Jump to content
החלפת מצב תפריט
שינוי מצב תפריט ההעדפות
החלפת מצב תפריט אישי
לא בחשבון
כתובת ה־IP שלך תהיה גלויה לציבור אם תעשה עריכות כלשהן.

מטה המשפחות להחזרת החטופים והנעדרים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מטה המשפחות להחזרת החטופים והנעדרים
קובץ:מטה המשפחות להחזרת החטופים והנעדרים.png קובץ:Hostages and Missing Families Forum.png
התאגדות משפחות החטופים ברצועת עזה והנעדרים בעקבות טבח שבעה באוקטובר
מדינה ישראלישראל ישראל
מיקום מטה הארגון לאונרדו דה וינצ'י 13, תל אביב
תקופת הפעילות 8 באוקטובר 202331 בדצמבר 2025 (שנתיים וחודשיים)
https://stories.bringthemhomenow.net/home-he
קובץ:Call to return the kidnapped in Ramat Gan, May 2024 39.jpg
מדבקה של מטה המשפחות להחזרת החטופים והנעדרים
גלויות קשורות בסרטים צהובים
גלויות ברכה לשובם של החטופים בעסקה האחרונה

מטה המשפחות להחזרת החטופים והנעדרים היה ארגון שייצג את מרבית מהקרובים של החטופים הישראלים שנחטפו בידי ארגון הטרור חמאס וארגונים נוספים במהלך טבח שבעה באוקטובר ב-7 באוקטובר 2023, שהביא למלחמת חרבות ברזל, והוחזקו ברצועת עזה. ב-31 בדצמבר 2025 הודיעה המטה על סיום פעילותו בהיקף המלא לאחר 817 ימי פעילות[1], עם המשך עבודה מצומצמת של צוות ייעודי שליווה את משפחתו של רן גואילי החטוף האחרון.

קובץ:Shabbat Dinner table representing the hostages and missing people, The October 7 attack.jpg
שולחן "סעודת השבת", עם כ-200 כיסאות ריקים המייצגים את מספר החטופים והנעדרים המוחזקים ברצועת עזה, ברחבת מוזיאון תל אביב לאמנות.
קובץ:כיכר החטופים (3).jpg
שעון הנמצא ב"כיכר החטופים והנעדרים" ומציג את הזמן שעבר מאז הטבח.

המטה עסק בהסברה ובהפעלת לחצים בישראל ומחוץ לה מטעם משפחות החטופים והנעדרים וארגן מיצגים, הפגנות ועצרות מאבק ותמיכה במשפחות, משלחות הסברה ופעולות מחאה לשחרורם של החטופים. תפקידן של פעולות אלה היה ביטוי הדרישה להשבת החטופים בשלום ללא שיהוי, כיעד עליון בראש סדר העדיפויות של קבינט המלחמה, שלדעת המטה חייב לממש כל עסקה שתביא להשבת החטופים באופן מיידי[2][3].

המטה היה מרכיב בולט בהתארגנויות החברה האזרחית שפעלו בישראל על רקע המלחמה,[4] והתאפיין בפעילות ציבורית, תקשורתית ובין-לאומית נרחבת.[5]

קובץ:עמדת החתמה למען החזרת החטופים בקניון לב המפרץ בחיפה 12 ביולי 2024.jpg
עמדת החתמה למען החזרת החטופים, קניון לב המפרץ, חיפה, 12 ביולי 2024

הקמה וניהול עריכה

קובץ:Postscript-viewer-blue.svg ערך מורחב – החטופים הישראלים ברצועת עזה במלחמת חרבות ברזל

במהלך טבח שבעה באוקטובר, ב-7 באוקטובר 2023 נחטפו 251 אזרחים וחיילים מישראל לרצועת עזה. יוזמות אזרחיות להחזרת החטופים החלו להתגבש כבר ב-8 באוקטובר. המטה הוקם על בסיס שלושה מיזמים שהחלו בבוקר 8 באוקטובר והתמזגו למיזם אחד באותו יום. מיזם אחד נוצר על ידי יועץ התקשורת אסף פוזניאק יחד עם מעסיקו רונן צור, על בסיס הגדרת שתי אחיות של גיסתו של פוזניאק כנעדרות מפסטיבל נובה שנערך על יד קיבוץ רעים. יוזמה נוספת נוצרה על ידי עו"ד דודי זלמנוביץ ב־7 באוקטובר בצהריים, ששניים מבני משפחתו נפגעו במתקפה ואחד מהם עדיין חטוף. זלמנוביץ אף אירח את המטה בחודש הראשון לפעילותו במשרדי Partners & Co, מיזם 'אימפקט קהילתי' בראשו הוא עומד. יוזמה שלישית באה מצידם של האסטרטג ויועץ התקשורת חיים רובינשטיין, רז ציפריס, מור פרץ ואפרת אטון. באותו ערב הכריזו הארבעה במסיבת עיתונאים בכפר המכביה על הקמת מטה המשפחות להחזרת החטופים והנעדרים[6].

המטה החל לפעול כבר במהלך השבוע הראשון לחטיפה.[7] תחילה החל המטה באיסוף כל פיסת מידע אודות זהותם של החטופים והנעדרים ופרטים נוספים אודותיהם. ב-15 באוקטובר נרשם המטה כעמותה, בייסודם של דודי זלמנוביץ ומלכי שם טוב, בשם "מטה המשפחות להחזרת החטופים והנעדרים" ומונה יוסי מואטי למנכ״ל העמותה והאחראי על גיוס הכספים.

