Jump to content
החלפת מצב חיפוש
החלפת מצב תפריט
450K‏
15
3
1M‏
Pinkas
שינוי מצב תפריט ההעדפות
החלפת מצב תפריט אישי
לא בחשבון
כתובת ה־IP שלך תהיה גלויה לציבור אם תעשה עריכות כלשהן.

יוסף ידין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פעולות נוספות
(הופנה מהדף יוסי ידין)
יוסף ידין
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 7 ביוני 1920
כ"א בסיוון ה'תר"ף
המנדט הבריטיהמנדט הבריטי ירושלים, פלשתינה (א"י)
פטירה כ"ד באייר ה'תשס"א (בגיל 80)
ישראלישראל תל אביב-יפו, ישראל
מדינה ישראלישראל ישראל
תקופת פעילות 1941–2001 (כ־60 שנה)
פרופיל ב-IMDb
קובץ:Yosiyadin.jpg
יוסף ידין, 1945
קובץ:Yossi Yadin Casablan.jpg
יוסף ידין ב"קזבלן", 1954
קובץ:Ncjf shower 002.jpg
יוסף ידין (מתקלח) ומוני מושונוב (חופף), בסרטו של חורחה גורביץ', "המקלחת", 1997

יוסף (יוסי) ידין (סוּקֶניק; 7 ביוני 1920 – 17 במאי 2001) היה שחקן תיאטרון וקולנוע ומדבב ישראלי, מבכירי השחקנים של התיאטרון הקאמרי. חתן פרס ישראל לתיאטרון (1991) וחתן פרס התיאטרון הישראלי על מפעל חיים (1996).

קורות חיים עריכה

ידין נולד בירושלים, בנם של הארכאולוג פרופ' אלעזר ליפא סוקניק והגננת ואשת הציבור חסיה סוקניק,[1] ואחיהם של יגאל ידין, הרמטכ"ל השני של צה"ל, ארכאולוג וסגן ראש הממשלה, ומתתיהו סוקניק, טייס חיל האוויר שנהרג במלחמת העצמאות.[1] נקרא על שמו של יוסף טרומפלדור שנהרג בקרב על תל חי מוקדם יותר באותה שנה.[2] שם המשפחה ידין ראשיתו בכינוי של אחיו יגאל ידין בארגון ההגנה.[3]

במלחמת העולם השנייה הופיע ידין בלהקה הצבאית "מעין זה" של הבריגדה,[1] לצד חנה מרון, שהייתה אשתו הראשונה.[4] שירם הידוע היה "כל הדרכים מובילות לרומא".

עבד כקריין בתחנת הרדיו "קול ירושלים". ב-7 ביוני 1967 הוא הקריא בקול ישראל את תהלים קכ"ב ("עומדות היו רגלינו בשעריך ירושלים") אחרי הודעת דובר צה"ל על פריצת לוחמי צה"ל לעיר העתיקה.[5]

בתיאטרון עריכה

ב-1946 הצטרף ידין לתיאטרון הקאמרי של תל אביב שזה אך נוסד. הוא שיחק בתיאטרון עד יום מותו, וגילם בו תפקידים רבים, במחזות קלאסיים, במחזות מתורגמים ובמחזות ישראלים כאחד. בין תפקידיו הגדולים היו: ג'ו קלר ב"כולם היו בני", קזבלן ב"קזבלן" (מחזהו של יגאל מוסנזון, הראשון שהעלה על הבמה את נושא האפליה העדתית והפך בשנות השישים למחזמר בכיכובו של יהורם גאון), וילי לומן ב"מותו של סוכן", טוביה ב"כנר על הגג", סולנס ב"אלוף הבונים", סורין ב"השחף", אגאון האב בקומדיה של טעויות מאת ויליאם שייקספיר, מקס ב"הביתה", הרב פוקס ב"פליישר", שמואל המבוגר ב"המורדים", הטוחן בהצגת הילדים "עוץ לי גוץ לי".

בקולנוע עריכה

במאי התיאטרון היהודי הנודע לאופולד לינדטברג שפעל בשווייץ הכיר את יוסי ידין כאשר הגיע לישראל בחודש אוקטובר 1949 וביים בתיאטרון הקאמרי את המחזה "הצל", שהצגת הבכורה שלו הייתה ב-1 בנובמבר של אותה שנה. ידין מילא באותו מחזה תפקיד של פונדקאי.

