מנסרת סנחריב
פעולות נוספות
.JPG){kind=link}
מִנְסֶרֶת סנחריב היא כינוי לאנלים (כרוניקות אשוריות) שנכתבו על גבי מנסרות על ידי סופרי האימפריה האשורית החדשה לתיאור מסעות המלחמה הרבים של המלך האשורי סנחריב רובם כנגד יריביו במסופוטמיה.
מנסרת סנחריב התפרסמה בכך שהיא מתארת את מסע סנחריב השלישי, ללבנט ומלחמתו בממלכות המקומיות בו (לרבות ממלכת יהודה) בסוף המאה השמינית לפני הספירה, אירוע המוזכר במקרא בהרחבה בספר מלכים, בספר דברי הימים ובספר ישעיהו, ואף נשנה בכתבי הרודוטוס.[1]
בתואם לכתוב במקרא המנסרה מתארת את כיבושיו בערי יהודה, לעומת זאת כלפי ירושלים נכתב, "וספרתי כשלל. (חזקיהו) עצמו, כציפור בכלוב". ומהיעדר תיאור כיבוש, מוכח שהוא כשל בכיבוש ירושלים ככתוב במקרא.
מסעו השלישי של סנחריב נכתב לראשונה חודשים ספורים לאחר תום המסע, בראשית שנת 700 לפנה"ס, במהדורה הקרויה "גליל ראסאם", והוא מופיע לאחר מכן בכל מהדורת האנלים כמעט ללא שינוי. מהדורות ידועות הן:
- מנסרת טיילור, נמצאת כיום במוזיאון הבריטי בלונדון נמצאה בנינווה.
- מנסרת שיקגו, נמצאת כיום במכון האוריינטלי של אוניברסיטת שיקגו
- מנסרת מוזיאון ישראל, נמצאת בידי מוזיאון ישראל בירושלים נמצאה בנינווה.
המנסרות השונות וגילויין עריכה
ב-1830 התגלתה על ידי הקונסול הבריטי בעיראק קולונל ר' טיילור המנסרה הראשונה המכונה "מנסרת טיילור" בנינוה שהייתה בירתה העתיקה של האימפריה האשורית, כיום צפון עיראק. המנסרה התגלתה בחורבות ארמונו של המלך סנחריב. המוצג נרכש מאלמנתו של הקולונל בשנת 1850 על ידי המוזיאון הבריטי.[2] מנסרה אחרת שוכנת כעת במכון האוריינטלי של אוניברסיטת שיקגו והיא הידועה כמנסרת סנחריב, מנסרה זו נרכשה על ידי ג'יימס הנרי ברסטד מסוחר עתיקות בבגדאד בשנת 1919 לטובת אוניברסיטת שיקגו.[3] מנסרה שלישית שוכנת במוזיאון ישראל בירושלים, המנסרה ניתנה למוזיאון כמתנה על ידי מרים סאקר וג'וי אוונגרלייר מאוסף קבורקיאן,[4] והיא פורסמה לציבור רק בשנת 1990.[5]
שלוש המנסרות הן המנסרות השלמות היחידות עליהן ידוע והכיתוב עליהן כמעט זהה, למעט שינויים קלים. על כל מנסרה יש תאריך המסמל מתי נכתבה ומסתבר שהן נכתבו במרווח של 16 חודשים זו מזו (טיילור ומוזיאון ישראל בשנת 691 לפנה"ס ושל המכון המזרחי ב-689 לפנה"ס). בנוסף למנסרות השלמות ישנן לפחות שמונה מנסרות מקוטעות אחרות עם שימור של חלקים מאותו טקסט, כולן במוזיאון הבריטי, ורוב שבריהן מכילים רק כמה שורות.
תוכן הכתובת עריכה
"ואשר לחזקיהו היהודאי, שלא נכנע לעולי: 46 ערים בצורות, והערים הקטנות שהיו רבות באזור, בהרסם עם אילי ניגוח, על ידי הבאת כלי מצור ובהתקפות רגלים, ועל ידי חפירות וחורים תחת לחומה, צרתי עליהן ולקחתיהן. 200,150 אנשים, גדולים וקטנים, נשים וגברים, סוסים, פרדים, חמורים, גמלים בקר וכבשים ללא מספר, הבאתי משם וספרתי כשלל... את עריו, אשר בזזתי, קרעתי מאדמתו, ולמיתינתי, מלך אשדוד, פדי, מלך עקרון, וצִלּי-בל, מלך עזה, נתתי אותן. וכך הקטנתי את אדמתו."
— מנסרת סנחריב
ראו גם עריכה
קישורים חיצוניים עריכה
- כתובת סנחריב באתר עידן התנך
- מנסרת סנחריב (באנגלית)
- מנסרת שיקגו (באנגלית)
הערות שוליים עריכה
- ^ כתבי הרודוטוס, חלק שני, סעיף 141 (עמ' 13)
- ^ המנסרה באתר המוזיאון הבריטי
- ^ המוצג ב אתר המכון האוריינטלי של אוניברסיטת שיקגו
- ^ דברי ימי הארץ, ארכאולוגיה במוזיאון ישראל ירושלים, עמ' 342
- ^ לינג-ישראל מנסרת סנחריב במוזיאון ישראל בפרסומי המכון לאשורולוגיה בבר-אילן
