גשר מעוגן כבלים

גשר מעוגן כבלים הוא הסוג המורכב ביותר מבחינה הנדסית של גשר. גשרים מעוגני כבלים קיימים רק החל מהמאה ה-20 והם בהכרח משלבים מספר מאמצים מסוגים שונים התלויים זה בזה. למרות שגם בגשרים אלו משתמשים בכבלי מתיחה כחלק מן השלד, העיקרון ההנדסי עליו מבוסס גשר מעוגן כבלים שונה מאוד מזה של גשר תלוי.

קובץ:Dongsha Bridge.jpg

גשר דונגשה, סין

בגשר תלוי החלק השלדי הנושא את העומסים מעל המפתח הוא למעשה הכבלים המרכזיים בלבד בהם פועלת מתיחה טהורה ועליהם תלויה המיסעה. בגשר מעוגן כבלים, מן הטיפוס הבסיסי, קיימת קורה רציפה לאורך המפתח. בקורה זו, שלא כמו גשר קורה, לא פועל מאמץ של כפיפה אלא לחיצה צירית טהורה לאורך הקורה. ההתגברות על הכבידה ועל העומס נעשה באמצעות כבלים התולים את הקורה ממגדלים גבוהים ויוצרים את מאמץ הלחיצה הצירי בקורה על ידי לחיצת הקורה לכיוון הסמך. בגשר מעוגן כבלים, כבלים רבים משמשים כחלק מן השלד בעוד בגשר תלוי משתתפים בדרך כלל שני כבלים בלבד, אולם עבים מאוד.

על פי העיקרון הבסיסי של גשר מעוגן כבלים, המשלב עמוד, קורה וכבלים התומכים זה את זה ויוצרים לבסוף גשר יציב, הופיעו בחצי השני של המאה העשרים גשרים בעלי מבנה ייחודי שפועלים מעט אחרת. בין גשרים אלו ניתן למצוא גשרים עם קורה אופקית בצורה קשתית שבתוכה העמוד וצורות מרחביות נוספות המשלבות לעיתים עקרונות הנדסיים של סוגי הגשרים האחרים. ויראציה מודרנית יותר של הגשר הוא גשר מעוגן כבלים עם תורן זיזי. גשרי הכבלים בישראל, גשר המיתרים בירושלים כמו גם גשר המיתרים בפתח תקווה שאת שניהם עיצב סנטיאגו קלטרווה, וגשר מיתרי עד בנהריה (בצומת נהריה על כביש 4) הם מן הסוג הזה.