Jump to content
החלפת מצב חיפוש
החלפת מצב תפריט
450K‏
15
3
1M‏
Pinkas
שינוי מצב תפריט ההעדפות
החלפת מצב תפריט אישי
לא בחשבון
כתובת ה־IP שלך תהיה גלויה לציבור אם תעשה עריכות כלשהן.

ים סוף

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פעולות נוספות
(הופנה מהדף הים האדום)
פירוש נוסף ערך זה עוסק בים שהוא שלוחה של האוקיינוס ההודי. אם התכוונתם לים מקראי המוזכר בתיאור יציאת מצרים, ראו ים סוף (אתר מקראי).
ים סוף
הים האדום
اَلْبَحْرُ الْأَحْمَر
תמונה טופוגרפית של ים סוף
תמונה טופוגרפית של ים סוף
תמונה טופוגרפית של ים סוף
מידע כללי
מיקום בין חצי האי ערב ממזרח ואפריקה ממערב
סוג ים בין-יבשתי
ים של האוקיינוס ההודי ומחובר בזכות מצרי באב אל-מנדב
מידות
שטח 438,000 קמ"ר
נפח 233,000 קמ"ק
גובה 0 מטר מעל לפני הים
אורך מרבי 2,250 ק"מ
אורך {{#property:P2043}}
רוחב מרבי 355 ק"מ
עומק מרבי 2,211 מטר
‏עומק ממוצע 490 מטר
מידע נוסף
מליחות 4.2%
‏אגן ניקוז {{#property:P2053}}
מדינות באגן הניקוז ישראלישראל ישראל
מצריםמצרים מצרים
סודאןסודאן סודאן
אריתריאהאריתריאה אריתריאה
סומליהסומליה סומליה
אתיופיהאתיופיה אתיופיה (בעבר)
ג'יבוטיג'יבוטי ג'יבוטי
תימןתימן תימן
ערב הסעודיתערב הסעודית ערב הסעודית
ירדןירדן ירדן
מפרצים מפרץ אילת, מפרץ סואץ
ערים אילת, עקבה, שארם א-שייח', ג'דה, פורט סודאן, אסאב, דהב, נואיבה, סואץ, אל-חודיידה, ת'ול, מאסאווה, חקל, ע'רדקה דובא, ינבוע ואומלוג'
איים שדואן סנפיר (אי) טיראן (אי) אי האלמוגים ג'בל א-טייר האי רקווין ועוד
חצי-איים חצי האי סיני, חצי האי ערב
קואורדינטות

22°00′00″N 38°00′00″E / 22.00000°N 38.00000°E / 22.00000; 38.00000{{#coordinates:22|00|00|N|38|00|00|E|type:country |primary |name=

}}
מפת הים האדום
מפת הים האדום

ים סוּף, או הַיָּם הָאָדוֹם (בערבית: اَلْبَحْرُ الْأَحْمَر; תעתיק מדויק: אַלְבַּחְר אלְאַחְמַר), הוא ים בין-יבשתי המהווה שלוחה של האוקיינוס ההודי. הוא מחובר באופן מלאכותי לים התיכון באמצעות תעלת סואץ, ולחופיו שוכנות המדינות ג'יבוטי, אריתריאה, סודאן, סומליה, מצרים, ישראל, ירדן, ערב הסעודית ותימן.

