וולפגנג קטרלה

וולפגנג קטרלה (בגרמנית: Wolfgang Ketterle; נולד ב-21 באוקטובר 1957) הוא פיזיקאי גרמני ופרופסור לפיזיקה ב-MIT (המכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס). זכה בפרס נובל לפיזיקה בשנת 2001, עם אריק קורנל וקרל ויימן על הוכחת עיבוי בוז-איינשטיין. עוסק במחקר בפיזיקה אטומית. כיום מוביל קבוצת מחקר ב-MIT עם פרופ' דייב פריצ'רד.^[1]

ביוגרפיה עריכה

ילדות ונעורים עריכה

וולפגנג קטרלה נולד בהיידלברג הנמצאת במדינת באדן-וירטמברג שבגרמניה. כשהיה בן שלוש, עברה משפחתו לעיירה (כיום עיר) אפלהיים (Eppelheim) השוכנת ליד היידלברג. לקטרלה שני אחים, אח בשם גונתר הקטן ממנו בשנה ואחות בשם מוניקה הקטנה ממנו בשלוש שנים וחצי. בילדותו, קטרלה התחנך בבתי ספר יסודיים בהיידלברג ובאפלהיים. קטרלה נחשף לטכנולוגיה, אלקטרוניקה וכימיה מגיל צעיר. קטרלה למד בבית הספר התיכון בונסן גימנסיום (Bunsen-Gymnasium) בהיידלברג, שם השתתף במסלול המדעי-מתמטי. בצעירותו, התאמן קטרלה במספר סוגי ספורט ואף הרחיב את חלקם לכדי השתתפות במרתונים ובמרוצי אופניים בגיל מאוחר יותר.

לפני תחילת לימודיו באוניברסיטה של היידלברג, קטרלה קיבל מלגת הצטיינות מיוחדת מקרן גרמנית שהעניקה לו גם תוכנית לימודי קיץ שהתקיימו באיטליה.^[2]

אוניברסיטה עריכה

וולפגנג קטרלה החל ללמוד פיזיקה באוניברסיטה של היידלברג בשנת 1976. לאחר שנתיים, כאשר עבר את מבחן הביניים, הוא עבר ללמוד באוניברסיטה הטכנולוגית במינכן. בסיום לימודי התואר שלו, בשנת 1982, קטרלה כתב תזה במהלך שנה, בנושא רלקסציה של ספין בחומרים לא מסודרים, תחת השגחתו של פרופ' וולפגנג גוטזה.

לאחר כתיבת התזה, החל את הדוקטורט שלו בנושא חקירת עקבות של מוליכים למחצה באמצעות שימוש בלייזר ספקטרוסקופי. הפרויקט הזה פוקח על ידי פרופ' הרברט וולטר וד"ר הרטמוט פיגר במכון מקס-פלאנק לאופטיקה קוונטית בגרצ'ינג.

לאחר שנת עבודה, קטרלה שינה את נושא מחקרו. הוא המשיך באותה מעבדה אך הפעם התמקד בספקטרוסקופיה מולקולרית. במסגרת מחקר זה צוות המעבדה יצר מולקולות נייטרליות מעוררות על ידי העברת מטען לקבוצת יונים. בעזרת שיטה זו, קיבלו את ספקטרום הקרינה של מימן תלת-אטומי.

בסיום הדוקטורט (1986), קטרלה יישם את אותה שיטה להליום מימני. את הפוסט-דוקטורט עשה באותו מכון, שם עסק בעירור לייזר של מצב רידברג במימן תלת-אטומי והליום מימני. לאחר הפוסט-דוקטורט הצטרך קטרלה לקבוצה של ג'ורגן וולפרום באוניברסיטה של היידלברג, שם עסק בכימיה פיזיקלית והתמקד באבחון בעירה עם לייזרים, תוך שימוש בספקטרוסקופיה מולקולרית.^[2]

