Jump to content
החלפת מצב תפריט
שינוי מצב תפריט ההעדפות
החלפת מצב תפריט אישי
לא בחשבון
כתובת ה־IP שלך תהיה גלויה לציבור אם תעשה עריכות כלשהן.
זירת ים סוף
סמל זירת ים סוף
סמל זירת ים סוף
פרטים
כינוי זי"ס
מדינה ישראלישראל ישראל
שיוך חיל הים הישראליחיל הים הישראלי חיל הים הישראלי
סוג זירה ימית
אירועים ותאריכים
תקופת הפעילות יוני 1967 – 21 באפריל 1982 (כ־14 שנים)
מלחמות מלחמת ההתשה  מלחמת ההתשה
מלחמת יום הכיפורים  מלחמת יום הכיפורים
נתוני היחידה
כוח אדם 400 איש במצב רגיל 1,200 בתקופת המלחמה.
ציוד עיקרי כלי שיט, תחנות מכ"ם
פיקוד
יחידת אם חיל הים הישראליחיל הים הישראלי חיל הים הישראלי
דרגת המפקד אלוף-משנה (ים)  אלוף-משנה
מפקדים מפקדי הזירה
קובץ:ZiratYamSuf.png
פריסת יחידות זירת ים סוף 1967–1982

זירת ים סוף (זי"ס) הייתה מסגרת של חיל הים הישראלי שפעלה מיוני 1967 עד אפריל 1982. בעת מלחמת ההתשה ומלחמת יום הכיפורים השתתפו יחידות הזירה בפעולות לחימה ימיות, חלקן בשיתוף פעולה עם כוחות יבשה וחיל האוויר, והיא הייתה האחראית על גבולותיה הימיים של ישראל בים סוף, על חופי סיני ועל אבטחת חופש השיט במפרץ סואץ ובמפרץ אילת.

הבסיס העיקרי של מפקדת הזירה היה בשארם א-שייח'. מ-1980, בעקבות הסכם השלום בין ישראל למצרים, הצטמצמו גבולות הזירה והועברה מפקדת הזירה לבסיס אילת, שם היא מתמקדת כיום בשמירת האינטרסים הימיים של ישראל במפרץ אילת ובים סוף עד מוצאו לאוקיינוס ההודי בקרן אפריקה. כיום בחיל הים משמש הביטוי "זירת ים-סוף" - או בקיצור זי"ס - ככינוי חלופי לבסיס אילת.

משימות הזירה עריכה

זירת ים סוף פעלה בים ומהים על מנת לשמור על הביטחון ולהגן על הגבולות הימיים של מדינת ישראל, על חופיה, חופש השיט, והנכסים האסטרטגיים של מדינת ישראל בזירה. לפקד ולשלוט בכוחות ימיים ולפעול בשילוב כוחות קרקעיים, אוויריים וגורמי מודיעין בתחומי הזירה. לבנות את התמונה הימית בגבולות השליטה של הזירה. לשמש בסיס פריסה קדמי לכוחות חיל הים. לבנות את תמונת המודיעין הימי ולהשתלב במערך האיסוף וההתראה של צה"ל וכוחות הביטחון.

משימותיה העיקריות של הזירה הן להוות בסיס יציאה לכוחות הימיים למשימות בזירה הדרומית ולסכל פעילות עוינת בתווך הימי. הזירה אחראית על הביטחון השוטף בגזרה הדרומית של חוף ישראל בים סוף גזרת הפעילות העיקרית הייתה במבואות מצרי טירן ובמפרץ סואץ.

הזירה הפעילה תחנות מערך הגילוי החופי בגזרתה. בבסיסים פעלו יחידות ימיות ויבשתיות אשר תפקידן להגן על הגבולות הימיים בשגרה, בחירום ובלחימה.

נכסים אסטרטגיים בתחום הזירה עריכה

במרחב הזירה או בקרבתו נמצאו מתקנים אסטרטגיים שיש צורך להגן עליהם מפעילות עוינת בים ומהים.

  • ישובים: בעיר אילת נמצא ריכוז אוכלוסין בצפיפות רבה. לאורך חופי סיני נמצאו יישובים ומתקני קיט.
  • נמל אילת: הנמל המשמש פתח כניסה ויציאה חשוב ביותר לכל האספקה והיצוא של מדינת ישראל. את הנמל פוקדות אוניות משיט בינלאומי.
  • מסופי דלק: הטרמינל של חברת קו צינור אילת אשקלון משמש להעברת דלקים.
  • קידוחים ימיים ויבשתיים ומתקני הולכת נפט – במפרץ סואץ.

