Jump to content
החלפת מצב חיפוש
החלפת מצב תפריט
450K‏
15
3
1M‏
Pinkas
שינוי מצב תפריט ההעדפות
החלפת מצב תפריט אישי
לא בחשבון
כתובת ה־IP שלך תהיה גלויה לציבור אם תעשה עריכות כלשהן.

אדמונד אלנבי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פעולות נוספות
קובץ:Disambig RTL.svg המונח "אלנבי" מפנה לכאן. אם הכוונה למשמעות אחרת, ראו אלנבי (פירושונים).
אדמונד הנרי היינמן אלנבי
Edmund Henry Hynman Allenby
גנרל אדמונד אלנבי לאחר כיבוש ירושלים, 1917
גנרל אדמונד אלנבי לאחר כיבוש ירושלים, 1917
גנרל אדמונד אלנבי לאחר כיבוש ירושלים, 1917
לידה 23 באפריל 1861
בריטניהבריטניה ברייקהרסט, נוטינגהאמשייר, הממלכה המאוחדת
פטירה 14 במאי 1936 (בגיל 75)
בריטניהבריטניה לונדון, הממלכה המאוחדת
מדינה הממלכה המאוחדתהממלכה המאוחדת הממלכה המאוחדת
שגיאת לואה ביחידה יחידה:WikidataBind בשורה 22<includeonly></includeonly>: אין יישות בוויקינתונים.
שירות צבאי
השתייכות הצבא הבריטיהצבא הבריטי צבא בריטניה
דרגה פילדמרשל (צבא בריטניה) פילדמרשל
1880–1925
(כ־45 שנים)
תפקידים בשירות
המפקח הכללי של חיל הפרשים
מפקד דיוויזיית הפרשים ה-1
מפקד הקורפוס ה-5
מפקד הארמייה השלישית
מפקד חיל המשלוח המצרי
פעולות ומבצעים

מלחמת הבורים השנייה
מלחמת העולם הראשונה

עיטורים
אביר מפקד מסדר האמבט
אביר מפקד מסדר מיכאל הקדוש וג'ורג' הקדוש
אביר מפקד המסדר הוויקטוריאני המלכותי
קובץ:Allenby33.jpg
אלנבי בצילום משנות ה-20

פילדמרשל אדמונד הנרי היינמן אַלנבִּי, הוויקונט הראשון אלנבי (באנגלית: Edmund Henry Hynman Allenby, 1st Viscount Allenby;‏ 23 באפריל 1861 – 14 במאי 1936) היה איש צבא בריטי, שהתפרסם בשל פעילותו במלחמת העולם הראשונה וכמי שכבש את ארץ ישראל וירושלים שהיו בשליטת האימפריה העות'מאנית. בערים שונות בישראל ישנם רחובות הקרויים על שמו.

ביוגרפיה עריכה

השנים הראשונות עריכה

אדמונד אלנבי נולד ב-23 באפריל 1861 בברקנהורסט שבאנגליה, שם התחנך במכללת "הייליבורי" ובמכללה הצבאית המלכותית בסנדהרסט. ב-1882 הוצב כקצין בגדוד הדראגונים השישי (6th Inniskilling Dragoons) שבחיל הפרשים.

שירות פעיל עריכה

אלנבי נכנס לשירות פעיל בשנת 1884, תחילה באזור בוטסואנה של היום, ואחר-כך (1888) ב"זולולנד" (אזור בדרום אפריקה של ימינו). הוא שב עם יחידתו לבריטניה ב-1890, ובשנים 1896–1897 למד במכללה לפיקוד ומטה בקמברלי, ובסיומה קיבל דרגת מייג'ור. ב-1898 הצטרף לחטיבת הפרשים השלישית (3rd Cavalry Brigade), ששירתה אז באירלנד. הוא חזר לדרום אפריקה כדי להילחם במלחמת הבורים השנייה מ-1899. הוא סיים את המלחמה בדרגת קולונל, ושב לבריטניה ב-1902 לפקד על יחידת עילית של הפרשים הבריטים (5th Royal Irish Lancers) עד 1905, ואז על חטיבת הפרשים הרביעית (4th Cavalry Brigade) עד 1910. ניסיונו הרב בחילות פרשים הוביל למינויו למפקח על חילות הפרשים (Inspector of Cavalry).

