ספר היובלים

ספר היובלים
	ספר היובלים והקשר שלו למדרשים, ברנהרד באר, 1856
	ספר היובלים והקשר שלו למדרשים, ברנהרד באר, 1856
מידע כללי
שפת המקור	עברית
תורגם לשפות	חבשית (געז)
סוגה	ספרות דתית, פסאודואפיגרפיה
הוצאה
תאריך הוצאה	המאה ה-2 לפנה"ס
קישורים חיצוניים
מסת"ב	{{#property:P212}}
הספרייה הלאומית	{{#property:P3959}}

ספר הַיּוֹבְלִים הוא אחד מן הספרים החיצוניים, המתאר את קורותיהם של אבות עם ישראל. כמו ספרים חיצוניים אחרים, ספר זה לא היה ידוע או שלא הוכר על ידי הזרמים היהודיים לאורך הדורות, ועל כן כמעט נחשב כחיבור אבוד. בגילוי מגילות מדבר יהודה נחשפו לראשונה 15 קטעים קטנים של הספר בשפת המקור העברית שבה נכתב. הספר תורגם בעבר מעברית למספר שפות אחרות,^[1] אולם רק התרגום החבשי (לשפת געז) הנקרא "כופאלה" (ኩፋሌ דהיינו "חלוקה" של הזמנים) של הספר השתמר בשלמותו, יחד עם ספרים חיצוניים אחרים כדוגמת ספר חנוך, עליית ישעיהו ואחרים שהשתמרו רק בשפה זו. המערב התוודע לכתבי היד האתיופיים בסביבות המאה ה־19.

מקורו ושפת כתיבתו עריכה

החוקרים משערים כי ספר היובלים נכתב במאה ה-2 לפנה"ס.^[2] לדעת כנה ורמן, הספר נכתב בשליש השלישי של המאה ה-2 לפנה"ס, קרוב לסופו, בזמן כיבושי החשמונאים^[3]. הספר נכתב במקור בשפה העברית,^[2] אולם שרד במלואו רק תרגומו לשפת הגעז (שפה שמית שדוברה בעבר באתיופיה), כחלק מן הקאנוניזציה של כתבי ביתא ישראל (יהודי חבש) והכנסייה האתיופית האורתודוקסית.

חוקרים רבים סבורים שהספר התקבל על ידי האיסיים, שכן מספר קטעים מהמקור העברי התגלו במגילות מדבר יהודה בקומראן.^[4] כנה ורמן סוברת שמחבר ספר היובלים היה חבר העדה המשתקפת בסרך היחד, במגילת ברית דמשק ובפשרים^[5]. חוקרים אחרים סבורים שספר היובלים הוא ממקור כוהני, ושייך לספרייה הקאנונית של הכוהנים בני צדוק.^[6]

הספר תורגם לעברית מגעז בשנת 1870 על ידי שלמה רובין, שהוסיף לספר מבוא רחב. הוא תורגם לאחר מכן גם על ידי משה גולדמאן. התרגום של גולדמאן פורסם במהדורת הספרים החיצוניים של אברהם כהנא בשנת 1930. ב-2015 תורגם ופורש על ידי פרופ' כנה ורמן ופורסם בסדרת ספרים "בין מקרא למשנה – ספריית דוד וימימה יסלזון" של הוצאת יד בן צבי.

תוכן הספר עריכה

הספר חוזר על סיפורי ספר בראשית, מבריאת העולם ועד לגלות מצרים, בניסוח שונה. הוא השתמר בצורה השלמה ביותר בשפת הגעז (שפה שמית עתיקה), שאר העולם כלל לא הכיר את תוכני הספר. קטעים ממנו שרדו גם ביוונית, בסורית (ארמית-נוצרית) ובלטינית. הוא מכונה גם "בראשית זוטא", "צוואת משה", "גילוי משה", ולפי חלק מהחוקרים אליו הכוונה בספר ברית דמשק^[7] בשם "ספר מחלקות העתים ליובליהם ובשבועותיהם". הספר שייך לסוגה ספרותית המכונה מקרא משוכתב. לפי המסגרת העלילתית של הספר, מטטרון – מלאך הפנים חוזר על הסיפורים בפני משה במעמד הר סיני. לכל אירוע בספר היובלים מצוין תאריך מדויק, הקובע את מספר השנים שחלפו מאז בריאת העולם עד התרחשות אותו מאורע ולעיתים אף את החודש והיום באותה שנה ספציפית. תולדות האנושות מתוארות במחזורים של שבע שנים (שמיטות) המכונים בספר "שבוע", ובמחזורים של שבעה "שבועות" (49 שנים) המכונים "יובל". בפרק כ"ג, לאחר מות אברהם, משולב חזון אפוקליפטי שאיננו אופייני לסוגה ולסגנון של שאר הספר.