מבנה הזירה עריכה

 
 
 
 
 
 
 
 
מפקד הזירה
קובץ:Isnavzis.jpg
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
סגן
מפקד הזירה
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
מטה הזירה
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
פלגות הזירה
 
 
 
 
 
 
קצין מודיעין
 
רב הזירה
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
פלגת מפקדה
 
פלגה טכנית
 
 
 
 
פלגת מבצעים
שלישות
 
 
אפסנאות
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
קצינת ח"ן
 
 
נגד טיסות
 
 
 
 
 
תחנת מכם F10מי"ק זירתיתצפית צפרא
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
מחלקת מנועיםמחלקת אלקטרוניקה
מכ"ם, קשר ולוחמה אלקטרונית
מחלקת נשק ייעודי
טילים ותותחים
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
אח"י בת ים (ת-83)
קובץ:Isnavbtym.jpg
 
יחידות הזירה
 
אח"י בת גלים 2
קובץ:Isnavbtglm.jpg
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
פלגה 45
קובץ:Palga45.jpg
פלגה 915
קובץ:Isnavdabur.jpg
יחידת מעגן
קובץ:Isnavgor.jpg
יחידה 838
בראס סודר
קובץ:Unit838RasSudar1968-1975.png
פלגה 921
קובץ:Isnavsht11.jpg
בסיס אילת
קובץ:Isnavzis.jpg
בסיס דולפין
בא-טור
קובץ:Isnavdlfn.jpg

פלגות מטה הזירה עריכה

קובץ:TropoAntennaSharm.jpg
המחנה הצבאי בשארם א-שייח' וזוג האנטנות לקשר טרופוספירי אשר שימשו לקשר בין המפקדות.

במטה הזירה פעלו פלגת אג"ם, פלגת מפקדה בה נכללו מחלקת שלישות ומחלקת אפסנאות, ופלגה טכנית. הפלגה הטכנית כללה את מחלקות מכונה, שהייתה אחראית למערכות ההינע ולגוף כלי השיט, מחלקת מערכות הספק ובקרה שהייתה אחראית על כשירות מערכות חשמל בכלי השיט,[1], מחלקת אלקטרוניקה שהייתה אחראית על כשירות מערכות מכ"ם, מערכות נשק מיוצבות ומערכות קשר, ומחלקת חימוש ייעודי שהייתה אחראית על כשירות מוצבי הנשק בכלי השיט ובעיקר התותח המיוצב.

הפלגה הטכנית נעזרה במספנה שפעלה בנמל הצבאי באילת והפעילה מבדוק ונתנה שירותים לכלי השיט של זירת ים סוף. מספנת אילת הייתה כפופה למספנת חיל הים.

יחידות בזירה עריכה

בזירה הופעלו אוניות תובלה, 11 נחתות, כ-10 ספינות ביטחון שוטף. שש ספינות סער שהגיעו לאחר מלחמת יום הכיפורים אורגנו בפלגה 45.

אוניות תובלה עריכה

בעקבות ריחוק הזירה הפעילה הזירה את אוניית הנוסעים "הי דרומה",[2] האניה המגויסת א/מ דולפין שהכנה לפריצת מצרי טיראן במלחמת ששת הימים. נרכשו האונייות אח"י בת גלים (ת-81), אח"י בת ים (ת-83) ואח"י בת גלים 2.

האניה "הי דרומה" הועסקה על פי חוזה עם משרד הביטחון והפליגה בין אילת ושארם א־שייח' עם נוסעים וחיילים. כמו כן הובילה אספקה ו־480 טון מים עבור הבסיס הצבאי בשארם א־שייח'. בנובמבר 1969, בעת עגינה ליד הרציף באילת, חובלה על ידי צוללנים מצריים. האונייה ניזוקה, אך נגררה למים רדודים וניצלה. לאחר תיקונים חזרה לשירות. ב־3 בספטמבר 1970 עלתה על שרטון החוף צפונית מערבית למצר טיראן. מאמצי הורדה לא הצליחו והאונייה הוכרזה כאבדן כללי.

אח"י בת גלים (ת-81) הוטבעה בתקיפה חבלנים שנייה בנמל אילת. אח"י בת ים (ת-83) ואח"י בת גלים 2 נשאו בעיקר עבודת התובלה בזירה.

