הדגל הפלסטיני
פעולות נוספות
| קובץ:Flag of Palestine.svg | |
| סוג הדגל | דגל לאומי ודגל ימי לאומי דגל לאומי ודגל ימי לאומי |
|---|---|
| יחס אורך/גובה | 1:2 |
| קבלת מעמד רשמי | 15 בנובמבר 1988 |
| מוטיבים עיצוביים | צבעי הלאומיות הכלל ערבית, משולש אדום, פסים אופקיים שחור, לבן, ירוק |
| גרסאות נוספות | |
| הדגל הפלסטיני | |
.svg){kind=link}
הדגל הפלסטיני או דגל פלסטין (בערבית: علم فلسطين, בתעתיק מדויק: עַלַם פלסטין) הוא דגל הלאום של הפלסטינים. הדגל עוצב על בסיס דגל המרד הערבי וצבעי הלאומיות הכלל-ערבית. מבנהו טריקולור תלת-פסי בצבעים שחור, לבן, ירוק, ועליהם מופיע משמאל משולש שווה-שוקיים אדום. בסיס המשולש נמצא בצד התורן, וקודקודו בשליש המרחק מהתורן.
הדגל התפתח תחילה בגרסה זו במרד הערבי של 1916, הופיע בעת המרד הערבי הגדול (1936–1939) ואומץ בשנת 1964 על ידי "הארגון לשחרור פלסטין" (אש״ף) כדגלם הלאומי של הפלסטינים. לאחר הסכמי אוסלו אומץ גם בידי הרשות הפלסטינית.
צבעי הדגל עריכה
צבעי הדגל הם צבעי הלאומיות הכלל-ערבית הנובעים מדגל המרד הערבי, ועליו מתבססים דגליהם של רוב ארצות ערב. ישנן דעות שונות לבחירת הצבעים.
לפי סאטע אל-חוסרי[1] הצבעים מסמלים קבוצות ערביות שונות ומאורעות עבר[2]:
- שחור – מסמל את הדגל השחור של מוחמד, את הח'ליפים הראשידון ואת ח'ליפות בית עבאס.
- לבן – היה הצבע של הח'ליפות האומיית והפאטימית.
- ירוק – הוא צבע המשויך לדת האסלאם, ולכן גם הוא מייצג את ח'ליפות ראשידון.
- אדום – הצבע של השושלת ההאשמית.
על פי גרסה אחת, הצבעים נבחרו על ידי 'המועדון הספרותי' הערבי הלאומי באיסטנבול בשנת 1909, על סמך המשורר הערבי סאפי א-דין אל-חילי (אנ') בן המאה ה-13:
מעשינו לבנים,
קרבותינו שחורים,
שדותינו ירוקים,
ואדום הוא צבע חרבותינו.
דעה אחרת טוענת שאגודת אל-פתאת, שהוקמה בפריז בשנת 1911, בחרה את הצבעים.
גרסה נוספת גורסת שהדגל עוצב על ידי הדיפלומט הבריטי סר מארק סייקס[דרוש מקור], החתום על הסכם סייקס–פיקו.
היסטוריה עריכה
הדגל הוא אחת הגרסאות המוקדמות של הדגל הפאן-ערבי. לכן שימש הדגל בעבר מספר ישויות פוליטיות ערביות שונות: ממלכת חג'אז, אמירות עבר הירדן והאיחוד הערבי, הקשורות לשושלת ההאשמית, וכן מפלגת הבעת' הסורית. דגל ירדן דומה לדגל הפלסטיני, אך במרכז המשולש האדום נמצא כוכב עם שבעה קודקודים.
גרסה ראשונה של הדגל שימשה בחג'אז בעת המרד הערבי שהוביל השריף חוסין מהמשפחה ההאשמית במכה נגד האימפריה העות'מאנית. מרד זה התחולל במהלך מלחמת העולם הראשונה בשיתוף פעולה עם האימפריה הבריטית. מקורו של הדגל הזה נתון במחלוקת. לפי אחת הגרסאות הוא עוצב על ידי הדיפלומט האנגלי מארק סייקס (המוכר מהסכם סייקס–פיקו).[3]
בשנת 1921 נוצרה גרסה של הדגל כדגלה של אמירות עבר הירדן (שברבות השנים הפכה לממלכת ירדן). רק בשנת 1928 נוסף לדגל ירדן הכוכב המשובע שמבדיל אותו מהדגל הפלסטיני[דרוש מקור: ר’ בערך האנגלי על דגל ירדן].
