Jump to content
החלפת מצב תפריט
שינוי מצב תפריט ההעדפות
החלפת מצב תפריט אישי
לא בחשבון
כתובת ה־IP שלך תהיה גלויה לציבור אם תעשה עריכות כלשהן.

למת שוורץ

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף משפט שוורץ-פיק)

באנליזה מרוכבת, למת שוורץ (Schwarz lemma) היא טענה הקובעת כי פונקציה מרוכבת אנליטית ממעגל היחידה לעצמו המתאפסת באפס נשלטת על ידי פונקציית הזהות. הלמה נובעת כמעט ישירות מעקרון המקסימום של פונקציות אנליטיות.

את הלמה ניסח והוכיח הרמן שוורץ. הלמה, פשוטה ככל שתהיה, היא הבסיס לטענות רבות אחרות, חלקן מורכבות במיוחד, כמו משפט המיפוי של רימן.

ניסוח עריכה

יהי <math>D=\{z \in \mathbb{C} : |z|<1 \}</math> עיגול היחידה ללא השפה.

תהי <math>f:D \rightarrow \overline D</math> פונקציה אנליטית, כך ש-<math>f(0)=0</math>. מתקיים:

  • <math>\forall z \in D:|f(z)|\le |z|</math>.
  • <math>|f'(0)| \le 1</math>.

אם בסעיף הראשון מתקיים שוויון עבור <math>z \neq 0</math>, או שמתקיים שוויון בסעיף השני, אזי קיים <math>c \in \mathbb{C}, |c|=1</math> כך ש-<math>\forall z \in D: f(z)=cz</math>.

הוכחה עריכה

נגדיר פונקציית עזר:

<math>g(z)=\begin{cases} \frac { f(z) }{ z } \quad z\neq 0 \\ f'(0)\quad \quad z=0 \end{cases}</math>

אז <math>g</math> אנליטית על <math>D</math>. לכל <math>\varepsilon >0</math> ולכל <math>|z| \le 1-\varepsilon</math> מתקיים לפי עקרון המקסימום:

<math>|g(z)|\le \max _{ |z|=1-\varepsilon }{ |g(z)| } =\max_{|z|=1-\varepsilon}{\left|\frac{f(z)}{z}\right|} \le \frac { 1 }{ 1-\varepsilon}</math>

אם משאיפים <math>\varepsilon \rightarrow 0</math>, שוב לפי עקרון המקסימום מקבלים <math>\forall z \in D : |g(z)| \le 1</math>, כלומר <math>\forall z \in D:|f(z)| \le |z|</math> (הגרירה היא לכל <math>z \neq 0</math>, אך ל-<math>z=0</math> זה ברור). בפרט, עבור אי השוויון ל-<math>g</math> ב-<math>z=0</math> מקבלים <math>|f'(0)| \le 1</math>.

כעת, אם מתקיים שוויון כנ"ל באחד הסעיפים, הרי ש-<math>g(z)=1</math> עבור נקודה פנימית של <math>D</math>, ולכן לפי עקרון המקסימום <math>g</math> קבועה ושווה לקבוע עם ערך מוחלט 1, ולכן מקבלים <math>f(z)=cz, |c|=1</math>.

למת שוורץ-פיק עריכה

גרסה נוספת (ולמעשה שקולה) ללמת שוורץ היא למת שוורץ-פיק (על שם גאורג פיק):

תהי <math>f:D \rightarrow D</math> אנליטית. אז לכל <math>z_1 , z_2 \in D</math> מתקיים:

<math>\left|\frac{f(z_1)-f(z_2)}{1-\overline{f(z_1)}f(z_2)}\right| \le \left|\frac{z_1-z_2}{1-\overline{z_1}z_2}\right|</math>

ומתקיים אי שוויון שוורץ-פיק:

<math>\frac{\left|f'(z)\right|}{1-\left|f(z)\right|^2} \le \frac{1}{1-\left|z\right|^2}.</math>

הוכחה עריכה

לכל <math>a \in D</math> נגדיר <math>\phi_a(z)=\frac{z-a}{1-\overline{a}z}</math>. קל לבדוק כי <math>\phi:D \to D</math> אנליטית והפיכה, עם הפכית <math>{\phi}_{-a}</math>.

אם כן הטענה שצריך להוכיח היא <math>|{\phi}_{f(z_2)}(f(z_1))| \le |{\phi}_{z_2}(z_1)|</math>. היות שהפונקציה הפיכה, אפשר להחליף <math>z_1 \rightarrow {\phi}_{-z_2}(z_1)</math>, ונקבל ששקול להוכיח <math>|{\phi}_{f(z_2)}(f({\phi}_{-z_2}(z_1)))| \le |z_1|</math>.

