משאבי טבע בישראל
פעולות נוספות
.JPG){kind=link}
משאבי טבע או אוצרות טבע בישראל הם כלל משאבי הטבע בתחומי מדינת ישראל.
משאבי טבע אלו כוללים משאבי טבע ביוטיים כמו יערות, דגה ובעלי חיים המשמשים לצרכים שונים, וכן גם משאבים א-ביוטיים כמו נפט, גז טבעי ואשלג.
היסטוריה עריכה
גילוי והפקה של אוצרות טבע בישראל החל עוד בתקופות הפרהיסטוריות, ומופיעים גם בספרו של הרצל "אלטנוילנד" כחלק מחזון המדינה היהודית. הוא ראה בהפקת אשלג, ברום ומגנזיום אתגר פוליטי, הנדסי וכלכלי, ואף הגה את רעיון תעלת הימים להפקת אנרגיה הידרו-אלקטרית. חזונו של הרצל התממש במידה רבה והוא מהווה חלק חשוב במחקר הגאולוגי בישראל.
גאולוגיה של ישראל עריכה
- קובץ:Postscript-viewer-blue.svg ערך מורחב – גאולוגיה של ישראל
משאבים ביוטיים עריכה
יערות עריכה
- קובץ:Postscript-viewer-blue.svg ערך מורחב – יערות בישראל
מאז ומתמיד השתמש האדם בארץ ישראל בצמחייה ובעצים שעמדו לרשותו.
במלחמת העולם הראשונה, הוטל סגר ימי על האימפריה העות'מאנית, מה שיצר מחסור חמור במלאי פחם אבן, שעד אז יובא דרך הים ושימש להסקת כבשני קטרי הרכבות. פתרון טכני נמצא בהסקת כבשני הקטרים בפחם עץ שהופק מגזעי עצי אלון ועצי פרי. בעקבות כך, נכרתו עצים רבים מיערות כמו יער חדרה, יער השרון ורמות מנשה. כריתת עצים זו חיסלה חורש ים תיכוני טבעי שחלקו לא התאושש עד ימינו.
דגה עריכה
- קובץ:Postscript-viewer-blue.svg ערך מורחב – דיג בארץ ישראל
בישראל קיימים שלושה אזורי דיג טבעיים עיקריים: הים התיכון, מפרץ אילת והכנרת. אזור היסטורי רביעי, אגם החולה, אינו קיים עוד שכן האגם יובש בשנות ה-50 של המאה ה-20.
בעלי חיים עריכה
| שגיאה: התמונה שגויה או שאינה קיימת. |
ראו גם – ציד בארץ ישראל, ייצור הארגמן בחוף הלבנט, תעשיית ייצור הדבש בתל רחוב, דבש בישראל |
בשטחי מדינת ישראל חיים מיני בעלי חיים רבים אשר שימשו ומשמשים למגוון מטרות.
לדוגמה, ארגמון קהה-קוצים ומספר מיני חלזונות נוספים שימשו לייצור צבע הארגמן בארץ ישראל.
משאבים א-ביוטיים עריכה
אנרגיה עריכה
- קובץ:Postscript-viewer-blue.svg ערך מורחב – משק האנרגיה בישראל
נכון ל-2018, 70% מהחשמל בישראל הגיע מגז טבעי וכ-4% ממקורות של אנרגיה מתחדשת (מתוכם כ-95% הם בעזרת אנרגיה סולארית). בשנת 2020, 67% מהחשמל בישראל יוצר מגז טבעי, 26% מפחם, ו-7% ממקורות מתחדשים.
בישראל, משרד האנרגיה והמים הוא האחראי לתכנון ולפיקוח על משק האנרגיה.
גז טבעי עריכה
- קובץ:Postscript-viewer-blue.svg ערך מורחב – גז טבעי בישראל
הגז הטבעי בישראל הוא אחד ממקורות האנרגיה המשמשים את משק האנרגיה בישראל לשם ייצור חשמל ולתעשיות שונות. עד לתחילת המאה ה-21 כמעט לא היה הגז בשימוש כמקור אנרגיה בישראל, והשימוש המסיבי בו החל שנים ספורות לאחר התגלית המהותית הראשונה של שדות גז על ידי שותפויות ישראליות עם חברות זרות בים התיכון, בשנת 1999 ובשנת 2000 בשדה הגז ים תטיס.
נפט עריכה
- קובץ:Postscript-viewer-blue.svg ערך מורחב – הפקת נפט בישראל
חיפושי נפט החלו בארץ ישראל עוד בתקופת המנדט הבריטי. בשנת 1955 התגלה השדה הראשון בחלץ. במשך יותר מ-50 שנה היה זה השדה הפעיל היחיד, שבו התקיימה הפקה מסחרית של נפט.