בדגל בגרסת הפס הלבן באמצעו נעשה שימוש במרד הערבי הגדול (1936–1939).[4]
ב-22 בספטמבר 1948 הכריז הוועד הערבי העליון על הקמת "ממשלת כל פלסטין", שמקום מושבה בעזה. ב-1 באוקטובר 1948 נערכה בעיר ישיבה של "מועצה לאומית פלסטינית" בת 75 חברים, שבראשה הועמד חאג' אמין אל-חוסייני, ובה הוחלט לאמץ את דגל "המהפכה הערבית הגדולה" (מרד השריף חוסיין ב-1916) כדגל פלסטין.[5]
בשנת 1959 החל להופיע בביירות הירחון "פלסטינֻנא" ("פלסטין שלנו"), שבשלב מסוים הפך לביטאון המחתרת למחצה של "פת"ח" בתקופתו הראשונה.[6] הירחון הופיע בדרך כלל בשלושה עמודים, ובגלופת כותרתו של המדור "זו דעתנו", בו הופיע מדי חודש גילוי דעת בחתימת פת"ח, הופיעה דמות צעיר מניף תת-מקלע על רקע הדגל הפלסטיני: פסים מאוזנים בשחור-לבן-ירוק ומשולש אדום בשוליים.[7]
בעת הקמת אש"ף בשנת 1964, התקבלה האמנה הפלסטינית, ובה סעיף 27, הזהה לסעיף 31 בנוסח שנתקבל בכנס הרביעי של המועצה הלאומית הפלסטינית ביולי 1964: "לארגון השחרור הפלסטיני יהיו דגל, שבועה והמנון, שייקבעו בהתאם לתקנון מיוחד".[8] אש"ף אימץ גם הוא את אותו דגל כדגל הפלסטיני.[דרוש מקור]
הנפת הדגל באו"ם עריכה
ב-10 בספטמבר 2015 התקבלה בעצרת האו"ם החלטה בעד הנפת הדגל הפלסטיני במטה הארגון. תמכו 119 מדינות, התנגדו 8 ונמנעו 45, ישראל וארצות הברית התנגדו, רוב חברות האיחוד האירופי נמנעו.[9] בסוף אותו חודש הונף הדגל לראשונה מחוץ למטה האו"ם. במעמד זה הכריז יו"ר הרשות, אבו מאזן, על 30 בספטמבר כ"יום הדגל הפלסטיני".
מדינת ישראל והטלת האיסור על הנפת הדגל עריכה
בשנת 1967, מיד לאחר מלחמת ששת הימים, מדינת ישראל אסרה על הנפת הדגל הפלסטיני, ששימש כדגל של אש"ף שמוגדר כארגון טרור,[10][11] בתחומיה ובתחומי רצועת עזה והגדה המערבית.
בעקבות הסכמי אוסלו עריכה
.jpg){kind=link}
לאחר החתימה על הסכמי אוסלו בשנת 1993, דגל פלסטין נתלה לצד דגל ישראל כסמל לאומי במפגשים רשמיים בין נציגויות מדינת ישראל ואש״ף, ובהמשך הרשות הפלסטינית, שהוקמה במסגרת ההסכמים ב־1994.
מאותו השלב, האיסור לא נאכף באופן גורף,[12] ובמקרה אחד הבהיר בית המשפט שהנפת הדגל אינה מהווה עבירה.[13] על פי הנחיות מותר למשטרה להסיר דגלי פלסטין "באותם מקרים בהם מתעורר חשד ממשי לפיו הנפת הדגל מהווה עבירה של הזדהות עם ארגון טרור או גילוי אהדה אליו, או במקרים בהם ישנו חשש ברמת הסתברות גבוהה שהנפת הדגל תוביל להפרה חמורה של שלום הציבור"[14][15][16].
בהלווייתה של שירין אבו עאקלה, עיתונאית פלסטינית שנורתה בג'נין, שוטרים פעלו להסיר דגלי פלסטין, דבר שהוביל לתסיסה. בעקבות האירוע הוחלט שרק קצינים ברמת מפקדי מרחב ומעלה יהיו רשאים להורות על הסרת דגלי פלסטין.[17]
בינואר 2023 הורה מפכ"ל המשטרה, קובי שבתאי, בהתאם להנחיית השר לביטחון לאומי, איתמר בן גביר, לאכוף את האיסור על הנפת דגלי פלסטין במרחב הציבורי.[18]
באפריל 2026 אדם עוכב במשטרת מודיעין לאחר שחבש כיפה עם דגל פלסטין לצד דגל ישראל. הכיפה נלקחה ממנו והוחזרה אליו לאחר שהחלק של דגל פלסטין נגזר ממנה[19].
