נחל משושים
פעולות נוספות
| קובץ:6-4012-102 - Meshushim (Hexagons) and the river from up - משושי הבזלת ונחל המשושים מלמעלה.jpg | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| אורך | 30 ק"מ |
| ספיקה ממוצעת | 0.761 (ספיקה סגולית) מ"ק לשנייה |
| אגן ניקוז | 160[1] קמ"ר |
| גובה מוצא הנהר | 900 מטרים |
| מדינות באגן הניקוז | ישראל ישראל |
|
(למפת הגליל העליון רגילה) | |
_and_the_river_from_up_-_%D7%9E%D7%A9%D7%95%D7%A9%D7%99_%D7%94%D7%91%D7%96%D7%9C%D7%AA_%D7%95%D7%A0%D7%97%D7%9C_%D7%94%D7%9E%D7%A9%D7%95%D7%A9%D7%99%D7%9D_%D7%9E%D7%9C%D7%9E%D7%A2%D7%9C%D7%94.jpg){kind=link}
נחל משושים (נַחַל מְשֻׁשִּׁים, בערבית: ואדי פח'ורה, ואדי אל הווא, ואדי זכי, ואדי מסעודיה) הוא נחל איתן במרכז רמת הגולן.[2] סלעי הגדות במרכז הנחל מתאפיינים בצורת משושים, ואלה נתנו לנחל את שמו. התופעה בולטת במיוחד בבריכת המשושים, המוקפת עשרות עמודי בזלת משושים.
הידרוגרפיה עריכה
נחל משושים הוא הארוך בנחלי הגולן – אורכו 30 ק"מ. שטח אגן ההיקוות שלו כ־160 קמ״ר[3] ומצויים בו כ־40 מעיינות שמרביתם נובעים כל השנה. תחילתו של נחל משושים במורדות הדרומיים של הר אביטל, בגובה 900 מ' מעל פני הים, וסיומו בכנרת, בגובה כ־210 מ' מתחת לגובה פני הים – הפרש גבהים של יותר מ־1,100 מ'.
על אגן ההיקוות של הנחל יורד 650–800 מ״מ גשם בממוצע לשנה, ונפח הזרימה בנחל מגיע ל־23 מיליון מ״ק מים בממוצע לשנה (1970–2024)[4]. נפח הזרימה הגבוה ביותר בנחל של 90 מיליון מ״ק בשנה נמדד בחורף 1991–1992.
הזרימה הממוצעת באפיק הנחל מוערכת בכ־10 מ״ק/שנייה (הספיקה הסגולית היא 0.761 מ״ק/שניה/קמ״ר) והזרימה המקסימלית (השיטפונית) הרב שנתית הממוצעת בנחל היא 80 מ״ק/שנייה. השיא של 211.3 מ״ק/שנייה נקבע ביום ה־22 בפברואר 1997[4], בעת שיטפון עז בנחל כתוצאה של גשמי זעף שירדו על אגן ההיקוות בימים 21–22 בחודש: 165 מ״מ במרום גולן ו־121 מ״מ בקשת[5].
שמורת הטבע עריכה
נחל משושים הוא חלק משמורת הטבע נחל המשושים. השמורה הוקמה בשנת 2006.
מוקדי העניין בשמורה עריכה
- בריכת המשושים – ברכה זו היא מוקד עניין מרכזי למטיילים בשמורה. זוהי ברכת מים גדולה (כ-20X30 מטרים) המוקפת מצוק הבנוי מהמוני משושי בזלת. העמודים המשושים הניצבים זקופים על דפנות הברכה, יוצרים תמונת טבע מרשימה ומיוחדת. תופעת זו נוצרה מזרמי לבה שהתקררו והפכו לסלעי בזלת בתהליך אטי. כשהתקררות הלבה נעשית באיטיות ובלא הפרעה, הצורה הנוצרת היא משושה. אל הברכה מוביל שביל הליכה המתפתל בין עצי אלון התבור. משך הירידה בשביל כ-20 דקות. העלייה מהברכה אל מבואת הכניסה באותו השביל נמשכת כ-30 דקות. לפני שמגיעים אל הברכה מומלץ לפנות במעלה הנחל אל גשרון החוצה אותו, וממנו אפשר לצפות על המים השוצפים בנקיק הנחל הצר.
- שביל התצפית – בשביל הליכה מעגלי וקצר זה אפשר ליהנות מהנוף המרהיב של שמורת הטבע יהודייה ומרכז רמת הגולן. ממרפסות התצפית ניתן לראות את נחלי משושים וזוויתן המתחתרים במרחבים המישוריים המנוקדים באלוני תבור ומכוסים במרבדי פריחה באביב. מהתצפיות לאורך השביל אפשר לצפות מזרחה על הגולן, החרמון, תלי הגעש וקו הגבול עם סוריה. אורך המסלול כ-10–15 דקות, והוא מותאם לעגלות ילדים ולכיסאות גלגלים.