פצלי שמן עריכה
- קובץ:Postscript-viewer-blue.svg ערך מורחב – פצלי שמן בישראל
פצלי שמן הם סלע משקע עשיר בחומר אורגני המכונה קרוגן. מסלעים אלו ניתן להפיק אנרגיה על ידי שריפתם בתנורים מיוחדים או דלק נוזלי באמצעות חימום או מיצוי כימי. על אף הפוטנציאל שטמון בפיתוח משאבים אלו, בישראל ענף זה לא מפתוח בעיקר בשלל אילוצים כלכליים וטכנולוגיים.
בישראל קיימים מרבצים גדולים של פצלי שמן במספר אתרים בנגב, בעיקר במישור רותם-ימין, וכן בנגב הצפוני, בנחל צין, בהר-טוב ובשפלה (במיוחד באזור חבל עדולם) והם מוערכים בכ-20-15% משטחה של המדינה, רובם בתת-הקרקע. כמות פצלי השמן בישראל נאמדת בכ-400 מיליארד טון בקירוב, מהם ניתן להפיק יותר מ-30 מיליארד טון של שמן פצלים. הפצלים בישראל מכילים כ-7% פחמן אורגני המאפשר להפיק כ-20 גלון לטון, כאשר הסלע המארח הוא על פי רוב קירטוני. פוטנציאל ההפקה בישראל עומד על כ-250 מיליארד חביות.
עד לגילוי שדות הגז הטבעי בים ליד חופי ישראל, היו פצלי השמן משאב האנרגיה המאובן המשמעותי ביותר בישראל (כמות השווה תאורטית לכ-60 שנות צריכה לאומית, בהנחה שכל הכמות ניתנת להפקה מהסלעים).
אנרגיה מתחדשת עריכה
ישראל נהנית מכמות גדולה של אנרגיית שמש אך היא מנצלת כמות קטנה מאנרגיה זו. אנרגיית שמש בישראל משמשת בעיקר לשם חימום מים בדודי שמש ובשנים האחרונות יש ניסיונות להשתמש בתאים פוטו-וולאטים כדי להגדיל את הפקת החשמל מהשמש.
בין תחנות הכוח הסולאריות בישראל נמצאות - תחנת הכוח באשלים, תחנת כוח פוטו-וולטאית קטורה ותחנת הכוח במשאבי שדה.
בין תחנות הכוח הפועלות על רוח בישראל נמצאות - חוות הרוח בהר בני רסן, חוות הרוח במעלה גלבוע, חוות הרוח עמק הבכא וחוות רוח בראשית.
כבול עריכה
בישראל מצוי כבול בכמויות ניכרות בעמק החולה. ישנן גם שכבות כבול דקות במישור החוף. בעמק החולה ישנן ארבע שכבות כבול, כאשר השנייה מתוכן מכילה כבול הראוי לשימוש. קידוחים שנערכו בעמק החולה לצורכי מחקר העלו כי מדובר בכ-1,200 מיליון טונות של כבול לח וכ-470 מיליון טונות של כבול יבש. בשכבה השלישית ישנם כ-1,100 מיליון טונות של כבול יבש ולח. בעבר הועלתה אפשרות לחצוב את הכבול שבעמק החולה לצורכי הפקת חשמל.
מים עריכה
- קובץ:Postscript-viewer-blue.svg ערך מורחב – משאבי מים בישראל
משאבי מים בישראל הם משאב שמדינת ישראל מגנה עליו ומפתחת אותו כחלק ממשק המים והשפכים בישראל. זאת, מאחר שחלק גדול משטחה הוא מדברי וכמות המשקעים הממוצעת נמוכה ומספקת רק בקושי את צורכי האוכלוסייה ההולכים וגדלים.
מקווי מים העיקריים הם: ים כנרת (164 קמ"ר), ים המלח (650 קמ"ר), מספר מאגרים של מי תהום (אקוויפר החוף, אקוויפר ההר ועוד), נחלים ומעיינות (עין גדי ועוד) והתפלות מים מלוחים.
מלחים עריכה
אשלג עריכה
- קובץ:Postscript-viewer-blue.svg ערך מורחב – אשלג בישראל
האשלג בישראל נחשב לאחד מאוצרות הטבע החשובים של מדינת ישראל. האשלג בישראל מצוי בים המלח בשיעור של 7.26 גרם לליטר. כיום, חברת מפעלי ים המלח, השייכת לחברת כימיקלים לישראל, כורה את האשלג מים המלח.
עתודות האשלג של ישראל הן 40 מיליוני טונות נכון לשנת 2010, והיא כורה 2-2.5 מיליוני טונות אשלג בשנה.
מלח בישול עריכה
| שגיאה: התמונה שגויה או שאינה קיימת. |
ראו גם – מלח הארץ (חברה) |
הר סדום שימש לכריית מלח עוד בתקופות פרה היסטוריות, וחפירות ארכאולוגיות חשפו מתקנים להטענת מלח מן התקופה הרומית. בעת המודרנית הוקמו מפעלים להפקת מלח בעתלית, באילת ובעיקר בים המלח. המלח מופק בתהליך של אידוי סולרי בבריכות ובהתפלת מי ים.
