התקופה הפרהיסטורית באזור הלבנט

קובץ:Levant (orthographic projection).png

ההגדרות השונות לאזור הלבנט:

הלבנט בהגדרתו ההיסטורית הרחבה

הלבנט בהגדרתו המצומצמת מן המאה ה-20

הלבנט בהגדרתו הרחבה יותר מן המאה ה-21

התקופה הפרהיסטורית באזור הלבנט כללה שינויים תרבותיים רבים, כפי שניתן ללמוד מהממצאים הארכאולוגיים הרבים שנמצאו מהתקופה הפרהיסטורית. הראיות הארכאולוגיות מצביעות על כך שהאדם הנבון ומינים הומינידים אחרים הגיעו לאזור הלבנט מאפריקה, ושאחד מהמסלולים אשר דרכם הם עברו בדרך ליישב את אירואסיה היה מדבר סיני ואזור הלבנט.

תרבויות עריכה

תרבויות מוקדמות עריכה

קובץ:Postscript-viewer-blue.svg ערך מורחב – התקופה הפלאוליתית, התקופה האפיפלאוליתית, התקופה האפיפלאוליתית בארץ ישראל

הממצאים הארכאולוגיים הקדומים ביותר להימצאות אנושית באזור הלבנט נמצאו בעובדייה אשר בחלק הדרומי של בקעת הירדן, ומתוארכים לתקופה הפלאוליתית התחתונה, לפני כ-1.4 מיליוני שנים. כלי אבן שנמצאו באתר הם מהתרבות האשלית המוקדמת. אתרים פרהיסטוריים בולטים נוספים שנמצאו באזור הלבנט כוללים את גשר בנות יעקב, מערת תנור ואתרים נוספים מהתקופה שבין 1,400,000 לפנה"ס - 250,000 שנים לפנה"ס. באתרים הללו נמצאו העדויות המוקדמות ביותר להימצאות של כלבים מבויתים ושימוש מבוקר באש. שרידים אנושיים מהתקופה הפלאוליתית המאוחרת נדירים יחסית - הם כוללים בעיקר שיניים שנמצאו בתל עובדיה, שברי עצמות שנמצאו באתר גשר בנות יעקב וחלק מגולגולת שנמצאה במערת זוטייה.

קובץ:Nahal-mearot-jamal-cave.JPG

מערת גמל אשר בנחל מערות, והתצוגה בתוכה הממחישה את חיי האדם הקדמון (התרבות האשלו-יברודית)

במהלך התקופה הפלאוליתית התיכונה (בסביבות 250,000 לפנה"ס עד בסביבות 48,000 לפנה"ס) התקיימה באזור הלבנט התרבות המוסטרית, כאשר ישנם כמה אתרים בולטים בלבנט מתקופה זו (הן מערות והן אתרים פתוחים). שרידי הומינידים מהתקופה הפלאוליתית התיכונה כוללת את שרידים של האדם הניאנדרטלי (שנמצאו במערת כבארה, במערת עמוד ובטבון), וכן שרידים של האדם הנבון שנמצאו במערת קדומים ובמערת הגדי.

התקופה הפלאוליתית העליונה מתוארכת לתקופה שבין בסביבות 48,000 לפנה"ס - בסביבות 20,000 לפנה"ס.

התקופה האפיפלאוליתית בלבנט החלה לפני כ-23 אלף שנה והסתיימה לפני כ-11,700 שנה. התקופה כוללת מספר תרבויות ארכאולוגיות המתאפיינות בעיקר במיקרוליתים מסותתים לצורות מסוימות, כגון התרבות הכבארית, התרבות הכבארית הגאומטרית, התרבות הרמונית, התרבות המושאבית והתרבות הנאטופית. האחרונה משקפת שינויים מרחיקי לכת במבנה הכלכלי-חברתי של אוכלוסיות פרהיסטוריות, לפי העדויות לישיבה בכפרי קבע.

