מדליית בנג'מין פרנקלין
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פעולות נוספות
| סמליל הפרסים | |
| אתר רשמי |
מדליית בנג'מין פרנקלין (באנגלית: The Benjamin Franklin Medal) היא פרס יוקרתי המוענק על הישגים יוצאי דופן בתחומי המדע וההנדסה על ידי מכון פרנקלין (אנ') בפילדלפיה, ארצות הברית. הפרס מוענק עבור תרומה משמעותית בשבעה תחומים: מדעי המחשב ומדעים קוגניטיביים, מדעי כדור הארץ והסביבה, הנדסה אזרחית ומכונות, מדעי החיים, הנדסת חשמל, כימיה ופיזיקה. המדליה מאחדת בתוכה מספר פרסים היסטוריים שהוענקו על ידי המכון החל משנת 1824, והיא מוענקת במתכונתה הנוכחית מאז 1998.[1] המדליה נוסדה במקור כמדליית פרנקלין, ולאחר מכן הורחבה והפכה לסדרת מדליות על שמו של בנג'מין פרנקלין, שהיה מדען, ממציא ומה"אבות המייסדים" של ארצות הברית.
ההיסטוריה של הפרס מתעדת את מהלך התגליות ופריצות הדרך המדעיות לאורך שתי המאות האחרונות - ממנוע הדיזל ועד לרובר מאדים, ממכונת הכתיבה ועד לטלפון הסלולרי, ומטכנולוגיית קרני רנטגן ועד הנדסה גנטית. במהלך השנים זכו בה מדענים וחוקרים מובילים בעולם, ביניהם ניקולה טסלה, תומס אדיסון, פייר ומארי קירי, מקס פלאנק, אורוויל רייט, אלברט איינשטיין, אדווין האבל, פרנק לויד רייט, רות פטריק (אנ'), ז'אק קוסטו, סטיבן הוקינג, מרטין ריס, גורדון מור, שוג'י נקמורה, ג'יין גודול, אליזבת בלקבורן, ג'יימס ווסט (אנ'), גרהרד ססלר (אנ'), קורניליה ברגמן, ג'ון גודאינף, ג'יימס אליסון ופרנסס ארנולד. לאורך השנים, שני מדענים ישראלים בולטים זכו בפרס היוקרתי הזה על פועלם ומחקריהם החלוציים: פרופ' שפי גולדווסר (2010) ופרופ' צבי חשין (2012).
פרסי מכון פרנקלין מעניקים את מדליות בנג'מין פרנקלין, פרס בנג'מין פרנקלין הדור הבא, פרס באואר ופרס על הישגים במדע, ופרס באואר למנהיגות עסקית.
זוכים עריכה
רשימת הזוכים במדליית בנג'מין פרנקלין לפי שנים:[2]
- 1998 – עמנואל דסורבייר (הנדסה)
- 1998 – רוברט לפלין (פיזיקה)
- 1998 – דוד נ. פיין (אנ') (הנדסה)
- 1998 – סטנלי פרוזינר (מדעי החיים)
- 1998 – הורסט שטורמר (פיזיקה)
- 1998 – דניאל צוי (פיזיקה)
- 1998 – אחמד זוויל (כימיה)
- 1999 – נועם חומסקי (מדעי המחשב ומדעים קוגניטיביים)
- 1999 – דאגלס אנגלברט (מדעי המחשב ומדעים קוגניטיביים)
- 1999 – וולטר קמינסקי (אנ') (כימיה)
- 1999 – בארי מרשל (מדעי החיים)
- 1999 – ג'ון מאת'ר (פיזיקה)
- 1999 – ריצ'רד שורטהיל (מדעי המחשב ומדעים קוגניטיביים)
- 1999 – אקירה טונומורה (פיזיקה)
- 1999 – ויקטור ואלי (מדעי המחשב ומדעים קוגניטיביים)
- 2000 – ג'ון קוק (מדעי המחשב ומדעים קוגניטיביים)
- 2000 – אריק קורנל (פיזיקה)
- 2000 – גורדון דנבי (הנדסת מכונות)