הנחתות עריכה

קובץ:Postscript-viewer-blue.svg ערך מורחב – שייטת הנחתות

לאחר מלחמת ששת הימים הועברו שלוש נחתות באורך 36 מטר, תוצרת מספנות ישראל, בדרך היבשה לאילת. הנחתות נחתכו במספנות ישראל לשני חלקים באורך 15 מטר כל אחד והועברו ברכבת לאשדוד ובמשאיות לאילת. בנמל אילת חוברו מחדש והפליגו לשארם א-שייח'.

במלחמת ההתשה הנחיתו שלוש נחתות 36 המטרים כוח משוריין בצד המצרי של מפרץ סואץ במבצע רביב, שבמהלכו הושמדו כוחות מצריים רבים.

בהמשך, נרכשה ספינת מעבורת באורך מאה מטרים, ששימשה קודם לכן להעברת מכוניות ונהייתה אח"י בת שבע. ושלוש נחתות טנקים אמריקאיות ששירתו במלחמת העולם השנייה נקראו אח"י אופיר, אח"י שבא ואח"י תרשיש.

ב-24 בינואר 1970, אירע אסון משאית התחמושת: בעת שאח"י בת שבע הנחיתה משאית ציוד שלל ממבצע רודוס בנמל אילת הופעל מוקש שהיה חמוש ונגרמה התפוצצות כל מטען התחמושת במשאית. התוצאה 24 הרוגים ופצועים רבים.

לפני מלחמת יום הכיפורים נערכה זירת ים סוף למשימה עיקרית של הנחתת כוח חטיבתי במפרץ סואץ. מגמת המבצע הייתה להגיע לעורפם של המערכים העיקריים המצרים ובכך להוציאם מאיזון. שם הקוד היה "מבצע אור ירוק" של אוגדה משימתית 440 בפיקודו של אלוף מנחם מרון. ההכנות למבצע הגיעו לשיאן בחודש אוגוסט 1973, בו התקיים תרגיל רחב היקף בחוף ראס א-טנטור במפרץ אילת. במהלך המלחמה הוחלט שאין בכך צורך וההנחתה בוטלה.

בסוף שנת 1974 הועברו, בהפלגת ציפור עדן, שלוש נחתות 60 מטר תוצרת מספנות ישראל - אח"י אשדוד, אח"י אכזיב ואח"י אשקלון - סביב אפריקה לאילת. הנחתות מדגם שקמה הפעלו כאוניות אם לספינות הבט"ש.

על אח"י אשדוד (פ-61) הורכב מנוף חזק כדי לאפשר פריקה של נגמ"שים אמפיביים שלל מדגם BTR. לצורך הסתרת היכולת ההתקפית נמסר שמשימת המנוף היא הרמת סירות ברטרם אל הסיפון.

גלריה עריכה

פלגת הבט"ש עריכה

קובץ:Postscript-viewer-blue.svg ערך מורחב – פלגה 915

פלגה 915 הוקמה בספטמבר 1970 עם הגעת שלושת הדבורים הראשונים כסיירת בפיקודו של הרצל שחף. הסיירת תוגברה בדבור רביעי וחמישי ונעשתה פלגה שפעלה מבסיס מפרץ שלמה ובצעה בשנה שלפני המלחמה סיורי מונטנה, עגינה על מצופי העגינה בראס סודר, והתקשרות מעת לעת במזחים של א-טור והרציף באבו זניימה. ספינות הפלגה היו מחולקות בין סיירות שנקראו על שמות המעגנים בהן התמקמו. כל סיירת בפיקוד קצין ים בדרגת סגן מפקד כלי שיט מוסמך. בנוסף לפעילות מצד גורמים עוינים עמדו בפני מפקדי כלי השיט של הפלגה אתגרים קבועים בעיקר במפרץ סואץ:

  • מצב הים שהקשה על פעילות הצוותים בכלי השיט הקטנים.
  • הצורך בניווט מדויק כדי להימנע משרטונות האלמוגים בקרבת החופים.

ב-1973 הוחלפו הצרעות בראס סודר בסיירת דבורים בפיקוד דוד בכר, שהעביר את הפיקוד לצבי שחק.[3] לאחר תקרית מפגש הדבורים בפיקודו של צביקה שחק כמפקד הסיירת עם הדה קסטרו במאי 1973, הונחתה בראס סודר הנחתת תרשיש שהפכה למזח הדבורים.