פרופסור רחל אליאור טענה בשורה של ספרים ומאמרים, שבספר היובלים נשקף עניין מובהק בלוח כוהני בן 364 ימים שהם 52 שבתות, ששימש בסיס לעבודת המשמרות בבית המקדש. זאת משום שניכר בו עניין מובהק בירושלים, בהר ציון ובבית המקדש העומד עליו כמפורט בפרק הפתיחה של הספר, וכן ניכר עניין רב במלאכים, במזבחות, בהקרבת קורבנות, בקטורת ובבריתות במועד קבוע חוזר ונשנה. בפרקים ל-לב ניכר עניין רב בהיסטוריה של לוי בן יעקב, הקשור במלאכים ובחלומות, מייסד הכהונה בתקופת האבות, סבם של משה בן עמרם ושל אחיו אהרון הכהן. כל אלה מאפיינים כוהניים מובהקים העוסקים בזמן מקודש, במקום מקודש ובפולחן מקודש, המסור בידי הכוהנים בני לוי, שומרי משמרת הקודש.

אולם החוקרים קיסטר^[8], בן־דב^[9], ובן־נון^[10] מוכיחים שהלוח בן 364 הימים היה נהוג אצל העדות שפרשו מן המקדש אל המדבר בלבד, בעוד הן הפרושים והן הצדוקים נהגו בלוח ירחי-שמשי. בענין זה סובר קיסטר שספרות הכתות הפורשות מעידה על האופי הרפורמטיבי של לוח בן 364 ימים. ספר היובלים וכתבי הכתות מדגישים שהלוח לא היה ידוע בישראל קודם לכן, ושכל ישראל טעו במשך דורות בשמירת המועדים (למשל, יובלים ו:לח במהדורת כנה ורמן, ו:נט-ס במהד' רובין). אין הם טוענים שהלוח הנכון נשמר בישראל בתקופה היסטורית סמוכה לתקופתם ושהיו שמרנים שהמשיכו להחזיק בו על אף המרתו, אלא הם טוענים שישראל כולם טעו בעניין זה כבר דורות^[11]. עוד טוען קיסטר^[12] שבספר היובלים נשארו עקבות ללוח ירחי. בן־דב סובר^[13] שהנתונים ההיסטוריים מורים, בניגוד לדעת ספר היובלים הטוען שלוח בן 364 יום ניתן כבר למשה בסיני, שדווקא הלוח הירחי-שמשי הוא שנהג בישראל, כמו בכל המזרח הקדום לאורך הדורות, בעוד הלוח בן 364 יום היה המצאה חדשה, שהיא פיתוח והרחבה של רעיונות מקראיים בלבוש חדש. בן־נון מצביע^[14] על כך שבספר בן־סירא, אשר קדם לספר היובלים ולמגילות העדות הפורשות, נאמר במפורש שהמועדים נקבעים ע"י השמש והירח. ושעמדתו המתפלגת של ספר היובלים, שלפיה המועדים צריכים להיקבע רק על פי לוח השמש ו'חודשיו' הקבועים (בני 30 יום כל אחד), איננה נזכרת כלל בספרי חנוך.

לוח השנה הנהוג בספר היובלים (ומהווה בו מוטיב מרכזי) הוא לוח שנה שמשי בן 364 יום. לוח זה היה נהוג גם בחיי הקהילה שכתביה נתגלו בקומראן, ונזכר בכתבים רבים נוספים שנתגלו במקום, כמו גם בספר מהלך המאורות. בספר היובלים מוזכר פולמוס עם לוח שנה ירחי שכנראה הוא הלוח העברי: "(נה) והיו אנשים אשר יביטו בירח, הוא המשחית את הזמנים, ויקדים עשרת ימים בכל שנה ושנה. (נו) ולכן ישחיתו את השנים בימים הבאים, ועשו יום שוא ליום העדות, ויום בלתי טהור ליום המועד."^[15]

השפעת הספר על היהדות עריכה

במהלך החזרה על אירועי העבר מגלה ספר היובלים יסודות מדרשיים ותאולוגיים שלא הופיעו בסיפורי בראשית. לרבים מן הסיפורים נוספו זוויות ייחודיות האופייניות לשיטתם של כותבי מגילות מדבר יהודה או האיסיים. במקומות אחרים מופיעות הרחבות לסיפורים, המלמדות גם על האופן שבו קראו בני הכת את ספר בראשית. כך למשל, מסופר כיצד שבר אברהם את פסלי אבותיו לפני שעזב את בית אביו, בעוד כיום מוכר הסיפור כמדרש, המופיע בבראשית רבה.