פירוש השם עריכה

מקור השם העברי "ים סוף" בסיפור קריעת ים סוף המופיע בספר שמות ומציג את ים סוף המקראי שאותו חצו בני ישראל ביציאת מצרים. ברוב הלשונות, וגם בלשון העברית, הים מכונה "הים האדום", והוא אחד מארבעה ימים הנקראים על שם צבעים, מסיבות שונות, כשהאחרים הם הים השחור, הים הלבן, והים הצהוב. קיימות תאוריות שונות בנוגע למקורו של השם העתיק. הים נקרא לראשונה "אדום" בשמו ביוונית (Ερυθρά Θάλασσα). שם זה התגלגל גם ללטינית (Mare Rubrum) ולערבית (البحر الأحمر). תאוריה אחת היא שהשם ניתן לו על שם החיידקים השייכים לסוג טריכודסמיום אריטראום Trichodesmium erythraeum המשתיכך לציאנובקטריה, המוסיפות גוון אדמדם למימיו, או עקב אדמומיות המים הנובעת מהשתקפות ההרים האדמדמים שממזרח לו בירדן ובערב הסעודית. קיימת גם סברה שהשם נובע מכך שהצבע האדום מסמל את כיוון דרום, להבדיל מן הים השחור שמסמל את כיוון צפון, וכן קיימת אפשרות שמקור השם היווני הוא בתרגום שמם של הרי אדום. הראשון שהתייחס למקור שמו של הים האדום היה אגאתרכידס בחיבורו "אודות הים האריתראי". ספר זה, שנכתב בסוף המאה ה-2 לפנה"ס, הוא גם אחד התיאורים המוקדמים של אזור זה.

ישנו הסבר עממי הגורס שהצלבנים שהפליגו בים למטרות מסחר כינו את הים בלטינית – "The Reed Sea" (ים הסוף באנגלית), בשל מסחר בסוף, בשל הסוף אשר גדל שם בעבר בכמות גדולה ליד מקורות מים או כתרגום ל"ים סוף" המקראי. במהלך השנים התגלגל השם וקיבל את שמו "The Red Sea", (הים האדום באנגלית) מה שהפך לשמו "הים האדום". ככל הנראה מדובר באטימולוגיה עממית בלבד, שכן שם זה היה בשימוש כבר בעת העתיקה עוד לפני התפתחות השפה האנגלית.

גאוגרפיה וגאולוגיה עריכה

ים סוף מחובר בקצהו הדרומי לאוקיינוס ההודי דרך מצר באב אל-מנדב, ובקצהו הצפוני הוא מתפצל לשלוחה מזרחית – מפרץ אילת, הידוע כ"מפרץ עקבה" במרבית הלשונות, ולשלוחה מערבית – מפרץ סואץ, הנמצאות משני צידיו של חצי האי סיני. אורכו של הים הוא כ-1,900 קילומטר ורוחבו המקסימלי הוא כ-300 קילומטר. עומקו הממוצע כ-500 מטר ועומקו המקסימלי כ-2,500 מטר. לים מדפי יבשה רחבים הידועים במושבות האלמוגים שבהם, וביצורים הימיים הרבים השוכנים לאורכם. טמפרטורת פני המים שלו נעה בתחום צר יחסית של 20–30 מעלות צלזיוס לאורך השנה. הראות מתחת לפני המים טובה מאוד, ולעיתים אף ניתן לראות לטווח של 200 מטר. ים סוף הוא המלוח ביותר מבין הימים הפתוחים.

מבחינה גאולוגית ים סוף מהווה חלק מהשבר הסורי אפריקני והוא נוצר מהשבר שהפריד בין אפריקה לחצי האי ערב, שהחל להיווצר לפני כ-30 מיליון שנה, תקופה קצרה למדי בקנה מידה גאולוגי. הים עדיין מתרחב והמודלים הגאוגרפיים חוזים כי בבוא העת הוא יהפוך לאוקיינוס. בים נמצאים מספר איים געשיים, רובם רדומים, אך ב-30 בספטמבר 2007 התפרץ הר הגעש שבאי ג'בל א-טייר.

ים סוף מוקף מכל צידיו במדבריות, והוא הים היחיד בעולם ששום נהר איתן, או נחל איתן, אינו נשפך אליו.