כעת נשתמש בלמת שוורץ - נגדיר <math>G(z_1)={\phi}_{f(z_2)}(f({\phi}_{-z_2}(z_1)))</math>. אז <math>G:D \rightarrow D</math>, ומתקיים <math>G(0)={\phi}_{f(z_2)}(f({\phi}_{-z_2}(0)))={\phi}_{f(z_2)}(f(z_2)))=0</math>, ולכן מקבלים הדרוש.

כדי להסיק את אי שוויון שוורץ-פיק, נשים לב שמהחלק הראשון נובע <math>\left|\frac{f(z_1)-f(z_2)}{z_1-z_2}\right| \cdot \left|\frac{1}{1-\overline{f(z_1)} f(z_2)}\right| \le \left|\frac{1}{1-\overline{z_1} z_2}\right|</math>; אי השוויון נובע כאשר משאיפים <math>z_1 \rightarrow z_2</math>.

תוצאות נוספות עריכה

להלן תוצאות נוספות מלמת שוורץ.

  • כל פונקציה אנליטית <math>f:D \rightarrow D</math> בעלת שתי נקודות שבת היא הזהות.
  • יהי <math>H=\{z: \operatorname{Im}z>0\}</math> חצי המישור המרוכב העליון. כל פונקציה <math>f:H \rightarrow H</math> מקיימת את אי השוויון:

<math>\forall z_1,z_2 \in H: \left|\frac{f(z_1)-f(z_2)}{\overline{f(z_1)}-f(z_2)}\right|\le \frac{\left|z_1-z_2\right|}{\left|\overline{z_1}-z_2\right|}</math>.

לקריאה נוספת עריכה

  • S. Dineen (1989), The Schwarz Lemma, Oxford

קישורים חיצוניים עריכה

  • למת שוורץ, באתר MathWorld (באנגלית)
משפטי יסוד באנליזה מרוכבת
 
מקרא
משפט באנליזה מרוכבת
משפט בחדו"א המשמש את האנליזה המרוכבת.[1]
שימוש באנליזה מרוכבת מחוצה לה.
 
גרירה: ההוכחה למשפט הנגרר מתבססת על המשפטים הגוררים.[2] כאשר מספר חצים מתמזגים הדבר מסמן התבססות על מספר טענות יחד. לעומת זאת, כאשר מספר חצים שונים נכנסים לאותה תיבה, הדבר מסמן שיש מספר הוכחות שונות וכל אחת מהן מתבססת על קבוצה שונה של טענות.
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
משפט האינטגרל של קושי לפונקציה בעלת קדומה מקומית.
משפט האינטגרל של קושי לפונקציה בעלת קדומה מקומית.
 
 
 
 
 
השארית של פונקציה הולומורפית סביב נקודה מוגדרות היטב
השארית של פונקציה הולומורפית סביב נקודה מוגדרות היטב
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
סכימה של טור הנדסי
סכימה של טור הנדסי
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
נגזרות חלקיות, כאשר הן מופעלות על פונקציה גזירה ברציפות פעמיים, מתחלפות
נגזרות חלקיות, כאשר הן מופעלות על פונקציה גזירה ברציפות פעמיים, מתחלפות
 
 
 
 
 
 
 
ניתן להביע פונקציה הולומורפית <math>f</math> כמכפלה <math>z^ng</math> כאשר <math>n</math> טבעי, <math>g</math> הולומורפית ו - <math>g(0)\neq 0</math>.
ניתן להביע פונקציה הולומורפית <math>f</math> כמכפלה <math>z^ng</math> כאשר <math>n</math> טבעי, <math>g</math> הולומורפית ו - <math>g(0)\neq 0</math>.
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
ניתן להביע פונקציה מרומורפית <math>f</math> כמכפלה <math>z^ng</math> כאשר <math>n</math> שלם, <math>g</math> הולומורפית ו - <math>g(0)\neq 0</math>.
ניתן להביע פונקציה מרומורפית <math>f</math> כמכפלה <math>z^ng</math> כאשר <math>n</math> שלם, <math>g</math> הולומורפית ו - <math>g(0)\neq 0</math>.
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
פונקציה שנגזרתה 0 קבועה
פונקציה שנגזרתה 0 קבועה
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
  1. ^ לעיתים יש צורך בגרסה מרוכבת של המשפט, אך הוכחתה אינה נבדלת באופן מהותי מההוכחה של הגרסה הממשית (הריגילה).
  2. ^ כמובן אפשריות הוכחות אחרות שמתבססות על טענות שונות.