ג'ים הודג'ס
פעולות נוספות
| ג'ים הודג'ס | |||||
| לידה | לנקסטר, קרוליינה הדרומית, ארצות הברית | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| שם מלא | ג'יימס הוביס הודג'ס | ||||
| מדינה | ארצות הברית ארצות הברית | ||||
| |||||
| |||||
ג'יימס הוביס הודג'ס (באנגלית: James Hovis Hodges; ) הוא איש עסקים, עורך דין ופוליטיקאי אמריקאי מקרוליינה הדרומית, איש המפלגה הדמוקרטית, שכיהן כחבר בית הנבחרים של קרוליינה הדרומית בשנים 1986–1997, וכמושל קרוליינה הדרומית ה-114 בשנים 1999–2003.
ראשית חייו עריכה
ג'ים הודג'ס נולד בלנקסטר (אנ') שבקרוליינה הדרומית, כבנם של ג'ורג' נ. ובטי ה. הודג'ס. הוא למד במכללת דייווידסון, אך בהמשך עבר ללמוד באוניברסיטת קרוליינה הדרומית, שם הוא השלים ב-1979 לימודי תואר בוגר במדעים במנהל עסקים (BSBA).[1] במהלך לימודיו עבד הודג'ס בחופשות הקיץ במפעל כותנה כדי לממן את לימודיו.[2]
ב-1982 קיבל הודג'ס תואר במשפטים מאוניברסיטת קרוליינה הדרומית,[2] ובשנים 1983–1986 שימש כפרקליט מחוז לנקסטר.
מחוקק בקרוליינה הדרומית עריכה
בבחירות המיוחדות שהתקיימו בדצמבר 1986 נבחר הודג'ס, בגיל 30, למושב מחוז הבחירה ה-45 של בית הנבחרים של קרוליינה הדרומית שהתפנה עקב פטירתו של טום מגנום. בעת כהונתו בבית הנבחרים, הוא כיהן כיושב ראש ועדת המשפט של הבית בשנים 1992–1994, וכמנהיג סיעת הדמוקרטים בשנים 1995–1997.
ב-1993 העניקה לשכת המסחר של קרוליינה הדרומית להודג'ס את התואר "מחוקק השנה", והפדרציה הלאומית של העסקים העצמאיים העניקה לו ב-1996 את פרס "מגן העסקים הקטנים". במקביל לכהונתו בבית הנבחרים, עבד הודג'ס כיועץ המשפטי של חברת ספרינגס.[3]
מושל קרוליינה הדרומית עריכה
בחירות 1998 עריכה
אל מערכת הבחירות למשרת מושל קרוליינה הדרומית של 1998 נכנס הודג'ס כאנדרדוג, אך ניצל את המחלוקות בנוגע לצעדיו השגויים של המושל המכהן, הרפובליקני דייוויד ביזלי, כמו אי-ההחלטיות של ביזלי כאשר אפשר את המשך הנפת דגל הקונפדרציה בקפיטול מדינת קרוליינה הדרומית, והקריאה לביטול משחקי הפוקר וידאו.[4] תרומות מבעלי אינטרסים בתעשיית ההימורים סייע להודג'ס ליצור פער של מיליון דולר בהיקף התרומות למסע הבחירות שלו מול זה של ביזלי.[5]
בניצחון שנחשב כמפתיע,[6] זכה הודג'ס במרוץ לאחר שגרף 85,982 קולות יותר מאשר אלו של ביזלי, וניצח ב-35 מתוך 46 מחוזות המדינה.[7] הוא היה למתמודד הראשון שהביס מושל מכהן מאז התיקון לחוקת קרוליינה הדרומית מ-1980 שאפשר למושלי המדינה לכהן בשתי תקופות כהונה רצופות.[8][9]
כהונתו עריכה
כמושל קרוליינה הדרומית ה-114, חתם הודג'ס על חוק להפיכת יום מרטין לותר קינג כיום חג רשמי במדינה, ובכך הייתה קרוליינה הדרומית המדינה האחרונה בארצות הברית לעשות כן. חוק זה גם קבע את יום הזיכרון לקונפדרציה (אנ'), צעד שמשך ביקורת מה-NAACP.[10] כמה שעות לאחר מכן חתם הודג'ס על חוק מורשת קרוליינה הדרומית (אנ'), שהאספה הכללית של קרוליינה הדרומית העבירה כפשרה להחלטה על הורדת דגל הקונפדרציה מכיפת בניין הקפיטול אל שטחי המתחם.[11]
הטיפול בחינוך הציבורי היה במוקד העניין של ממשל הודג'ס, כשהוא הוביל את הקמת מפעל לוטו החינוך של קרוליינה הדרומית (אנ') ואת יוזמת הצעדים הראשונים של גני הילדים. הוא גם סייע להעביר יוזמה לבניית בתי ספר בהיקף של 1.1 מיליארד דולר, ומפעל הלוטו מימן מיליונים במלגות לתלמידי הקולג'ים.[7][9]
הודג'ס הוביל רפורמה במדיניות השימוש בקרקעות בקרוליינה הדרומית. הוא חתם על כמה צווי מושל שיצרו כוחות משימה ומועצות בין-סוכנותיות. מלבד הקמת כוח המשימה לשימור היסטורי על ידי הודג'ס, לא המשיך המושל הבא מארק סנפורד במדיניותו.[12] הודג'ס גם דאג לבניית גשר ראוונל (אנ') בצ'ארלסטון, שבעת פתיחתו היה הגשר מעוגן הכבלים הארוך ביותר בצפון אמריקה.[13]
בשנת כהונתו הראשונה כמושל ספג הודג'ס ביקורת על טיפולו במערך הפינוי במהלך הוריקן פלויד (אנ'), במיוחד בשל החלטתו שלא להפוך את הכביש הבין-מדינתי 26 (אנ') לכביש חד-סטרי מערבה.[14] הוא גם ספג האשמות על הבעיות הפיננסיות של מחלקת המסחר המדינתית ועל התורים הארוכים במשרדי חטיבת כלי הרכב.[9]
ב-2003 דיווחה אוניברסיטת קרוליינה הדרומית ל-NCAA על כמה הפרות של כללי הקבלה לנבחרות הספורט של המוסד מצדו של הודג'ס, שנפגש עם כמה מועמדים בניגוד לאיסור שחל עליו לעשות כן כחבר בחבר הנאמנים של האוניברסיטה מתוקף תפקידו.[15]
בחירות 2002 עריכה
ב-2002 התמודד הודג'ס בבחירות לתקופת כהונה שנייה מול חבר בית הנבחרים של ארצות הברית לשעבר מארק סנפורד. כמו במערכת הבחירות של 1998, התמקדה מערכת הבחירות בסוגיות כמו חינוך ותקציב המדינה.[16] במהלך מערכת הבחירות "השווה סנפורד את הודג'ס לסמור ולנשיא לשעבר ביל קלינטון ולסגן הנשיא אל גור".[17] בבחירות הכלליות שהתקיימו בנובמבר הביס סנפורד את הודג'ס בהפרש של 64,282 קולות.