- 2000 – איוויל גורהאם (מדעי כדור הארץ)
- 2000 – רוברט גרבס (כימיה)
- 2000 – וולפגנג קטרלה (פיזיקה)
- 2000 – אנטוני לאביירי (הנדסת חשמל)
- 2000 – ג'יימס פאוול (הנדסת מכונות)
- 2000 – קארל וימן (פיזיקה)
- 2001 – יהודה פולקמן (מדעי החיים)
- 2001 – אלן גות' (פיזיקה)
- 2001 – מרווין מינסקי (מדעי המחשב ומדעים קוגניטיביים)
- 2001 – בארי שרפלס (כימיה)
- 2001 – רוב ואן דר וו (מדעי כדור הארץ)
- 2001 – ברנרד ווידרו (הנדסת חשמל)
- 2002 – נורמן אלינגר (כימיה)
- 2002 – מארי דל צ'ילטון (מדעי החיים)
- 2002 – סומיו איג'ימה (פיזיקה)
- 2002 – שוג'י נקמורה (הנדסה)
- 2002 – אלכסנדרה נברוטסקי (מדעי כדור הארץ)
- 2002 – לוסי סוצ'מן (מדעי המחשב ומדעים קוגניטיביים)
- 2003 – בישנאו ס. אטל (הנדסת חשמל)
- 2003 – ג'ון נ. באקל (פיזיקה)
- 2003 – ריימונד דייוויס ג'וניור (פיזיקה)
- 2003 – ג'יין גודול (מדעי החיים)
- 2003 – רובין מ. הוצ'סטראסר (כימיה)
- 2003 – מסטושי קושיבה (פיזיקה)
- 2003 – ג'ון מקארתי (מדעי המחשב ומדעים קוגניטיביים)
- 2003 – נורמן א. פיליפס (מדעי כדור הארץ)
- 2003 – ג'וסף סמגורינסקי (מדעי כדור הארץ)
- 2003 – צ'ארלס טורונטון (הנדסה)
- 2004 – רוג'ר באקון (הנדסת מכונות)
- 2004 – הארי ב. גריי (כימיה)
- 2004 – ריצ'רד קארפ (מדעי המחשב ומדעים קוגניטיביים)
- 2004 – רוברט ב. מאייר (פיזיקה)
- 2004 – רוברט ניונהם (הנדסת חשמל)
- 2005 – אליזבת בלקברן (מדעי החיים)
- 2005 – אראוינד ק. ג'ושי (מדעי המחשב ומדעים קוגניטיביים)
- 2005 – יויצ'ירו נאמבו (פיזיקה)
- 2005 – פיטר ר. ואלי (מדעי כדור הארץ)
- 2005 – אנדרו ויטרבי (הנדסת חשמל)
- 2006 – ריי וו. קלאו (הנדסה)
- 2006 – סמואל ג'. דניסאפסקי (כימיה)
- 2006 – לונה ב. ליאופולד (מדעי כדור הארץ)
- 2006 – דונלד נורמן (מדעי המחשב ומדעים קוגניטיביים)
- 2006 – פרננדו נוטבוהם (מדעי החיים)
- 2006 – גיאסינטו סקולס (פיזיקה)
- 2006 – ג'. פיטר טואניס (פיזיקה)
- 2006 – מ. גורדון וולמן (מדעי כדור הארץ)
- 2007 – קלאוס ביימן (כימיה)
- 2007 – רוברט דנרד (הנדסת חשמל)
- 2007 – מרטון ס. פלמינגס (הנדסת חומרים)
- 2007 – ארתור ב. מקדונלד (פיזיקה)
- 2007 – סטיבן וו. סקווירס (מדעי כדור הארץ)
- 2007 – יוג'י טוטסוקה (פיזיקה)
- 2007 – ננסי וקסלר (מדעי החיים)
- 2008 – ויקטור המברוס (מדעי החיים)
- 2008 – דייוויד באולקומב (מדעי החיים)
- 2008 – וואלאס ברוקר (מדעי כדור הארץ)
- 2008 – אלברט הסצ'נמוסר (כימיה)
- 2008 – דברה ג'ין (פיזיקה)
- 2008 – יהודה פרל (מדעי המחשב ומדעים קוגניטיביים)
- 2008 – הרון פאדק (הנדסת חשמל)
- 2008 – גארי רובקון (מדעי החיים)
