Jump to content
החלפת מצב חיפוש
החלפת מצב תפריט
450K‏
15
3
1M‏
Pinkas
שינוי מצב תפריט ההעדפות
החלפת מצב תפריט אישי
לא בחשבון
כתובת ה־IP שלך תהיה גלויה לציבור אם תעשה עריכות כלשהן.

חרט וילדרס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פעולות נוספות
חרט וילדרס
Geert Wilders
וילדרס, 2015
וילדרס, 2015
לידה 6 בספטמבר 1963 (גיל: 63)
ונלו, הולנד
מדינה הולנדהולנד הולנד
מפלגה המפלגה למען החירות
מנהיג המפלגה למען החירות
22 בפברואר 2006 – מכהן
(20 שנה)

חֵרט וילדרס (בהולנדית: Geert Wilders; נולד ב-6 בספטמבר 1963) הוא פוליטיקאי הולנדי שמנהיג את מפלגת החופש (PVV) הימנית מאז ייסד אותה בשנת 2006 ועומד בראשה בבית הנבחרים. המפלגה המזוהה עם הימין.[1] וילדרס ידוע בפופוליזם הימני שלו, התנגדותו להגירה, התנגדותו לאסלאם והאירוסקפטיות שלו.[2] דעות אלו הפכו אותו לדמות מאוימת בהולנד ומחוצה לה.[3]

הוא קרא לסגור את כל המסגדים בהולנד, לסגור בתי ספר איסלמיים, ולאסור את מכירת והחזקת הקוראן.[4] בניגוד לאנטישמיות המאפיינת לעיתים את הימין הקיצוני, וילדרס הוא פרו-ישראלי מובהק.[5]

ביוגרפיה עריכה

וילדרס נולד ב-1963 בעיר פנלו שבמחוז לימבורג בדרום-מזרח הולנד, למשפחה קתולית ממעמד הביניים, הצעיר בארבעת ילדי המשפחה. אביו עסק בניהול בית דפוס. אמו נולדה באיי הודו המזרחיים ההולנדיים, לימים אינדונזיה. ב-2009 פרסם השבועון "De Groene Amsterdammer" מאמר המבוסס על חומרי ארכיון שחשף כי סבתו של וילדרס מצד אמו היא ממוצא אינדונזי.[6][7] לדברי מזכיר האגודה הגנאלוגית האינדונזית, אם-סבתו של וילדרס הייתה "כמעט בוודאות מוסלמית, או אולי סינית, הווה אומר בודהיסטית".[8]

רכש השכלה תיכונית בבית ספר ממלכתי בהולנד, ואחר כך פנה להכשרה מקצועית בתחום ביטוחי הבריאות. בנוסף, למד משפטים באוניברסיטה הפתוחה ולאחר שהשלים את לימודיו הוסמך בתחומו.

בשנות העשרים של חייו התנדב במושב תומר שבבקעת הירדן במשך כשנה.

קריירה פוליטית עריכה

בשנים 1990 עד 2002 היה וילדרס חבר במפלגה הליברלית (VVD) ותלמידו בולקסטיין .בשלב זה, האידאולוגיה שלו התאפיינה בשילוב של נאו-ליברליזם כלכלי, ריאליזם במדיניות חוץ, וגישה שמרנית בנושאים חברתיים-תרבותיים. הוא אימץ סגנון לעומתי והתמקד בנושאים כמו ניצול לרעה של מערכת הרווחה ואזהרות מפני קיצוניות במזרח התיכון, תוך שהוא מציג עצמו כמי ש"שובר טאבואים"[5]

כששב להולנד, החל וילדרס לעסוק בתחום הביטוח. ולאחר מכן גם בפוליטיקה, ככותב נאומים למפלגת החירות והדמוקרטיה. בשנים 1990–1998 עבד בתור עוזר פרלמנטרי של מנהיג מפלגתו פריץ בולקסטיין. בולקסטיין שימש דוגמה עבור ווילדרס הן בהקשר לביקורת החריפה על מהגרים מוסלמים והן בסגנון הדיבור המתעמת שלו.[9]

בספטמבר 1983 התגייס לצבא. לאחר הכשרה בברגן אופ זום, הוא הוצב באורנג'אקזרן ב-Scharsbergen עד דצמבר 1984. בשנת 1984 הוא החל לעבוד במועצה לביטוח בריאות. לשם כך השלים תוכנית הכשרה באמסטרדם. שנתיים לאחר מכן, הוא הפך ליועץ משפטי במועצה המפקחת על הביטוח הלאומי. במהלך תקופה זו, הוא קיבל מספר תעודות חלקיות במשפטים מהאוניברסיטה הפתוחה. ב-1985 עבר למחוז קאנאלנילנד באוטרכט.