לאחר כהונתו כמושל עריכה
לאחר תום כהונתו כמושל שימש הודג'ס כיועץ בכיר בחברת הייעוץ מקגווייר וודס, וכשותף במשרד עורכי הדין המסונף לחברה. בבחירות המקדימות לנשיאות ארצות הברית 2004 הוא תמך בווסלי קלארק.[18]
ב-2007 תמך הודג'ס בפומבי בניסיונו של סטיבן קולבר להתמודד בבחירות המקדימות לנשיאות בקרוליינה הדרומית, ואף הציע את עצמו כמועמד לסגן הנשיא אם הקומיקאי אכן יבחר כמועמד.[19] בפברואר 2008 הוא הודיע באופן רשמי על תמיכתו בברק אובמה, אשר מטהו בחר בהודג'ס כאחד מיושבי הראש השותפים שלו.[20]
הודג'ס ורעייתו רייצ'ל מתגוררים בקולומביה עם שני בניהם.
קישורים חיצוניים עריכה
- ג'ים הודג'ס באתר אגודת המושלים הלאומית (באנגלית)
- ג'ים הודג'ס באתר The Political Graveyard (באנגלית)
הערות שוליים עריכה
- ^ "The Honorable James H. Hodges". Moore School of Business, University of South Carolina. Archived from the original on December 16, 2004.
- ^ 1 2 "The Honorable Jim Hodges". Office of the Governor, State of South Carolina. 2001. Archived from the original on December 13, 2002.
- ^ "Jim Hodges: 1998 Democratic Candidate for Governor of South Carolina". Hodges98.com. Archived from the original on January 29, 1999.
- ^ Edsall, Thomas B. (September 30, 1998). "S. Carolina Incumbent in Unexpected Tussle". The Washington Post. Archived from the original on August 16, 2000.
- ^ Swindell, Bill (July 11, 1998). "Hodges' war chest trails Beasley". The Post and Courier. Charleston, S.C. Archived from the original on July 14, 1998.
- ^ "The new governors". The Washington Post. November 5, 1998.
- ^ 1 2 Romine, Ronald (May 17, 2016). "Hodges, James Hovis". South Carolina Encyclopedia. University of South Carolina.
- ^ Carter, Luther F., and Young, Richard D. (2000). "The Governor: Powers, Practices, Roles, and the South Carolina Experience". The South Carolina Governance Project. Center for Governmental Services, Institute for Public Service and Policy Research, The University of South Carolina. Archived from the original on February 4, 2012.
- ^ 1 2 3 Click, Carolyn (October 13, 2002). "Self-effacing Hodges always goal-oriented". The State. Archived from the original on November 10, 2002.
- ^ "S. Carolina Governor Signs King Holiday Bill; Added Confederate Day Prompts Criticism", Jet, vol. 97, no. 24, Johnson Publishing Company, p. 49, May 22, 2000
- ^ Firestone, David (April 13, 2000). "S. Carolina Senate Votes To Remove Confederate Flag". New York Times.
- ^ Foster, David D. (2005). "Current State Legislative and Judicial Profiles on Land-Use Regulations in the U.S.". p. 114.
- ^ "T.Y. Lin International Group - Projects - Arthur Ravenel Jr. (Cooper River) Bridge". Tylin.com.
- ^ DeMao, Alisa (September 18, 1999). "Hodges apologizes for evacuation traffic problems". Augusta Chronicle. Archived from the original on January 18, 2000.
- ^ Person, Joseph (July 19, 2003). "USC makes changes after recruiting violations". The State. Archived from the original on August 4, 2003
- ^ Sheinin, Aaron (November 5, 2002). "Sanford defeats Hodges to become next S.C. governor". The State. Archived from the original on August 4, 2003
- ^ Stroud, Joseph S.; Sheinin, Aaron (October 13, 2002). "Clean campaigns sure look muddy". The State. Archived from the original on November 4, 2002.
- ^ "Hodges endorses Clark". WLTX. November 7, 2003.
- ^ Kenneth P. Vogel. S.C. Dems reject Colbert candidacy. Politico. 11/01/2007.
- ^ Ambinder, Marc (January 2, 2008). "Ex-SC Gov. Hodges Endorses Obama". The Atlantic.