החלק האחרון של התקופה (בין 12,500 לפנה"ס עד 9,500 לפנה"ס) הוא הזמן בו פרחה התרבות הנאטופית אשר הייתה תרבותם של אחרוני הציידים-לקטים באזור, ומייצגת את המעבר מאורח החיים הנוודי של התקופה הפלאוליתית לקהילות החקלאיות ויושבות-הקבע של התקופה הנאוליתית. הממצא הארכאולוגי העשיר מתרבות זו כולל את התכונות הבאות: בנייה נרחבת של בתים מאבן, בתי קברות מובחנים, תרבות חומרית עשירה הכוללת חפצי אמנות, וניצול אינטנסיבי של משאבי הסביבה.

התרבות הנאטופית עריכה

קובץ:Postscript-viewer-blue.svg ערך מורחב – התרבות הנאטופית

התרבות הנאטופית התקיימה בלבנט מ-13,000 לפנה"ס עד 9,800 לפנה"ס. הרבה חפירות ארכאולוגיות של תרבות זו יצרו הבנה רחבה למדי לגבי התרבויות שהתקיימו באזור בתקופה זו. שני ההיבטים המשמעותיים ביותר של תרבות זו היו צמיחה בגודל הקהילות שלהם ואורח חיי הקבע שלהם.^[1] אף על פי שהממצאים של התרבות הנאטופית המאוחרת מצביעה על היפוך קל במגמה זו, כאשר הקהילות התכווצו והם הפכו לנוודים יותר (אולי כתוצאה מתקופת האקלים הקרה המכונה "הדריאס הצעיר"), מאמינים כי המגמות שהחלו בתרבות זו המשיכו לאחר מכן, ושתקופה זו הייתה הבסיס למהפכה הנאוליתית.^[2]

התקופה הנאוליתית עריכה

קובץ:Postscript-viewer-blue.svg ערך מורחב – התקופה הנאוליתית, התקופה הנאוליתית בארץ ישראל

קובץ:Yarmukian Culture -Sha'ar HaGolan, flint arrowhead.jpg

ראש חץ מאבן צור מהתקופה הנאוליתית אשר נוצר על ידי התרבות הירמוכית שהתגלה באזור שער הגולן

התקופה הנאוליתית נחשבת באופן מסורתי לחלק האחרון של תקופת האבן. התקופה הנאוליתית באזור הלבנט החלה עם תחילת החקלאות, והסתיימה עם הופעת כלי ברזל בתקופת הברזל.

לתקופת הנאוליתית קשורים מאפיינים התנהגותיים הכוללים גידול יבולים ושימוש בבעלי-חיים מבויתים. בנוסף, התקופה הנאוליתית והתקופה הכלקוליתית היו מאופיינות במסחר רחב היקף. מ-9000 לפנה"ס עד 7000 לפנה"ס לערך, מדובר היה רק בגידול כבשים ועיזים, אולם החל מ-7000 לפנה"ס החל גם גידול בקר, טיפוח גידולים מבויתים, אזורי ישוב קבועים או קבועים-למחצה, ושימוש בכלי חרס וגם בכלי אבן מושחזים.

התפתחות החקלאות הובילה לשינויים מהותיים בחייהם של בני-האדם בלבנט. במקום לחיות כנוודים ולנדוד ממקום למקום בחיפוש אחר מזון, אנשים נטו יותר ויותר להישאר במקום אחד, מה שהוביל להופעת יישובים, ובהמשך ערים ומדינות.

מיקומו של האזור, במרכז שלושה נתיבי מסחר המקשרים בין שלוש יבשות, הפך אותו במהלך התקופה הנאוליתית למקום מפגש להשפעות דתיות ותרבותיות ממצרים, סוריה, מסופוטמיה ואסיה הקטנה:

דרך החוף – דרך שעברה בין עזה ורצועת החוף הפלשתית, המשיכה ליפו ומשם המשיכה צפונה דרך מגידו, גבל והגיעה עד פניקיה ואנטוליה.
דרך הגבעה – דרך שעברה באזור הנגב, קדש ברנע, חברון ירושלים, ומשם המשיכה צפונה דרך השומרון, שכם, שילה, בית שאן וחצור, והגיעה עד קדש ודמשק.
"דרך המלך" – דרך שיצאה מאילת, המשיכה מזרחית לאזור ירדן דרך עמאן ודמשק, והגיעה אף עד לבונה ותימן.

