר בשנית, הפעם כהפקה פרטית של אברהם דשא (פשנל) בבימויו של שלמה וישינסקי ובכיכובם של עפרה חזה, שלישיית "הגשש החיוור", אריק לביא וציפי שביט. ההפקה הועלתה באולמות ענק ולכן, על פי המבקרים, היא נעדרה את האינטימיות שהמחזה דורש.
- בשנים 1989–1991 הועלה המחזמר בהפקת הקאמרי בכיכובם של שלמה וישינסקי (המשרת), רמי ברוך (האישון*, ענת עצמון (בת הטוחן), יוסי גרבר, יצחק חזקיה (מלך עוץ) ואלברט כהן (הטוחן). הקלטה חיה של המחזמר הופצה בקלטת שמע.
- הגרסה השלישית הועלתה בשנת 1996 בהפקה של מנחם גולן ובכיכובם של שרון חזיז, שרון צור, שלמה וישינסקי, ציפי מור, אלי ישראלי, אברהם מור, וצחי נוי.
בשנת 2002 הועלה המחזה בתיאטרון הקאמרי, בבימוי חדש של רוני פינקוביץ' ובכיכובם של יוסי טולדו/אסף גולדשטיין בתפקיד עוץ לי, אלון אופיר/איתי טיראן/עידו מוסרי/אסף גולדשטיין/שהם שיינר בתפקיד המלך, אלינור אהרון בתפקיד בת הטוחן, יגאל נאור/אלי גורנשטיין/אסף פריינטא בתפקיד הטוחן, אבי טרמין/אסף גולדשטיין בתפקיד שר האוצר, גדי יגיל/אמיר קריאף/אסף פריינטא בתפקיד שר הארמון, איה שבא בתפקיד החדרונית, עירית קפלן/שרון אלימלך בתפקיד החצרונית ורמי ברוך בתפקיד המשרת.[6] אף על פי שהנהלת התיאטרון חששה שקהל הילדים של ימינו לא יבין את העברית של שלונסקי וביקשה לעדכנה, בחר הבמאי להשאיר את שפת המחזה המקורית.[7] גם גרסה זו, כקודמותיה, זכתה להצלחה רבה. שיתוף פעולה בין התיאטרון הקאמרי לחברת קלסיקלטת הביא להפצת הגרסה על תקליטור DVD וקלטת וידאו.
על גרסה זו כתב פרופ' גד קינר:
"עוץ לי גוץ לי - ההפקה החדשה של המחזמר לילדים עוץ לי גוץ לי, פרי עטם של אברהם שלונסקי ודובי זלצר בגרסתו החדשה של הבמאי רוני פינקוביץ', נתנה משנה תוקף לאגדה (תרתי משמע) בהא הידיעה, ממנה ניזון התיאטרון שנים רבות (ההצגה המקורית, 15.12.65, בבימויו המיתולוגי של יוסי יזרעאלי; הגרסה העדכנית 30.11.02). ההצגה - העוסקת בבת הטוחן האנוסה להפוך קש לזהב על מנת להפוך למלכה, ומסתייעת באישון זדוני התובע בתמורה את תינוקה אך מוכן לוותר בתנאי שתנחש את שמו, והסוף הטוב צפוי - לא הייתה שעתוק של המקור, מה גם שרוב משתתפיה ויוצריה הצעירים, לרבות הבמאי, לא ידעו את יוסף (יזרעאלי). בתפאורה ובתלבושות המרהיבים של רות דר (גלילי הזהב, המיוצגים על ידי כדורים מוזהבים, ההולכים ותופחים, ובסופו של דבר מושלכים לקהל המנהל משחק כדור עם הבמה, הם רק אחת ההמצאות המבריקות של הבמאי והמעצבת), בעיבודים ובניהול המוזיקלי המכוונים לאוזן הצופה הצעיר בן זמננו (ערן דינור), ועם צוות השחקנים התוסס, זמרים ורקדנים, ההצגה הפכה בן לילה ללהיט."[5]
בשנת 2009 יצא הפסקול המקורי, משנת 1965, על גבי תקליטור.
בשנת 2016 הועלתה הפקה חדשה של בים בם בום ותיאטרון הילדים הישראלי ובהפקתה של קארין סתיו. את ההצגה כתבה וביימה ענבל לוי רהב ואת תפקיד עוץ לי גוץ לי מגלמת השחקנית גילי גבל יחד עם טוביה טוויג ששיחק את המספר קדחת ואת הטוחן. בשנת 2019 העלה תיאטרון הקאמרי מחדש את המחזמר בהשתתפות שחקנים רבים מההפקה של 2002.[8][9]
בשנת 2020 עלתה בתיאטרון הקאמרי גרסה מחודשת ועדכנית לקלאסיקה שכתב אברהם שלונסקי, לפי גרסת ההצגה המקורית שביים יוסי יזרעאלי והמוזיקה שכתב דובי זלצר. את הגרסה המחודשת ביים ארז שפריר, לפי הגרסה הקודמת שביים רוני פינקוביץ' המנוח. משתתפים: רמי ברוך/ערן מור, נדב נייטס/גלעד שמואלי, אלון סנדלר/דויד בילנקה, אלי גורנשטיין/שמחה ברבירו, ירדן ניקפהמה/נוי הלפרין, איה שבא/נעמה שטרית, עירית קפלן/כנרת לימוני, שהם שיינר/דודו ניב, טל וייס/עופרי ביטרמן.