המערכת האקולוגית עריכה

קובץ:Port Ghalib march 2006-0097.jpg
פזיות ים סוף בסמוך לחופי מצרים
פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו.
קובץ:Postscript-viewer-blue.svg ערך מורחב – החי במפרץ אילת

ים סוף הוא מערכת אקולוגית עשירה ומגוונת – יותר מ-1,200 מיני דגים תועדו בו ועשרה אחוזים מתוכם הם מינים אנדמיים. אחת הסיבות למגוון המינים היא שוניות האלמוגים הנפרשות לאורך אלפי קילומטרים. נוסף לכך, קיימת נדידת מינים אליו מהאוקיינוס ההודי, ונדידה ממנו אל הים התיכון מאז שנחפרה תעלת סואץ, ידועה בשם הגירה לספסית. בישראל עיקר המגוון הביולוגי של המפרץ משומר בשמורת חוף האלמוגים.

חשיבות כלכלית עריכה

לים סוף הייתה חשיבות כלכלית מועטה עד לפתיחתה של תעלת סואץ, אך מאז הוא משמש כנתיב השיט הקצר ביותר מאירופה, דרך תעלת סואץ, לנמלי המזרח באסיה, אוסטרליה ובאפריקה המזרחית, למעט תקופות בהן התעלה נסגרה. לירדן, סודאן ואריתריאה ים סוף הוא נתיב השיט היחידי, ולישראל ולעוד מדינות הוא נתיב שיט חשוב מנמל אילת. חשיבותו של מפרץ אילת לישראל פחתה עם פתיחת תעלת סואץ למעבר חופשי של כלי שיט ישראליים, מאחר שחלק גדול מהתעבורה הימית מגיעה לישראל דרך מפרץ סואץ ותעלת סואץ.

בעקבות מלחמת האזרחים בסומליה גברה התופעה של השוד הימי בים סוף. כמענה לכך ולאיום הנשקף מהמורדים החות'ים, הקימה מצרים בסמוך לאתר ברניקי טרוגלודיטיקה את בסיס חיל הים "בַּרניס" (ברניקי בשפת המקום)[1].

תיירות עריכה

ים סוף מהווה מוקד חשוב לתיירות מאירופה והעולם הערבי. מזג האוויר הנוח בעונת החורף, החופים הבתוליים, הים הצלול ואתרי הצלילה חופי ים סוף ליעד תיירות מבוקש בעיקר בחלקו המצרי. ראס מוחמד והחור הכחול בסיני, ידועים כאתרי צלילה מהמרהיבים בעולם. מאז הסכם השלום בין ישראל למצרים פיתחה מצרים מאוד את התיירות לאורך חופי ים סוף, בסיני וע'רדקה. ובנתה עשרות אתרי תיירות ומאות מלונות וכפרי נופש.

בין היישובים לחופי ים סוף ניתן לציין את אילת, עקבה, שארם א-שייח', ג'דה, פורט סודאן, אסאב, דהב, נואיבה, סואץ, אל-חודיידה, מוח'א, מאסאווה, והורגאדה.

ערב הסעודית עריכה

נמלה העיקרי של ערב הסעודית, ג'דה, נמצא לחוף ים סוף.

בשנת 2016 החלו מצרים וערב הסעודית לבחון פרויקט ענק להקמת גשר מעל ים סוף במימון סעודי, מה שיאפשר מעבר סחורות ישיר של המדינות וקירוב שווקים בחצי האי ערב לאירופה[2].

ישראל עריכה

מזה זמן מה גורמים פרטיים וממשלתיים בישראל שואפים להקים את תעלת הימים.