מלחמת העולם הראשונה עריכה

קובץ:Allenby's arival to Jerusalem.jpg
כניסת אלנבי לירושלים דרך שער יפו
קובץ:Entry of Edmund Allenby into Jerusalem (December 11, 1917).jpg
טקס כיבוש ירושלים על ידי אלנבי ב-11 בדצמבר 1917, בפתח מגדל דוד
קובץ:PikiWiki Israel 45104 Tel aviv.jpg
שער "כבוד למשחרר ארצנו", רחוב הרצל (תל אביב), פברואר 1919
קובץ:אבישי טייכר 183.jpg
כתובת הקדשה במצפור על שם מייקל אלנבי בחיפה
קובץ:Palestine-WW1-3-HE.jpg
מפת קרב מגידו שבשלה קיבל את תואר האצולה אלנבי איש מגידו
קובץ:Hebrew University and Lord Balfour's visit. Lord Allenby, Lord Balfour and Sir Herbert Samuel. 1 April 1925. matpc.05811.jpg
הרברט סמואל עם הלורד בלפור ולורד אלנבי
קובץ:PikiWiki Israel 10337 allenby memorial in beer sheva.jpg
אנדרטת אלנבי בבאר שבע

החזית המערבית עריכה

במהלך מלחמת העולם הראשונה שירת בתחילה בחזית המערבית. בפרוץ המלחמה מונה למפקד דיוויזיית הפרשים ה-1 וזכה לשבחים רבים כשיחידתו חיפתה על הנסיגה האנגלית במהלך קרב מונס. לאות הוקרה על פעילותו מונה למפקד חיל הפרשים של חיל המשלוח הבריטי לצרפת. ב-1915 פיקד על הקורפוס ה-5 בקרב איפר השני (קרב בבלגיה בו השתמשו הגרמנים לראשונה בנשק כימי בקנה מידה גדול בחזית המערבית). באוקטובר 1915 קיבל פיקוד על הארמייה השלישית, אולם בקרב אראס לא השכילו כוחותיו לנצל פריצת-דרך, והוא הוחלף בידי ג'וליאן בינג ב-9 ביוני.

מצרים וארץ ישראל עריכה

אלנבי נשלח למצרים וב-27 ביוני 1917 החליף את סר ארצ'יבלד מאריי כמפקד העליון של חיל המשלוח המצרי, שנשלח לפתוח חזית נגד הטורקים ממזרח למצרים ולהרחיקם מתעלת סואץ, עורק החיים של האימפריה. אחד ממהלכיו הראשונים היה תמיכה במאמציו של לורנס איש ערב בקרב הערבים בתקציב של 200,000 ליש"ט לחודש.

השפעה מורלית עריכה

אלנבי שלח לחזית ארץ ישראל את הקצינים מהמפקדות בקהיר. הוא העמיד אותם בפני הברירה בין יציאה לקרב או הדחה משירות צבאי.

לאחר שארגן מחדש את הכוחות הסדירים זכה אלנבי בקרב עזה השלישי (31 באוקטובר עד 7 בנובמבר 1917) בכך שהפתיע את הכוחות העות'מאניים בהתקפה על באר שבע. לאחר מכן הם המשיכו להתקדם לעבר ירושלים. העות'מאנים הובסו בקרבות במהלך נובמבר, וירושלים נפלה בידי הבריטים ללא קרב ב-9 בדצמבר 1917, ערב חג החנוכה תרע"ח, לאחר שהעות'מאנים פינו אותה בחשאי.

אלנבי חולק כבוד לירושלים עריכה

על אף שהיה רב-אמן בלוחמה על סוס, בחר אלנבי לרדת מסוסו לפני שנכנס לירושלים. ב-11 בדצמבר 1917 נכנסו אלנבי וקציניו לעיר ברגל דרך שער יפו, מתוך כבוד לעיר הקדושה ליהדות, לנצרות ולאסלאם (ראו את הכרזת המשטר הצבאי להלן)[1]. לאחר מכן ציין בדו"ח הרשמי:

”נכנסתי לעיר רשמית ב-11 בדצמבר בצהרי היום, עם כמה מאנשי הסגל שלי, מפקדי הדיוויזיה הצרפתית והדיוויזיה האיטלקית, ראשי המשלחת הפוליטית, והנספחים הצבאיים של צרפת, איטליה ואמריקה.
התהלוכה הייתה רגלית בלבד, ובשער יפו התקבלתי בידי השומרים המייצגים את אנגליה, סקוטלנד, אירלנד, ויילס, אוסטרליה, ניו זילנד, הודו, צרפת ואיטליה. האוכלוסייה קיבלה את פניי יפה...” (Source Records of the Great War, עורך: Charles F. Horne, כרך V). מיד לאחר שנכנס אלנבי לירושלים הוא קרא הצהרה שנוסחה בלונדון ותורגמה לשש שפות[2]

לכבודו של אלנבי הוקמה בירושלים כיכר אלנבי (בערך זה מצוי תיאור מפורט של כניעת העיר לאלנבי), וכן על-שמו רחוב במערב העיר.