בשנת 1997 נבחר וילדרס למועצת עיריית רובע מגוריו, קנלנאיילנד (Kanaleneiland) שבאוטרכט.

לקראת הבחירות הכלליות של 1998 חזר וילדרס להתגורר בעיר הולדתו ונלו. הוא שובץ במקום ה-45 ברשימה של מפלגת ה-VVD ונכנס לפרלמנט לאחר הקמת הממשלה ב-1998. כחבר פרלמנט היה אחראי על תיק הביטחון הסוציאלי, וכן על הנושאים עיראק, איראן ומרכז אירופה. בשנת 1999 משך תשומת לב ציבורית בעקבות הצעתו להגביל את זכויות הקצבאות של מקבלי גמלת נכות מכוח חוק ביטוח נכות בשל תלונות נפשיות.[10]

מפלגת החירות עריכה

בספטמבר 2004 עזב וילדרס את מפלגת העם למען חופש ודמוקרטיה (VVD) וייסד את המפלגה למען החירות – PVV. אחת הסיבות לכך הייתה אי הסכמתו עם עמדת מפלגת העם למען החופש והדמוקרטיה לגבי המשא ומתן לצירוף טורקיה לאיחוד האירופי. במצע של מפלגתו החדשה כלל את הצורך בהקטנת הסקטור הציבורי, הורדת המיסוי, הקמת תחנות כוח גרעיניות, הכללת זכויות בעלי חיים בחוקה האירופית, אכיפת חוק קפדנית ודמוקרטיה ישירה. בענייני מדיניות חוץ תומכת מפלגתו בהגדלת השותפות של הולנד בנאט"ו, אי הרחבת האיחוד האירופי, התנגדות לחוקת האיחוד האירופי, ואיסור על החזקת אזרחות כפולה.

לאחר שעזב את ה-VVD, וילדרס הושפע מאוד מנאו-שמרנות אמריקאית ומתכני מכוני מחקר בארצות הברית ובישראל. השינוי המשמעותי ביותר היה ביחסו לאסלאם: הוא החל לראות באסלאם אידאולוגיה טוטליטרית בדומה לקומוניזם ולפשיזם, המאיימת על המערב, וקרא להטמעה (אסימילציה) מוחלטת של מוסלמים תוך ביקורת חריפה על האליטה הפרוגרסיבית ההולנדית. משנת 2006 ואילך, לאחר הקמת מפלגתו (PVV), וילדרס נע לכיוון "פופוליזם לאומי" או "ימין רדיקלי פופוליסטי". שלב זה מתאפיין בהתנגדות חריפה להגירה ולשיתוף פעולה על-לאומי, כמו האיחוד האירופי, ובמסגור הפוליטיקה כמאבק מוסרי בין העם הטוב לאליטה המושחתת. הוא הקצין את יחסו לאסלאם ועבר מרצון להטמעה לדחייה מוחלטת, אימץ תיאוריות קונספירציה על "אירוביה" (Eurabia) והאסלאמיזציה של אירופה, קרא לאסור את הקוראן והציע "מס סמרטוטי ראש" (כך קרא לחיג'אב). הוא אימץ רטוריקה עממית ובוטה יותר ושינה את תפיסתו הכלכלית מתמיכה בשוק חופשי לתמיכה במדיניות רווחה, אך רק עבור ההולנדים.[5]

עד ספטמבר 2012 החזיקה "המפלגה למען החירות" בראשותו, ב-24 מתוך 150 המושבים בבית התחתון של הפרלמנט ההולנדי (כפול ויותר ממה שהיה לה בבחירות שקדמו). המפלגה נטלה חלק בקואליציית הימין-מרכז ששלטה במדינה מאז 2010, בלי להיות שותפה בממשלה. אחת ההתחייבויות הקואליציוניות העיקריות שניתנו למפלגתו של וילדרס בתקופה זו, הייתה הקטנת זרם ההגירה למדינה.