במהלך מלחמת יום הכיפורים הורדו דבורים נוספים לזירה חלקם חדשים מהסדרה של דגם 2 אמריקאי[א] בתום המלחמה כללה פלגה 915 כ-10 דבורים. במחצית שנות ה-70 התארגנו הדבורים על בסיס קבוע: סיירת ראס סודר - 3 דבורים, סיירת א-טור - 3 דבורים, סיירת בסיס מפרץ שלמה - 3–4 דבורים וסיירת בבסיס אילת שכללה דבור אחד ו-4 יתושים.

בתחילת 1977 בוצעה, למשך 3 חודשים, בדיקת היתכנות, בפיקוד כוכבי אזרן, להפעלת יתושים במעבר מילאן כשבסיס ההפעלה היה הנחתת אח"י אופיר שנחתה בראס כניסה. בהמשך שנת 1977 הוקמה סיירת דבורים נוספת של 3 דבורים בראס כניסה - בסיס אופיר, בפיקודו של יהודה יפה.

ב-15 בנובמבר 1975, לאור הסכם הביניים, פונו הדבורים, בפיקודו של מייק אלדר, מראס סודר. כשלושה חודשים טרם הפינוי ולקראתו, שימשה אח"י בת ים (ת-83) בפיקודו של דוד בן בעשט כאוניית אם לדבורים עד למועד הפינוי. סיירת ראס סודר יחד עם אח"י בת ים ירדה לבסיס מפרץ שלמה לאחר שהייה של שלושה שבועות באבו זניימה. סיירת א-טור הפכה לסיירת הצפונית. אח"י תרשיש הוצפה בראס סודר על ידי יחידת הנצלה ימית בפקודו של יצחק ברוקמן והונחתה מחדש במעגן א-טור לשמש כמזח לדבורים.

במרץ 1977 התקבלו 6 כלים חדשים לסיירת אילת: 5 נצים רגילים ואחד דגם ללא גשר פתוח, עם צריח נפתח, כלי שטבע במצרי טיראן במהלך תרגיל ימי קרב בנובמבר 1979. קליטת הנצים והפעלתם הייתה משימה מורכבת ותובענית. כלים אלו הגיעו הגיעו כספטים לשייטת 13, נמצאו לא מתאימים, הועברו לפלגה 914 ככלי שיט להגנת מבואות, גם שם נמצאו לא מתאימים והוחלט לבדוק את התאמתם באילת נוכח הים השקט יחסית ברוב ימי השנה. הנצים הופעלו עד לפרסום דו"ח ועדת החקירה של אל"ם שמואל פרס שהמליץ להפסיק הפעלתם, והפעלתם הופסק במחצית שנת 1980.

סיירת א-טור פונתה בספטמבר 1979[4] ועברה כסיירת "נחשול" לאילת. בסיס אופיר וסיירת ראס כניסה נסגרו גם הם באפריל 1979.[4] פלגה 915 סיירת בסיס מפרץ שלמה וסיירת ראס כניסה, בהרכב של 8 דבורים, פונו משארם א-שייח' באפריל 1982.

ספינות סער עריכה

קובץ:Postscript-viewer-blue.svg ערכים מורחבים – הפלגת מוניטין, הפלגת בציר ענבים, הפלגת יופי

ב-1 באפריל שנת 1974 הגיעו זוג ספינות סער 4: אח"י רשף ואח"י קשת, בפיקודו של סא"ל גדעון רז.

ב-16 באוקטובר 1974 הצטרף זוג נוסף של ספינות סער 4: אח"י רומח (סער 4) ואח"י כידון (סער 4), בפיקוד סא"ל אברהם אשור. הספינות שיצאו מחיפה ב-16 בספטמבר 1974 הפליגו סביב יבשת אפריקה הגיעו לבסיס מפרץ שלמה בשארם א-שייח'.

בחודש מרץ 1975 הגיעו זוג ספינות סער 2: אח"י חיפה (סער 2) ואח"י עכו, בפיקוד סא"ל אברהם בן שושן.

שש ספינות הסער אורגנו בפלגה 45 אך המשיכו להיחשב גם כחלק משייטת ספינות הטילים.

מוצבי גילוי ושליטה עריכה

קובץ:PetrolTowerF10SuezBay.jpg
מגדל קידוח F10 במפרץ סואץ, עליו הורכבה תחנת מכ"ם.