קבלת הפנים לכבוד אלנבי בירושלים עריכה

קובץ:General Allenby welcomed by the Jewish community of Jerusalem, 1918 (FL170033617).jpg
הגנרל אלנבי על מדרגות בית יהודיוף-חפץ בסיום קבלת הפנים שנערכה לכבודו ב-24 במאי 1918. מאחוריו רונלד סטורס ובמעלה המדרגות חיים ויצמן.

הקהילה היהודית בירושלים וועד הצירים ובראשו ד"ר חיים ויצמן ערכו ב-24 במאי 1918 קבלת פנים חגיגית לפילדמרשל אדמונד ה. אלנבי לרגל שחרור ירושלים וארץ-ישראל מידי העות'מאנים. אירוע מיוחד זה התקיים בבית יהודיוף-חפץ שבשכונת הבוכרים שהיה המבנה המפואר בעיר. בקבלת הפנים לקחו חלק גם רונלד ה. סטורס מושל ירושלים, הרבנים הראשיים, ראשי עדות וקהילות ירושלים ומכובדים נוספים. במעמד זה נישאו נאומים, נוגנה מוזיקה וד"ר חיים ויצמן הגיש לאלנבי בהוקרה ספר תורה.

ניצחון במזרח התיכון עריכה

בשל ההתקפה הגרמנית על החזית המערבית נותר אלנבי ללא תגבורת, ולאחר שכוחותיו כשלו בניסיונות לכבוש את עמאן במרץ ובאפריל 1918, עצר את המתקפה. קו העצירה של אלנבי היה קו שתי העוג'ות, קו הנמתח בין העוג'א המזרחית (ואדי עוג'א מצפון ליריחו) לבין העוג'א המערבית (נחל הירקון). לאחר שהגיעו כוחות חדשים (בעיקר מאוסטרליה, ניו זילנד, הודו, ודרום אפריקה) חודשה המתקפה באוגוסט 1918. למול אלנבי עמד הגנרל אוטו לימן פון סנדרס שניסה לשחזר את ניצחונו בקרב גליפולי. לאחר סדרה ארוכה של מהלכי הטעייה נשבר הקו העות'מאני בקרב מגידו (19 עד 21 בספטמבר 1918), שנחשב לקרב הפרשים הגדול והאחרון בהיסטוריה, וחיל הפרשים של כוחות הברית עבר וחסם את הנסיגה הטורקית. משלב זה התקדם צבאו של אלנבי בקצב מהיר מאד, ללא התנגדות כמעט[3]. דמשק נכבשה ב-1 באוקטובר, וחלב ב-25 באוקטובר. האימפריה העות'מאנית נכנעה ב-30 באוקטובר 1918.

ביולי 1917 נהרג בנו היחיד מייקל הנרי היינמן אלנבי בחזית המערבית בקרב פשנדל.

בפברואר 1919 התקיים טקס לכבודו בתל אביב[4]. בתחילת רחוב הרצל הוקם לכבודו שער עם הכיתוב "כבוד למשחרר ארצנו". שמו של רחוב מרכזי בעיר הוסב לכבודו לרחוב אלנבי, והוא כיבד את הטקס בנוכחותו.

בשנת 1923 הוצבה פרוטומה של אלנבי בגן על שמו בבאר שבע. ב-1934 הוקם בחיפה ברחוב פנורמה (כיום רחוב יפה נוף), מצפור לזכר בנו, ליד גן אלנבי, ורחוב סמוך קרוי על שמו (רחוב מגידו). כמו כן קרוי על שמו רחוב אלנבי המחבר בין שכונות ואדי נסנאס וקרית אליעזר שבחיפה.

קידומים עריכה

אלנבי קיבל דרגת פילדמרשל ב-1919, וב-6 באוגוסט של אותה שנה קיבל את תואר האצולה "הוויקונט הראשון אלנבי ממגידו". הוא נותר במזרח התיכון ומונה לנציב העליון של מצרים וסודאן עד 1925. את כהונתו שם פתח בדיכוי מהומות 1919: התקוממות לאומנית כנגד הבריטים, אך פעל לקידום מה שנקרא 'מודוס ויוונדי' וזאת כתוצאה מהכרזתה החד־צדדית של בריטניה על מתן עצמאות למצרים בפברואר 1922. לקראת סוף כהונתו במצרים עמד בפני משבר חמור ביחסים עם מצרים בשל רצח סר לי סטאק הבריטי המפקד הראשי של הצבא המצרי והמושל הכללי של סודאן האנגלו־מצרי (בנובמבר 1924). אלנבי ניסה לפתור את המשבר בתגובה חריפה, כאשר הגיש למצרים אולטימטום חריף ומשפיל. הוא הועבר מתפקידו עוד קודם שהמשבר נפתר.