לקריאה נוספת עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא [[commons:Category:{{#property:P373}}|ים סוף]] בוויקישיתוף

הערות שוליים עריכה

  1. ^ אהוד יערי, היסטוריה: הבסיס הצבאי הענק שהוקם במצרים שיסייע לישראל, באתר מאקו, 15 בינואר 2020
  2. ^ ג'קי חוגי, ‏יוזמה מצרית-סעודית: בניית גשר מעל הים האדום, באתר גלי צה"ל, 10 באפריל 2016


הימים והאוקיינוסים של כדור הארץ
האוקיינוס השקט ים אוחוצק • ים האלמוגים • מפרץ אלסקה • מפרץ אנאדיר • ים אראפורה • ים בנדה • ים בוהאי • ים בוהול • ים ביסמרק • ים ברינג • ים ג'אווה • ים גראו • ים הלמהרה (אנ') • ים ויסאיאן • מפרץ טונקין • ים טסמן • ים יפן • ים מולוקה • מפרץ מורו (אנ') • ים סאבו • הים הפנימי סטו • ים סייליש • ים סולו • ים סיבויאן • ים סין הדרומי • ים סין המזרחי • ים סלבס • ים סראם (אנ') • מפרץ פונסקה (אנ') • ים הפיליפינים • ים פלורס • מפרץ פנמה • הים הצהוב • הים הצ'יליאני (אנ') • ים קורו (אנ') • מפרץ קליפורניה • ים קמוטס (אנ') • מפרץ קרפנטאריה • ים שלמה • ים שנטאר (אנ') • מפרץ תאילנד
האוקיינוס האטלנטי ים אולנד • הים האירי • ים אירמינגר • ים ארגנטינה • ים הארכיפלג • הים הבוטני (אנ') • המפרץ הבוטני • לשון המפרץ הבוטני • מפרץ ביסקאיה • הים הבלטי • מפרץ ג'יימס • מפרץ גינאה • ים גרינלנד • ים ההברידים • מפרץ הדסון • ים ואדן • מפרץ ונצואלה • ים לברדור • תעלת למאנש • מפרץ מיין • מפרץ מקסיקו • הים הנורווגי • מפרץ סנט לורנס • ים סרגסו • מפרץ פאנדי • אגן פוקסה (אנ') • המפרץ הפיני • הים הצפוני • הים הקלטי • מפרץ קמפצ'ה • הים הקריבי • מפרץ לה גונאב
הים התיכון הים האגאי • הים האדריאטי • ים אזוב • ים אלבוראן • מפרץ האריה • הים הבלארי • הים הטירני • הים היוני • ים כרתים • הים הלבנטיני • ים לוב • הים הליגורי • ים מירטון • ים מרמרה • מפרץ סידרה • הים השחור • הים התראקי • ימת ברדוויל • האגמים המרים • אגם תמסח
האוקיינוס ההודי ים סוף • מפרץ אוסטרליה הגדול (אנ') • מפרץ אילת • ים אנדמן • ים באלי • מפרץ בנגל • ים טימור • הים הלקדיבי (אנ') • מצר מוזמביק • מפרץ סואץ • מפרץ עדן • מפרץ עומאן • הים הערבי • המפרץ הפרסי • מפרץ חאמביי (אנ') • מפרץ קוץ' (אנ')
אוקיינוס הקרח הצפוני מפרץ אמונדסן • מפרץ באפין • ים ברנץ • ים בופור • מפרץ בות'יה (אנ') • ים גרינלנד • מפרץ הדסון • ים ונדל • ים לאפטב • הים הלבן • ים לינקולן • מפרץ מלוויל • ים המלכה ויקטוריה • הים הנורווגי • ים הנסיך גוסטב אדולף • ים סיביר המזרחי • ים פצ'ורה (אנ') • ים צ'וקצ'י • ים קארה
האוקיינוס הדרומי ים אמונדסן • ים בלינגסהאוזן • ים ד'אורוויל • ים דייוויס • ים ודל • ים לאזארב • ים מוסון • ים המלך הוקון השביעי • ים סומוב • ים סקוטיה • ים שיתוף הפעולה • ים הקוסמונאוטים • ים רוס • ים ריסר-לארסן
ימים חסרי מוצא ימת אראל • הים הכספי • ים המלח • ימת סלטון • ימת המלח הגדולה
אוחזר מתוך "https://www.yisraelpedia.com/index.php?title=ים_סוף&oldid=5747"