ב-18 בדצמבר 2023, אושרה העמותה כמוכרת לזיכוי מס על ידי ועדת הכספים של הכנסת[8]. תרומות לעמותה הגיעו מהציבור הרחב ומעסקים.[9]

ב-18 בפברואר 2024, כארבעה חודשים לאחר הקמת המטה, התפטר צור מתפקידו לבקשת משפחות החטופים[10].

מספר ימים לאחר הקמת המטה מונה יוסי מואטי לתפקיד מנכ"ל מטה משפחות החטופים בהתנדבות, יוסי דאג לגייס למטה עשרות מיליוני שקלים ולאפשר למטה להתנהל, הכסף שימש להקמת מחלקות, להוצאת משלחות לחו"ל ולקמפיינים פרסומיים בכל העולם..

כשמונה חודשים לאחר הקמת המטה הודיע יוסי מואטי על רצונו לסיים את תפקידו כמנכ״ל ולהישאר חבר העמותה.

ב- 14 ביולי 2024, נכנס לתפקיד מנכ"ל המטה אורי הכהן. הוא ניהל את המטה כ-8 חודשים, ובהם שינה את מבנה הארגון, חיזק משמעותית את תשתיותיו האנושיות, והתקציביות, בין היתר שינה את מבנה ניהול המאבק לשחרור החטופים, והקים צוות אסטרטגי המשלב יועצים המתמחים בקהלי יעד שונים ומגוונים.

ב-27 בנובמבר 2024 לאחר עזיבתו של ליאור חורב מתפקידו כיועץ אסטרטגי במטה הוקם כאמור צוות רחב ובו בין היתר מילא תפקיד נדב שטראוכלר, אשר עבד בעבר עם נתניהו והיה יועץ בקמפיין של הליכוד, לעבוד מול הציבור הדתי-לאומי[11].

ב-1 במרץ 2025 ועם סיום העסקה השנייה לשחרור חטופים, סיים אורי את תפקידו כמנכ"ל המטה, זאת לאחר תהליך מסודר לבחירת מנכ"ל חדש.

ב-29 באפריל 2025 שב ליאור חורב לתפקיד האסטרטג הראשי במטה.

ב־31 בדצמבר 2025 הודיע המטה על סגירת פעילותו לאחר 817 ימי פעילות, כאשר צוות ייעודי המשיך ללוות את משפחתו של רן גואילי, שגופתו עדיין הוחזקה ברצועת עזה.[12] בינואר 2026, עם חילוץ גופתו של רן גואילי שהיה החטוף האחרון בעזה, הושלמה למעשה השבתם של כל 255 החטופים שהיו בידי חמאס (עשרות מאלה שנחטפו חיים הוחזרו מתים). בעקבות כך, ב-8 בפברואר 2026 הודיע הוועד המנהל על סיום פעילותו המעשית של המטה ותחילת הליך משפטי של פירוק מרצון של העמותה.[13]

פעילות הארגון חולקה למספר מחלקות ליבה, שניהלו את המערך האופרטיבי והאסטרטגי:

  • זרוע האסטרטגיה, המאבק והתודעה: נוהלה בתחילה על ידי רונן צור, ולאחריו על ידי ליאור חורב (מאפריל עד דצמבר 2024, ושוב החל מאפריל 2025).
  • קריאייטיב : זרוע התוכן והביצוע המרכזית של המטה, שהייתה אחראית על גיבוש השפה החזותית, הפקת סרטוני הקמפיין וניהול סטודיו העיצוב, הדיגיטל והסושיאל.
  • תקשורת ודוברות: ניהול מערך הדוברות בזירה הישראלית והבינלאומית.
  • קשרי קהילה עסקים: מחלקה בהובלת שירית כשר, שריכזה את העבודה מול המגזר העסקי וגיוס המשאבים.
  • תיאום כנסת וממשל: ניהול הלובינג מול נבחרי הציבור בכנסת.
  • מערך השטח והאירועים: ניהול הלוגיסטיקה של עצרות השבת ומטות השטח המקומיים.
  • דיפלומטיה: ניהול רשת של כ-70 התארגנויות פעילים וקהילות תומכות (Chapters) ברחבי העולם וקידום מפגשים עם מנהיגים, לרבות פגישה סמלית של בני משפחה עם האפיפיור פרנציסקוס בוותיקן[14].

פעילות עריכה

ישנן 25 תמונות בגלריה. ניתן להקיש על תמונה להגדלתה

ב-8 באוקטובר, יום לאחר מתקפת הפתע, קיים מטה משפחות החטופים והנעדרים מסיבת עיתונאים, שבה דרש מהממשלה פתיחת שיח שוטף עם המשפחות וקיום מבצע שמטרתו להחזיר את הנעדרים הביתה, מינוי גורם שיעמוד על הקשר הרציף עם המשפחות, עירוב מיידי של נשיא טורקיה ארדואן, יורש העצר של ערב הסעודית בן סלמאן, ונשיא מצרים א-סיסי, לשחרר את החטופים[15]. באותו היום, הממשלה מינתה את גל הירש לממונה מטעמה על נושא החטופים והנעדרים[16].

