Jump to content
החלפת מצב תפריט
שינוי מצב תפריט ההעדפות
החלפת מצב תפריט אישי
לא בחשבון
כתובת ה־IP שלך תהיה גלויה לציבור אם תעשה עריכות כלשהן.

יעקב אבידוב

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יעקב אבידוב
תמונה זו מוצגת בוויקיפדיה בשימוש הוגן. נשמח להחליפה בתמונה חופשית.
תמונה זו מוצגת בוויקיפדיה בשימוש הוגן.
נשמח להחליפה בתמונה חופשית.

יעקב (יאני) אבידוב (אוסטרובסקי) (26 ביולי 190127 בפברואר 1970) היה פעיל עלייה שנשלח בתקופת מלחמת העולם השנייה על ידי המוסד לעלייה ב' לארצות ערב, לסייע בהעלאת יהודי מדינות ערב לארץ ישראל.

לאחר קום המדינה המשיך בפועלו החשאי ובשנות החמישים פרש מהמוסד לעלייה ב' ועסק בהבאת חוטרי תמרים מארצות ערב לשיפור ענף התמרים בארץ.

ביוגרפיה עריכה

נעוריו עריכה

אבידוב נולד ב-1901 בעיר קרמנצ'וג שבאימפריה הרוסית (כיום באוקראינה) לזלמן ואתל אוסטרובסקי[1]. הוא היה פעיל בתנועת החלוץ ובמסגרת זו הכין עצמו לעלייה לארץ ישראל[2]. ב-1921 עלה יעקב לארץ ישראל עם אשתו נסיה. בזמן המעבר ברומניה נאסר אבידוב לשלושה חודשים בחשד לנטייה קומוניסטית. בהגיעם לארץ ישראל נשלחו השניים למחניים עם קבוצת פועלים של פועלי ציון. מאוחר יותר הצטרפו לגדוד העבודה שליד מגדל, והיו בין מקימי תל יוסף. עם הפילוג ב"גדוד" הצטרפו לקיבוץ עין חרוד. בעין חרוד נולד דוב, בנם הבכור ואז שינה יאני את שם משפחתו מאוסטרובסקי ל״אבידוב[3]. ב-1929 רכשו משק ועברו לנהלל. בנהלל הקימה המשפחה בחצר ביתה בור גדול שדפנותיו בטון שהוקם מלכתחילה לשמש כסליק (סליק אבידוב בנהלל).

השירות במוסד עריכה

ב-1944 התגייס אבידוב למוסד לעלייה ב' בראשות שאול אביגור (מאירוב)[4]. ארגון זה שם לו למטרה להעלות את יהודי מדינות ערב לארץ ישראל.

אבידוב הוצב ב-1944 בסוריה כשמפקדו מטעם ההגנה היה נפתלי גולומב מתל עמל ועוזרו היה עקיבא פיינשטיין מראש פינה. בתקופה זו הוציא לפועל את "מבצע האֵלֶף" במסגרתו הועלו לארץ כ-1,350 ילדים מיהודי סוריה. לאחר עלייתם, פוזרו רוב הילדים בקיבוצים ובמושבים.

ב-1946 הוצב לשירות ביוון שם עסק בארגון ושילוח ספינות מעפילים (כמו "חביבה רייק", "הנרייטה סולד", "כנסת ישראל" ועוד).

ב-1947 הגיע אבידוב לאלג'יר והחל לארגן את העלאת יהודי צפון אפריקה לארץ. היה מעורב בשילוח אוניות המעפילים "יהודה הלוי" ו"שיבת ציון". שליחות זו נקטעה עקב מות בנו איתן.

ב-1949 נסע אבידוב למרוקו כדי לסייע בארגון מבצע יכין להעלאת צעירי יהדות מרוקו. עולים אלו הגיעו ארצה ב-1951 ו-1952 באוניות המעפילים "גלילה"[5] ו"ארצה"[6].

את תקופת שירותו תיאר אבידוב בספרו "נתיבים נעלמים".

מבצע הבאת חוטרי עצי תמר עריכה

בהנהגת היישוב בארץ ישראל רצו לשפר ולהרחיב את ענף גידול התמרים בארץ, ולשם כך נשלחו שליחי היישוב להביא חוטרי תמרים ממדינות ערב השכנות. מכיוון שלא התקיימו יחסי שלום עם אותן מדינות, נעשתה הבאת החוטרים בצורה בלתי לגאלית.

