אפולו ודיאנה (חרארד ואן הונטהורסט)
פעולות נוספות
| נתונים על היצירה | |
|---|---|
| מיקום | {{#property:P276}} |
אפולו ודיאנה (באנגלית: Apollo and Diana) הוא ציור שמן על בד מאת הצייר ההולנדי חרארד ואן הונטהורסט משנת 1628. מידות היצירה 357 × 640 ס"מ. היצירה חתומה ומתוארכת "GHONTHORST f 1628" והיא מצויה באוסף המלכותי.
הרקע ליצירה עריכה
ואן הונטהורסט נולד באוטרכט והתחנך בה כצייר. בראשית דרכו פעל ברומא, שם זכה להצלחה רבה כאחד מחסידיו של קאראווג'ו. בשנת 1620 שב לאוטרכט והחל להתרחק מנושאים דתיים ולהעדיף נושאים ארקדיים, סצנות ביתיות ודיוקנאות. בתקופה זו קיבל מספר הזמנות מן המלכה הגולה אליזבת מבוהמיה, אחותו של צ'ארלס הראשון, ובאמצעות קשרים אלה נודע גם למלך האנגלי.[1]
נסיבות יצירת הציור עריכה
הציור נמנה עם היצירות השאפתניות ביותר שיצר ואן הונטהורסט במהלך תשעת החודשים שבהם שהה בלונדון, מאפריל עד דצמבר 1628, כאשר עבד עבור צ'ארלס הראשון. בתקופה זו הכירו הן האמן והן הפטרון את סדרת ציורי ההלל האלגוריים שצייר פטר פאול רובנס בשנים 1622–1625 עבור מארי דה מדיצ'י, סדרה שבה שולבו היסטוריה מודרנית, דיוקן ומיתולוגיה. ג'ורג' וילרס, הדוכס הראשון מבקינגהם ביקר בפריז בזמן יצירת הסדרה ושכנע את רובנס לצייר עבורו דיוקן אלגורי רכוב על סוס. סביר כי הדוכס, המופיע ביצירה באופן בולט, היה גם מזמין היצירה. בקינגהאם נרצח באוגוסט 1628, ככל הנראה כאשר העבודה על הציור הייתה עדיין בעיצומה.[1]
תיאור היצירה והאלגוריה עריכה
הציור מציג אלגוריה על תפקידו של שליט נאור בעידוד האמנויות וההשכלה. דוכס בקינגהאם מתואר בדמותו של מרקוריוס, שליח האלים ואל המסחר, המוביל את שבע האמנויות החופשיות מתוך מערה חשוכה שבה היו שרויות אל האור של חסות מלכותית. הוא מציג אותן בפני צ'ארלס הראשון, המתואר כאפולו – אל האמנות והלימוד – ובפני המלכה הנרייטה מריה, המוצגת כדיאנה, אחותו של אפולו. השניים מקבלים את פניהן בחביבות ובחיוך. סביב אפולו ניצבות תשע נשים, הנראות ככל הנראה כמוזות, אף שאינן נושאות סמלים מזהים. כרובים מכונפים מחלקים את פירות החסות המלכותית – זרי פרחים וכתרי דפנה – ותוקעים בחצוצרות התהילה.[1]
האמנויות החופשיות עריכה
האמנויות החופשיות נקראו כך משום שנחשבו לענפי לימוד המתאימים לאדם בן חורין או אציל, בניגוד למלאכות יד שנחשבו לנחלת בני המעמדות הנמוכים. בציור הן מופיעות בתהלוכה לפי סדרן: דקדוק, המחזיקה מפתח כסמל להיותה "שומרת הסף" של כל הלימוד וכן ספר, ואולי אף מתוארת כדיוקן של דוכסית בקינגהאם; לוגיקה עם מאזניים; רטוריקה עם מגילה; אסטרונומיה עם אצטרולב ומחוגה ולצדה מלווה שחור המחזיק מוט מדידה; גאומטריה עם גלובוס ומחוגה; אריתמטיקה עם לוח; ולבסוף מוזיקה עם לאוטה. ילדים נוספים, הדומים לקופידונים אך חסרי כנפיים, מגרשים את אויבי התרבות המלכותית – הקנאה ואולי גם השנאה – באמצעות לפיד הידע וחצוצרת התהילה. ילד אחר מדרבן עז, שאולי מסמלת את היצרים החייתיים העלולים להרחיק את האדם מן הלימוד.[1]
תולדות היצירה עריכה
הציור תועד לראשונה כשהוא מאוחסן סמוך לבית המשתה בארמון וייטהול, אך המקום שלשמו נועד מלכתחילה אינו ידוע. הוא נרשם באוסף צ'ארלס הראשון, וייתכן כי הוזמן במקור בידי דוכס בקינגהאם. בשנת 1639 תועד במחסן מעבר בארמון וייטהול. בשנת 1651 נמכר תמורת 200 ליש"ט לרוברט הוטון ואחרים מארמון המפטון קורט. לאחר הרסטורציה הוחזר לאוסף המלכותי ובשנת 1666 נרשם באולם בהמפטון קורט.[1]
הערות שוליים עריכה