בשנת 1950 הוטל על לינדברג לביים את הסרט השווייצרי "ארבעה בג'יפ", המתאר את וינה בירת אוסטריה הנתונה, לאחר סיום מלחמת העולם השנייה תחת כיבוש ארבע המעצמות, ארצות הברית, בריטניה, צרפת וברית המועצות, שהפעילו בה כוח שיטור רכוב על ג'יפים, שעל כל אחד מהם ארבעה שוטרים צבאיים - אחד מכל אחת מארבע המעצמות. כשהחלו ההכנות לצילום הסרט עלה בדעתו של לינדברג הרעיון כי שחקן שטרם נודע בעולם הרחב ימלא בסרט את תפקיד השוטר הצבאי הרוסי. הוא שלח את ההצעה לידין, וכאשר ידין שלח לו בתשובה את צילומיו, הקלטות מקולו וקטע בהשתתפותו שהוסרט במיוחד לצורך כך, הגיעה כעבור זמן קצר התשובה כי עליו להתייצב במקום ההסרטה. נסיעתו של ידין למדינה אחרת, על מנת להשתתף בסרט זר, הייתה בגדר אירוע תרבותי וחדשותי בישראל של ראשית שנות החמישים. מסעו לאירופה תועד בכתבות רבות מלוות בצילומים מן הסרט ומתהליך הצילום שהופיעו בעיתונות העברית.

הסרט הוקרן בישראל ובעולם בשנת 1951. בישראל של אותם הימים נתקבל הסרט בהתלהבות בשל השתתפותו של יוסי ידין כדמות מרכזית בו, בתקופה בה טרם הופיעו שחקנים ישראליים בהפקות קולנוע בינלאומיות.

לאחר הצלחתו בסרט זה הופיע ידין במהלך הקריירה בסרטי קולנוע נוספים, הידועים שבהם:

כמו כן שיחק בהפקת הטלוויזיה של המחזה "עקידה" של עירא דביר, לצידו של גבי עמרני, ב"תרנגול כפרות", "המקלחת" וב"ארץ קטנה, איש גדול".

בדיבוב עריכה

ידין עסק גם בדיבוב: בשנת 1988 דיבב את שירחן הטיגריס בסרט "ספר הג'ונגל" וב-1993 דיבב את שאדו הכלב בסרט "המסע המופלא הביתה". כמו כן השתתף בהקלטה העברית הראשונה שיצאה ל"פטר והזאב" של פרוקופייב בתפקיד המספר (המנצח בהקלטה זו היה גארי ברתיני), ובדיבוב הסרט "פייבל במערב הפרוע".

חיים אישיים עריכה

ידין נפטר ממחלת הסרטן בשנת 2001 ונטמן בבית העלמין במושב מכמורת.[6]

אשתו הראשונה הייתה חנה מרון, ולאחר הגירושין ממנה הוא נישא להדי, אם שני ילדיו.[1]

עץ משפחת הכהן
 
 
 
 
 
אלעזר ליפא סוקניק
ארכאולוג
 
חסיה סוקניק
גננת
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
כרמלה ידין
כרמלה ידין
 
יגאל ידין
הרמטכ"ל ה-2
 
יוסי ידין
שחקן
 
חנה מרון
שחקנית
מתתיהו סוקניק
 
 
 
 
 
 
ליטל ידין
אדריכלית


קישורים חיצוניים עריכה

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא [[commons:Category:{{#property:P373}}|יוסף ידין]] בוויקישיתוף

הערות שוליים עריכה

  1. ^ 1 2 3 4 נגה שנער-שויער, חייה השתנו בעקבות מות אמה: "החלטתי לקחת את גורלי בידיי", באתר Xnet‏, 14 במאי 2017
  2. ^ Neil Asher Silberman, A Prophet from Amongst You: The Life of Yigael Yadin, 1993, p.14
  3. ^ קטע קול אבשלום קור, באופן מילולי: יושבי ראש הכנסת והסבתא - שפרינצק, ריבלין, אוחנה גלי צה"ל, 25 באוגוסט 2025
  4. ^ פרסום לנישואין, הצופה, 3 באוקטובר 1945
  5. ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
  6. ^ הקבר של יוסף ידין במכמורת, באתר BillionGraves


הקודם:
1995 - נסים אלוני 		פרס התיאטרון הישראלי - פרס מפעל חיים
1996 - יוסי ידין, אורנה פורת, שמעון פינקל 		הבאים:
1997 - יוסי בנאי, חנה מרון
אוחזר מתוך "https://www.yisraelpedia.com/index.php?title=יוסף_ידין&oldid=39593"