מבצע מרגו
פעולות נוספות
מבצע מרגו היה מבצע של מדינת ישראל להעלאתם ארצה לקבורה ב-1970 של עצמות 163 המעפילים, שנכלאו במחנות המעצר בקפריסין ומתו ונקברו שם.
רקע עריכה
מעפילים לארץ ישראל שנתפסו על ידי השלטון הבריטי נכלאו במחנות מעצר בקפריסין החל מחודש אוגוסט 1946. המחנות פעלו עד פברואר 1949. בסך הכל נכלאו בהם כ-53 אלף איש. במהלך תקופת פעולת המחנות נפטרו בהם 163 אנשים, מהם כ-113 ילדים ותינוקות. הפטירות התרחשו עקב מחלות ובעיות בריאות שונות של המעפילים ובשני מקרים בגלל ירי של השומרים הבריטים במחנות. מרבית התינוקות שנפטרו, נפטרו בלידה או בסמוך לה.
לאחר הפטירות הראשונות פנה יצחק ארצי, ממנהיגי המעפילים, לקהילה היהודית במרגו. המעפילים הובאו לקבורה בבית קברות יהודי בכפר מרגו (Margo) שבקרבת העיר ניקוסיה (נמצא כיום בתחומי צפון קפריסין). בית הקברות היה של המושבה היהודית בקפריסין[1], שהוקמה שם בסוף המאה ה-19, ננטשה ב-1927 ויהודים חזרו אליה. לפי עדותו של אפרים גילן (להלן) הסכים יהודי תושב קפריסין בשם ויינר לתרום חלקת אדמה שצורפה לבית הקברות הקיים, ובה נקברו המעפילים הנפטרים.
ב-1947 ביקרה במחנות המעצר גולדה מאיר, שהייתה המנהלת בפועל של המחלקה המדינית של הסוכנות היהודית. היא הודיעה באותו מעמד שכל מעפילי קפריסין הם אזרחי ארץ ישראל וכל הקבורים במרגו הם קבורים "על תנאי".
המבצע עריכה
בשנת 1969 ביקרה בקפריסין משלחת ישראלית לציון 20 שנה לסגירת מחנות המעצר שם. במסגרת האירועים שנערכו לציון המאורע ביקרה המשלחת באתר בית הקברות היהודי וקיימה בו אזכרה.
מארגן המשלחת היה אפרים גילן, יו"ר ועד מעפילי קפריסין, איש פלמ"ח שפיקד בקפריסין על מחנות 69 70. לאחר שובה של המשלחת לארץ הוא פנה מטעם הוועד אל ממשלת ישראל, שבראשה עמדה אז גולדה מאיר, ציין את מצבו של בית הקברות היהודי, שרבות ממצבותיו התפוררו, וביקש כי הנפטרים הקבורים בו יועברו לקבורה בישראל. בהשפעתו התקבלה ההחלטה הרשמית להעלות את הנפטרים לקבורה בארץ. שותפים להחלטה היו גם השרים משה דיין, שלמה הלל ויוסף בורג.
נקבע כי פינוי הקברים בפועל ייעשה על ידי חיילי הרבנות הצבאית, אשר ישהו בקפריסין במימון המדינה, אך כי כל יתר הוצאות המבצע (כ-75 אלף לירות שטרלינג) יכוסו על ידי ועד מעפילי קפריסין. הוועד עסק בגיוס הממון במשך יותר משנה. עיריית חיפה הסכימה להקצות מקום לקבורת הנפטרים בחלקה בבית הקברות שדה יהושע החדש בעיר, לשעבר כפר סמיר.
הרב הצבאי הראשי שלמה גורן ואפרים גילן יצאו לקפריסין כדי להכין את ההעברה, בסיועו של שגריר ישראל בקפריסין טוביה ארזי. הם נעזרו שם בהשגת האישורים הדרושים בקפריסאי פרודרומוס כריסטקיס פאפאווסיליו[2][3], גדול ידידי ישראל בקפריסין, שפעל בשעתו במחנות המעצר בשיתוף פעולה עם ארגון ההגנה והג'וינט[4].
משלחת הרבנות הצבאית שיצאה לקפריסין בסוף חודש אוקטובר 1970 מנתה כ-20 איש. אנשיה חפרו את הקברים באופן שיטתי ועשו ליקוט עצמות על פי נוהל שהכין הרב גורן. את שרידי הנפטרים בבית הקברות במרגו הכניסו לשקיות ניילון ואת השקיות לארונות. הפעולה ארכה כשבועיים. בתחילה הוטסו הארונות לישראל טיפין טיפין במטוסי חברת אל על, אך בהמשך הועלו מרביתם על "רבקה", אוניית צים שהגיעה לנמל פמגוסטה והובאו לישראל.