פלגת השליטה הפעילה מוצב שליטה זירתי המרכז מידע מתחנות הגילוי וההתראה הפרוסות לאורך חופי הזירה ואמצעי גילוי הפרוסים בנקודות תצפית לאורך החוף. הפלגה הורכבה ממטה הפלגה במפקדת הזירה בשארם א-שייח', תצפית מכ"ם על הר צפרא (יחד עם י"ב 528) המכסה את מצרי יובל ומבואות שארם א-שייח', תחנת מכ"ם בראס סודר מופעלת על ידי יחידה 838, תחנת מכ"ם על מגדל הקידוח F-10 מול שדה הנפט באבו רודס ותחנות מכ"ם באילת.

במוצבי התצפית הותקנו מכ"מים ומשקפות ראייה ארוכות טווח. בקריות השליטה היו אחראיות על בניית תמונה בזמן אמת של כלי השיט בגזרתן. קשל"טים מהווים את שלד הפיקוד במוצבי השליטה. הם משמשים בתפקיד כפול: להוות הגורם הבכיר במשמרת אשר מעביר הנחיות בזמן אמת לכוחות המבצעים בים, ולהוות מפקדיהם הישירים של בקריות השליטה והמוצבים.

יחידות נוספות עריכה

יחידת סנפיר האחראית על אבטחת הנמל, בידוק כלי שיט, ומבצעת משימות ביטחון שוטף הכולל מעצר כלי שיט בים. בנוסף מתמחה בצלילות במים רדודים.

יחידת מעגן – הכוללת שלוש גוררות מתמחה במשימות ימאות ותמיכה בכלי השיט של הבסיס בנמל ובים. בין משימותיה: גרירת כלי שיט חילוץ והצלה, וביצוע עבודות ימאות מורכבות. היחידה הופעלה תחת פלגת אג"ם.

מוצבי חוץ עריכה

הגאוגרפיה בזירה גדולה חייבה פרישת בסיסי משנה.

ראס סודר עריכה

קובץ:Postscript-viewer-blue.svg ערך מורחב – יחידה 838

בסיס אופיר עריכה

בסיס אופיר שכן בראס כניסה, בדרום מפרץ סואץ. לאחר מלחמת ששת הימים הוקמב במקום תחנת מכ"ם ימי ניידת. ביולי 1977 הוקם הבסיס מחדש מספר קילומטרים מצפון למקומו הראשון. הנחתת אח"י אופיר שימשה כמזח צף עבור הבסיס, שהפעיל בתחילה סיירת יתושים שהוחלפו ב־1977 בשלושה דבורים. בדצמבר 1978 עזבו הדבורים והבסיס המשיך לתפקד כתחנת מכ"ם עד פברואר 1979.[4]

בסיס דולפין עריכה

קובץ:LCTasPierDaburimSuezBay.jpg
הנחתת אח"י תרשיש הועברה מראס סודר בתפקיד אוניית אם לדבורים בא-טור, 1974

בסיס דולפין (על שם אח"י דולפין (צ-79)) שכן בא-טור. הבסיס הוקם לאחר מלחמת יום הכיפורים כתחנת מכ"ם ונקודת עגינה לדבורים. עם פינוי ראס סודר במסגת הסכם הביניים ב־1975 היה הבסיס לבסיס הצפוני של הזירה, והועברה אליו פעילות מראס סודר, לצד נחתת הטנקים אח"י תרשיש ששימשה כנקודת עגינה לדבורים. הבסיס פונה בספטמבר 1979.[4]

אבו רודס עריכה

בסיס אבו רודס הוקם בסוף 1972 כתחנת מכ"ם ימי קבועה, ותחנות מכ"ם ניידות שנפרשו בלילות לאבטחת מתקני הנפט. הבסיס היה משותף ליחידות חי"ר ונ"מ, ומבחינת חיל הים פעל בכפיפות לאבו זנימה. בעקבות פינוי שלהבת לאחר מלחמת יום הכיפורים נסגר הבסיס לתקופה קצרה ונפתח שוב ב־1974, כשתחנת המכ"ם הועברה ממגדל הקידוח הימי לתוך הבסיס.[4]

אבו זנימה עריכה

כוחות חיל הים התיישבו באבו זנימה מיד לאחר מלחמת ששת הימים. הכוח הימי מנה שלוש נחתות, מספר טורפדות וגוררת אחת. מעט לאחר הקמת הבסיס הועברה אליו מפקדת זירת ים סוף, ששכנה באחד משני בתי המלון שבעיירה. בקיץ 1968 הועברה מפקדת הזירה לשארם א־שייח'.[4]

בסיס אילת עריכה

קובץ:Postscript-viewer-blue.svg ערך מורחב – בסיס אילת

מפקדי הזירה עריכה

בהקמת היחידה מונו קצינים בדרגת סא"ל בשנת 1970 הועלה התקן לאל"ם, בספטמבר 1976 הועלה שוב התקן לתא"ל ובשנת 1981 כשהיה ברור שהזירה מתכווצת חזרה לבסיס אילת הוחזר התקן לדרגת אל"ם.