בשנת 1990 עבר קטרלה עם משפחתו לארצות הברית, שם הצטרף לקבוצה של דייב פריצ'רד בMIT. בשנת 1993, הצטרף קטרלה לפקולטה לפיזיקה בMIT, כעוזר לפרופסור לפיזיקה. בשנת 1997, קטרלה קיבל מעמד פרופסור.^[1]

חיים אישיים עריכה

בשנת 1986, התחתן עם גבריאל סאוור, שהכיר מימי התיכון. להם שלושה ילדים: ג'ונאס (1986), ג'והאנה (1988) והולגר (1992). הזוג התגרש בשנת 2001.^[2]

מחקר עריכה

פרס נובל עריכה

בשנת 1995, ארבעה חודשים לאחר הניסוי שביצעו אריק קורנל וקרל ויימן שהוכיח את התאוריה המתמטית של עיבוי בוז-איינשטיין, יצר קטרלה בתנאי מעבדה גז מנוון: נתרן-23, באותה שיטה תאורטית^[1]. בשנת 1997 היה הראשון שהשתמש בלייזר אטום. על ההישגים האלו קיבל קטרלה פרס נובל לפיזיקה בשנת 2001 (יחד עם אריק קורנל וקארל ויימן).^[3]

מחקר כיום עריכה

כיום ממשיך לחקור בקבוצה שלו ושל דייב פריצ'רד במעבדת המחקר האלקטרוני ב-MIT. בקבוצת המחקר עוסקים בפיזיקה אטומית ולייזר ספקטרוסקופי, תוך התמקדות בקירור ולכידה של אטומים. הקבוצה מביאה אטומים לטמפ' האפס המוחלט ולטמפרטורה שלילית כדי ליצור מצבי צבירה חדשים ולחקור את מערכת האינטראקציות בין האטומים בהם.^[4]^[3]

פרסים ואותות כבוד עריכה

1997 - פרס רבי לפיזיקה.^[5]
1999 - פרס פריץ לונדון.^[6]
1999 – פרס דני היינמן.^[7]
2000 - פרס מדליית בנג'מין פרנקלין.^[8]
2002 - פרס הצלב של האביר המפקד (תג וכוכבים) של מסדר ההצטיינות של הרפובליקה הגרמנית הפדרלית.^[9]
2004 - פרס קיליאן של הפקולטה לפיזיקה במכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס. (MIT)^[10]

יתר על כן, קטרלה מכהן בחבר הנאמנים של המרכז למצוינות בחינוך (CEE) ואקדמיות נוספות למדע.^[11]

קישורים חיצוניים עריכה

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא [[commons:Category:{{#property:P373}}|וולפגנג קטרלה]] בוויקישיתוף

קובץ:2021 Facebook icon.svg וולפגנג קטרלה, ברשת החברתית פייסבוק
קובץ:X logo 2023.svg וולפגנג קטרלה, ברשת החברתית X (טוויטר)
קובץ:Telegram logo.svg וולפגנג קטרלה, ביישום טלגרם
קובץ:Instagram logo 2016.svg וולפגנג קטרלה, ברשת החברתית אינסטגרם
קובץ:טיקטוק.png וולפגנג קטרלה, ברשת החברתית טיקטוק
קובץ:VK.com-logo.svg וולפגנג קטרלה, ברשת החברתית VK
קובץ:Linkedin.svg וולפגנג קטרלה, ברשת החברתית LinkedIn
קובץ:Linkedin.svg וולפגנג קטרלה, ברשת החברתית LinkedIn
קובץ:YouTube full-color icon (2017).svg וולפגנג קטרלה, סרטונים בערוץ היוטיוב
קובץ:Twitch logo 2019.svg וולפגנג קטרלה, ערוץ באתר Twitch.tv
קובץ:Vimeo Logo.svg וולפגנג קטרלה, סרטונים באתר Vimeo
קובץ:Rss-feed.svg [%7B%7B%23property%3AP1581%7D%7D וולפגנג קטרלה], הבלוג הרשמי
קובץ:Goodreads logo 2025.svg וולפגנג קטרלה, ברשת החברתית Goodreads
קובץ:Flickr wordmark.svg וולפגנג קטרלה, באתר פליקר
קובץ:Reddit logo 2023.svg וולפגנג קטרלה, באתר רדיט
קובץ:Pinterest-logo.png וולפגנג קטרלה, באתר פינטרסט
וולפגנג קטרלה, באתר פרס נובל (באנגלית)
וולפגנג קטרלה, באתר פרויקט הגנאלוגיה במתמטיקה
וולפגנג קטרלה, באתר MacTutor (באנגלית)
וולפגנג קטרלה, באתר נאס"א (באנגלית)
וולפגנג קטרלה, באתר dblp
וולפגנג קטרלה, באתר ResearchGate
וולפגנג קטרלה, באתר ResearchGate
וולפגנג קטרלה, באתר גוגל סקולר
וולפגנג קטרלה, באתר Semantic Scholar
[%7B%7B%23property%3AP5715%7D%7D וולפגנג קטרלה], באתר Academia.edu
וולפגנג קטרלה, באתר IEEE
וולפגנג קטרלה, באתר SSRN
וולפגנג קטרלה, באתר Justia
ריאיון עם קטרלה אודות השתתפותו במרתונים(הקישור אינו פעיל).
ריאיון עם קטרלה אודות עיבוי בוז-איינשטיין.
עיבוי בוז-איינשטיין.
עמוד המדען בקבוצת המחקר שלו ב-MIT.
וולפגנג קטרלה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)