- 2008 – ג'יימס טורפ (הנדסת חשמל)
- 2009 – רוזנה באסיי (מדעי המחשב ומדעים קוגניטיביים)
- 2009 – סטפן ג'. בנקוביץ' (מדעי החיים)
- 2009 – ג'. פרדריק גראסל (מדעי כדור הארץ)
- 2009 – ריצ'רד ג'. רובינס (הנדסה)
- 2009 – ג'ורג' מ. וייטסיידס (אנ') (כימיה)
- 2009 – לוטפי א. זדה (הנדסת חשמל)
- 2010 – ג'. איגנסיו קירק (פיזיקה)
- 2010 – שפי גולדווסר (מדעי המחשב ומדעים קוגניטיביים)
- 2010 – פיטר ס. נוויל (מדעי החיים)
- 2010 – ג'רארד מ. ססלר (הנדסת חשמל)
- 2010 – ד. בריאן ספאלדינג (הנדסת מכונות)
- 2010 – ג'ואנה סטוב (כימיה)
- 2010 – ג'יימס א. ווסט (הנדסת חשמל)
- 2010 – דייוויד וינלנד (פיזיקה)
- 2010 – פיטר זולר (פיזיקה)
- 2010 – ביל גייטס (פרס באואר למנהיגות עסקית)
- 2011 – ג'ון אנדרסון (מדעי המחשב ומדעים קוגניטיביים)
- 2011 – ג'יליאן אפ. בנפילד (מדעי כדור הארץ ומדעי הסביבה)
- 2011 – ניקולה קביבו (פיזיקה)
- 2011 – אינגריד דובישי (הנדסת חשמל)
- 2011 – דין קיימן (הנדסת מכונות)
- 2011 – קי.סי. ניקולאי (כימיה)
- 2012 – ולדימיר ופניק (מדעי המחשב ומדעים קוגניטיביים)
- 2012 – לוני טומפסון ואלן סטון מוסלי טומפסון (מדעי כדור הארץ ומדעי הסביבה)
- 2012 – שון קארול (מדעי החיים)
- 2012 – ג'רי נלסון (הנדסת חשמל)
- 2012 – ראשיד סאניהב (פיזיקה)
- 2012 – צבי חשין (הנדסת מכונות)
- 2013 – ג'רולד מיינוולד (כימיה)
- 2013 – ווילהאם לבוב (מדעי המחשב ומדעים קוגניטיביים)
- 2013 – רוברט ברנר (מדעי כדור הארץ ומדעי הסביבה)
- 2013 – רודולף יאניש (מדעי החיים)
- 2013 – סוברה סורש (הנדסת מכונות)
- 2013 – אלכסנדר דלגארנו (פיזיקה)
- 2013 – מייקל דל (פרס באואר למנהיגות עסקית)
- 2013 – קניצ'י יגה (פרס באואר למנהיגות עסקית)
- 2018 – ג'ון גודאינף (כימיה)
- 2018 – סוזן טרומבור (מדעי כדור הארץ והסביבה)
- 2018 – מניג'ה רזאגי (הנדסת חשמל)
- 2018 – אדריאן בייאן (הנדסה מכונות)
- 2018 – הלן קווין (פיזיקה)
- 2018 – וינט סרף (מדעי המחשב ומדעים קוגניטיביים)
- 2018 – בוב קאהן (מדעי המחשב ומדעים קוגניטיביים)
- 2018 – פיליפ הורבת (מדעי החיים)
- 2018 – אן מ. מולכהיי (פרס באואר למנהיגות עסקית)
- 2019 – ג'ון ג'וזף הופפילד (פיזיקה)
- 2019 – ג'ון א. רוג'רס (הנדסת חומרים)
- 2019 – ג'יימס אליסון (מדעי החיים)
- 2019 – אלי יבלונוביץ' (הנדסת חשמל)
- 2019 – ג'ין לייקנס (מדעי כדור הארץ והסביבה)
- 2019 – מרסיה ק. ג'ונסון (מדעי המחשב ומדעים קוגניטיביים)
- 2019 – פרנסס המילטון ארנולד (כימיה)
- 2019 – אינדרה נויי (פרס באואר למנהיגות עסקית)
- 2021 – רוברטו קאר (כימיה)
- 2021 – מישלה פאררינלו (כימיה)
- 2021 – הנרי סי קפטין (פיזיקה)
- 2021 – מרגרט מורנא (פיזיקה)
