פעולות נוספות
| מנחת ציקלון, אזור התעשייה בר לב | |||||||||||
| מנחת ציקלון, אזור התעשייה בר לב | |||||||||||
| נתוני השדה | |||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| |||||||||||
| מפעיל | סאיקלון חברת בת של אלביט מערכות | ||||||||||
| עיר סמוכה | כרמיאל | ||||||||||
| קואורדינטות |
32°54′22″N 35°11′22″E / 32.90611°N 35.18944°E{{#coordinates:32|54|22|N|35|11|22|E|type:airport |primary |name= }} | ||||||||||
| גובה מעל פני הים | 150 מטר (500 רגל) | ||||||||||
| מסלולי טיסה | |||||||||||
| |||||||||||
|
(למפת הגליל המערבי רגילה) | |||||||||||
מנחת ציקלון (מנחת סאיקלון) היה מנחת ששכן במרכז פארק תעשיות בר-לב, סמוך וממערב לכרמיאל.
היסטוריה עריכה
המנחת הוקם בשנת 1970 כחלק ממפעל "ציקלון מוצרי תעופה" (כיום "אלביט מערכות - סאיקלון בע"מ"). ציקלון מוצרי תעופה הוקמה ביוזמתו של יואש צידון וחברת "עץ לבוד", במטרה לבנות מטוסים קלים. החברה הייתה במשא ומתן להקים קו ייצור להרכבת גרסה תלת-מנועית, של מטוס ה"איילנדר" (ה"טרילנדר"), מטוס נוסעים קל מתוצרת חברת בריטן נורמן.[1] המנחת נועד לאפשר למפעל להטיס בתחומו את המטוסים הקלים שיצאו מקו הייצור. הסכם ייצור לבסוף לא נחתם והמפעל התמחה בייצור תת-מרכבים של מטוסים ובשיפוץ מסוקים. המפעל שימש כקבלן משנה של התעשייה האווירית לישראל, ייצר והרכיב מכלולי גוף למטוס הנשר והכפיר בשנות ה-70 של המאה ה-20.[2] בשנות ה-80 שוב נעשה ניסיון, שלא יצא לפועל, להרכיב מטוסים קלים במפעל.[3]
ב-23 ביוני 1985 נערכה במנחת טיסת הבכורה של פרויקט מטוס "הגמביט", אווירון זעיר ממדים (אולטראלייט) שפיתחה חברת "סייקרפט", חברה בת של סאיקלון.[4] את המטוס הטיס ברוך לבנון, שהיה המהנדס הראשי ומנכ"ל חברת "סייקרפט".[5]
באוקטובר 1991 חנכה חברת נשר תעופה ותיירות קו תעופה בין המנחת לנמל התעופה דב הוז בתל אביב.[6] הקו הפסיק לפעול לאחר מספר חודשים.[7]
במרץ 1998 החלה חברת ארקיע להפעיל שוב קו תעופה בין המנחת לשדה דב, עם מטוס איילנדר בעל 9 מושבים. באותה עת גם הוכרז על תוכנית להכפלת ארוך מסלול הטיסה ל-1,200 מטר, במטרה להתאימו להמראה ונחיתה של מטוסים בינוניים, כגון ATR 42 (תוכנית שלא יצאה לפועל).[8]
בשנת 1999, רכשה חברת אלביט מערכות את המפעל.[9] בשנת 2002, השקיע משרד התחבורה 300 אלף שקל בריבוד מחדש של המנחת ומסלול הטיסה באספלט. במטרה לאפשר למפעל להנחית בתחומו מטוסים קלים לצורך שיפוץ, ובכך להגביר את התעסוקה במקום. אך מאז השיפוץ המנחת כמעט ואינו היה פעיל.[10]
מדי שנה היה מתקיים במנחת אירוע הכולל מופע טיסנים, לזכרו של סרו ניר לקריף, מכונאי מוטס שנהרג באסון היסעור ברומניה ביולי 2010[11]. ב-2024 נהרס המנחת.
הערות שוליים עריכה
- ^ פרטים על "ציקלון", מעריב, 19 באוקטובר 1971
- ^ ציקלון נוסק לשנות ה-2000, מעריב, 30 במאי 1984
- ^ מימוש הרווחים התרחב לחופשיות, מעריב, 25 ביולי 1985
- ^ המראתו והתרסקותו של הגמביט / טל בן יוסף, באתר אגודת התעופה הכללית בישראל, 7 במאי 2014
- ^ קטע קול רן לוי, עושים עסקים - הגמביט שנכשל: ברוך לבנון על המטוס הקל של סיאקלון, באתר "עושים היסטוריה" (שידור של הפודקאסט וטקסט מלא שלו), 29 במרץ 2018
- ^ נשר טסה לכרמיאל, מעריב, 3 באוקטובר 1991
יהודה גורן, קו תעופה חדש מת"א לכרמיאל, מעריב, 28 באוגוסט 1991 - ^ שרון שדה, נשר מפסיקה את הטיסות לכרמיאל בגלל מזג האוויר, חדשות, 25 בדצמבר 1991
- ^ דוד חיון, ארקיע תפעיל טיסות מפארק התעשיות בגליל לשדה דב ובחזרה, באתר גלובס, 3 במרץ 1998
- ^ שי שלו, אלביט יודעת גם לקנות: אלביט מערכות תרכוש את סאיקלון ב-%75 מעל מחיר השוק, באתר גלובס, 10 במרץ 1999
- ^ משרד התחבורה ישקיע 300 אלף שקל בפיתוח מנחת המטוסים בפארק התעשיות בר לב שליד כרמיאל, באתר TheMarker, 12 במאי 2002
- ^ אתר למנויים בלבד זוהר בלומנקרנץ, הטיסן התרסק בקהל, חוקר התאונות מאשים את רשות התעופה האזרחית, באתר TheMarker, 11 באוקטובר 2014
| נמלי תעופה ומנחתים אזרחיים בישראל | ||
|---|---|---|
| נמלי תעופה בין-לאומיים | חיפה • בן-גוריון • רמון | |
| שדות תעופה | ראש פינה • הרצליה | |
| מנחתים | קריית שמונה • פיק • שמרת • אסיף • מגידו • הבונים • עין ורד • עין שמר • תנובות • ראשון לציון • בר-יהודה • ערד • רוחמה • באר שבע • שדה בוקר • קציעות • מצפה רמון • מישר • ספיר • קדמה | |
| לא פעילים | דלתון • ציקלון • עטרות • דימונה • עובדה (צבאי בלבד) • יטבתה | |
| נהרסו או פונו | בצת • שדה דב • קרני • קטיף • נווה זוהר • אילת | |
| מנחתים מאולתרים | מנחת עמק המצלבה • מנחת גבעת שאול | |