מספר ימים לאחר מכן, פרסם המטה שלוש דרישות:[17]

  1. שחרור מיידי של כל בני הערובה, היות שהחזקתם מנוגדת לדין הבין-לאומי ומוגדרת כפשע מלחמה ופשע נגד האנושות.
  2. פתיחה מיידית של מסדרון הומניטרי לאספקת תרופות וציוד נדרש לחולים כרוניים ופצועים. ובדיקה של כל בני הערובה על ידי רופא.
  3. התערבות וסיוע של מנהיגי המדינות השכנות לטובת שחרורם המיידי של בני הערובה החטופים.

משפחות חטופים ונעדרים קיימו ב-14 באוקטובר מסיבת עיתונאים שבה התייצבו נציגי המשפחות ודרשו מהעולם להתערב למען העברה מיידית של תרופות מצילות חיים לחטופים[18]. פרטים על תרופות וסיוע הומניטרי הועברו לצלב האדום מ-150 משפחות[19].

ב-20 באוקטובר, כשבועיים לאחר החטיפה, ערכו בני משפחות החטופים והנעדרים טקס קבלת שבת, בו השתתפו גם הרב בני לאו והזמר קובי אפללו. בטקס שנערך ברחבת מוזיאון תל אביב לאמנות נקבעה גם שמה של הרחבה: "כיכר החטופים והנעדרים", וכן הוצב לראשונה מיצב שולחן "סעודת השבת", עם יותר מ-200 כיסאות ריקים המייצגים את מספר החטופים והנעדרים המוחזקים ברצועת עזה[20].

ב-24 באוקטובר הגיעה משלחת של מטה משפחות החטופים לדיון שהתקיים במועצת הביטחון של האו"ם בנוגע למלחמת חרבות ברזל. במקביל התקיימה במקום הפגנת תמיכה במשפחות החטופים בה נכחו ישראליים רבים לצד פעילי ארגוני יהודיים בארצות הברית, שקראו לשחרור החטופים ותקפו את מועצת הביטחון של האו"ם שלדבריהם מסרבת לפעול נגד חמאס. הוריו של עומר ניוטרה, שנחטף לעזה, נאמו בדיון במועצת הביטחון ודרשו מהאו"ם לפעול להשבת החטופים[21].

ב-4 בנובמבר, ארבעה שבועות מאז פרוץ המלחמה, התקיימה ב"כיכר החטופים והנעדרים" ברחבת מוזיאון תל אביב לאמנות, עצרת תמיכה והזדהות בה התאספו, לצד בני משפחות החטופים, אלפי אנשים בקריאה לשחרור החטופים. בין הדוברים בעצרת היו בני משפחה, תושבי העוטף ואישי ציבור, כמו גדי ירקוני, ראש המועצה האזורית אשכול. בין האמנים שהופיעו בתחילת העצרת היו כנסיית השכל, היהודים ויהודה פוליקר[22]. מאז, ובמהלך הימים שלאחר מכן, נערכו במקום אירועי תמיכה, בהם הופיעו אמנים ונאמו אנשי תקשורת ואנשי ציבור.

ב-26 באוקטובר אמר רונן צור, מנהל המטה, כי "בסופו של תהליך ישראל תאלץ לשחרר את כלל האסירים הביטחוניים"[23]. ב-8 בנובמבר, לאחר פרסום מגעים להפסקת אש תמורת שחרור חלק מהחטופים, הוציא הארגון התנגדות לעסקה המתגבשת בדרישה כי כל מהלך להפסקת אש, יכלול שחרור של כל החטופים מעזה[24].

ב-14 בנובמבר יצאו בני משפחות החטופים לצעדה, בת חמישה ימים, מכיכר החטופים והנעדרים בתל אביב אל לשכת ראש הממשלה בירושלים, זאת במטרה להציג לו את דרישתם לשחרור מיידי של כל החטופים המוחזקים בידי החמאס[25].

ב־16 בדצמבר, לאחר היוודע על התקרית בה נהרגו בשוגג 3 חטופים מאש צה"ל בשג'אעייה[26], צעדו המוחים לכניסה הראשית של הקריה והודיעו כי יעתיקו לשם את פעילות כיכר החטופים[27].

ב-13 בינואר 2024 התקיימה בכיכר החטופים עצרת בת 24 שעות בהשתתפות עשרות אלפים, לציון 100 ימים למתקפת הטבח על ישובי עוטף עזה[28].

ליווי, רפואה ותמיכה במשפחות עריכה

הארגון סיפק מענה פרטני ומוגן מן הזירה התקשורתית למשפחות החטופים:

  • צוות משפחות: ליווי אישי 1-על-1 לכל משפחה וניהול "חדר המשפחות" שריכז את הפעילות השוטפת.
  • מערך רפואה וחוסן: בראשות פרופ' חגי לוין. המערך סיפק תמיכה נפשית ורפואית ופרסם דוחות מקצועיים בינלאומיים על תנאי השבי. המערך גיבש רשימות ציוד רפואי חיוני ופעל להעלאת המודעות לנושא בזירה הדיפלומטית, בטרם גובש המתווה הבינלאומי (בתיווך קטאר וצרפת) להכנסת תרופות לחטופים בינואר 2024[29].