בחירות 2012 עריכה

בבחירות ספטמבר 2012 בהולנד ירדה המפלגה לכוחה הקודם כמעט, כשזכתה ב-15 מושבים בלבד, בפרלמנט.[11] המפלה הזו הייתה על רקע המשבר הכלכלי וסירובה של מפלגת החירות לתמוך בצעדי צנע נוספים בהתאם לדרישות האיחוד האירופי, וללא קשר לענייני ההגירה.[12] הממשלה שהוקמה בנובמבר, כחודשיים לאחר הבחירות הייתה ממשלת אחדות הולנדית בראשות הימין-מרכז אך ללא PVV.

בחירות 2017 עריכה

כעבור חמש שנים, בבחירות מרץ 2017, המפלגה עלתה שוב, גם אם לא חזרה לשיא אליו הגיעה ב-2012. היא קיבלה 20 צירים בפרלמנט והייתה למפלגה השנייה בגודלה במדינה. עם זאת, מרבית המפלגות האחרות הצהירו שלא יֵשבו איתה בממשלה אחת ולפיכך תורכב הקואליציה ההולנדית ככל הנראה בלעדיה.

בחירות 2023 עריכה

בבחירות בנובמבר 2023 זכתה מפלגתו ב-37 מושבים והייתה למפלגה הגדולה ביותר בבית התחתון.[13] לאחר הבחירות נכנסה המפלגה לראשונה לממשלה.[14] ב-15 במאי 2024 נחתם הסכם קואליציוני בין מפלגת החרות של וילדרס ושלוש מפלגות נוספות (מפלגת העם למען חופש ודמוקרטיה VVD, חוזה חברתי חדש NSC ותנועת האזרח החקלאי BBB).[15] ביולי 2024 מונה דיק סכוף לראש ממשלת הולנד.

ביוני 2025 פרשה המפלגה מהממשלה בשל מחלוקת על מדיניות הגירה.[16][17]בעקבות פרישתו הודיע ראש הממשלה סכוף על התפטרות מתפקידו.

בחירות 2025 עריכה

בבחירות אוקטובר 2025 היא ירדה ל-26 מושבים[18]

בינואר 2026, שבעה חברי פרלמנט עזבו את הסיעה הפרלמנטרית עקב חוסר שביעות רצון מהנהגתו של וילדרס. הם הקימו קבוצת פרלמנט חדשה בראשות גידי מרקוסצובר.[19]

אידאולוגיה עריכה

אסלאם עריכה

וילדרס התבטא פעמים רבות באופן חריף כלפי האסלאם. הוא אמר שמסגדים הם בתי תפילה נאציים הצהיר כי הקוראן הוא "ספר פשיסטי" המטיף לאלימות, השווה אותו לספרו של אדולף היטלר 'מיין קאמפף' וקרא לאסור את מכירתו והחזקתו בהולנד.[20] במהלך עצרת בחירות בהאג ב-19 במרץ 2014, שאל וילדרס את תומכיו: "האם אתם רוצים יותר או פחות מרוקאים בעיר הזאת ובכל הולנד?". כשהקהל ענה "פחות! פחות!", הוא השיב: "נטפל בזה"[21][22] באוגוסט 2025 פרסם התמונה שהשוותה בין אישה לבנה המוצגת כנעימה לבין אישה כהת עור עטויה חיג'אב המוצגת כמאיימת.[23]

ווילדרס כינה את נביא האסלאם, מוחמד "פדופיל, רוצח המונים, טרוריסט משוגע וברברי".[24][25]

בשנת 2008 וילדרס כתב, הפיק וביים את הסרט הקצר "פתנה", המציג את נקודת המבט שלו על האסלאם והקוראן, ואשר עורר סערה גלובלית. בפברואר 2009 אף נאסרה בשל כך כניסתו לממלכה המאוחדת, אך לאחר שערער, הוסרה ההגבלה ובמרץ 2010 הוא התארח והציג את סרטו בבית הלורדים. בעקבות דברים שאמר בגנות האסלאם הואשם וילדרס בהסתה לגזענות ובערכאה שיפוטית נמוכה אף הורשע. אולם ב-23 ביוני 2011 זיכה אותו בית המשפט באמסטרדם מכל ההאשמות וקבע כי "גם אם הצהרותיו בגנות האסלאם פגעו במוסלמים, הן נאמרו במסגרת השיח הפוליטי הלגיטימי".[26]