מ־1925 ועד מותו עסק אלנבי בדיג, מסעות ומחקר של ציפורים. אלנבי הפגין יחס של השתמטות מהמחויבות הבריטית כלפי היהודים והציונות. למרות זאת השתתף בטקס הנחת אבן הפינה לאוניברסיטה העברית בהר הצופים. על שמו נקראו בירושלים מחנה אלנבי וכיכר אלנבי. ב-1933 היה אורח הכבוד בטקס חנוכת בניין ימק"א בירושלים, וב־1936 בא לתל אביב כדי לקבל אזרחות כבוד של העיר.

אלנבי נפטר בלונדון ב-14 במאי 1936 בגיל 75.

הצהרת ירושלים עריכה

ההכרזה הרשמית של סר אדמונד אלנבי על משטר צבאי לאחר כיבוש ירושלים ב-9 בדצמבר 1917:

לתושבי ירושלים והאנשים הברוכים המתגוררים בסביבתה,
התבוסה שנחלו הטורקים מידי הצבאות תחת פיקודי הובילה לכיבוש עירכם בידי כוחותיי. לפיכך הריני מכריז בזאת כי העיר נתונה תחת משטר צבאי, והיא תישאר תחת משטר זה כל עוד יהיה בכך צורך צבאי.
אולם, לבל יחשוש איש מכם לאור הניסיון שהיה לכם בידי היריב שהסתלק, הריני להודיעכם כי ברצוני שיעסוק כל אדם בעסקיו החוקיים ללא חשש וללא מפריע.
יתר על כן, היות שחסידי שלוש הדתות הגדולות של האנושות חשים חיבה לעירכם, ואדמתה קודשה בתפילות ובמסעות העלייה לרגל של אנשים אדוקים משלוש הדתות הללו במשך מאות רבות בשנים, לפיכך, הריני לידע אתכם כי כל מבנה מקודש, יד זיכרון, מקום קדוש, מקדש, אתר מסורתי, הקדש, אתר ירושה דתית, או מקום תפילה מסורתי מכל צורה שהיא של כל שלוש הדתות יישמר, ויוגן על-פי המנהגים והאמונות הקיימים של אלו שלדתם הוא מקודש.
הוצבו שומרים בבית-לחם ובקבר רחל. מערת המכפלה בחברון הושמה תחת שליטה מוסלמית בלעדית.
הממונים על שערי כנסיית הקבר הקדוש התבקשו לקיים את חובתם המסורתית לזכרו של החליף עומר, שהגן על הכנסייה ברוחב ליבו.

— Source Records of the Great War, עורך: Charles F. Horne, כרך V

ראו גם עריכה

לקריאה נוספת עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא [[commons:Category:{{#property:P373}}|אדמונד אלנבי]] בוויקישיתוף

הערות שוליים עריכה

  1. ^ עופר אדרת, צפו: היום לפני 100 שנה - אלנבי נכנס לירושלים והסרט העברי נולד, באתר הארץ, 11 בדצמבר 2017
  2. ^ נדב שרגאי, מאפלה לאור גדול, באתר ישראל היום, 1 בדצמבר 2017
  3. ^ גל פרל פינקל, ‏מלחמת העולם בראש העין ובכנרת, בעיתון מקור ראשון, 27 ביולי 2020
  4. ^ בארץ ישראל, העברי, 7 בפברואר 1919


המערכה על סיני וארץ ישראל במלחמת העולם הראשונה
כללי חללי האימפריה הבריטית בארץ ישראל במלחמת העולם הראשונה • גירוש יפו • גירוש תל אביב • קו שתי העוג'ות • תעופה צבאית • הרכבת הצבאית
הסתערות גדודי הפרשים של דיוויזיית היומנרי על אל-מע'אר ב-13 בנובמבר 1917
הסתערות גדודי הפרשים של דיוויזיית היומנרי על אל-מע'אר ב-13 בנובמבר 1917