יוזמות רשמיות ואזרחיות כחלק ממאמצי ההסברה עריכה

ישנן 57 תמונות בגלריה. ניתן להקיש על תמונה להגדלתה

כחלק מפעילות מטה משפחות החטופים והנעדרים, הועלו מיצבי אמנות ויוזמות לטובת המאבק הציבורי לשחרור החטופים:

  • שולחן "סעודת השבת", עם יותר מ-200 כיסאות ריקים המייצגים את מספר החטופים והנעדרים המוחזקים ברצועת עזה. לראשונה, נערך ברחבת מוזיאון תל אביב לאמנות בתל אביב.
  • בובות דובי פרווה מכוסי עיניים ומוכתמים בכתמי צבע אדום-דם, המייצגים את 30 הילדים שנחטפו על ידי מחבלי חמאס לעזה. כיכר דיזנגוף, תל אביב.
  • קמפיין שלטי "נחטף על ידי חמאס" (באנגלית: "kidnapped by Hamas"). לראשונה, הופץ בניו יורק.
  • הכיסא הריק - מיצב כיסאות צהובים. הוצב ברחבת מוזיאון תל אביב לאמנות בתל אביב ובכניסה למקומות ציבוריים, מוסדות וארגונים.
  • "הלב שלנו שבוי בעזה" – דסקית צבאית עם חריטה "הלב שלנו שבוי בעזה" ו-"Bring them home - now!" לאות הזדהות עם משפחות החטופים והנעדרים.
  • סרט מודעות צהוב - קשירת סרט צהוב כצמיד, לאות הזדהות עם משפחות החטופים והנעדרים.
  • מיצב "המיטות הריקות" - יוזמה של חברי קיבוץ ניר עוז שאיבד רבע מחבריו (חלקם נרצחו וחלקם נחטפו או מוגדרים נעדרים), עם המטה. הוצב לראשונה בכיכר ספרא בירושלים, ולאחר כך ברחבת כיכר התרבות.
  • "לכל חטוף יש סיפור משלו, לכל חטופה יש סיפור משלה" – מיצג המוצג בספרייה הלאומית ובו עשרות רבות של כיסאות שחורים מוצבים בלב אולם הקריאה במשכן הספרייה החדש ועליהם מונחות תמונות החטופים. לצידם – כיסאות צבעוניים של ילדי גן וילדי בית ספר וכיסא תינוק אחד. על כל כיסא ממתין ספר לצד תמונות החטופים, ספר שאוצרת המיצג, דורית גני, הניחה במיוחד עבורם. חלק מהספרים נבחרו על ידי קרובי החטופים, חלקם הותאמו אישית על פי תחומי העניין והתחביבים של כל אחד, וחלקם נבחרו בהתאם לרוח הספר, כותרתו או תוכנו. בתוך כל אחד מהספרים הוכנס כרטיס קורא אישי, ובכולם אותו תאריך החזרה – "עכשיו"[30].
  • מיצב "המנהרה" - מיצב המדמה את המציאות הנוראית שבה נמצאים החטופים בעזה, במקביל לתקווה שבאה עם האור בקצה המנהרה. המיצב, של האמן רוני לבבי ובהפקה של מטה החטופים ומתנדבים, הוקם בכיכר החטופים והנעדרים לציון 100 ימים בהם החטופים נמצאים בשבי[31].
  • במרץ 2024 הושק הקמפיין "מקומם איתנו" ביוזמתו של הפרסומאי החברתי יוסי בן טוב ובשיתוף מטה המשפחות להחזרת השבויים והנעדרים, הקמפיין נועד להשתלב בשגרת החיים התרבותיים ובמסגרתו הוצעו לקהל 134 כרטיסים (כמניין החטופים) למופע של שלומי שבת ב-9.3.24 בהיכל התרבות[32]. על גבי המקומות שנרכשו הוצבו תמונות החטופים באותה עת במטרה להנכיח את היעדרותם מחיי היום יום, ועל מנת לשריין להם מקום פיסי בתוך הקהל כתזכורת ויזואלית לעובדה שגם כאשר חיי השגרה ממשיכם, הם אינם יכולים להיות שלמים בלעדיהם[33][34][35].
  • יותר מ-3500 מתומכי מטה המשפחות צעדו ביוני 2024 במצעד התמיכה השנתי בניו יורק, לבושים בחולצות "BRING THEM HOME NOW", בהובלת יותר מ-70 בני משפחות החטופים[36].

