Jump to content
החלפת מצב תפריט
שינוי מצב תפריט ההעדפות
החלפת מצב תפריט אישי
לא בחשבון
כתובת ה־IP שלך תהיה גלויה לציבור אם תעשה עריכות כלשהן.

דן צלקה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
דן צלקה
דן צלקה
דן צלקה
תקופת פעילות 19652005 (כ־40 שנה)

דן צַלְקָה (19 במרץ 193615 ביוני 2005) היה סופר, מסאי, משורר ומתרגם ישראלי.[1]

ביוגרפיה עריכה

קובץ:Plaque memorial to the writer Dan Tsalka in Tel Aviv.JPG
לוחית זיכרון על ביתו של דן צלקה ברחוב יהואש 11 בתל אביב

דן צלקה נולד בשנת 1936 בוורשה. במלחמת העולם השנייה נמלטה משפחתו לברית המועצות, והתגוררה בסיביר ואחר-כך בקזחסטן. בתום המלחמה, בגיל עשר, חזר עם משפחתו לפולין, לעיר ורוצלב. למד מדעי הרוח באוניברסיטה של העיר, ועסק באיגרוף (פעילות שתופיע מאוחר יותר ברומאן "כפפות").

בשנת 1957 עלה ארצה ב"עליית גומולקה", ושינה את שמו ממיאטק לדן, שם שהציעה לו אחותו בעת ששהו במעברה ביבנה. למד עברית בקיבוץ חצור, התגייס לצה"ל ושירת בחיל השריון. לאחר שחרורו למד פילוסופיה והיסטוריה באוניברסיטת תל אביב. המשיך בלימודים בצרפת, והתגורר זמן מה בהולנד, בבריטניה ובאיטליה.

בשנת 1967 פרסם את הרומן הראשון שלו, "דוקטור ברקל". בסוף שנות ה-60 היה עורך "משא", מוסף הספרות של העיתון "למרחב". בשנות ה-80 שימש כאחד מעורכי המשנה של כתב העת 'סימן קריאה', ופרסם בו מסות ופרוזה, ובשנים הבאות המשיך לעסוק בעבודות עריכה ותרגום.

צלקה לימד באוניברסיטת בן-גוריון, במחלקה לספרות, המסלול לכתיבה יצירתית. הוא בלט בידע כללי נרחב ובראייה נרחבת וכוללת של ספרות העולם. הוא היה בעל ראייה ביקורתית מיוחדת, ועזר לפרחי ספרות צעירים להתקדם.

בשנת 2000 יצא עם חבר למסע במרוקו, שאותו תיעד בספר "מרוקו – יומן מסע".

זכה בפרסים ספרותיים רבים: פרס ברנר (1976), פרס היצירה לסופרים ומשוררים (1972, 1991, 1997), פרס אלתרמן בעבור הרומן "אלף לבבות" (1992), פרס אקו"ם בעבור "עננים" ו"דפים מהודקים באטב" (1994), פרס אקו"ם על מפעל חיים (2000), ופרס ספיר בעבור "ספר האלף-בית" (2004).

התגורר בתל אביב עם אשתו אביבה. נפטר ב-15 ביוני 2005, בגיל 69, מסרטן הריאה.[2]

ספריו עריכה

  • ד"ר ברקל ובנו מיכאל (1967).
  • שיח הברואים (1967): סיפורים.
  • עץ הבסון (1973)
  • צהרים (1974): פואמה.
  • פיליפ ארבס (1977): רומאן.
  • ילדי השמש (1979): ארבעה סיפורים
  • המסע השלישי של האלדברן (1979): סיפור לבני הנעורים.
  • כפפות (1982).
  • פרחיה בין שודדי הים (1984)
  • משחק המלאכים (1987): סיפורים.
  • סימניות: קטעים, מאמרים, מסות (1987).
  • פולחן חורף (1989)
  • אלף לבבות (1991), מהדורה חדשה 2008.
  • דפים מהודקים באטב: קטעים, מאמרים, מסות (1993)
  • מלחמת בני ארץ בבני שחת (1993)[3]
  • עננים (1994).
  • יהואש ורוכבי המרכבה השמיימית (1998).
  • הפיתוי והשי: שירים, תרגומים, מכתמים, יומני מסע, מחזה זעיר, דפים מהודקים, מוצרטיאנה (1998).
  • מרוקו – יומן מסע (2001).
  • טריסטיה (2002): ספר שירה.
  • בסימן הלוטוס (2002): רומאן.
  • ספר האלף-בית (2003): מעין ספר אוטוביוגרפי – לקסיקון אישי, ערוך בסדר אלפביתי, ובו אירועים מחיי המחבר.
  • 11 סיפורים (2004).
  • כל המסות (2018).

לקריאה נוספת עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה


הקודם:
אמיר גוטפרוינד,
אחוזות החוף
פרס ספיר
2004
"ספר האלף בית"
הבא:
אלונה פרנקל,
ילדה