הקורפוס ה-20 (בריטניה)
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פעולות נוספות
| קובץ:XX Corps WW1.jpg | |
| פרטים | |
|---|---|
| מדינה | הממלכה המאוחדת הממלכה המאוחדת |
| שיוך | הצבא הבריטי הצבא הבריטי |
| סוג | קורפוס |
| אירועים ותאריכים | |
| תקופת הפעילות | 1917–1918 |
| מלחמות | מלחמת העולם הראשונה |
| פיקוד | |
| דרגת המפקד | לוטננט גנרל (צבא בריטניה) לוטננט גנרל |
| מפקדים | פיליפ צ'טווד |
הקורפוס ה-20 של הצבא הבריטי היה קורפוס בריטי, אשר השתתף במלחמת העולם הראשונה.
היסטוריה עריכה
ב-27 ביוני 1917 החליף גנרל אדמונד אלנבי את גנרל ארצ'יבלד מארי בפיקוד על חיל המשלוח המצרי, ובמסגרת רענון הכוח פורקו "הכוח המזרחי" ו"שדרת המדבר" ובמקומם הוקמו 3 קורפוסים: פיליפ צ'טווד מונה למפקד הקורפוס ה-20, הנרי שובל מונה למפקד "קורפוס-המדבר הרכוב" ואדוארד באלפין מונה למפקד הקורפוס ה-21. כמפקד הקורפוס הוביל צ'טווד את הקורפוס לסדרת קרבות כנגד הטורקים:
- בתקופה שלאחר אישור התוכנית לתקיפת באר שבע פעל צ'טווד להכין את הקורפוס ה-20 שבפיקודו לקרב. ב-30 באוקטובר יצאו הכוחות הבריטים לקרב באר שבע כשהדיוויזיות של הקורפוס ה-20[1], בפיקודו של צ'טווד, תקפו את באר שבע מדרום וממזרח.
- לאחר כיבוש באר שבע המשיכו כוחות הקורפוס ה-20 צפון מערבה ובין ה-2 בנובמבר ל-7 בנובמבר ערכו הכוחות קרבות קשים לכיבוש שורה של תילים בהם התבצרו הטורקים וביניהם תל חווילפה (ביער להב), תל א-שריעה ותל אבו הוריירה.
- לאחר נסיגת הטורקים מעזה המשיכה הדיוויזיה ה-60 לרדוף, צפון מערבה, אחרי היחידות הטורקיות כשב-11 בנובמבר הגיעה הדיוויזיה להוג'. שאר יחידות הקורפוס נפרסו סביב באר שבע.
- לאחר הכישלון של הניסיון הראשון לכיבוש ירושלים שבוצע על ידי הקורפוס ה-21, בין ה-18 בנובמבר וה-24 בנובמבר, החליף הקורפוס ה-20 את הכוחות התשושים של הקורפוס ה-21. החל מה-8 בדצמבר הוביל צ'טווד את הקורפוס לכיבוש ירושלים מהלך שהסתיים ב-10 בדצמבר.
- לאחר כיבוש ירושלים נערך הקורפוס ה-20 (בראשות צ'טווד) להגן על ירושלים, מצפון, כנגד מתקפות נגד של הטורקים, שניסו לכבוש מחדש את ירושלים. התקפות אלו, שנמשכו עד ה-28 בדצמבר נהדפו ללא הישגים ועד ה-30 בדצמבר התקדמו הבריטים עד ביתוניה ועין עריק.
- עד פתיחת המערכה על מגידו בספטמבר 1918 המשיך הקורפוס ה-20 של צ'טווד לפעול לשיפור העמדות הבריטיות בגב ההר והעביר את הדיוויזיה "הלונדונית" ה-60 לטובת פעילות "כוח צייטור" (בפיקוד מייג'ור גנרל אדוארד צ'ייטור) בקרבות בקעת הירדן. במהלך תקופה זו עזבה הדיוויזיה ה-74 "יומנרי" את הקורפוס ונשלחה להילחם בחזית המערבית באירופה.
- עם פתיחת המערכה על מגידו ב-19 בספטמבר 1918 עמדו לרשות הקורפוס ה-20 רק 2 דיוויזיות (ה-53 וה-10). הקורפוס פעל ב-2 שדרות כשהדיוויזיה ה-53 פעלה במורדות המזרחיים של הרי יהודה כדי לחסום נסיגת כוחות טורקים מזרחה בעוד שהדיוויזיה ה-10 תקפה את שכם.
מבנה הקורפוס עריכה
במערכה על באר שבע עריכה
במהלך המערכה על באר שבע ומרדף פלשת ועד להתייצבות לאורך קו שתי העוג'ות היה הרכב הקורפוס כדלקמן:
- הדיוויזיה ה-10 (האירית) בפיקוד מייג'ור גנרל ג'ון לונגלי[2] (הכוללת את בריגדות הרגלים ה-29, ה-30 וה-31).
- הדיוויזיה ה-53 הוולשית בפיקוד מייג'ור גנרל סטנלי מוט (הכוללת את בריגדות הרגלים ה-158, ה-159 וה-160).
- הדיוויזיה ה-60 הלונדונית בפיקוד מייג'ור גנרל ג'ון שיי (הכוללת את בריגדות הרגלים ה-179, ה-180 וה-181).
- הדיוויזיה ה-74 ("יומנרי") בפיקוד מייג'ור גנרל אריק גירדווד (הכוללת את בריגדות הרגלים ה-229, ה-230 וה-231).
- רגימנט הפרשים של הקורפוס "יומנרי"
במערכת מגידו וצפון ארץ ישראל עריכה
במהלך המערכה על מגידו וכיבוש צפון הארץ היה הרכב הקורפוס כדלקמן:
- הדיוויזיה ה-53 בפיקוד מייג'ור גנרל סטנלי מוט (הכוללת את בריגדות הרגלים ה-158, ה-159 וה-160).
- הדיוויזיה ה-10 בפיקוד מייג'ור גנרל ג'ון לונגלי (הכוללת את בריגדות הרגלים ה-29, ה-30 וה-31).
- חיל ווטסון (הכולל את רגימנט הפרשים הקורפוסי ה"יומנרי" ובטליוני חפרים).
לקריאה נוספת עריכה
- ג'ון גריינג'ר, "הלחימה על ארץ ישראל-1917", הוצאת מודן והוצאת 'מערכות' של צה"ל, 2012.
- פילדמרשל ארצ'יבלד פרסיוול ויוול, מסעי המלחמה בארץ ישראל, הוצאת אריאל, 2007.
קישורים חיצוניים עריכה
הערות שוליים עריכה
- ^ בקורפוס ה-20 נכללו דיוויזיות הרגלים ה-10, ה-53, ה-60, ה-74 ובריגדה מקורפוס הגמלים הקיסרותי
- ^ הדיוויזיה הובאה מהחזית המקדונית לתגבור זירת ארץ ישראל