מפקדי זירת ים סוף
שם תקופת פיקוד התפתחות ואירועים מיחדים תמונה
אל"ם נפתלי רוזן יוני 1967 מיד בסיום מלחמה
קובץ:Naftali1968.jpg
סא"ל הדר קמחי יולי 1967 התארגנות ראשונית
קובץ:ComdrHadarKimchy.jpg
סא"ל יעקב גלעד אוגוסט 1967 – אוגוסט 1968
קובץ:JackGilad1960.JPG
זאב אלמוג (אברוצקי) אוגוסט 1968 – אפריל 1970 מבצע רביב ואסון משאית התחמושת
קובץ:PikiWiki Israel 32544 Israel Defense Forces.jpg
אל"ם עזרא קדם (כריש) אפריל 1970 – יוני 1972
קובץ:EzraKedemKarish1968.jpg
אל"ם זאב אלמוג יולי 1972 – ספטמבר 1974 כולל מלחמת יום הכיפורים
קובץ:ZAlmog1970.jpg
אל"ם גדעון רז ספטמבר 1974 – אוגוסט 1975
קובץ:AlamGideonRaz.jpg
אל"ם שבתאי לוי אוגוסט 1975 – ספטמבר 1976
קובץ:Shabtaimashat.jpg
תא"ל יצחק דוידי ספטמבר 1976 – אוגוסט 1979
קובץ:Y Davidi 1979.jpg
תא"ל חיים שקד אוגוסט 1979 – ספטמבר 1981
קובץ:Chaim shaked shekerjiski.jpg
אל"ם משה אורון ספטמבר 1981 – ספטמבר 1982 פינוי שארם א-שייח' ומבצע הולנדי מעופף
קובץ:MosheOron.jpg

הזירה במלחמת ההתשה עריכה

אירועים במלחמת ההתשה
מועד אזור התרחשות שם האירוע פעילות
19 במאי 1969 חוף מערבי של מפרץ סואץ איסוף מודיעין כוח של לוחמי שייטת 13, בשני "חזירים" בפיקודו של רס"ן עמנואל פז, ערך סיור מקדים בראס עדבייה, לשם איסוף מודיעין.
21 ביוני 1969 ראס עדביה במפרץ סואץ מבצע בולמוס 5 כח שייטת 13 בפיקוד שאול זיו ביצע פשט מהים והרג 32 חיילים מצריים, חמשת המבנים והמתקנים שביעד פוצצו. לכוח הישראלי היו שני פצועים קל.
23 ביוני 1969 בסיס אילת תוספת לסדר הכוחות אח"י בת שבע שהובאה מטנזניה על ידי צבי גבעתי ונמסרה לשאול חורב שהגיע לאילת
20-19 ביולי 1969 צפון מפרץ סואץ הפשיטה על האי גרין פשיטה מהים על האי גרין והשמדת הכוחות המצריים שהיו בו. לצה"ל היו 6 הרוגים.
7 בספטמבר 1969 ראס סאדאת במפרץ סואץ מבצע אסקורט פשיטת צוללים משייטת 13 והטבעת טרפדות מצריות.
9 בספטמבר 1969 חוף המערבי של מפרץ סואץ מבצע רביב הנחתה ופשיטה משורינת השמדת כוחות חיר ושריון מצריים
ליל 15–16 בנובמבר 1969 נמל אילת פיגוע חבלנים ימיים מוקשו שתי אוניות אזרחיות
25-22 דצמבר 1969 חוף מערבי מפרץ סואץ מבצע תרנגול 53
22 בינואר 1970 האי שדואן מבצע רודוס השמדת כוח מצרי באי.
24 בינואר 1970 נמל הצבאי באילת אסון משאית התחמושת משאית עמוסה בחימוש שלל התפוצצה עשרות נהרגו
ליל 4–5 בפברואר 1970 הנמל הצבאי באילת פיגוע חבלנים ימיים אח"י בת גלים (ת-81) הוטבעה ואח"י בת שבע הועברה לחוף הצפוני ורק ניזוקה.[5]
5 בפברואר 1970 נמל ע'רדקה מבצע זיקוקית ב תקיפה אווירית
27 באפריל 1970 הנמל הצבאי באילת פיגוע חבלנים ימיים לא נמצאו כלי שיט בנמל
03 מאי 1970 א-טור הפגזת בסיס א-טור חולית קומנדו ימי מצרי ירתה 15 רקטות לעבר בסיס חיל הים. לא נגרם נזק והתוקפים יצאו בלי פגע.
ליל 13–14 במאי 1970 ראס בנאס מבצע קשת אווירי המשחתת המצרית היחידה ששהתה בים סוף טובעה וכלי שיט נוספים נפגעו.
15 במאי 1970 הנמל הצבאי באילת פיגוע חבלנים ימיים נהרג צולל שעסק בעבודת הנצלה של אח"י בת גלים (ת-81) הטבועה.
ב־3 בספטמבר 1970 מפרץ אילת החפה לא רצויה א.מ "היי דרומה" עלתה על שרטון החוף צפונית מערבית למצר טיראן. מאמצי ההנצלה לא צלחו והיא ננטשה.
5 בינואר 1972 מפרץ סואץ תפיסת סירה תפיסת אנשי מודיעין מצריים שחדרו עם סירת דיג.[6]
נובמבר 1972 מפרץ אילת תרגיל הנחתה הנחתת חטיבת טנקים בחוף דהב כהכנה למבצע "אור ירוק".
13 באוגוסט 1973 צפון מפרץ סואץ קרב ימי תקיפת דה קסטרו מצרי והשבתתו.
22 באוגוסט 1973 מפרץ אילת תרגיל "מדקדק" תרגיל הנחתת רכב קרבי משורין על ידי אח"י בת שבע, נחתות 36 מטר ונחתות דגם 'שקמה'.