בהרצאה שנשא בניו יורק, ב-25 בספטמבר 2008, התייחס לאסלאם כאל אידאולוגיה פוליטית טוטליטרית המבקשת לשלוט בכל היבט בחיים, בדומה לקומוניזם או לנאציזם. על פי תפיסתו "הקוראן מבטא אנטישמיות גלויה ומתאר את היהודים כקופים וחזירים... באסלאם אין קריאה מוסרית, אלא המוסר היחיד של האסלאם הוא קידום האסלאם". בהמשך השמיע מידע כוזב על פיו וינסטון צ'רצ'יל, הגדיר את האסלאם כ"גורם הריאקציונרי ביותר בעולם"[27][28], והשווה בין הקוראן ל"מיין קאמפף".[29]

הוא קרא לאסור על בניית מסגדים חדשים, על לבישת בורקה, להוציא מחוץ לחוק מסגדים, בתי ספר אסלאמיים ואת הקוראן.[30][31][32]

ישראל עריכה

וילדרס חי בישראל מגיל 17 עד 19, ועבד כמתנדב במושב תומר שבבקעת הירדן, בעיקר בחקלאות.[33][34] הוא סיפר כי גם במהלך עשרים וחמש שנים נוספות הוא הספיק לבקר בישראל כארבעים פעם.[35][36] בנאום בחירות בתל אביב בשנת 2003 הוא הצהיר שהוא חש קשר מיוחד עם ישראל, ושבהגיעו אליה הוא הרגיש מיד בבית.[37] לדבריו, ביקר במקומות מעניינים רבים במזרח התיכון, אך בשום מקום לא חש את האחווה המיוחדת שחש בישראל.[38]

ב-8 במאי 2008 הצהיר וילדרס, שהוא תומך באופן מלא בדעותיה של הציונות הרוויזיוניסטית.

ביוני 2009 הצהיר וילדרס בשיחה עם עיתון הארץ, כי הוא מודאג מהתמיכה המתפוררת בישראל. לדבריו, ישראל היא "החלוץ" של המערב ובתפקיד זה היא חגורת ההגנה הראשונה של אירופה נגד "גל האסלאמיזציה המתקדם". הוא הוסיף כי אירופה לא הבינה זאת והאיחוד האירופי נותר "חד צדדי נגד ישראל". וילדרס רואה בישראל דמוקרטיה בודדת, מוקפת עמים אסלאמיים, שמהווה את קו ההגנה הראשון של המערב. אילולא ישראל, היה המאבק של הטרור האסלאמי מתקדם יותר לכיוון אירופה. לדבריו, הסיבה לסכסוך אינה מעשה כלשהו של ישראל נגד הפלסטינים, או פלישת ארצות הברית לעיראק, אלא היא חלק מובנה באסלאם. לכן, הפקרתה של ישראל וחיסולה, לא רק שלא יפתרו את הבעיה, אלא יהוו זריקת עידוד לאסלאם.[38] לדבריו, על העמים החופשיים המערביים להראות "הכרת תודה עמוקה" לישראל.

ב-11 בנובמבר 2009 ערך וילדרס התייעצויות עם חבר הכנסת אביגדור ליברמן כדי לחזק את הקשרים בין שני הצדדים.

ב-26 באוקטובר 2010, כינה וילדרס את ירדן "המדינה הפלסטינית היחידה שתתקיים אי פעם",[39] בדומה להתבטאות קודמת שלו כי "ירדן היא פלסטין".[38]

בדצמבר 2016 נחקר וילדרס על ידי השירות החשאי ההולנדי בחשד לקיום קשרים עם ישראל שעלולים להוות "איום על הביטחון הלאומי של הולנד".[40]

במרץ 2017 אמר בריאיון לערוץ 2 כי הקשרים בין ישראל להולנד יתחזקו אם הוא יצליח להרכיב קואליציה,[41] אולם לבסוף מפלגתו הגיעה למקום השני וזכתה ב-20 מתוך 150 מושבים בבית הנבחרים של הולנד. רק כעבור יותר משש שנים – בבחירות נובמבר 2023, הפכה מפלגתו של וילדרס למפלגה הגדולה ביותר – עם 37 מושבים, ומייד החלה לקיים מגעים עם שאר המפלגות בהולנד כדי להרכיב קואליציה בראשותו.