פעילות מול הדרג המדיני ומוסדות המדינה עריכה

המטה פעל באופן אינטנסיבי מול ממשלת ישראל, הכנסת וגופי הביטחון:

  • מילוי הוואקום הממסדי: כפי שצוין בדוח מבקר המדינה, בשבועות הראשונים למלחמה, בטרם התבססה פעילותה של "מנהלת החטופים" הממשלתית, מילא המטה חלק ניכר מהוואקום הממסדי במתן מענה למשפחות[37].
  • מאבקים משפטיים וקמפיינים פוליטיים: היחסים עם הדרג המדיני ידעו מורכבויות רבות. המטה הגיש עתירות לבג"ץ בדרישה לשקיפות בניהול המשא ומתן[38]. בין מאי לאוגוסט 2024 ניהל המטה קמפיין תחת הכותרת "עסקת נתניהו" שנועד ללחוץ על הממשלה לקדם עסקה.
  • פרשת מסמכי ה"בילד": בספטמבר 2024, עם פרוץ פרשת הדלפת המסמכים המסווגים לעיתון בילד, נחשף בסדרת תחקירים תקשורתיים (בהם של רונן ברגמן ונדב איל, ובתוכנית "המקור") כי פרסומים אלו התבססו על מסמכים שהוצאו מהקשרם. לפי התחקירים, הפרסומים היוו חלק ממהלך השפעה שמקורו לכאורה בסביבת ראש הממשלה, אשר נועד להדף את הלחץ הציבורי שהוביל המטה לביצוע עסקה. מנגד, גורמים אחרים מתחו ביקורת ולפיה אסטרטגיית המאבק של המטה הקשיחה את עמדות חמאס.
  • מגעים עם ממשל טראמפ: במהלך 2025 ליווה המטה מגעים לעסקאות שחרור וקיים פגישות עם שליחיו של הנשיא דונלד טראמפ.[39]

על פי תוכנית התחקירים זמן אמת, הממשלה פעלה לפירוק המטה ולהחלשתו, במטרה להשתיק התנגדות כלפיה. פעולתה כללה איום על משפחות חטופים, הקמת פורום תקווה, והצגת המאבק להחזרת החטופים כקמפיין פוליטי כנגד בנימין נתניהו.[40][41]

פעילות משפטית ובינלאומית עריכה

המחלקה המשפטית (בראשות פרופ' דנה פוגץ') הובילה שורת מהלכים בינלאומיים:

  • פרויקט לילך: מיזם משפטי-תיעודי לאיסוף ושימור ראיות פורנזיות ועדויות על פשעי המלחמה ב-7 באוקטובר. הפרויקט ריכז עדויות מחטופים ששוחררו, מניצולים ומבני משפחה, במטרה לבנות תשתית ראייתית מוצקה להליכים משפטיים בינלאומיים נגד חמאס, בדגש על פשעים נגד האנושות ואלימות מגדרית[42].
  • הפעילות בהאג: בפברואר 2024 שיגר המטה משלחת של כ-100 בני משפחה לבית הדין הפלילי הבינלאומי (ICC) בהאג. המשלחת הגישה תלונה רשמית (פנייה על בסיס סעיף 15 לאמנת רומא) ומסרה אלפי דפי ראיות נגד הנהגת חמאס בגין רצח עם, חטיפה ופשעי מלחמה. המהלך כלל מפגשים עם התובע הראשי, כרים קאן, במטרה להביא להוצאת צווי מעצר[דרוש מקור].

מחלוקת סביב פעילות המטה עריכה

זמן קצר לאחר הקמת מטה משפחות החטופים, החלו להישמע דברי ביקורת מתוך המטה עצמו. חבר המטה, דוד מידן, הודיע ב-29 באוקטובר 2023 על פרישה מפעילות במטה בטענה כי המטה מזמין לפגישות עם ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו רק מספר מצומצם של משפחות שסווגו כ-"נוחות". אחריו עזבו את המטה גם יעקב פרי ודודי זלמנוביץ (חזר בהמשך לסייע למטה)[43][44].

על המטה נמתחה ביקורת מימין בטענה שהוא מוטה ממניעים פוליטיים נגד נתניהו, ובפרט על רונן צור שהיה פעיל במחאה נגד הרפורמה המשפטית, בטענה שהוא משתמש במשפחות כאמצעי ניגוח פוליטי[45]. כמו כן, איריס חיים טענה כי המטה ביקש ממנה לומר שהיא "פוחדת שצה"ל יהרוג את בנה" והיא סירבה לבקשה. בנה נהרג אחר כך בידי חיילי צה"ל.[46] בין המבקרים היו גם מספר משפחות של חטופים שטענו כי מובילי המטה מובילים אותו לצרכים פוליטיים על גב המשפחות, וכן כי עמדתם המתנגדת לשחרור מחבלים במסגרת המתווה שמוקדם על ידי המטה, מושתקת על ידי המטה ואינה נשמעת בציבור[47][48]. ביקורת זו הביאה משפחות אלה להתאגד בנפרד בפורום תקווה[49]. מנגד, קבוצה של בני משפחות חטופים, ובהם אילה מצגר, יפעת קלדרון ועינב צנגאוקר, שהרגישו שפעולות המטה, ובראשון העצרות במה שהן כינו "כיכר הליטופים", הן "ממלכתיות" מדי ומפחדות לצאת כנגד הממשלה, החלו בפעולות עצמאיות ובהן הפגנות יומיות ועצרות במוצאי שבת ב"שער בגין" וחסימות כבישים, כולל נתיבי איילון.[50]

ביקורת נוספת מימין הייתה שהקמפיין של המטה פוגע במאמץ החזרת החטופים ובמאמץ הלחימה[51][52][53]. רמי איגרא, שהיה ראש חטיבת שבויים ונעדרים במוסד, טען שהמטה בראשות צור גרם להעלאת המחיר שדרש חמאס בעסקה[54]. גם בנימין נתניהו וראש השב"כ רונן בר הביעו טענות דומות[55][56]. ביקורת גם נמתחה על החלטת המטה לפרסם סרטון שכולל צילומים של הנער יגיל יעקב שנעשו על ידי חמאס בעודו בשבי[57]. מנגד נטען על ידי אנשי שמאל כמו איש התקשורת חן אגרי, כי נתניהו ותומכיו חצו את הקו שבין ויכוח לגיטימי לגבי האופן שבו צריך להתנהל במאבק לשחרור החטופים, ומקעקעים את המטה באופן לא לגיטימי, על ידי הצגת המטה כאילו הוא מנסה להוביל את ישראל להפסד במלחמתה ולהדיח את נתניהו מהשלטון[58].