גלריה עריכה

הזירה במלחמת יום הכיפורים עריכה

אירועים במלחמת יום הכפורים
מועד אזור התרחשות סוג פעילות אירוע
6 באוקטובר 1973 מפרץ סואץ קרב ים חוף קרב מרסא תלמאת
9-8 באוקטובר 1973 צפון מפרץ סואץ קרב ימי הטבעת דה קסטרו מצרי על ידי זוג דבורים בפיקוד עמי אילון
ליל 9–10 אוקטובר 1973 נמל ע'רדקה פשיטת צוללים מגבית 10
ליל 11–12 באוקטובר 1973 נמל ע'רדקה פשיטת צוללים מגבית 11
ליל 13–14 באוקטובר 1973 האי שדואן תקיפה ים חוף מגבית 14
15-14 באוקטובר 1973 מפרץ סואץ קרב ים חוף תקיפת מעגן ראס-ע'ריב
ליל 19–20 באוקטובר 1973 נמל ע'רדקה תקיפה בסירת נפץ מגבית 15
ליל 21–22 באוקטובר 1973 נמל ע'רדקה תקיפה ברקטות מגבית 16
24 באוקטובר 1973 נמל עדביה תפיסת נמל דבורי פלגה 915 בהובלת יעקב בוגץ' נכנסו לנמל עדביה. אנשי מפקדת הזירה נכנסו בהמשך היום. שתי טרפדות מצריות נתפסו.
24 באוקטובר עד סוף נובמבר צפון מפרץ סואץ מצור ימי פלגה 915 בפיקוד עמי אילון עסקה בחסימת מעבר להארמייה השלישית של צבא מצרים הנצורה בסיני.
26 באוקטובר 1973 מצרי יובל פגיעה ממיקוש ימי המכלית "סיריס", רב חובל דני נקדימון, נפגעה ממוקשים. הצוות חולץ והמכלית טבעה מאוחר יותר.
29 בנובמבר 1973 דרום מפרץ סואץ חידוש העברת נפט חידוש תנועת מכליות בנתיב שהוכן במצרי מילאן.
10 בנובמבר 1973 דרום מפרץ סואץ מיקוש ימי בקרבת המכלית "סירניה" התפוצצו שני מוקשים ימיים. פרצה שרפה אך איש לא נפגע.