הרבה מהתוכן של מדרש תדשא (המיוחס לרבי משה הדרשן) מקביל לכתוב בספר היובלים, ובכמה מקומות מוכח שמקורו משם.^[16] לא ברור אם היה בפניו הספר בעברית או רק מתוך תרגומים לועזיים.^[17] בפירוש אחד מתלמידי רס"ג על דברי הימים כתוב: "ובעניין דברים הללו מַעְיָנִי במדות חכמים ובספר היובלות שהביא אלפיומי רב סעדיה גאון מספרי הישיבה".^[18] הדברים המובאים שם עוסקים בדוד המלך בעוד שספר היובלים מסתיים ביציאת מצרים, נוסח דומה מופיע במדרש סדר עולם.

העיסוק בספר היובלים ביהדות נזנח לאורך השנים. מחקר מודרני של הספר מתקיים מאז המאה ה-19.

לקריאה נוספת עריכה

א. ש. הרטום, ספר היובלות, בתוך: הספרים החיצונים, ספורי אגדה, כרך ב, הוצאת יבנה, תל אביב, עמ' 1–147.
מיכאל סיגל, ספר היובלים: שכתוב המקרא, עריכה, אמונות ודעות, הוצאת מאגנס, האוניברסיטה העברית, תשס"ח. מסת"ב 978-965-493-308-7
רחל אליאור, "חלומות בספר היובלים ובמגילות מדבר יהודה", בתוך: הנ"ל ואחרים, כחלום יעוף וכדיבוק יאחז: על חלומות ודיבוקים בישראל ובעמים, ירושלים, תשע"ג. מסת"ב 978-965-493-706-1
כנה ורמן, ספר היובלים: מבוא, תרגום ופירוש, הוצאת יד יצחק בן-צבי, תשע"ה/ 2015. ISBN 978-965-217-380-5; גרסה מקוונת של הספר (לבעלי הרשאה), באתר "כותר"

שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).

(קריאת הספר בתצוגה מקדימה באתר "גוגל ספרים" קובץ:X-office-address-book.svg)

Kugel, James L, A walk through Jubilees : studies in the Book of Jubilees and the world of its creation, (Brill Academic Pub., 2012); ISBN 978-900421768-3

קישורים חיצוניים עריכה

מידע על ספר היובלים בקטלוג הספרייה הלאומית
ספר היובלים, באתר מסע אל העבר
ספר היובלים, ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר "דעת"
ספר היובלים, באתר אנציקלופדיה של הרעיונות
ספר היובלים, באתר האנציקלופדיה הקטלאנית הגדולה (אנ') (באנגלית)
ספר היובלים, באתר Half-Life 2
ספר היובלים, באתר MathWorld (באנגלית)
ספר היובלים, באתר אנציקלופדיה איראניקה (באנגלית)
ספר היובלים, באתר האנציקלופדיה האינטרנטית לפילוסופיה (באנגלית)
ספר היובלים, במהדורת 1901–1906 של האנציקלופדיה היהודית (באנגלית)
ספר היובלים, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
קאופמן קוהלר, ‏"JUBILEES, BOOK OF", במהדורת 1901–1906 של האנציקלופדיה היהודית (באנגלית)

מאמרים

כנה ורמן, עיצוב מאורעות דור המבול בספר היובלים, באתר "מקראנט"(הקישור אינו פעיל)
חיים קפלן, הלכה בספר היובלות, חורב, ניסן תרצ"ד, עמ' 92–99, באתר היברובוקס
אתר למנויים בלבד דרור בורשטיין, ספר בראשית כפי שלא הכרתם, באתר הארץ, 4 בדצמבר 2015
ספר המעריצים הראשון בעולם: השכתוב העתיק לתורה, באתר הארץ, 7 ביוני 2017
מאמר הכולל קישורים לטקסט המלא של הספר ולמאמרים אודותיו (באנגלית)
R. H. Charles, The Book of Jubilees - מאמר מקיף על הספר (באנגלית) (הקישור אינו פעיל)

