ההגנה על רורק'ס דריפט

ההגנה על רורק'ס דריפט

נתונים על היצירה
מיקום	{{#property:P276}}

ההגנה על רורק'ס דריפט (באנגלית: The Defence of Rorke’s Drift) הוא ציור היסטורי מאת הציירת הבריטית אליזבת תומפסון, ליידי באטלר, שהוצג לראשונה באקדמיה המלכותית בלונדון בשנת 1881. היצירה מתארת את קרב רורק'ס דריפט במלחמת זולו־בריטניה, שבו עמדו 141 חיילים בריטים מול כ־4,000 לוחמי זולו.

הציור מתאר את ההתקפה על התחנה המיסיונרית רורקס דריפט, ששימשה בית חולים שדה קטן. לוחמי זולו נראים תוקפים את הפינה הצפון־מערבית של המתחם, בעוד ברקע עולה אש מגג בית החולים. במרכז הקומפוזיציה מצויר לוטננט ג'ון צ'ארד, מפקד ההגנה, כשהוא מצביע בידו השמאלית. לצדו מתואר לוטננט ברומהד האוחז בחרבו. יתר הקצינים והחיילים מוצגים בדיוק רב, עד לפרטים מזהים אישיים, בהתאם לעדויות ותיאורים שנמסרו לאמנית.

קרב רורקס דריפט התרחש בשנת 1879 ושבה את דמיונה של דעת הקהל הבריטית. לאחר שובם לאנגליה הוצגו החיילים תחילה בטירת וינדזור, ולאחר מכן בפני ליידי באטלר. היא נסעה לפורטסמות', שם המחישו לה החיילים את הקרב כשהם לבושים במדי אותו לילה. באטלר ציינה כי הצליחה לשחזר בציור את דמותם של כל מי שזכו בצלב ויקטוריה ואת יתר הדמויות המרכזיות. כאשר המלכה ויקטוריה בחנה את היצירה, היא התרשמה מן הדיוק והעירה כי "כל הקצינים והחיילים הם דיוקנאות, והכול צויר לפי תיאורים וללא החסרת פרט".

ליידי באטלר הייתה מהבולטות בציירות הקרב הבריטיות במאה ה־19, בהשפעת אמני הקרב הצרפתים כגון אדואר דטאיי. יצירתה הקודמת, The Roll Call משנת 1874, זכתה להצלחה עצומה והקנתה לה מעמד של אמנית לאומית. בעקבות הצלחה זו הזמינה ממנה המלכה ויקטוריה את ציור הקרב ברורקס דריפט. כמו בציוריה האחרים, גם כאן ניכרת שאיפתה לשחזור היסטורי מדויק לצד דגש על גבורה ועמידה בלחץ.

הציור קשור להקשרים של קולוניאליזם ואימפריאליזם בריטי במאה ה־19. הוא מציג את עמידתם האמיצה של החיילים הבריטים כמעשה גבורה יוצא דופן, אך בה בעת משקף את כיבוש דרום אפריקה ואת ההצדקה האימפריאלית לפעולות הצבאיות. האוסף המלכותי מציין כי כמו יתר הרשומות שבו, גם יצירה זו נבחנת כיום מחדש כחלק ממחקר המבקש להציג את כלל הנרטיבים ההיסטוריים הכרוכים בה.