ב-1924 הביא יוסף ויץ ממחלקת ההתיישבות של ההסתדרות הציונית חוטרים ממצרים. החל מ-1933 הוביל את הנושא בן-ציון ישראלי שנסע למצרים, לעיראק, לכורדיסטן ולאיראן. ב-1953 הצטרף אליו אבידוב על מנת להביא חוטרים מפרס ומפקיסטן. ב-1954, לאחר מותו של בן-ציון ישראלי באסון מעגן, המשיך אבידוב את המפעל. החוטרים שהובאו היוו את הבסיס לענף גידול התמרים בעמק בית שאן, בעמק הירדן ובערבה. תקופה זו מתוארת בסיפרו "עלילות עיראק".

השירות האזרחי עריכה

לאחר סיום פעילותו החשאית מונה למנהל מחלקת הקליטה במרכז מפא"י.

משפחתו עריכה

יעקב אבידוב נסיה אבידוב
קברי יעקב ונסיה אבידוב בבית הקברות של נהלל

במהלך ביקוריו של אבידוב בכפרי האימפריה הרוסית פגש בנסיה קוקסו ונשא אותה לאישה. ילדיהם, דב, התאומים איתן ועזה, ודוד (דודיק) נולדו בקיבוץ עין חרוד.

אבידוב נפטר בתל אביב ב-1970 מהתקף לב[7][8][9]. אשתו נסיה נפטרה ב-1967[10]. שניהם נקברו בבית הקברות של נהלל[11][12].

פרשת איתן אבידוב עריכה

איתן אבידוב, כמו אביו יעקב, עסק בהעלאת יהודים ארצה. ב-1947 נשלח למחנה ויזנהוף ליד אינסברוק שבאוסטריה (מחנה של תנועת הבריחה) כדי לסייע בהעברת היהודים בשבילי האלפים לאיטליה. באותה תקופה היה ארגון הבריחה מסוכסך עם ארגון האצ"ל על השליטה במסלולי הבריחה, וב-30 באוקטובר 1947 ניסו אנשי האצ"ל להשתלט על המחנה, ואיתן, שניסה להתנגד, נהרג מפליטת כדור אקדח[13][14]. הוא הובא לקבורה בנהלל[15][16] ואביו הציב אנדרטה לזכרו בחצר הבית.

ספריו עריכה

פרסי הוקרה עריכה

מורשתו עריכה

ב-2004 הפך הנכד, עופר אבידוב, את הסליק שברפת המשק בנהלל לאתר תיירות שכולל אוסף תמונות מחיי סבו.

ראו גם עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה

  1. ^ יאני אבידוב, עלילות עירק, ישראל: משפחת אבידוב, 2020, עמ' 11
  2. ^ יאני אבידוב, עלילות עירק, ישראל: משפחת אבידוב, 2020, עמ' 12-13
  3. ^ יאני אבידוב, עלילות עירק, ישראל: משפחת אבידוב, 2020, עמ' 14
  4. ^ במסגרת תפקידו ניתן לאבידוב הכינוי "נסין"
  5. ^ חלוצים בין באי "גלילה" - עליית יאני, על המשמר, 8 באוקטובר 1951
  6. ^ עולים צעירים נקלטים בהתיישבות העובדת, על המשמר, 16 ביולי 1952
  7. ^ אבידוב נפטר באותו יום בו נפטר ידידו נתן אלתרמן
  8. ^ יאני אבידוב נפטר, דבר, 30 במרץ 1970
  9. ^ מת יאני אבידוב, מעריב, 30 במרץ 1970
  10. ^ נסיה אבידוב, דבר, 27 באפריל 1967
  11. ^ יאני אבידוב ז"ל - למנוחות, מעריב, 1 באפריל 1970
  12. ^ זלמן שזר, דבקות - הספד על נתן אלתרמן ויאני אבידוב, דבר, 10 באפריל 1970
  13. ^ קורות החיים של איתן אבידוב, באתר "יזכור" של משרד הביטחון
  14. ^ איתן אבידוב בן נהלל נרצח על ידי אנשי אצ"ל במחנה אינסברוק, דבר, 9 באוקטובר 1947
  15. ^ איתן אבידוב הובל לקבורה בנהלל, דבר, 20 באוקטובר 1947
  16. ^ ארונו של איתן אבידוב הובא לקברות בנהלל, דבר, 20 באוקטובר 1947
  17. ^ עמנואל בן גריון (ברדיצ'בסקי), ביקורת ספרים, דבר, 24 בדצמבר 1954
  18. ^ צבי ליבנה-ליברמן, על הספר "עלילות עיראק", דבר, 20 בנובמבר 1959
  19. ^ רבקה כצנלסון, שליחות והרפתקאה, מעריב, 29 בינואר 1960
  20. ^ חגי, מה אומרים -האבידובים, למרחב, 27 ביולי 1960
  21. ^ פרס אוסישקין ליאני אבידוב, למרחב, 12 באוקטובר 1960