לאחר החלטת נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ (שלבסוף בוטלה על ידי בית המשפט האמריקאי) למנוע אשרות כניסה מכלל אזרחי 7 מדינות מוסלמיות, טען וילדרס לצביעותם של מחנות השמאל האירופי והאמריקאי, שמצד אחד גינו את החלטת טראמפ, אך מצד שני מתעלמים לגמרי מהאיסור על כניסת ישראלים לשטחיהן של מדינות מוסלמיות רבות.[42]

וילדרס נאם בעבר:

עלינו לעמוד – לצד כל עם ולצד כל אומה – שמאוימים על ידי הג'יהאד האיסלאמי, אך במיוחד אם תרשו לי – עלינו לעמוד לצד מדינה שאני כה אוהב – שהיא מדינת ישראל. הבה נהיה כנים, ישראל היא מגדלור בים של חושך איסלאמי. גרתי בישראל כמה שנים. זה הרגיש כמו בית. זה הבית שלנו. זו הדמוקרטיה היחידה במזרח התיכון. וזו המדינה היחידה באזור ששותפה לערכינו. הבה לא נשכח זאת לעולם. והסכסוך שלה עם האסלאם, אינו על אדמה – לא תפתרו זאת על ידי חילופי קרקע, הוא על אידאולוגיה – זה סכסוך על אידאולוגיה - זה סכסוך בין חירות לבין רודנות. ישראל היא 'הקנרית במכרה הפחם'. אם האסלאם יכבוש את ישראל, אנו נהיה הבאים בתור. והנטינגטון טעה: אין התנגשות של ציויליזציות, יש התנגשות בין הציויליזציה שלנו לבין ברבריות. זו המציאות.

— חרט וילדרס[43]

ב-28 בינואר 2024 צייץ "No more money to UNRWA. Never again." כתמיכה בישראל והפסקת המימון ההולנדי לארגון אונר"א בעקבות ראיות שהציגה ישראל לארצות הברית כי עובדי אונר"א השתתפו במתקפת הפתע על ישראל.[44]

לאחר הריגת יחיא סינואר, ב-16 באוקטובר 2024, הגיב וילדרס בציוץ קצר שבו שיתף את ההודעה הרשמית של צה"ל על חיסולו של סינוואר, עם כיתוב: "כל הכבוד!".[45]

בלילה בין ה-7 ל-8 בנובמבר 2024, לאחר משחק כדורגל באמסטרדם בין מכבי תל אביב לאייאקס, בוצעו באמסטרדם פרעות קשות באוהדי מכבי תל אביב על ידי פורעים רעולי פנים ועם דגלי פלסטין. חרט וילדרס הגיב על אירועים קשים אלה ברשת X: ”לגרש את החלאות שצדו יהודים ברחובות אמסטרדם. אני מתבייש שזה יכול לקרות כאן. לגמרי לא מקובל". בהמשך הוסיף: "פוגרום ברחובות אמסטרדם, הפכנו לעזה של אירופה. מוסלמים עם דגלי פלסטין צדו יהודים, אני לא אקבל את זה. לעולם לא. הרשויות יישאו באחריות על כישלונן בהגנה על אזרחי ישראל. לעולם לא עוד”.[46][47]

בדצמבר 2024 ביקר בישראל. לאחר פגישתו עם ראש הממשלה נתניהו כתב: "אמרתי לו שבשנה אחת, על ידי ריסוק חמאס, ריסוק חזבאללה והחלשה משמעותית של איראן, הוא עשה יותר כדי להילחם בטרור הבינלאומי ממה שהאיחוד האירופי עשה ב-70 השנים האחרונות".[48]

ביוני 2025 אמר ולדרס: "ישראל נלחמת את הקרב שלנו. אם ירושלים תיפול, אנחנו הבאים בתור".[49]