הארגון "פייק ריפורטר" דיווח על בסיס בחינת אמצעי התקשורת, כי עד פברואר 2024 כמחצית מהשיח הציבורי הנוגע למטה היה שלילי וכשליש חיובי. לטענת הארגון "משפיענים תומכי ראש הממשלה, בהם אנשי תקשורת ופעילי ליכוד, פועלים למסגר את מאבק משפחות החטופים כלא לגיטימי ולא אותנטי". עוד טענו אנשי הארגון לקשר בין שיח שלילי זה לבין מקרי אלימות כנגד פעילי המאבק[59].

ב-18 בפברואר 2024 התפטר מתפקידו ראש המטה, רונן צור, לבקשת משפחות חטופים בעקבות הביקורת על זיהויו הפוליטי והטענה כי פעילותו מוטה פוליטית[60][61].

ב־19 במרץ התפטר מחליפו של רונן צור, דניאל קוגן, מניהול המטה, בעקבות חילוקי דעות עם חלק מהמשפחות שביקשו "להחמיר את הטון". כשעתיים לאחר מכן הודיעה גם ליאת בל סומר, ראש מערך תקשורת בינלאומית במטה, על פרישתה בעקבות חילוקי דעות[62].

בפברואר 2024 נמנה הארגון עם חמשת הארגונים הזוכים ב"פרס בראשית"[63].

באוקטובר 2025, לאחר החזרת כלל החטופים החיים בהסכם חמאס–ישראל (אוקטובר 2025), תיארה רעייתו של עמרי מירן את עבודת מטה משפחות החטופים במהלך השנתיים בהם פעלו:

בכלל שגוי לדבר על "המטה" כעל איזה גוף אמורפי. מדובר במאות עובדים ומתנדבים שלפני שנתיים שמו את החיים האישיים שלהם בצד כדי לתמוך במאבק שלנו, המשפחות. אותו מטה נתן לנו מעטפת מלאה שהייתה כל כך חסרה ונדרשת לנו - מהסעות דרך סיוע לוגיסטי ועד סיוע משפטי, טיפולי ומה לא. עולם ומלואו שלא חשוף לאזרח בבית. וכן, הוא גם ניהל קמפיין ומאבק - כאלו שהשתנו עשר פעמים, והובלו על ידי אסטרטגים שונים בתקופות שונות. כולם נבחרו ואושרו על ידי המשפחות. כי ככה זה מאבק, ובעיקר מאבק קשה כזה - מעורר אלף הסתייגויות וחילוקי דעות ומשתנה כמעט באופן נואש על מנת להצליח. לשמחתי, אני חושבת שהוא גם הצליח בסוף.

קובץ:X logo 2023.svg ציוץ של לישי מירן לביא ברשת החברתית X (טוויטר), 17 באוקטובר 2025