טקסט הספר: מהדורת שלמה ראבין

- ויקיטקסט ספר היובלים, באתר ויקיטקסט
- ספר היובלים בתרגום לעברית, וינה, ה'תר"ל, במאגר הספרים הסרוקים של הספרייה הלאומית
- ספר היובלים בתרגום לעברית, באתר "דעת"^[19]

הערות שוליים עריכה

^ ספר היובלים, שכתוב המקרא, עריכה, אמונות ודעות, נספח בעמוד 256, ושם רשימה מפורטת של הקטעים ותכולתם
^ ¹ ² יאיר זקוביץ, אביגדור שנאן, "מעשה יהודה ותמר בראי ספר היובלים", בתוך: גם כך לא כתוב בתנ"ך, ידיעות אחרונות, ספרי חמד, 2009, פרק יא, עמ' 135.
^ כנה ורמן, ספר היובלים : מבוא, תרגום ופירוש, ירושלים: יד יצחק בן-צבי, 2015, עמ' 48
^ כנה ורמן, 'ספר היובלים ועדת קומראן: לשאלת היחס בין השניים', מגילות ב (ה'תשס"ד), עמ' 37–55.
^ כנה ורמן, שם הספר: ספר היובלים : מבוא, תרגום ופירוש, ירושלים: יד יצחק בן צבי, 2015, עמ' 54
^ https://benyehuda.org/read/21535
^ T-S 10K6 עמוד 16
^ מנחם קיסטר, עיונים במגילת מקצת מעשי התורה ועולמה — הלכה, תיאולוגיה, לשון ולוח, תרביץ סח, תשס"ט, עמ' 360-363
^ יונתן בן-דב, זמן וזהות לאומית: הרקע ההלניסטי לנאום על לוח השנה בספר היובלים פרק ו, מגילות: מחקרים במגילות מדבר יהודה י, תשע"ג 2013, עמ' 31-56
^ יואל בן־נון, מחלוקות הלוח בימי הבית השני, זכור ושמור: טבע והיסטוריה נפגשים בשבת ובלוח החגים, אלון שבות, 2015, עמ' 293-335
^ מנחם קיסטר, עיונים במגילת מקצת מעשי התורה ועולמה — הלכה, תיאולוגיה, לשון ולוח, תרביץ ס"ח, תשנ"ט, עמ' 361
^ בעמ' 363
^ בעמ' 45
^ בעמ' 312
^ ספר היובלים בעריכת יהודה איזנברג, באתר www.daat.ac.il
^ אפשטיין, מקדמוניות היהודים חלק א' עמ' VI; אהרן ילינק, בית המדרש חלק ג' עמ' X.
^ ישראל משה תא שמע, ספרייתם של חכמי אשכנז בני המאה הי"א-הי"ב, קריית ספר ס', ה'תשמ"ה, עמ' 301, הערה 11
^ פירוש המיוחס לתלמיד רס"ג, דברי הימים א, כג, ג.
^ כתוב שם: "הספר תורגם על ידי ראבין לעברית עתיקה, והיו בו השמטות שונות. במהדורה זו תוקנה העברית, ומילים שאינן תקניות עוד הוחלפו במילים חדשות. השמטות מעטות שהיו בתרגום זה הושלמו על פי תרגומו של אברהם כהנא."

[1] ספר היובלים, שכתוב המקרא, עריכה, אמונות ודעות, נספח בעמוד 256, ושם רשימה מפורטת של הקטעים ותכולתם

[גם_כך_135-2] ¹ ² יאיר זקוביץ, אביגדור שנאן, "מעשה יהודה ותמר בראי ספר היובלים", בתוך: גם כך לא כתוב בתנ"ך, ידיעות אחרונות, ספרי חמד, 2009, פרק יא, עמ' 135.

[3] כנה ורמן, ספר היובלים : מבוא, תרגום ופירוש, ירושלים: יד יצחק בן-צבי, 2015, עמ' 48

[4] כנה ורמן, 'ספר היובלים ועדת קומראן: לשאלת היחס בין השניים', מגילות ב (ה'תשס"ד), עמ' 37–55.