- 2021 – ג'רמי נת'נס (מדעי החיים)
- 2021 – ג. דניאל מוטה ג'וניור (הנדסה מכונות)
- 2021 – מוניקה טרנר (מדעי כדור הארץ והסביבה)
- 2021 – ברברה פרטי (מדעי המחשב והקוגניציה)
- 2021 – קוניהיקו פוקושימה (הנדסת חשמל)
- 2021 – ארתור ד. לוינסון (פרס באואר למנהיגות עסקית)
- 2022 – סאלי צ'ישולם (מדעי כדור הארץ והסביבה)
- 2022 – שלדון וינבאום (הנדסה ביו-רפואית)
- 2022 – קרול רובינסון (כימיה)
- 2022 – ראסל דין דופוי (הנדסת חשמל)
- 2022 – פ. דניאל דפקוס (הנדסת חשמל)
- 2022 – קטלין קריקו (מדעי החיים)
- 2022 – דרו וייסמן (מדעי החיים)
- 2022 – אדוארד קרול סטון (פיזיקה)
- 2023 – ריצ'רד לורנס אדוארדס (מדעי כדור הארץ והסביבה)
- 2023 – נאדר אנגטה (הנדסת חשמל)
- 2023 – קנת פרייז'ר (פרס באואר למנהיגות עסקית)
- 2023 – איליין פוקס (מדעי החיים)
- 2023 – פיליפ קים (פיזיקה)
- 2023 – ברברה ליסקוב (מדעי המחשב והקוגניציה)
- 2023 – דב נימאייר (הנדסה אזרחית ומכונות ופרס באואר למנהיגות עסקית)
- 2023 – מוניקה שלייר-סמית' (פיזיקה)
- 2023 – ריצ'רד זייר (כימיה)
- 2024 – מארי בויס (הנדסת מכונות)
- 2024 – ג'ואן קורי (מדעי החיים)
- 2024 – פולה המונד (כימיה)
- 2024 – פול הברט (מדעי כדור הארץ והסביבה)
- 2024 – רוברט מטקאלף (הנדסת חשמל)
- 2024 – גבריאלה שלאו-כהן (כימיה - פרס בנג'מין פרנקלין הדור הבא)
- 2024 – ליסה סו (פרס באואר למנהיגות עסקית)
- 2024 – דייוויד וייץ (פרס באואר ופרס על הישגים במדע)
- 2024 – ג'נט וורקר (מדעי המחשב והקוגניציה)
- 2025 – מויינאטו בל (הנדסת חשמל ופרס בנג'מין פרנקלין הדור הבא)
- 2025 – סטיבן בלוק (מדעי החיים)
- 2025 – ביל דאלי (מדעי המחשב והקוגניציה)
- 2025 – ג'יימי דיימון (פרס באואר למנהיגות עסקית)
- 2025 – נעמי האלס (כימיה)
- 2025 – ג'ון האצ'ינסון (הנדסת מכונות)
- 2025 – ג'ון פרדיו (פיזיקה)
- 2025 – קורט פיטרסן (הנדסת חשמל)
- 2025 – קתרין נאש סודינג (פרס מדעי כדור הארץ והסביבה ופרס באואר להישגים במדע)
- 2026 – דיוויד ליו (פרס באואר ופרס על הישגים במדע)
- 2026 – דיוויד רובינשטיין (פרס באואר למנהיגות עסקית)
- 2026 – ג'וש אלמן (פרס בנג'מין פרנקלין הדור הבא)
- 2026 – ג'פרי קואטס (כימיה)
- 2026 – דדרה גנטנר (מדעי המחשב והקוגניציה)
- 2026 – פדרו אלוורז (הנדסה אזרחית)
- 2026 – קארן סארו (מדעי כדור הארץ והסביבה)
- 2026 – ונדי פרידמן (פיזיקה)
קישורים חיצוניים עריכה
- קובץ:Green globe.svg אתר האינטרנט הרשמי של מדליית בנג'מין פרנקלין
הערות שוליים עריכה
- ^ The Franklin Institute Awards, The Franklin Institute, 2014-02-03 (ב־English)
- ^ The Franklin Institute Awards, Laureates Search