השימוש באבטיח כסמל מחאה עריכה
בעקבות האיסור בישראל להניף את דגל פלסטין, החלו תומכי פלסטין בישראל ובעולם להניף שלטים בצורת פלח אבטיח בצבעי הדגל.[20][21]
ראו גם עריכה
קישורים חיצוניים עריכה
- הדגל הפלסטיני, באתר דגלי העולם (באנגלית)
- דגל ארגון שחרור פלסטין, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- אתר למנויים בלבד הסדנה להיסטוריה חברתית, ירוק-אדום-שחור-לבן: האם זהו דגל ערבי, דגל אש"ף או דגל פלסטין?, באתר הארץ, 11 ביוני 2023
הערות שוליים עריכה
- ^ Pan-Arab colors, ויקיפדיה באנגלית
- ^ של מי הדגל הזה, באתר מידה
- ^ William Easterly, The White Man's Burden (2006), p. 295
- ^ כפי שניתן לראות בתמונה בספרו של וליד ח'אלדי:
Walid Khalidi, Before Their Diaspora: A Photographic History of the Palestinians, 1876-1948. Washington, D.C.: Institute for Palestine Studies, 1991, p. 209, photo 254 - ^ יובל ארנון-אוחנה, אריה יודפת, אש"ף – דיוקנו של ארגון, ספרית מעריב, תשמ"ה 1985, עמ' 27.
- ^ אהוד יערי, פתח, הוצאת א. לוין אפשטיין, תל אביב, תש"ל 1970, כיתוב תמונה בין עמ' 32–33.
- ^ אהוד יערי, פתח, עמ' 34.
- ^ יובל ארנון-אוחנה, אריה יודפת, אש"ף – דיוקנו של ארגון, ספרית מעריב, תשמ"ה 1985, עמ' 265.
- ^ אתר למנויים בלבד ברק רביד, עצרת האו"ם הצביעה בעד הנפת הדגל הפלסטיני במטה הארגון, באתר הארץ, 11 בספטמבר 2015
- ^ חיים גולדברג, ביהמ"ש הכריע: דגל פלסטין לא יוחזר לדוד קרויס, באתר כיכר השבת, 31 באוגוסט 2020
- ^ מסמך 'המצב המשפטי ביחס להנפת דגלי אש"ף וארגוני טרור במדינת ישראל (pdf)
- ^ אורי ניר, האם מותר להניף את דגל אש"ף?, באתר הארץ, 11 במאי 2001
- ^ אתר למנויים בלבד ניר חסון, המשטרה עצרה מפגינים שהניפו דגלי פלסטין, ביהמ"ש הבהיר שזו אינה עבירה, באתר הארץ, 26 בספטמבר 2021
- ^ רז נזרי, המצב המשפטי ביחס להנפת דגלי אש"ף וארגוני טרור במדינת ישראל, 1 בספטמבר 2014
- ^ אתר למנויים בלבד יהושע בריינר, היעד החדש של משטרת ישראל: מניפי דגלי פלסטין, באתר הארץ, 17 במאי 2018
- ^ נטעאל בנדל, היועמ"שית: המשטרה רשאית להסיר דגלי פלשתין במקרים מסוימים, באתר ישראל היום, 25 בספטמבר 2022
- ^ שגיאת לואה: Cannot pass circular reference to PHP., לקראת המצעד בירושלים: רק קצינים בכירים ינחו על הורדת דגלי פלסטין, באתר ynet, 27 במאי 2022
- ^ אתר למנויים בלבד יהושע בריינר, בהנחיית בן גביר, שבתאי הורה לאכוף איסור הנפת דגלי פלסטין בציבור, באתר הארץ, 8 בינואר 2023
- ^ שגיאת לואה: Cannot pass circular reference to PHP., נלקח מבית הקפה לתחנת המשטרה - בגלל כיפה עם דגלי ישראל ופלסטין: "גזרו אותה", באתר ynet, 23 באפריל 2026
- ^ שי שגב, על הסכין: איך הפך האבטיח לסמל הסכסוך הישראלי-פלסטיני, באתר ynet, 6 בנובמבר 2023
- ^ הפרי האהוב שהפך לסמל משני צידי הגדר, באתר "בארי בלוג", הבלוג של דפוס בארי, 31 בדצמבר 2023