הערות שוליים עריכה

^ ¹ ² ³ Wolfgang Ketterle: 2001-physics, Research in Germany
^ ¹ ² ³ Wolfgang Ketterle, Biographical, NobelPrize.org
^ ¹ ² General stuff directory,Wolfgang Ketterle, RLE
^ group of Wolfgang Ketterle and Dave Pritchard at MIT, Atomic Quantum Gases@ MIT (ארכיון)
^ Rabi Prize in Atomic, Molecular & Optical Phy Recipient, APS Physics
^ Fritz London Memorial Prize, Duke university
^ Preisträger, Göttingen Academy of Sciences and Humanities (ארכיון)
^ The Franklin Institute Awards, The Franklin Institute
^ Wolfgang Ketterle wins faculty Killian Award, MIT News
^ Awards and Honors, MIT
^ BOARD OF TRUSTEES - HONORARY MEMBERS, The Center for Excellence in Education

[:0-1] ¹ ² ³ Wolfgang Ketterle: 2001-physics, Research in Germany

[:1-2] ¹ ² ³ Wolfgang Ketterle, Biographical, NobelPrize.org

[:2-3] ¹ ² General stuff directory,Wolfgang Ketterle, RLE

[4] roup of Wolfgang Ketterle and Dave Pritchard at MIT, Atomic Quantum Gases@ MIT (ארכיון)

[5] Rabi Prize in Atomic, Molecular & Optical Phy Recipient, APS Physics

[6] Fritz London Memorial Prize, Duke university

[7] Preisträger, Göttingen Academy of Sciences and Humanities (ארכיון)

[8] The Franklin Institute Awards, The Franklin Institute

[9] Wolfgang Ketterle wins faculty Killian Award, MIT News

[10] Awards and Honors, MIT

[11] BOARD OF TRUSTEES - HONORARY MEMBERS, The Center for Excellence in Education