הלוויית נפטרי קפריסין נערכה בחיפה ב-17 בנובמבר 1970. בטקס ההלוויה השתתפו כאלף מלווים ובהם ראש הממשלה גולדה מאיר, ראש עיריית חיפה משה פלימן, הרב גורן, נשיא ועד מעפילי קפריסין הרב רחמני (דרבמדיקר), יו"ר הוועד אפרים גילן, חברי הוועד, אישי ציבור, קרובי הנפטרים ומעפילים רבים.
הנצחה עריכה
ארגון מעפילי קפריסין מקיים מדי שנה החל משנת 2017 בשבוע העלייה, שבוע פרשת "לך לך" או בסמיכות לו, אזכרה שנתית בבית הקברות בחיפה למעפילים שנפטרו והובאו שם לקבורה, ולנספי הספינה "רפיח" שמצבותיהם מוצבות בצמוד לחלקת נפטרי קפריסין. כנסי זיכרון נערכו בסמיכות לטקס במשך השנים במחנה המעפילים עתלית ובמרכז הקהילתי נוה דוד.[5][6]
קברי קרוב ל-120 מהנפטרים לא זוהו בשנת 1970 שכן הכיתוב על מצבותיהם בקפריסין התפורר ועל כן הם נקברו בחיפה כאלמונים או עם שם פרטי בלבד. בזכות פעולה מרוכזת של צוות "לתת שמות לאלמונים" של ארגון מעפילי קפריסין זוהו עד שנת 2024 מעל מחצית מקברי האלמונים, ולחלק מהן הוחלפו מצבות אלמוני למצבות על שמם[6].
העלאת נספי האונייה רפיח עריכה
באוקטובר 1972 הובאו לישראל עצמות שבעה מעפילים מן האונייה רפיח, שטבעו ב-7 בדצמבר 1946 ליד האי היווני סירנה ונקברו בו[6]. הפעילות הייתה ביוזמת ובסיוע בנימין קופמר והרב שמואל דסקל מעפילי הרפיח. השרידים נקברו בבית העלמין שדה יהושע בחיפה. המבצע נערך על ידי הרבנות הצבאית וחיל הים.
קישורים חיצוניים עריכה
- מבצע מרגו, באתר בנתיבי העפלה
- יובל שנים למבצע "מרגו": קורבנם של מעפילי קפריסין לא היה לשווא, באתר ערוץ 7, 25 באוקטובר 2020
- יעל הורוביץ, ממרגו לחיפה – 51 שנים ל"מבצע מרגו", באתר חי-פה, 8 באוקטובר 2021
- יואב איתיאל, משפחת חלל ההגנה גילתה שגופתו הועלתה לארץ לפני 52 שנה, כעת יזכה סוף סוף למצבה, באתר וואלה, 27 באוקטובר 2022
- קפריסין, מבצע מרגו נובמבר 1970, באתר פייסבוק, 20 באוגוסט 2021
- סרטונים באתר יוטיוב:
- ידיעות מאתר עיתונות יהודית היסטורית:
- היום קבורת עצמות נפטרי קפריסין, למרחב, 17 בנובמבר 1970
- נקברו עצמות המעפילים שניספו בקפריסין, למרחב, 18 בנובמבר 1970
- ג.מאיר בטקס הטמנת עצמותיהם של 163 מעפילים שמתו במחנות קפריסין, דבר, 18 בנובמבר 1970
- עצמות 163 מעפילים שמתו בקפריסין הוטמנו בחיפה, על המשמר, 18 בנובמבר 1970
- הראשון שנקבר באי, מעריב, 18 בנובמבר 1970
הערות שוליים עריכה
- ^ יוסף בן ארצי, אי קרוב-רחוק - התיישבות יהודית חקלאית בקפריסין, 1939-1883, רמת-גן: הוצאת הספרים של אוניברסיטת בר-אילן, תשע"ו, 2015
- ^ ראו: אפרים גילן, קפריסין – פרודורומוס פאפאווסיליו, באתר עד 120.
- ^ כתב חי-פה, "כיכר פאפאוואסיליו" נחנכה בשכונת בת-גלים בחיפה | חסידי אומות העולם, באתר חי-פה, 30 באפריל 2018
- ^ כהוקרה על עזרתו למעפילים ולמבצע הוענק לפאפאוואסיליו עיטור לוחמי המדינה.
- ^ יעל הורוביץ, ממרגו לחיפה – 51 שנים ל"מבצע מרגו", חי-פה 8 באוקטובר, 2021
- ^ 1 2 3 יעל הורוביץ, סיפורה הטראגי של ספינת המעפילים "רפיח" צוין בחיפה בטקס האזכרה לנפטרי המחנות בקפריסין במלאת 50 שנים להעלאת עצמות הניספים, חי-פה 31 באוקטובר, 2022
_1939.jpg){kind=link}