תקופת הברונזה עריכה

קובץ:Postscript-viewer-blue.svg ערך מורחב – תקופת הברונזה המאוחרת בארץ ישראל

קובץ:Sarcophagus from the Israel Museum - Jerusalem.JPG

ארונות קבורה אנתרופואידים (אנ') מחרס שהתגלו בדיר אל בלח מתקופת הברונזה המאוחרת ומצויים במוזיאון ישראל

תקופת הברונזה בלבנט החלה בשנת 3300 לפנה"ס בערך, עם העלייה בשימוש בברונזה לייצור כלים. סופה של תקופת הברונזה במאה ה-12 לפנה"ס לוותה בהגירה מסיבית שסימנה את תחילת תקופת הברזל.

בתקופה זו הפך אזור ארץ ישראל המודרנית לפרובינציה המצרית כנען, ומופיעים לראשונה הפלשתים והישראלים. זהו גם ראשיתו של הכתב האלפביתי. אתרים ארכאולוגיים בולטים מתקופת הברונזה ניתן למצוא בלבנט בתל אפק, תל חצור, תל מגידו, תל יהודיה, בקעת באר שבע ועוד. ממצאים ארכאולוגיים מראים כי העיר הראשית באזור הלבנט בתקופה זו הייתה העיר חצור, אשר הייתה כנראה בירת האזור כולו במהלך תקופת הברונזה.

ציר זמן עריכה

קובץ:Postscript-viewer-blue.svg ערך מורחב – כרונולוגיה של אזור ארץ ישראל

ImageSize = width:1400 height:80 PlotArea = left:12 right:15 bottom:20 top:5 AlignBars = early #justify

Colors =

id:nechushet value:rgb(1,0.7019,0)

id:bronza value:rgb(0.001, 0.538, 0.503)
id:bronza1 value:rgb(0.201, 0.838, 0.703)
id:bronza2 value:rgb(0.201, 0.638, 0.503)
id:bronza3 value:rgb(0.201, 0.838, 0.803)
id:bronza4 value:rgb(0.301, 0.738, 0.703)
id:bronza5 value:rgb(0.201, 0.458, 0.553)

id:barzel value:rgb(0.918,0.776,0.647)
id:barzel1 value:rgb(0.918,0.656,0.617)
id:barzel2 value:rgb(0.918,0.656,0.517)
id:darkgreen value:rgb(0,0.35,0)

id:stone1 value:rgb(0.9,1,0.9)
id:stone2 value:rgb(0.82,1,0.94)
id:stone3 value:rgb(0.94,1,0.82)

Define $StartScall =-6300

Period = from:$StartScall till:-586 TimeAxis = orientation:horizontal ScaleMajor = unit:year increment:250 start:$StartScall ScaleMinor =unit:year increment:50 start:$StartScall

PlotData=

bar:T align:center shift:(0,-5)
from:start till:-4500 text:"תיתילואנה הפוקתה" color:stone1
from:-4500 till:-3300 text:"תיתילוקלכה הפוקתה" color:nechushet
from:-3300 till:-1150 text:"הזנורבה תפוקת" color:bronza
from:-1150 till:-586 text:"לזרבה תפוקת" color:barzel

</timeline>

ראו גם עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

כתבות על חקר אזור הלבנט הקדום, באתר מכון ויצמן למדע

הערות שוליים עריכה

^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).

[1] שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).

[2] שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).

[1]

[2]

קובץ:Gnome-colors-edit-find-replace.svg	יש לשכתב ערך זה. הסיבה היא: (1) הערך מועתק מגרסאות ישנות של ארץ ישראל בעת העתיקה ואחרים, ומהווה כפילות לא נחוצה. (2) הערך לא סוקר את הלבנט, רק את ארץ ישראל. (3) הערך כפי שהוא לא מעודכן, חלקי מאוד ולא מנוסח טוב.
	אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף.	שכתוב