- שביל הדולמן – שביל מעגלי קצר המוביל אל הדולמן - מבנה הבנוי אבן בזלת גולמית גדולה המונחת על אבנים קטנות ממנה. למעשה, זו מצבה גדולה שבנו תושבי הגולן הקדמונים בתקופת הברונזה ושימשה לקבורה. מאות דולמנים מסוגים שונים פזורים במרכז רמת הגולן ובצפונה. מהדולמן השביל ממשיך, ובהמשך הוא משתלב בשביל התצפית.
- שביל הנחל – שביל זה נועד למטיילים המעוניינים להגיע אל ברכת המשושים בהליכה במקביל לערוץ הנחל הזורם, ההולך ומעמיק עם ההתקדמות בו. השביל חוצה את הנחל, והמסלול כולל טיפוס על המצוק בגדה המזרחית בעזרת יתדות. משך ההליכה בשביל עד הבריכה כ-45 דקות.
- הליכה מנחל המשושים לנחל זוויתן – מסלול ארוך וקשה זה מתאים למיטבי לכת בלבד, וההליכה בו אורכת שש שעות ויותר. השביל מוביל לברכת המשושים, חוצה את ערוץ נחל המשושים ומטפס אל השלוחה המפרידה בינו לבין נחל זוויתן. לאחר חציית השלוחה, ביער פארק של אלוני תבור, יורד השביל התלול אל נחל זוויתן תחתון. מכאן אפשר לטפס על גדתו המזרחית של הערוץ עד לחניון יהודייה, או להמשיך ללכת עוד כשעתיים במעלה הנחל דרך ברכות נוספות ואז לעלות לחניון.
החי בשמורה עריכה
בשמורת יהודייה הגדולה חיים מיני יונקים רבים, ובהם צבאים, חזירי בר, תנים ושועלים. בשמי השמורה עפים עופות דורסים בשפע, שכן באזור נמצאות מושבות לינה וקינון של עופות דורסים, מהגדולות בארץ. מגוון הציפורים והדורסים, חלקם נדירים, משתנה עם עונות השנה, בהתאם לנדידה.
בסקר בעלי החיים בשמורה נמצאו 172 מינים של בעלי חוליות, מהם חמישה מיני דגים, שני מיני דו-חיים, 24 מיני זוחלים, 111 מיני עופות ו-29 מיני יונקים. גדול היונקים בשמורה הוא חזיר הבר. אפשר להבחין בסימנים לפעילותם של החזירים סמוך לגזעי האלון, שם הם בוטשים ברגליהם ובניביהם באדמה הלחה בחיפושם אחרי זרעים ובלוטים למאכל, אף שהם אוכלי כול. בין היונקים נמצא מינים צמחונים, כמו צבי ארץ-ישראלי, דרבן מצוי, שפן סלע, קוצן מצוי ויערון גדול, ומיני טורפים – זאב, חתול בר, סמור, תן ושועל. יונקים נדירים בסכנת הכחדה החיים בשמורה הם צבוע מפוספס, דלק ולוטרה. בשמורה חיה גם אוכלוסייה של יעל נובי, מין בסכנת הכחדה שהובא לרמת הגולן מדרום הארץ בשנות ה-80 של המאה ה-20 לאחר שאוכלוסיותיו בדרום נפגעו מצייד.
הקניונים והנחלים במרכז רמת הגולן הם מחשובי אתרי הצפרות בארץ. במצוקי הנחלים בשמורת יהודייה, ובמיוחד בנחל גמלא הסמוך, מקננים עופות דורסים רבים, ובהם נשר, רחם, חיוויאי, עקב עיטי, עיט ניצי ובז מצוי. הרכב המינים של הציפורים והדורסים בשמורה משתנה עם עונות השנה. בסתיו ובאביב, עונות הנדידה, חולפים בשמורה מינים רבים נוספים.
הצומח בשמורה עריכה
"יער הפארק" המאפיין את שמורת נחל המשושים ואת שמורת יהודייה כולה, משתרע על פני מישורי הרמה ובמדרונות הנחלים. ביער זה גדלים העצים במרווחים גדולים, וביניהם צומחים עשבוניים רבים. בערוץ הנחל עצמו אפשר לראות צמחי נחלים המאפיינים בתי גידול עשירים במים.
