יערות בישראל
פעולות נוספות
היערות בישראל מכסים כשישה אחוזים משטחה. רוב היערות בישראל הם יערות נטע אדם, לאחר שבמשך מאות שנים בוראו מרבית שטחי היער והחורש הטבעי בארץ ישראל לצורך פינוי שטחים לחקלאות ולמרעה, ולניצול עצי יער כחומר גלם לבניין והסקה.
היסטוריה עריכה
היערות ניטעו באופן שיטתי החל משנות ה-20 של המאה ה-20, בתחילה בעיקר על ידי שירות היערות של משרד החקלאות של ממשלת המנדט הבריטי, ומאוחר יותר, אחרי 1936, על ידי מחלקת היערות העצמאית שירשה אותו ויצרה שמורות יער סגורות. השטח שהשלטון הבריטי ייער במשך שלושים שנה הגיע ל־54,000 דונם (בערך 0.2% מאדמות הארץ, או 0.5% משטחה שאינו מדברי). קרן קיימת לישראל נטעה 12,880 דונם ובשטחים שהיו בבעלות פיק"א, ניטעו יערות על 6,500 דונם באותה התקופה[1].
אחד החוקים הראשונים שחוקקה ממשלת המנדט הייתה "פקודת היערות" משנת 1920, שתוקנה בשנת 1926[2]. ההוראה האופרטיבית הראשונה בפקודה הכריזה כי כל היערות בארץ, פרט לאלה שבבעלות פרטית, יהיו נתונים להגנה, פיקוח וניהול של ממשלת המנדט. בפקודה הוגדרו שלוש מטרות ליעור:[3]
- לייער מחדש אדמה הררית ואדמה שאינה ראויה לעיבוד חקלאי כדי לשמר מקורות מים, למנוע סחף ובליית קרקע, ולהגן על גידולים חקלאיים ומטעים סמוכים.
- להפחית את פלישת החולות הנודדים.
- לקדם ניצול כלכלי של קרקע שאינה מתאימה לחקלאות ולבוסתנאות על ידי ייצור עצי בניין, דלק ותוצרי יער אחרים.
במסגרת פעולות הייעור של מחלקת היערות של ממשל המנדט, הובאו מינים שאינם אנדמים לארץ ישראל, דוגמת השיטה כחלחלה, מין שהובא לייצוב חולות החוף ולנטיעה באזורים שחונים למחצה (מאז החל להתפשט ברחבי הארץ. כיום, המין נפוץ מאוד מצפון הארץ ועד צפון הנגב, ונחשב לאחד הצמחים הפולשים המזיקים ביותר בישראל) ולמעלה משבעים מינים שונים של אקליפטוס[4].
מחלקת הייעור הממשלתי שפעלה בתקופת המנדט הבריטי המשיך את פעילותה לאחר הקמת מדינת ישראל כיחידה במשרד החקלאות. עיקר עיסוקה היה באכיפת פקודת היערות, בניהול שמורות היער ובנטיעות. בשנת 1960, בוטל אגף הייעור במשרד החקלאות. השטחים שבניהולו, חלק מן האנשים ששירתו בו ומרבית ציודו ונכסיו עברו למחלקת הייעור של קרן קיימת לישראל. המיזוג היה מהלך מקדים לאמנה שנחתמה בין מדינת ישראל לקרן קיימת לישראל בשנת 1961, בה הועברה האחריות לייעור בכל מדינת ישראל לקרן[5].
שמורת יער עריכה
בישראל, ההכרזה על שמורת יער מקבילה במובן מסוים להכרזה על שמורות טבע ומשמעותה אזורים שנקבעו על ידי שר החקלאות כשמורים ליער וכי לא ניתן לשנות את יעוד השטחים ולפתחם ללא אישור השר.
בישראל מוכרזים כיום כ-900 אלף דונם כשמורות יער מתוך כ־1.5 מיליון דונם יערות נטועים[6].
יערות בישראל עריכה
- יער אודם – שמורת היער הגדולה ברמת הגולן
- יער אילנות
- שמורת אלוני בית קשת
- יער אשתאול
- יער בארי
- יער ביריה
- יער בית קשת
- יער בן שמן
- פארק בריטניה
- יער ברעם
- יער דודאים
- יער הכ"ח - מכונה גם יער קולה[7]
- יער הגאווה
- יער הילד היהודי
- יער הזורע
- יערות הכרמל
- יער המגינים
- יער המלאכים
- שמורת המסרק
- יער הקדושים
- יער השלום
- יער וינגייט
- תל חדיד
- יער חולדה
- יער חדרה
- יער חורשים
- יער חניתה
- יער חרובית
- פארק ירוחם
- יער ירושלים
- יער יתיר
- יער לביא
- יער להב
- יער לנדוי
- יער מודיעין - החלק המזרחי והדרומי של יער בן שמן
- יער נווה אילן
- יער נחשונים
- פארק נשר
- יער סנסנה
- יער עזרא
- יער עמינדב
- יער פלוגות - יער קטן מערבית לעיר קריית גת בצפון הנגב
- יער ראש העין
- פארק יער שהם
- יער שווייץ
יערות קק"ל עריכה
- קובץ:Postscript-viewer-blue.svg ערך מורחב – יערות קק"ל
.jpg){kind=link}
יערות קק"ל (קרן קיימת לישראל) הם שטחים מיוערים שניטעו על ידי הקרן הקיימת לישראל על אדמותיה כחלק ממפעל הייעור בארץ ישראל. יערות קק"ל מתפרסים על פני כ-920,000 דונם, שבהם למעלה מ-240 מיליון עצים.
