ג'ון לונגלי
פעולות נוספות
.svg){kind=link}
מייג'ור גנרל סר ג'ון לונגלי (באנגלית: John Raynsford Longley; 7 במרץ 1867 – 13 בפברואר 1953) היה קצין בכיר בצבא בריטניה. השתתף במלחמת הבורים ובמלחמת העולם הראשונה במהלכה לחם, כמפקד בריגדה ובהמשך כמפקד דיוויזיה, בחזית המערבית, בחזית המקדונית ובמערכה על סיני וארץ ישראל. בתקופת מלחמת העולם השנייה גויס שוב לצבא ופיקד על חיל מצב לאורך חופי אנגליה.
ביוגרפיה עריכה
לונגלי נולד ב-1867 בצ'לטנהאם שבמחוז גלוסטרשייר לצ'ארלס תומאס לונגלי (Charles Thomas Longley)[1] ולאמלין לבית לוייד (Emmeline Frances Lloyd)[2] אח לצ'ארלס הרברט לונגלי. אביו היה פקיד באדמיניסטרציה בהודו. בנעוריו למד בבית הספר התיכון של צ'לטנהאם (אנ') אותו סיים ב-1887.
קריירה צבאית עריכה
השנים הראשונות עריכה
עם סיום לימודיו החל לונגלי את הכשרתו הצבאית במסגרת "רגימנט מזרח סארי" (אנ').
ב-1902 הצטרף, עם הרגימנט, למלחמת הבורים השנייה בדרום אפריקה תחת פיקודו של הוריישו קיצ'נר. במהלך מלחמה זו נלחם בטרנסוואל, במדינת אורנג' החופשית ובמושבת הכף. על שירותו המסור במערכה זו זכה במדליה המלכותית בתוספת 4 אבזמים (clasps).
עם שובו מדרום אפריקה מונה לשליש של יחידת הצופים הקנדים ובהמשך מונה לסגן מפקד היחידה.
ב-1903 חזר ל"רגימנט מזרח סארי" לאחר שהובטח לו שם קידום לדרגת מייג'ור.
ב-1911 מונה לונגלי למפקד הבטליון הראשון של "רגימנט מזרח סארי" ובהמשך קודם לדרגת לוטננט קולונל.
מלחמת העולם הראשונה עריכה
החזית המערבית עריכה
ב-1914, עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה, יצא בראש יחידתו לחזית המערבית בצרפת. במהלך אותה שנה השתתף עם הבטליון שלו בקרבות הבאים:
- קרב מונס (23–24 באוגוסט 1914)
- קרב לה קאטו (26 באוגוסט 1914)
- הקרב הראשון על המארן (6–12 בספטמבר 1914)
- הקרב הראשון על האן (13–18 בספטמבר 1914)
- קרב לה באסה (אנ') (10 באוקטובר – 2 בנובמבר 1914)
- קרב ארמונטייר (אנ') (13 באוקטובר – 2 בנובמבר 1914)
בתחילת 1915 מונה לונגלי למפקדה של בריגדת הרגלים ה-82 (אנ') שהייתה תחת פיקודה של הדיוויזיה ה-27. בתפקידו זה הוביל את הבריגדה בקרבות בצרפת (בין השאר בקרבות איפר). לפי זכרונות אנשיו ”הוא היה קצין פיקוד משובח, אמיץ עד כדי טעות. הוא היווה דוגמה למנהיגות ויוזמה והיה מקור השראה קבוע לקצינים ואנשי הגדוד שלו”.
חזית מקדוניה עריכה
בדצמבר 1915 הועלה לדרגת מייג'ור גנרל ומונה לפקד על הדיוויזיה העשירית "האירית" שלחמה בחזית המקדונית תחת פיקודו של הקורפוס ה-16. בזירה זו פעלה הדיוויזיה עד ספטמבר 1917 כשבין השאר הייתה מעורבת בקרב קוסטורינו (אנ') (6–12 בדצמבר 1915) ובקרב סטרומה (אנ') (17–23 באוגוסט 1916).