ראו גם עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה

  1. ^ ליהיא גורדון, "עדיין לא סוף": מטה משפחות החטופים פורק, באתר ynet, 31 בדצמבר 2025
  2. ^ משה כהן, ‏"כולם תמורת כולם עכשיו": הפגנה בקריה למען שחרור החטופים, באתר מעריב אונליין, 18 בדצמבר 2023
  3. ^ מטה המשפחות: "דורשים מקבינט המלחמה לאשר כל עסקה שתביא לשחרור החטופים", באתר ערוץ 7, 10 בינואר 2024
  4. ^ מיכל אלמוג-בר, רונית בר, רון ברקאי והילה מרמוס, פעילות החברה האזרחית בישראל במלחמת חרבות ברזל – מגמות ותובנות ראשוניות, המכון לחקר החברה האזרחית והפילנתרופיה בישראל, 2024
  5. ^ Yolande Knell, How Israel's grassroots hostage families group became a powerful international force, BBC News, ‏December 21, 2025 (באנגלית)
  6. ^ יומיים למלחמה, ומשפחות הנעדרים דורשות תשובות, באתר וואלה, 8 באוקטובר 2023
  7. ^ חן שליטא, סוגיית החטופים: "אי אפשר לסמוך על מקבלי ההחלטות שיקחו את המחויבות לרעות ולאי הפקרה בסדר העדיפויות הלאומי", באתר "שומרים", 10 באוקטובר 2023;
    חן שליטא, משפחות החטופים לא מחכות לממשלה: "נקדם מהלכים בזירה הבינלאומית שיגדירו את פעולות החמאס כפשעים נגד האנושות", באתר "שומרים", 12 באוקטובר 2023
  8. ^ דקלה אהרן שפרן, מטה המשפחות להחזרת החטופים והנעדרים וחמ"ל החזרת החטופים הוכרו כעמותה מוכרת לזיכוי מס, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 18 בדצמבר 2023
  9. ^ עמרי קלישר, מהאזרח הקטן ועד שופרסל וצ'ק פוינט: אלו התורמים למטה משפחות החטופים, באתר כלכליסט, 17 במרץ 2026
  10. ^ דרמה במטה משפחות החטופים: רונן צור הודיע על התפטרותו, באתר מעריב אונליין, 18 בפברואר 2024
  11. ^ אתר למנויים בלבד בר פלג, היועץ האסטרטגי של מטה משפחות החטופים עוזב את תפקידו; יועץ לליכוד גויס לעבודה מול הציבור הדתי־לאומי, באתר הארץ, 27 בנובמבר 2024
  12. ^ יעל צ'כנובר, מטה משפחות החטופים נסגר אחרי יותר משנתיים: "צוות מצומצם ילווה את משפחת גואילי", באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 31 בדצמבר 2025
  13. ^ אורי סלע‏, עד האחרון: מטה משפחות החטופים מודיע על סגירה רשמית, באתר וואלה, 1 בפברואר 2026
  14. ^ נועם (דבול) דביר, משלחת של משפחות ושורדי שבי נפגשת עם האפיפיור ברומא, באתר ישראל היום, 14 בנובמבר 2024
  15. ^ מרב סבר ואבי כהן, "אין מצב שלא מחזירים את כולם הביתה!": משפחות השבויים בהצהרה משותפת לתקשורת, באתר ישראל היום, 8 באוקטובר 2023
  16. ^ גיא עזרא, ‏נתניהו מינה את גל הירש לממונה על נושא החטופים והנעדרים, באתר "סרוגים", 8 באוקטובר 2023
  17. ^ לירן וינשטיין, ‏המטה להחזרת החטופים והנעדרים הציג את דרישותיו, באתר "סרוגים", 11 באוקטובר 2023
  18. ^ משפחות החטופים: ילדים וחולים בשבי זה פשע נגד האנושות, באתר זמן ישראל, 14 באוקטובר 2023
  19. ^ שגיאת לואה: Cannot pass circular reference to PHP., הצלב האדום קורא לחמאס: "אפשרו למשפחות החטופים ליצור עמם קשר", באתר ynet, 14 באוקטובר 2023
  20. ^ יעל צ'כנובר, קבלת שבת של משפחות החטופים והנעדרים בת"א: "מקווים שבשבוע הבא נהיה עם היקרים לנו", באתר ynet, 20 באוקטובר 2023
  21. ^ דור מלול, תחת אבטחה כבדה: מפגן תמיכה במשפחות החטופים מול מטה האו"ם | צפו במיצג המרגש, באתר ישראל היום, 24 באוקטובר 2023
  22. ^ הדר גיל-עד, עצרת תמיכה במשפחות החטופים: "שומעת את הבן שלי כל יום צועק לי באוזן 'אמא, תצילי אותי'", באתר ynet, 4 בנובמבר 2023
  23. ^ היועץ הפוליטי רונן צור המשמש כדובר פורום משפחות החטופים: ישראל תצטרך לשחרר את כל המחבלים שבבתי הכלא, באתר רוטר, ‏26 בנובמבר 2023
  24. ^ מטה המשפחות: כל מהלך להפסקת אש חייב לכלול שחרור של כל החטופים מעזה, באתר ערוץ 7, 8 בנובמבר 2023
  25. ^ הדר גיל-עד, "רוצים שישמעו את זעקתנו": משפחות החטופים יצעדו מת"א לירושלים, באתר ynet, 14 בנובמבר 2023
  26. ^ חטופים נהרגו בשוגג מאש צה"ל בעזה, חילופי אש כבדים בצפון, באתר ynet, 16 בדצמבר 2023
  27. ^ יעל צ'כנובר, משפחות החטופים הקימו אוהלים בכניסה הראשית של הקריה: "מתווה עכשיו!", באתר ynet, 16 בדצמבר 2023
  28. ^ אורי סלע‏, 100 ימים בשבי: עשרות אלפים משתתפים בעצרת המחאה בכיכר החטופים, באתר וואלה, 13 בינואר 2024