בתגובה למבצע עם כלביא, שיבח וילדרס את ראש הממשלה נתניהו: "תודה על פעולתך נגד מדינת האסלאם הטרוריסטית באיראן ועל צמצום יכולותיהם הגרעיניות, אשר בשילוב עם כוונותיהם הנבזיות מהוות איום קיומי על ישראל ועל העולם החופשי כולו."[50]

איומים על חייו עריכה

בעקבות התבטאויותיו החריפות נגד האסלאם נתון וילדרס במשך שנים לאיומים על חייו, מהולנד ומחוצה לה, ונמצא תחת אבטחה כבדה. התבטאויותיו הובילו גם להפגנות אלימות במדינות מוסלמיות שונות, ובפקיסטן אף פורסמה נגדו פתווה.[31] לאורך השנים נחשפו ניסיונות פגיעה ממשיים, לרבות סיכול תוכניות התנקשות, איומים רבים, ופרסומים פומביים שקראו להורגו, והוא היה יעד מרכזי לרוב האיומים על פוליטיקאים בהולנד.[51][52][53] במקרים אחדים נעצרו ונשפטו אנשים שאיימו עליו או הציעו פרס כספי להורגו.[53][54]

לווילדרס יש אבטחה משטרתית משטרתית כבדה משנת 2004 והוא חי תחת מגבלות: ליווי קבוע של שוטרים סמויים, מגורים מתחלפים בבתים מאובטחים, נסיעה ברכב משוריין ומשרד באזור מבודד.[55][56].[57][58]

חיים אישיים עריכה

קובץ:Geert Wilders op Prinsjesdag 2014.jpg
חירט וילדרס ואשתו כריסטינה בשנת 2014

נישואיו הראשונים של וילדרס (בגיל 20) היו קצרי מועד. ב-31 ביולי 1992 נישא לאשתו השנייה, כריסטינה מארפאי (Krisztina Márfai), הונגרייה ממוצא יהודי.

ספריו עריכה

בהולנדית עריכה

  • (2005) Kies voor vrijheid: een eerlijk antwoord. Groep Wilders. (Translated title: Choose freedom: an honest answer), OCLC 66505104
  • (2010) Dossier Wilders, Uitspraken van de meest besproken Nederlandse politicus van deze eeuw. House of knowledge. (Translated title: The Wilders file, Statements by the most discussed Dutch politician of this century), ISBN 978-90-8510-920-4, OCLC 642690188

באנגלית עריכה

  • Marked for Death: Islam's War Against the West and Me, Regnery Publishing (May 1, 2012), ISBN 1596987960

ראו גם עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא [[commons:Category:{{#property:P373}}|חרט וילדרס]] בוויקישיתוף