[5] כנה ורמן, שם הספר: ספר היובלים : מבוא, תרגום ופירוש, ירושלים: יד יצחק בן צבי, 2015, עמ' 54

[6] ttps://benyehuda.org/read/21535

[7] T-S 10K6 עמוד 16

[8] מנחם קיסטר, עיונים במגילת מקצת מעשי התורה ועולמה — הלכה, תיאולוגיה, לשון ולוח, תרביץ סח, תשס"ט, עמ' 360-363

[9] יונתן בן-דב, זמן וזהות לאומית: הרקע ההלניסטי לנאום על לוח השנה בספר היובלים פרק ו, מגילות: מחקרים במגילות מדבר יהודה י, תשע"ג 2013, עמ' 31-56

[10] יואל בן־נון, מחלוקות הלוח בימי הבית השני, זכור ושמור: טבע והיסטוריה נפגשים בשבת ובלוח החגים, אלון שבות, 2015, עמ' 293-335

[11] מנחם קיסטר, עיונים במגילת מקצת מעשי התורה ועולמה — הלכה, תיאולוגיה, לשון ולוח, תרביץ ס"ח, תשנ"ט, עמ' 361

[12] בעמ' 363

[13] בעמ' 45

[14] בעמ' 312

[15] ספר היובלים בעריכת יהודה איזנברג, באתר www.daat.ac.il

[16] אפשטיין, מקדמוניות היהודים חלק א' עמ' VI; אהרן ילינק, בית המדרש חלק ג' עמ' X.

[17] ישראל משה תא שמע, ספרייתם של חכמי אשכנז בני המאה הי"א-הי"ב, קריית ספר ס', ה'תשמ"ה, עמ' 301, הערה 11

[18] פירוש המיוחס לתלמיד רס"ג, דברי הימים א, כג, ג.

[19] כתוב שם: "הספר תורגם על ידי ראבין לעברית עתיקה, והיו בו השמטות שונות. במהדורה זו תוקנה העברית, ומילים שאינן תקניות עוד הוחלפו במילים חדשות. השמטות מעטות שהיו בתרגום זה הושלמו על פי תרגומו של אברהם כהנא."

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

[15]

[16]

[17]

[18]

[19]

הספרים החיצוניים
לתורה	מגילה חיצונית לבראשית • ספר אדם וחוה • צוואת קהת • חזון עמרם (אנ') • ספר היובלים • ספר חנוך א' • ספר חנוך ב' • ספר חנוך ג' • צוואות השבטים • צוואת אברהם • חזון אחרית הימים של אברהם • עליית משה • יוסף ואסנת
לנביאים	צוואת יהושע • חכמת שלמה • מזמורי שלמה • איגרת ירמיהו • עליית ישעיהו • ספר ברוך • חזון ברוך א' • חזון ברוך ב'
לכתובים	דברי איוב • חזון עזרא • עזרא החיצוני • תהילים קנ"א • תהילים קנ"ב–קנ"ה • תוספות למגילת אסתר • תוספות לספר דניאל • תפילת מנשה
שאר הספרים	ספר בן סירא • ספר יהודית • ספר טוביה • ספר מקבים א' • ספר מקבים ב' • ספר מקבים ג' • ספר מקבים ד' • איגרת אריסטיאס • חזיונות הסיבילות • קדמוניות המקרא

מצחף קדוס – כתבי הקודש של ביתא ישראל
אורית	בראשית • שמות • ויקרא • במדבר • דברים • יהושע • שופטים • רות	קובץ:Ethiopic genesis (ch. 29, v. 11-16), 15th century (The S.S. Teacher's Edition-The Holy Bible - Plate XII, 1).jpg
ספרי המלכים	מלכים א' • מלכים ב' • מלכים ג' • מלכים ד'
ספרי שלמה	משלי א' • משלי ב' • קהלת • חכמת שלמה • שיר השירים
תרי עשר	הושע • יואל • עמוס • עובדיה • יונה • מיכה • נחום • חבקוק • צפניה • חגי • זכריה • מלאכי
הצוואות	צוואת אברהם • צוואת יצחק • צוואת יעקב • צוואת אהרון • צוואת משה
נוספים	תהילים • ישעיהו • ירמיהו • יחזקאל • דניאל • איוב • אסתר • עזרא • נחמיה • דברי הימים א' • דברי הימים ב' • בן סירא • יהודית • טוביהו • עזרא החיצוני • מקבים • חנוך • יובלים • ברוך • שיחת משה • חזון עזרא
כתבי הקהילה	תאזזה סנבת • ספר התלמידים • גורגוריוס • ספר השעות • פירוש יהושע • פלספה • אבא אליאס • ספר המלאכים • מעשה שושנה • דרשת אברהם ושרה במצרים • בראשית ברא אלוהים