  29. ^ שגיאת לואה: Cannot pass circular reference to PHP., נקנו בצרפת, לפי רשימה מישראל: מתחיל מבצע העברת התרופות לחטופים בעזה, באתר ynet, 16 בינואר 2024
  30. ^ דורית גני, 239 בתים וגעגוע – המיצג למען החטופים בספרייה הלאומית, בבלוג "הספרנים" של הספרייה הלאומית, 15.11.23
  31. ^ שגיאת לואה: Cannot pass circular reference to PHP., ‏לציון 100 ימים בשבי: מיצג בכיכר החטופים מדמה את המנהרות בעזה, באתר דבר העובדים בארץ ישראל, 13 בינואר 2024
  32. ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
  33. ^ קובי אריאלי, דעה | לזכור את כולם. חיים. עכשיו, באתר ישראל היום, 12 במרץ 2024
  34. ^ הטעם היכל התרבות בתל אביב 8 במרץ 2024
  35. ^ מטה המאבק להשבת החיילים החטופים יוצא בקמפיין, באתר ynet, 27 באוגוסט 2006
  36. ^ ציפי שמילוביץ, איתמר אייכנר, תחת אבטחה כבדה, עשרות אלפים צועדים בניו יורק: "להחזיר את החטופים", באתר ynet, 2 ביוני 2024
  37. ^ דוח מבקר המדינה: הטיפול בעורף בשבועות הראשונים למלחמת חרבות ברזל, משרד מבקר המדינה, נובמבר 2024, עמ' 42
  38. ^ בג"ץ 76706-05-25 מטה המשפחות להחזרת החטופים והנעדרים נ' ממשלת ישראל ואחרים, ניתן ב־4 בספטמבר 2025
  39. ^ ברק רביד, טראמפ שיגר מכתב למטה משפחות החטופים: נחוש להחזיר את כולם - ולסיים את המלחמה בימים הקרובים, באתר מאקו, 7 באוקטובר 2025
  40. ^ חן אגרי, הממשלה נגד החטופים, באתר העין השביעית, 21 במאי 2025
  41. ^ זמן אמת עונה 9 | פרק 4 - להכות במטה, באתר www.kan.org.il
  42. ^ הדר גיל-עד, "גיסתי ובנותיה נרצחו, ועד היום לא אמרו איך זה קרה": המיזם שמסייע לאלפי נפגעי הטבח - במקום המדינה, באתר ynet, 31 בדצמבר 2023
  43. ^ "מארגן לרה"מ שכפ"ץ נוח": דוד מידן מסביר מדוע הפסיק את הפעילות במטה החטופים, באתר מעריב אונליין, 30 באוקטובר 2023
  44. ^ ניצן שפיר, ‏עו"ד דודי זלמנוביץ, ממקימי מטה משפחות החטופים והנעדרים, יפסיק את פעילותו במטה, באתר גלובס, 30 באוקטובר 2023
  45. ^ קובי עוזיאלי, אֵם החטוף: "מה שנהיה ממטה החטופים זה זוועה", באתר בחדרי חרדים, 22 בנובמבר 2023
  46. ^ ציפורה סימן טוב, איריס חיים: "מטה החטופים ביקש שאגיד שאין לי אמון בצה"ל", באתר עכשיו 14, 16 באוקטובר 2025
  47. ^ אב לבן חטוף בעזה נגד שחרור מחבלים: "אין מצפון? אין מוסר?", באתר JDN
  48. ^ יוני קמפינסקי, צביקה מור לערוץ 7: 'בין אהבת בני לאהבת האומה אבחר באומה', באתר ערוץ 7, 30 באוקטובר 2023
  49. ^ פורום חדש של משפחות החטופים: "להגביר את הלחץ על החמאס עד שחרור אחרון החטופים", באתר ערוץ 7, 22 בנובמבר 2023
  50. ^ יעל צ'כנובר, משבר במטה משפחות החטופים? רצף עזיבות בצל "הגישה הממלכתית", באתר ynet, 20 במרץ 2024
  51. ^ קלמן ליבסקינד, ‏פעילות המטה של רונן צור משרתת את האינטרסים של יחיא סינואר, באתר מעריב אונליין, 22 בדצמבר 2023
  52. ^ ביקורת חריפה נגד מטה המשפחות: "עובדים בשירות חמאס", באתר ערוץ 7, 16 בדצמבר 2023
  53. ^ שלמה פיוטרקובסקי, ‏החרפת מאבק המשפחות מסכנת את החטופים, בעיתון מקור ראשון, 16 בדצמבר 2023
  54. ^ רמי איגרא: רונן צור וחבורתו מעלים את המחיר ומרחיקים את העסקה, באתר חרדים10, 20 בנובמבר 2023
  55. ^ טל שלו‏, נתניהו: "הפגנות משפחות החטופים רק מחזקות את דרישות חמאס", באתר וואלה, 27 בינואר 2024
  56. ^ אמיר אטינגר, ראש השב"כ רונן בר על המחאות לשחרור החטופים: "עלולות להקשיח את חמאס, אך חשובות למודעות הציבורית", באתר ישראל היום, 20 בנובמבר 2024
  57. ^ ביקורת חריפה נגד מטה המשפחות: "עובדים בשירות חמאס", באתר ערוץ 7, 16 בדצמבר 2023
  58. ^ חן אגרי, המטרה החדשה של מערך התעמולה של נתניהו: משפחות החטופים, באתר העין השביעית, 23 בינואר 2024
  59. ^ פייק ריפורטר, "הקמפיין נגד משפחות החטופים - דו"ח ביניים", פברואר 2024]
  60. ^ אבישי גרינצייג, ציוץ ברשת x
  61. ^ אתר למנויים בלבד יעל פרידסון, בעקבות ביקורת מצד הקואליציה, מנהל מטה משפחות החטופים רונן צור הודיע על עזיבתו, באתר הארץ, 18 בפברואר 2024
  62. ^ מיכל פעילן, חודש אחרי רונן צור, גם היועץ החדש עוזב את מטה משפחות החטופים: "זמן לצעד אחורה", באתר מאקו, 19 במרץ 2024
  63. ^ שגיאת לואה: Cannot pass circular reference to PHP., "פרס הנובל היהודי" יוענק לארגוני סיוע לחטופים: "להבטיח שהעולם לא ישכח", באתר ynet, 28 בפברואר 2024