יער הפארק הוא יער דליל, והעצים שבו מכסים רק 10% מהשטח. העץ השולט ביער הפארק שבשמורה הוא אלון תבור. אליו נלווים גם עצי אלה אטלנטית, לבנה רפואי, שיזף מצוי ושיזף השיח. תופעה מעניינת היא צמיחתם של אלוני התבור מתוך גלי אבנים, שחלקם טבעיים וחלקם מעשה ידי אדם. נראה שהאבנים מגינות על בלוטי האלון מפני אכילה של בעלי חיים ויוצרות סביבה לחה המקלה על נביטתם ועל התפתחותם.
בזכות המרחב הפתוח ושפע האור בין עצי יער הפארק, גדלים בו מיני עשבוניים רבים, ובהם שיבולת שועל נפוצה, שעורת הבולבוסין ומיני נוספים של דגניים ותלתניים. בסתיו מפתיעים בפריחתם החצב ומיני הסתווניות והכרכומים, בחורף מתכסה הנוף במעטה ירוק, ולקראת האביב נצבעת השמורה בשלל צבעי הפריחה. כלניות בצבעים רבים, פשתה שעירה, עכנאי נאה, חלבלוב מגובשש, נורית אסיה וכרמלית נאה, הם רק חלק קטן מהמינים הפורחים כאן.
כדי לשמר את תצורתו של יער הפארק ולהקטין את סכנת השרפות, מתקיימת במרבית אזורי השמורה רעיית בקר מבוקרת. אכילת הצומח העשבוני מונעת את "סגירתו" של היער, משמרת מגוון מינים גבוה, ומקטינה את כמות החומר הדליק כדי להקטין את תדירות השרפות ואת עוצמתן. רעיית הבקר מחליפה את בעלי החיים אוכלי הצמחים שחיו באזור ונכחדו, כמו עז הבר ומיני איילים.
במדרונות הערוצים מתקיים צומח עצי צפוף יותר, ובו מינים נוספים, כמו לבנה רפואי ושקד. בערוצי הנחל העשירים במים זורמים ונקיים גדלים עצי ערבה מחודדת, מילה סורית והרדוף הנחלים. בין צמחי הנחלים המתלווים אליהם גם הנרקיס המצוי ואירוס הביצות. עוד גדלים בשמורה ההדס המצוי, אחד מארבעת המינים, ואירוס החרמון המפואר שפרחיו המיוחדים מגיעים לקוטר של 20 ס"מ.
ראו גם עריכה
- נחל זוויתן - הסבר על התהוות המשושים.
- בריכת המשושים
קישורים חיצוניים עריכה
- נחל משושים - בריכת המשושים, באתר של"ח וידיעת הארץ - מינהלת הטיולים, משרד החינוך (ארכיון)
- מסלול לבריכות נחל משושים, באתר תיירות גולן (ארכיון)
- שמורת טבע נחל המשושים, באתר רשות הטבע והגנים
- נחל משושים, באתר רשות ניקוז ונחלים כינרת
- קובץ:National Library IL logo.svg נחל משושים (ישראל), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים עריכה
- ^ http://kineret.org.il/streams/נחל-משושים/
- ^ טיול נחלים בגולן: 3 מסלולים בשמורה אחת, באתר וואלה, 19 באוגוסט 2014
- ^ נחל משושים, באתר רשות הכינרת
- ^ 1 2 הרשות הממשלתית למים ולביוב, תחנות – ספיקות שיא ונפחים שנתיים, באתר DATA.GOV – מאגרי המידע הממשלתיים, 23 במרץ 2025
- ^ מאגר נתונים מטאורולוגיים, באתר השירות המטאורולוגי
| נחלי רמת הגולן | ||
|---|---|---|
| נחלי איתן | נחל חרמון • נחל סער • ואדי אבו סעיד • נחל שוח • נחל גילבון • נחל משושים • נחל זוויתן • נחל יהודיה • נחל עיט • נחל גמלא • נחל בזלת • נחל דליות • נחל סמך • נחל אל על • ירמוך | |
| נחלי אכזב | נחל שיאון • נחל חבושית • נחל ערער • נחל גובתה • נחל סנאים • ואדי אל-חמאם • נחל חזורי • נחל ירדינון • נחל עורבים • נחל פרש • נחל חמדל • נחל נשף • ואדי עין א-תינה • נחל יוסיפון • מסיל אל-ע'נאמה • נחל קצרין • נחל חיוויאי • נחל בתרא • נחל נשרים • נחל שפמנון • נחל כנף • נחל נוב • נחל צלצל • נחל עין גב • נחל מיצר • ואדי ברברה • ואדי סמר • נחל פרע • נחל רוקד | |
{{#coordinates:||type:landmark|||||| |primary |name= }}