פוספטים עריכה
| שגיאה: התמונה שגויה או שאינה קיימת. |
ראו גם – פוספטים בנגב, כיל רותם |
בשנת 1951 הוקם מכרה הפוספטים הראשון בנגב - באורון.
מכרה המכתש הקטן, היה פעיל בשנים 1992-1967, והופקו ממנו 15 מיליון טון של פוספט.
בשנת 1977 הוקם מכרה פתוח בבקעת צין. זהו המכרה הגדול ביותר של פוספטים בנגב ויש בו מפעל להעשרת פוספטים.
מתכות עריכה
בבקעת תמנע התגלו גם עפרות מנגן בשכבות חרסית, אך בדיקה העלתה כי הפקתו אינה כלכלית.
קיימים בארץ ריכוזים מעטים של עפרות ברזל בגליל, בבקעת בית נטופה, למרגלות הר תבור ובכמה אתרים בנגב, אולם אלה אינם מנוצלים מסיבות כלכליות.
שני מרבצי זהב קיימים צפונית לאילת באזור נחל רודד ובאזור העיר ערד.
אירידיום קיים בהר הנגב.
גלנה - מינרל של מתכת העופרת קיים בהר החרמון.
נחושת עריכה
| שגיאה: התמונה שגויה או שאינה קיימת. |
ראו גם – מכרות נחושת תמנע |
בשנת 1959 החלה כרייה מסחרית של הנחושת, בעשרה מכרות פתוחים ותת-קרקעיים, באמצעות ציוד מכני כבד.
המכרות סיפקו בזמן הפעלתם 1.1 מיליון טון עפרה לשנה. היקף היצוא הגיע ל-16,000 טון בשנה.
מגנזיום עריכה
במסגרת קונצרן כימיקלים לישראל פועל בנגב מפעל "מגנזיום ים המלח" שהוקם בשיתוף פעולה עם חברת פולקסווגן הגרמנית. המפעל מפיק מגנזיום טהור וסגסוגות מגנזיום. חברת פולקסווגן השתתפה בהקמת המפעל למען ייצור חלקים שונים העשויים סגסוגות מגנזיום, בין היתר כתחליף לאלומיניום.
אבני חן עריכה
| שגיאה: התמונה שגויה או שאינה קיימת. |
ראו גם – שפע ימים |
בשנת 1999 הוקמה בישראל חברת "שפע ימים" שקיבלה רישיונות מהממונה על המכרות במשרד האנרגיה והמים לחיפושי יהלומים ואבני חן באזור עמק זבולון, עמק יזרעאל ורכס הכרמל. לפי דיווחיה נמצאו 77 יהלומים וכן מספר רב של אבני ספיר ואודם. כמו כן דווח כי בעזרת חברת דה בירס נמצא סלע המקור של היהלומים - הקימברליט - ברכס הכרמל, עם אלפי מינרלים אינדיקטורים כמו גארנט (פירופ) ספינל ואילמניט, ואף מינרל נדיר בשם מואסניט.
ב-מרץ 2020 קיבלה החברה "תעודת תגלית" למחצב קורונדום עשיר בטיטניום [1]. כיום פעילות המחקר והפיתוח של מכרות יהלומים ואבני חן בישראל מתבצעת בבלעדיות על ידי חברת שפע בישראל (ג'י.אם.) בע"מ, תחת היתרים ורישיונות מהמפקח על המכרות במשרד האנרגיה.
גופרית עריכה
| שגיאה: התמונה שגויה או שאינה קיימת. |
ראו גם – מחצבות הגופרית בארי |
בעבר פעלו מחצבות גופרית בארי שהיו מחצבות גופרית והופעלו בזמן המנדט הבריטי על ידי "החברה הארץ-ישראלית למחצבות גופרית בע"מ". המחצבות פעלו מ-1933 עד 1943 והופקו מהם קרוב ל-8 טונות גופרית. לאחר הקמת מדינת ישראל בדקה ממשלת ישראל את כדאיות הפקת הגופרית, הוחלט שההפקה אינה כדאית, והמחצבות ננטשו.
חומרי בניין ותעשייה עריכה
| שגיאה: התמונה שגויה או שאינה קיימת. |
ראו גם – מחצבות מגדל צדק, נגב מינרלים תעשייתיים, מחצבות חפציבה, מחצבות קדומים |
כיום בישראל קיימות מחצבות שונות המספקות חומרי בניין ותעשייה כצור, חול, שיש, גבס, חרסית, אבן גיר ואספלט, וכן זכוכית המופקת מחול העשיר בקוורץ.
בין מחצבות אלה נמצאות - מחצבות מגדל צדק ונגב מינרלים תעשייתיים.
ראו גם עריכה
קישורים חיצוניים עריכה
- משאבי טבע, באתר אדם טבע ודין