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

זוכי פרס נובל לפיזיקה
1901–1925	רנטגן (1901) • לורנץ, זימן (1902) • בקרל, פ' קירי, מ' קירי (1903) • ריילי (1904) • לנארד (1905) • תומסון (1906) • מייקלסון (1907) • ליפמן (1908) • מרקוני, בראון (1909) • ואלס (1910) • וין (1911) • דאלן (1912) • אונס (1913) • לאואה (1914) • ה' בראג, ל' בראג (1915) • לא חולק (1916) • ברקלה (1917) • פלאנק (1918) • שטארק (1919) • גיום (1920) • איינשטיין (1921) • בוהר (1922) • מיליקן (1923) • סיגבאן (1924) • פרנק, הרץ (1925)
1926–1950	פרן (1926) • קומפטון, וילסון (1927) • ריצ'רדסון (1928) • ברויי (1929) • רמאן (1930) • לא חולק (1931) • הייזנברג (1932) • שרדינגר, דיראק (1933) • לא חולק (1934) • צ'דוויק (1935) • הס, אנדרסון (1936) • דייוויסון, תומסון (1937) • פרמי (1938) • לורנס (1939) • לא חולק (1942–1940) • שטרן (1943) • רבי (1944) • פאולי (1945) • ברידג'מן (1946) • אפלטון (1947) • בלקט (1948) • יוקאווה (1949) • פאוול (1950)
1951–1975	קוקרופט, וולטון (1951) • בלוך, פרסל (1952) • זרניקה (1953) • בורן, בותה (1954) • לם, קוש (1955) • שוקלי, ברדין, בראטיין (1956) • יאנג, לי (1957) • צ'רנקוב, פרנק, תם (1958) • סגרה, צ'מברלין (1959) • גלייזר (1960) • הופסטדטר, מסבאואר (1961) • לנדאו (1962) • ויגנר, גופרט-מאייר, ינסן (1963) • טאונס, באסוב, פרוכורוב (1964) • טומונאגה, שווינגר, פיינמן (1965) • קסטלר (1966) • בתה (1967) • אלוורז (1968) • גל-מאן (1969) • אלוון, נל (1970) • גאבור (1971) • ברדין, קופר, שריפר (1972) • אסאקי, גיאור, ג'וזפסון (1973) • רייל, יואיש (1974) • בוהר, מוטלסון, ריינווטר (1975)
1976–2000	ריכטר, טינג (1976) • אנדרסון, מוט, ולק (1977) • קפיצה, פנזיאס, וילסון (1978) • גלאשו, סלאם, ויינברג (1979) • קרונין, פיץ' (1980) • בלומברגן, שולוב, סיגבאן (1981) • וילסון (1982) • צ'נדארסקאר, פאולר (1983) • רוביה, מיר (1984) • קליצינג (1985) • רוסקה, ביניג, רורר (1986) • בדנורץ, מילר (1987) • לדרמן, שוורץ, שטיינברג (1988) • רמזי, דמלט, פאול (1989) • פרידמן, קנדול, טיילור (1990) • דה-זֶ'ן (1991) • שרפק (1992) • האלס, טיילור (1993) • ברוקהאוז, שול (1994) • פרל, ריינס (1995) • לי, אושרוף, ריצ'רדסון (1996) • צ'ו, טנוג'י, פיליפס (1997) • לפלין, שטרמר, צוי (1998) • 'ט הופט, פלטמן (1999) • אלפרוב, קרמר, קילבי (2000)
2001–היום	קורנל, קטרלה, וימן (2001) • דייוויס, קושיבה, ג'אקוני (2002) • אבריקוסוב, גינזבורג, לגט (2003) • גרוס, פוליצר, וילצ'ק (2004) • גלאובר, הול, הנש (2005) • מאת'ר, סמוט (2006) • פר, גרינברג (2007) • נאמבו, קובאיאשי, מסקאווה (2008) • קאו, בויל, סמית' (2009) • גיים, נובוסיולוב (2010) • פרלמוטר, שמידט, ריס (2011) • הרוש, וינלנד (2012) • אנגלר, היגס (2013) • אמאנו, אקסאקי, נקמורה (2014) • קג'יטה, מקדונלד (2015) • ת'אולס, הולדיין, קוסטרליץ (2016) • וייס, בריש, ת'ורן (2017) • אשקין, מורו, סטריקלנד (2018) • קלו, מאיור, פיבלס (2019) • פנרוז, גז, גנצל (2020) • מנבה, האסלמן, פאריזי (2021) • אספה, קלאוזר, ציילינגר (2022) • אגוסטיני, קראוס, ל'ווילייה (2023) • הופפילד, הינטון (2024) • קלארק, מרטיניס, דבורה (2025)