חזית ארץ ישראל עריכה
בספטמבר 1917 הוביל לונגלי את מעבר הדיוויזיה ה-10 למערכה בארץ ישראל שם צורפה לחיל המשלוח המצרי והוכפפה לקורפוס ה-20 בפיקודו של פילדמרשל פיליפ צ'טווד. במסגרת זו הייתה הדיוויזיה מעורבת בקרבות הבאים:
- קרב עזה השלישי (1–2 בנובמבר 1917)
- קרב תל א-שריעה ותל הוריירה (6–7 בנובמבר 1917)
- כיבוש ירושלים (19 בנובמבר – 9 בדצמבר 1917)
- כיבוש שכם כחלק מקרב מגידו (19–25 בספטמבר 1918)
בתקופה שקדמה לקרב מגידו חל שינוי בהרכב הדיוויזיה ה-10 כשהבטליונים האנגלים הועברו לחזית המערבית והבריגדות תוגברו בבטליונים הודים.
בנובמבר 1918 הוחזרה הדיוויזיה לסרפנד ובדצמבר הועברה למצרים שם ולונגלי שוחרר מהתפקיד[3].
על שירותו במהלך המלחמה זכה להתקבל למסדר האמבט ולמסדר מיכאל הקדוש וג'ורג' הקדוש.
בין מלחמות העולם עריכה
ב-1919 מונה לונגלי למפקדה של הדיוויזיה ה-44 שחזרה לאנגליה משירות בהודו. לונגלי מילא תפקיד זה עד פרישתו מהצבא ב-1923. לאחר שחרורו מונה למפקד במילואים של "רגימנט מזרח סארי"[4].
מלחמת העולם השנייה עריכה
ב-1939, עם פרוץ מלחמת העולם השנייה, וכשהוא כבר בן 72 "נקרא לונגלי לדגל" והוצב כבריגדיר גנרל בחיל המצב בדובר. ב-1945 פרש בשנית מהצבא.
אותות כבוד עריכה
- 1911: מדליית ההכתרה של המלך ג'ורג' החמישי (אנ')
- 1911: המדליה המלכותית של דרום אפריקה (אנ')
- מסדר מיכאל הקדוש וג'ורג' הקדוש
- 1918: עמית (CMG)
- 1919: אביר (KCMG)
- 1916: עמית מסדר האמבט
- 1917: מפקד במסדר סנט מוריס ולזרוס (איטליה)
- 1918: כוכב 1914
- 1918: מדליית המלחמה הבריטית
- 1919: מדליית הניצחון (בתוספת ענף מפני שאוזכר בשדרים)
- 1919: קצין גדול במסדר הנילוס
- 1935: מדליית היובל של המלך ג'ורג' החמישי (אנ')
- 1937: מדליית ההכתרה של המלך ג'ורג' השישי (אנ')
- 1945: מדליית ההגנה
- 1945: מדליית המלחמה
בנוסף אוזכר לונגלי בשדרים 10 פעמים.
משפחתו עריכה
לונגלי נישא ב-10 ביוני 1896 לאווה מלוני (Iva Malony) ונולדו להם 2 בנים (צ'ארלס וג'ון). הבן צ'ארלס שירת במלחמת העולם הראשונה על סיפון ספינת המלחמה Indefatigable (אנ') ונהרג ב-1916 כשספינתו טובעה במהלך קרב יוטלנד.
לונגלי נפטר ב-1953 ולזכרו הוצב ב"כנסיית כל הקדושים" (אנ') שברובע המלכותי קינגסטון שעל התמזה לוח זיכרון הנושא את שמו, תפקידיו ותואריו. באותה כנסייה הוצב גם ציון לזכר הבן צ'ארלס לונגלי.
אשתו אווה (ילידת 1870) נפטרה ב-1971.
קישורים חיצוניים עריכה
- מייג'ור גנרל ג'ון לונגלי, באתר queensroyalsurreys.org.uk
- מייג'ור גנרל ג'ון לונגלי, בארכיון לידל הארט
- רגימנט מזרח סארי, באתר regiments.org
- מייג'ור גנרל ג'ון לונגלי, באתר britishempire.co.uk
- מייג'ור גנרל ג'ון לונגלי, באתר wikitree.com
הערות שוליים עריכה
- ^ צ'ארלס לונגלי, באתר wikitree.com
- ^ אמלין לויד, אימו של לונגלי, באתר wikitree.com
- ^ מחליפו בפיקוד על הדיוויזיה ה-10 היה ג'ורג' פרדריק גורינג
- ^ מחליפו בפיקוד על הדיוויזיה ה-44 היה הנרי הודג'סון