שריפות יער בישראל עריכה
בשנת 1989, התרחשה שרפת יער נרחבת באזור הכרמל. השרפה השתרעה על פני שטח שנע בין 5,300 ל-6,000 דונם, מתוכם 3,200 דונם של חורש טבעי. עיקר השטח שנשרף היה בשמורת נחל גלים ונחל כלח והחי בר, ונגרם בה נזק רב לצומח ולחי.
בשנת 1995, התרחשה השרפה בשער הגיא, סמוך למושב מסילת ציון, וכילתה קרוב ל-20,000 דונם של יער נטוע וחורש טבעי בהרי ירושלים ובפארק רבין. היא נודעה כשרפה הגדולה בתולדות מדינת ישראל עד לשרפה בכרמל בשנת 2010.
בשנת 2010, התרחשה שרפת יער נרחבת באזור הכרמל. בשרפה נספו 44 בני אדם, כ-17,000 איש פונו מבתיהם, וקרוב ל-25 קמ"ר (25,000 דונם) ובהם כמה מיליוני עצים עלו באש[8].
בשנת 2016, אירע גל שריפות בישראל שבמהלכו טיפלה הרשות הארצית לכבאות והצלה ביותר מ־1,700 שרפות בשטחים פתוחים ובנויים באזורים שונים ברחבי ישראל. השריפות כילו שטחים בגודל של כ-41 קמ"ר.
בשנת 2019, אירע גל שריפות בישראל נמשך מ-23 במאי ועד 25 במאי 2019. בתקופה זו טיפלה הרשות הארצית לכבאות והצלה ביותר מ-1,000 שרפות בשטחים פתוחים ובנויים באזורים שונים ברחבי ישראל. השריפות כילו שטחים בגודל של כ-15 קמ"ר.
בשנת 2021, התרחשה שרפת יער נרחבת באזור הרי ירושלים. שרפה זו נחשבת לנרחבת ביותר בהרי ירושלים ביחס לשרפות שתועדו בשנים קודמות. עקב השרפה פונו כאלפיים תושבים ונשרפו עד 11,000 דונם מיערות האזור.
בשנת 2023, פרצה מלחמת חרבות ברזל וגרמה לנזק סביבתי עצום. כ-340 קמ"ר (340,000 דונם) של שמורות טבע, גנים לאומיים, יערות ושטחים פתוחים נשרפו, בניהם: יער יהודיה (כ-15.5 קמ"ר נשרפו), יער אודם (כ-10 קמ"ר נשרפו) יער ביריה, חרמון, הר מירון ורבים נוספים.
באפריל 2025 התרחש גל שריפות נוסף, שהחל בהרי ירושלים, והתפשט לגלבוע ולגליל. פארק קנדה נשרף כליל וכ-20,000 דונם של יערות נפגעו.
-
שרפה בהרי ירושלים, כחלק מגל השריפות ב-2016
-
נזקי השרפה במבוא מודיעים, כחלק מגל השריפות ב-2019
החי והצומח ביערות עריכה
החי עריכה
מבין היונקים ניתן למצוא את אייל הכרמל, היחמור הפרסי, חזיר הבר, הצבי הארץ-ישראלי, הזאב ההודי, הצבוע המפוספס, השועל המצוי, התן הזהוב, הדרבן המצוי, נמנמן העצים, הקוצן המצוי, הקיפוד המצוי, שפן הסלע, הארנבת המצויה ועוד[9].
הצומח עריכה
מבחר תמונות עריכה
-
יער אודם בשלג
ראו גם עריכה
קישורים חיצוניים עריכה
- ירוק בעיניים: זה הזמן להכיר את יערות ישראל, באתר ynet, 3 במרץ 2021
- התוכנית האסטרטגית ליער: מתווה עקרוני לעתיד היער בישראל - אקולוגיה וסביבה, באתר אקולוגיה וסביבה, 5 בנובמבר 2023
- אתר למנויים בלבד צפריר רינת, היערות בישראל מזדקנים, באתר הארץ, 13 במאי 2024
הערות שוליים עריכה
- ^ הנטיעות הבריטיות – מנדט שלא התממש פרופ' אלון טל, המכונים לחקר המדבר, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב
- ^ David Schorr, Forest Law in Mandate Palestine: Colonial Conservation in a Unique Context
- ^ פקודת היערות 1 חא"י, פרק ס"א פק' 5 לש' 1926
- ^ גדעון ביגר ונילי ליפשיץ, הניסיונות לאיקלום עצים אקזוטיים בארץ ישראל בתקופת השלטון הבריטי, קתדרה 85, אוקטובר 1997, עמ' 123–164
- ^ אמנה בין ממשלת ישראל לקרן הקיימת
- ^ הגנה על עצים, באתר משרד החקלאות ופיתוח הכפר
- ^ יער הכ"ח. אתר קרן קיימת לישראל
- ^ יעל דראל, כרמל הולך ומשתקם: היקף השריפה קטן בחצי, באתר ynet, 21 במאי 2011
- ^ מאיה פלח, צפו: החיות המפתיעות שאפשר למצוא ביערות ארצנו, באתר מאקו, 16 באוגוסט 2015