הגנרל אלנבי מגיע לירושלים
הגנרל אלנבי מגיע לירושלים

קרבות
1915 תעלת סואץ
1916 רומני • מגדבה
1917 רפיח • עזה הראשון • עזה השני • עקבה • פעולת החבלה במסילת הברזל הטורקית לקסיימה • באר שבע • תל חווילפה • תל א-שריעה • עזה השלישי • מרדף פלשת • גבעות מע'אר • עיון קרא • ואדי צראר • נבי סמואל • כיבוש ירושלים • צליחת מעברות הירקון
1918 יריחו • בקעת הירדן • בעל חצור • עבר הירדן הראשון • עבר הירדן השני • מגידו • שכם • נצרת • עבר הירדן השלישי • נחל תרצה • חיפה • סמח' • גשר בנות יעקב • דמשק • חלב
יחידות
הצבא הבריטי
כללי חיל המשלוח המצרי • חיל המשלוח ההודי • אנזא"ק • הפרשים האוסטרלים הקלים • ניל"י
קורפוסים הקורפוס ה-20 • הקורפוס ה-21 • קורפוס-המדבר הרכוב
דיוויזיות הדיוויזיה השביעית "מירוט" • הדיוויזיה השלישית "לאהור" • דיוויזיית הפרשים הרביעית • דיוויזיית הפרשים החמישית • דיוויזיית הרגלים הרכובים אנזא"ק • דיוויזיית הרגלים הרכובים האוסטרלית • דיוויזיית הרגלים הרכובים יומנרי • הדיוויזיה ה-10 • הדיוויזיה ה-52 • הדיוויזיה ה-53 • הדיוויזיה ה-54 • הדיוויזיה ה-60 • הדיוויזיה ה-74 • הדיוויזיה ה-75
בריגדות הגדודים העבריים • הבריגדה הארצישראלית • השריון הבריטי במערכה על ארץ ישראל • קורפוס הגמלים הקיסרי
הצבא העות'מאני קבוצת ארמיות יילדירים • קורפוס אסיה • מתגייסי היישוב לצבא העות'מאני • הדיוויזיה ה-19 • הארמייה השביעית • הארמייה השמינית • טאבור עמליה
אישים
הצבא הבריטי אדמונד אלנבי • אדוארד באלפין • ג'ורג' בארו • אריק גירדווד • הנרי הודג'סון • זאב ז'בוטינסקי • יוסף טרומפלדור • ג'ון לונגלי • ארצ'יבלד מארי • סטנלי מוט • טהאקור דלפט סינג • קלמנט לזלי סמית' • ג'ון פטרסון • ניל פרימרוז • פיליפ צ'טווד • אדוארד צ'ייטור • אוולין דה רוטשילד • גרנוויל ריירי • הנרי שובל • ג'ון שיי
הצבא העות'מאני אוטו לימן פון זאנדרס • אחמד ג'מאל פאשה • אריך פון פאלקנהיין • פרידריך קרס פון קרסנשטיין
אתרים
בתי קברות בית הקברות הצבאי הבריטי בירושלים • בית הקברות ההודי בתלפיות • בית הקברות הצבאי הבריטי בבאר שבע • בית הקברות הצבאי הבריטי בעזה • בית הקברות הצבאי הבריטי ברמלה • בית הקברות הצבאי הבריטי בחיפה • בית הקברות לחיילים הגרמנים בנצרת
אנדרטאות המרכז להנצחת חיילי אנז"ק בבאר שבע • עמודי הזיכרון לצליחת מעברות הירקון • מצבת הזיכרון הטורקית בבאר שבע • יד אנזא"ק • מצבת הפועלים המצרים בלטרון • אבן הזיכרון לחייל האוסטרלי • כיכר אלנבי • אנדרטת הטייסים הטורקים • שער הודו • אנדרטת הרוכבים
רכבות גשר הרכבת על נחל הבשור • מסילת הרכבת מנחל שורק לקוסיימה • מסילת הרכבת מנחל שורק לעזה • שלוחת הרכבת לכפר הוג' • מסילת הרכבת רפיח – באר שבע • מסילת הרכבת לכפר א-לובן
אתרי טבע פארק החייל האוסטרלי • חניון הגדודים העבריים • שדרת המצעדים אנזא"ק
תוצאות הפסקת האש של מודרוס • הצהרת בלפור • הגעת ועד הצירים • המנדט הבריטי על ארץ ישראל • מצב היישוב היהודי • תוצאות הרעב בארץ • החייל העות'מאני האחרון בירושלים
ראו גם פורטל היישוב
אוחזר מתוך "https://www.yisraelpedia.com/index.php?title=אדמונד_אלנבי&oldid=11133"