גלריה עריכה

לאחר המלחמה עד הפינוי עריכה

אירועים
מועד אזור התרחשות סוג פעילות אירוע
1 באפריל 1974 מפרץ שלמה הגדלת סדר הכוחות אח"י רשף ואח"י קשת הגיעו לזירה לאחר שהקיפו את אפריקה בהפלגת מוניטין בפיקוד סא"ל גדעון רז.
מאי 1974 דרכי הנגב אח"י שיקמונה (פ-55) הנחתת הועברה בדרך היבשה מאילת לאשדוד.
יוני 1974 דרכי הנגב אח"י עציון גבר (פ-51) הועברה בדרך היבשה אך בעת הפריקה בנמל אשדוד קרס המנוף.
16 באוקטובר 1974 מפרץ שלמה הגדלת סדר הכוחות אח"י רומח (סער 4) ואח"י כידון (סער 4) הגיעו לזירה לאחר שהקיפו את אפריקה בהפלגת בציר ענבים בפיקוד סא"ל אברהם אשור.
נובמבר 1974 תעלת סואץ אח"י קיסריה (פ-53) הנחתת הועברה בדרך התעלה מאילת לאשדוד.
25 במרץ 1975 מפרץ שלמה הגדלת סדר הכוחות אח"י חיפה (סער 2) ואח"י עכו הגיעו לזירה לאחר שהקיפו את אפריקה בהפלגת יופי בפיקוד סא"ל אברהם בן שושן.
30 בספטמבר 1978 דרום מפרץ אילת עצירת אוניית מחבלים חסימת אגיוס דמיטריוס
יולי 1979 מפרץ ותעלת סואץ פינוי שלושת הנחתות מדגם 60 מטר בפיקוד יצחק דוידי מתפנות לבסיס אשדוד[8]
ספטמבר 1981 החוף הסעודי במפרץ אילת החפה לא רצויה מבצע הולנדי מעופף פינוי אח"י געש (סער 3) מהחוף.
בין 8 ל-15 בנובמבר 1981 הים האדום - חוף סודאן חילוץ והבאת עולים אח"י בת גלים 2 בפיקוד אילן בוכריס ביצעה חילוץ עולים מאתיופיה, מפקד בכיר אל"ם משה אורון.
4 אפריל 1982 מפרץ אילת פינוי ריכוז כלי השיט לבסיס אילת

גלריה עריכה

לקריאה נוספת עריכה

  • זאב אלמוג, מפקד שייטת 13 - הפלגות חיי, כנרת, זמורה ביתן, 2014, עמ' 451–935.
  • מייק אלדר, שייטת 13 סיפורו של הקומנדו הימי, ספרית מעריב, 1993, עמ' 20, 32, 34, 41, 285.
  • משה אימבר וגד אריאל, הפרק "סטילים בים סוף", בספר שייטת 3 ספינות הטילים בחיל הים,הוצאה לאור משרד הביטחון, 2005, עמ'45.
  • אמיר מושקט ואחרים, סיירת על הריף, "אח"י פלברה אגדות שקרו באמת", בית החובל, 2020, עמ'40.
  • יוסף עומסי ואחרים, לפקד על דבור מילואימניקים, בזירת ים סוף 1974, "אח"י פלברה אגדות שקרו באמת", הוצאת בית החובל 2020, עמ' 128.
  • אופיר שוהם ואחרים, סיפורי המדהימים מרס סודר, "אח"י פלברה אגדות שקרו באמת", הוצאת בית החובל 2020, עמ' 274.
  • מיכאל קורן ואחרים, ספורט זה לא בריא, "אח"י פלברה אגדות שקרו באמת", הוצאת בית החובל 2020, עמ' 288.

קישורים חיצוניים עריכה

זכרונות משתתפים עריכה

מאמרים עריכה

ביאורים עריכה

  1. ^ סדרת הדבורים השנייה כללה את: 862, 863, 864, 865, 866.

הערות שוליים עריכה

  1. ^ זאב בן ישראל, עלילות שומפי בזירת ים סוף, באתר משמר המורשת הימית, 31 במרץ 2021.
  2. ^ "הי דרומה באתר ידידי המוזיאון הימי
  3. ^ ראיונות המפלגים באתר אבירי המפרץ.
  4. ^ 1 2 3 4 5 6 דרור איסמן, נווי מדבר על גדות מפרץ סואץ, 'בין גלים' 157, אפריל 1982 עמ' 28–30
  5. ^ מיקי רענן, הצלת אח"י בת שבע באתר משמר המורשת הימית.
  6. ^ יעקב בוגץ', תפיסת סירת מודיעין באתר משמר המורשת הימית.
  7. ^ מייק אלדר "שייטת 13", ספריית מעריב, 1993, עמוד 406.
  8. ^ שחר לנדאו, המשט ההיסטורי בתעלת סואץ "בין גלים" ספטמבר 1979, עמ' 5-6.


{{#coordinates:27|57|00|N|34|22|00|E|type:landmark |primary |name= }}