הערות שוליים עריכה

  1. ^ Elsevier.nl - Buitenlandse media vooral opgewonden over Wilders, web.archive.org, ‏2013-11-02
    Mike Corder, Anti-Islam lawmaker Geert Wilders unveils a 10-point plan to slash migration in the Netherlands, AP News, ‏May 26, 2025 (באנגלית)
    New Dutch government takes shape, showing far-right influence - CNN.com, www.cnn.com (ב־English)
    Charlotte Van Campenhout, Geert Wilders: the anti-Islam, anti-EU populist who could be next Dutch PM, Reuters, ‏November 23, 2023 (באנגלית)
    שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
  2. ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
  3. ^ NOS Nieuws, Wilders kan zich vrijheid nauwelijks herinneren, NOS Nieuws, ‏May 4, 2015 (באנגלית)
  4. ^ 674d8448d6a19a984a0cd4d7, Explained: How Dutch far-right politician Geert Wilders continues to demonise Muslims, TRT World, ‏August 12, 2025 (באנגלית)
    Pablo Gorondi, Eastern EU nations ask Dutch to repudiate far-right party's anti-immigrant Internet campaign, Global News, ‏February 14, 2012 (באנגלית)
    Pays-Bas : négociations avec l'extrême droite, Le Figaro, ‏2010-07-29 (ב־français)
    Jon Henley, Dutch parties strike minority coalition deal three months after D66 election upset, The Guardian, ‏January 28, 2026 (באנגלית)
  5. ^ 1 2 3 Koen Vossen, Classifying Wilders: The Ideological Development of Geert Wilders and His Party for Freedom, Politics 31, 2011-10, עמ' 179–189 doi: 10.1111/j.1467-9256.2011.01417.x
  6. ^ Lizzy van Leeuwen, Wreker van zijn Indische grootouders, De Groene Amsterdammer, ‏02-09-2009 (בהולנדית)
  7. ^ Lizzy van Leeuwen, What motivates Geert Wilders? – De Groene Amsterdammer, The Groene Amsterdammer, ‏02-09-2009 (באנגלית)
  8. ^ Seije Slager, Wilders' overgrootmoeder was moslim of boeddhist, Trouw, ‏20-06-2009 (בהולנדית)
  9. ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
  10. ^ Esther Lammers, 'Het is leuk, die heftige reacties, ‏August 26, 2016 (באנגלית)
  11. ^ תוצאות הבחירות - ספטמבר 2012 - NOS
  12. ^ רויטרס, בחירות בהולנד || מפלגת הימין הקיצוני של וילדרס איבדה כמחצית מכוחה, באתר הארץ, 12 בספטמבר 2012
  13. ^ רויטרס, ‏היסטוריה בבחירות בהולנד: מסתמן ניצחון מוחץ למפלגת הימין הקיצוני, באתר מעריב אונליין, 22 בנובמבר 2023
  14. ^ NL Times, Wilders' influence slashed as seven PVV parliamentarians break away to form new faction, NL Times, ‏January 20, 2026 (באנגלית)
  15. ^ PVV, VVD, NSC en BBB bereiken akkoord, moeten nog verder praten over premier, nos.nl, ‏2024-05-15 (ב־Nederlands)
  16. ^ אסף רוזנצוייג, דרמה בהולנד: חירט וילדרס הודיע על פירוק ממשלת הימין, באתר מאקו, 3 ביוני 2025
  17. ^ יואב שוסטר‏, מנהיג מפלגת הימין בהולנד חירט וילדרס הודיע על פרישה מהקואליציה, באתר וואלה, 3 ביוני 2025
  18. ^ Tweede Kamerfractie Partij voor de Vrijheid | Parlement.com, www.parlement.com
  19. ^ NL Times, Wilders' influence slashed as seven PVV parliamentarians break away to form new faction, NL Times, ‏January 20, 2026 (באנגלית)
  20. ^ אתר למנויים בלבד שלמה פפירבלט, מנהיג הימין הקיצוני בהולנד: מסגדים הם בתי תפילה נאציים, באתר הארץ, 13 בפברואר 2017
  21. ^ [object Object], Geert Wilders' “Incitement to Discriminate” Tria, ‏November 7, 2016 (באנגלית)
  22. ^ Stijn van Kessel, Guilty verdict, but an excellent day for Dutch far-right leader Geert Wilders nonetheless, The Conversation, ‏2016-12-09 (ב־English)
  23. ^ Peter Cluskey, Flood of complaints over Dutch far-right leader's 'hateful and racist' campaign image, The Irish Times, ‏August 8, 2025 (באנגלית)