על גרסה זו כתב עמית סלונים בוואלה! תרבות:
"כשתיאטרון הקאמרי העלה בשנת 1965 את הגרסה העברית של אברהם שלונסקי לסיפורם של האחים גרים "רומפלשטילצכן", אף אחד לא האמין שהוא ימשיך לרוץ בתיאטרון התל אביבי גם 57 שנים אחרי. למעשה, רבים לא חשבו שהוא ישרוד יותר מכמה הצגות. כבר בשנות השישים אנשי התיאטרון טענו שהמשלב הלשוני של "עוץ לי גוץ לי" גבוה מדי. הם חשבו שהילדים לא יבינו את העלילה, וחששו שדמות השדון האפלה והמסתורית תפחיד אותם. שלונסקי התעקש על השפה הגבוהה ומשחקי המילים המורכבים. התוצאה היא אחת מההצגות הכי מצליחות בתולדות השפה העברית."[10]
דמויות ושחקנים עריכה
לקריאה נוספת עריכה
- חגית הלפרין, שלונסקי בארץ עוץ לי גוץ לי, הוצאת רסלינג, 2023.[11]
קישורים חיצוניים עריכה
- אברהם שלונסקי, "עוץ־לי גוץ־לי" בפרויקט בן-יהודה
- מרים גורן, מאחורי הקלעים של הצגה לילדים, דבר, 16 בדצמבר 1965
- נחמן בן-עמי, כל קסמי האגדה, מעריב, 20 בדצמבר 1965
- יוסי חרסונסקי, "עוץ לי גוץ לי" - עם הגששים, מעריב, 10 באוקטובר 1985
- שרית פוקס, אוכלים קש ועושים זהב, מעריב, 6 בדצמבר 1985
- אלי אשד, הכישוף מארץ עוץ - מאמר על השתלשלות הסיפור בעולם ובארץ, ומשמעותו
- אלי אשד, אם תרצו, אין זו גוזמא, באתר nrg, 24 בדצמבר 2005 (כתבה תמציתית על המאמר בקישור הקודם)
- חן מלול, כיצד קבע שיר הפתיחה של "עוץ לי גוץ לי" את הטון למחזמר הילדים המצליח ביותר בישראל?, בבלוג "הספרנים" של הספרייה הלאומית, 8 ביולי 2018
- אתר למנויים בלבד חגית הלפרין, שישה עשורים למחזמר של שלונסקי, באתר הארץ, 23 במאי 2023
- אתר למנויים בלבד טליה בנון צור, איך הפך "עוץ לי גוץ לי" לקלאסיקה ישראלית, באתר הארץ, 15 בדצמבר 2025
הערות שוליים עריכה
- ^ למשל: "אומר, מלכי, ולא אחנופה, מצב מלכי הוא קטסטרופה". ואז המשרת מסביר ש"קטסטרופה זו פורענות". שר האוצר אומר: "וכך שוקעת הממלכת ב-ט' אמות של דפיציט" והמשרת מבאר בחרוז: "זה גרעון בלועזית".
- ^ חגית הלפרין, שלונסקי בארץ עוץ לי גוץ לי, תל אביב: רסלינג, 2023, עמ' 84–101
- ^ מרב יודילוביץ', פסק דין קבע את גבולות עבודת הבמאי, באתר ynet, 13 באוקטובר 2013
- ^ מילות השיר "בוקר טוב", באתר שירונט
- ^ 1 2 ת"א (ת"א) 10869-05-10 פרופ' יוסף יזרעאלי נ' נאמנות התיאטרון הקאמרי, ניתן ב-9 באוקטובר 2013, באתר "נבו"
- ^ יהודה ביטון, תענוג מוסיקלי, באתר הארץ, 2 בדצמבר 2002
- ^ ציפי שוחט, להפוך קש לזהב, באתר הארץ, 26 בנובמבר 2002
- ^ עוץ לי גוץ לי - הקאמרי - חנוכה 2019, באתר הבמה נותנים במה לתרבות
- ^ טל גורדון, "עוץ לי גוץ לי" - קונצרט בימתי נפלא, באתר הבמה נותנים במה לתרבות, 3.10.2010
- ^ עמית סלונים, הילדים יפספסו את חילול השם, אבל "עוץ לי גוץ לי" הוא עדיין אירוע חובה, באתר וואלה, 7 באפריל 2022
- ^ זיוה שמיר, על לוליין מילולי ושמו שלונסקי, באתר מב"ע - מחקרים בספרות עברית, 7 ביולי 2023