המצור על כנסיית המולד
פעולות נוספות
| כנסיית המולד מוארת על ידי פצצות תאורה במהלך המצור עליה במבצע חומת מגן, 24 באפריל 2002. | ||||||||||
| כנסיית המולד מוארת על ידי פצצות תאורה במהלך המצור עליה במבצע חומת מגן, 24 באפריל 2002. | ||||||||||
| מלחמה: האינתיפאדה השנייה | ||||||||||
| תאריכים | 2 באפריל 2002 – 10 במאי 2002 (חודש ו־8 ימים) | |||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| קרב לפני | הקרב בג'נין 2002 והקרבות ברמאללה | |||||||||
| קרב אחרי | מבצע "דרך נחושה" | |||||||||
| מקום | בית לחם | |||||||||
| קואורדינטות |
| |||||||||
| תוצאה | פשרה לאחר משא ומתן | |||||||||
| ||||||||||
המצור על כנסיית המולד התרחש בשנת 2002, במהלך מבצע חומת מגן, במשך 39 ימים בהם התבצרו חמושים פלסטינים בכנסיית המולד עם בני ערובה. האירוע הסתיים באמצעות משא ומתן, שבסופו התפנו החמושים וגורשו לרצועת עזה ולחוץ לארץ מבלי להיעצר, בתמורה לשחרור בני הערובה.
רקע עריכה
- קובץ:Postscript-viewer-blue.svg ערכים מורחבים – מבצע חומת מגן, כנסיית המולד
בעקבות שורת פיגועי טרור קטלניים במיוחד, ובעיקר הפיגוע במלון פארק בנתניה, בו נרצחו 30 אזרחים ישראלים בליל הסדר, יצא צה"ל למבצע לוחמה רחב היקף ברחבי יהודה ושומרון. מטרתו העיקרית הייתה להשתלט מחדש על הערים הפלסטיניות, לפגוע בתשתיות הטרור הפלסטיני ולעצור את גל הפיגועים, שהתעצם במסגרת האינתיפאדה השנייה. בסיום המבצע הצליח צה"ל להרוס את רוב התשתית הארגונית של הרשות הפלסטינית וארגון החמאס ביו"ש; המבצע היה נקודת המפנה באינתיפאדה השנייה, נקודה שלאחריה פחתו מאוד פיגועי הטרור, כמו גם מספר האבדות בישראל.
כנסיית המולד היא בזיליקה בבית לחם, שנבנתה במאה ה-4 ונחשבת לאחת העתיקות בעולם. היא נבנתה על פי מסורות נוצריות במקום שבו נולד ישו. לימים בשנת 2012 הוכרזה הכנסייה כאתר מורשת עולמי של אונסק"ו.
האירוע עריכה
ב-2 באפריל 2002 התבצרו כ-50 חמושים פלסטינים עם רובי סער ומטעני חבלה בראשות עבדאללה דאוד[1], ראש המודיעין הפלסטיני בבית לחם. החמושים לקחו כבני ערובה את הכמרים במקום וכמאתיים אזרחים נוספים (ביניהם גם ילדים). החשיבות הדתית של המקום גרמה לתשומת לב בין-לאומית מוגברת לאירוע; הרגישות הבין-לאומית הביאה לזהירות והימנעות ממהלכים לוחמתיים משמעותיים, ולהמשך המצור על ידי צה"ל מבלי לפרוץ צבאית למתחם. במהלך ההתבצרות הציתו הפלסטינים חלקים מקודשים בכנסייה, בזזו איקונות וחפצי ערך, והשתמשו בדפי ספרי הקודש כבנייר טואלט[2].
ב-9 במאי, לאחר משא ומתן ממושך, הוסכם כי המבוקשים החמושים יועברו לקפריסין או לעזה בתמורה לשחרור בני הערובה. החמושים השאירו בכנסייה 40 מטעני חבלה פעילים. לבקשת הכמורה בכנסייה, צה"ל איתר ופירק את כל המטענים[3].
קישורים חיצוניים עריכה
- עופר דקל, המצור על כנסיית המולד במבצע 'חומת מגן', מבט מל"מ 92, ספטמבר 2022, עמ' 42
- קובץ:YouTube full-color icon (2017).svg זמן אמת עונה 6 | פרק 7 - המצור על הכנסייה, חלק א, סרטון בערוץ "כאן 11 - תאגיד השידור הישראלי", באתר יוטיוב (אורך: 49:04)
- קובץ:YouTube full-color icon (2017).svg זמן אמת עונה 6 | פרק 8 - המצור על הכנסייה, חלק ב, סרטון בערוץ "כאן 11 - תאגיד השידור הישראלי", באתר יוטיוב (אורך: 53:16)
.svg){kind=link}
הערות שוליים עריכה
- ^ אחרון "מתבצרי כנסיית המולד" יצא מקפריסין, באתר ynet, 26 בנובמבר 2002
- ^ קובץ:YouTube full-color icon (2017).svg זמן אמת עונה 6 | פרק 7 - המצור על הכנסייה, חלק א, סרטון בערוץ "כאן 11 - תאגיד השידור הישראלי", באתר יוטיוב (אורך: 49:04)
- ^ "המערכה על ירושלים", דורי גולד, בהוצאת ידיעות אחרונות-ספרי חמד, תל אביב 2008, עמוד 33