  24. ^ Thema Newsroom, Mosques seek Twitter ban on Dutch politician Geert Wilder, ‏November 6, 2018 (באנגלית)
  25. ^ Close-Up: Geert Wilders
  26. ^ אי-פי, חירט וילדרס זוכה מאשמת הסתה נגד האיסלאם, באתר הארץ, 23 ביוני 2011
  27. ^ Angelo Fichera, The Churchill Quotation That Wasn't, FactCheck.org, ‏2019-06-20 (ב־English)
  28. ^ Samantha Putterman, Churchill quote on Muslims and minority rights is bogus, @politifact (ב־English)
  29. ^ Henry Wolff, Geert Wilders Speaks to the Hudson Institute in New York, September 25, 200, ‏October 2, 2008 (באנגלית)
  30. ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
  31. ^ 1 2 מדגמים בהולנד: מפלגת הימין הקיצוני של חירט וילדרס זכתה ברוב גדול בבחירות, באתר וואלה, 22 בנובמבר 2023
  32. ^ Dutch party wants to outlaw mosques, Islamic schools, Koran, POLITICO, ‏2016-08-26 (ב־English)
  33. ^ כנען ליפשיץ, מנהיג הימין הקיצוני בהולנד מאשים: מתנכלים לי כי אני אוהד את ישראל, באתר הארץ, 25 במאי 2007
  34. ^ אלכסנדרה לוקש ואלישע בן קימון, מנהיג הימין הקיצוני בהולנד התנדב במושב: "עבד בירקות ובענבים", באתר ynet, 13 במרץ 2017
  35. ^ De sterke wil van Wilders - Nieuw Israelietisch Weekblad, Geert Wilders Weblog, 3 October 2005
  36. ^ Niek Stolker, De wilde haren & jonge jaren van Geert Wilders, 2 September 2009
  37. ^ Door Theo Koelé, Michiel Kruijt, Verliefd op Israël, de Volkskrant, ‏10.4.2007
  38. ^ 1 2 3 רועי נחמיאס, מנהיג ימין בהולנד: לשנות שמה של ירדן לפלסטין, באתר ynet, 20 ביוני 2010
  39. ^ Wilders wil meer joodse nederzettingen, Spits, ‏23.10.10
  40. ^ הולנד: הקשר הישראלי של וילדרס איים על ביטחון המדינה, באתר nrg‏, 3 בנובמבר 2018
  41. ^ אלעד שמחיוף, "אם אבחר, הקשר עם ישראל יתחזק", באתר מאקו, 12 במרץ 2017
  42. ^ הולנד: אלו המדינות שאוסרות כניסת ישראלים לשטחן, באתר nrg‏, 3 בנובמבר 2018
  43. ^ קובץ:YouTube full-color icon (2017).svg ראש ממשלת הולנד: חירט וילדרס - הפרו ישראלי ● ישראל היא מגדלור בים של חושך האיסלמי, סרטון באתר יוטיוב
  44. ^ הציוץ של וילדרס
  45. ^ אוריאל בארי, ‏"סיום שלטון האימה": התגובות בעולם לחיסולו של סינוואר, באתר "סרוגים", 17 באוקטובר 2024
  46. ^ איתמר אייכנר, ליאור אוחנה, נינה פוקס, יואב זיתון, איריס ליפשיץ-קליגר, דן רבן, עשרות אוהדי מכבי ת"א הותקפו בהולנד: "פוגרום", באתר ynet, 8 בנובמבר 2024
  47. ^ פוגרום באמסטרדם: עשרות ישראלים הותקפו באלימות קשה - "ליל הבדולח 2", באתר מאקו, 8 בנובמבר 2024
  48. ^ נעמי רחליס, חירט וילדרס משבח את רה"מ: מצליח במה שנכשל האיחוד האירופי, באתר עכשיו 14, 9 בדצמבר 2024
  49. ^ רבקה שורק, חירט וילדרס מודה לנתניהו: "מגן על ישראל והעולם החופשי כולו", באתר עכשיו 14, 13 ביוני 2025
  50. ^ רבקה שורק, חירט וילדרס מודה לנתניהו: "מגן על ישראל והעולם החופשי כולו", באתר עכשיו 14, 13 ביוני 2025
  51. ^ Kort nieuws binnenland, NOS.NL on WaybackMachine, ‏28 בספטמבר 2007 (בהולנדית)
  52. ^ הולנד: חירט וילדרס מבודד מאי פעם, באתר nrg‏, 3 בנובמבר 2018
  53. ^ 1 2 Ten years' prison for threatening far-right Wilders over Mohammed cartoons, NLTIMES, ‏19 בפברואר 2021
  54. ^ ישראל לפקוביץ, פקיסטני נידון ל-12 שנות מאסר בגין איומים לרצוח חבר פרלמנט הולנדי, באתר בחדרי חרדים, 12 בספטמבר 2023
  55. ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
  56. ^ Keith B. Richburg, In Netherlands, Anti-Islamic Polemic Comes With a Price, Washington Post, ‏1 בפברואר 2005
  57. ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
  58. ^ Iran Warns Netherlands Not to Air Controversial 'Anti-Muslim' Film, Fox News, ‏2015-03-25 (ב־English)
אוחזר מתוך "https://www.yisraelpedia.com/index.php?title=חרט_וילדרס&oldid=220217"