ג'יימס רוזוולט
פעולות נוספות
| לידה | ניו יורק, ניו יורק, ארצות הברית | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| פטירה | ניופורט ביץ', קליפורניה, ארצות הברית | ||||
| מדינה | ארצות הברית ארצות הברית | ||||
| מפלגה | קובץ:Democratic Disc.svg המפלגה הדמוקרטית | ||||
| |||||
ג'יימס רוזוולט השני (באנגלית: James Roosevelt II; 23 בדצמבר 1907 – 13 באוגוסט 1991) היה איש עסקים, קצין במארינס, פעיל ציבור ופוליטיקאי אמריקאי מטעם המפלגה הדמוקרטית. הוא היה בנם הבכור של הנשיא פרנקלין דלאנו רוזוולט ושל אלינור רוזוולט.
הוא שימש כמזכיר רשמי של הנשיא עבור אביו, ובהמשך נבחר לבית הנבחרים של ארצות הברית מטעם מדינת קליפורניה וכיהן חמש כהונות בין השנים 1955 ל־1965. במהלך שירותו כקצין בחיל הנחתים במלחמת העולם השנייה קיבל את עיטור צלב הצי.
ביוגרפיה עריכה
ילדות וראשית הקריירה עריכה
רוזוולט נולד ב-23 בדצמבר 1907 בעיר ניו יורק. הוא נקרא על שם סבו מצד אביו, ג'יימס רוזוולט הראשון (אנ'). הוא למד בבית הספר Potomac School ובבית הספר St. Albans School בוושינגטון די. סי., ולאחר מכן ב־Groton School במסצ'וסטס. בגרוטון השתתף בשיט חתירה, שיחק פוטבול ושימש פרפקט בשנתו האחרונה.
לאחר שסיים את לימודיו בשנת 1926, למד באוניברסיטת הרווארד, שם חתר בנבחרות החתירה של השנה הראשונה והמשנה. בהרווארד המשיך במסורות המשפחתיות והצטרף ל־Signet Society, ל־Hasty Pudding Club, ל־Fly Club ול־Institute of the 1770. אביו, וכן קרוב משפחתו הרחוק הנשיא תאודור רוזוולט, היו חברים בחלק מאותם מועדונים.
בשנת 1930 השלים רוזוולט את לימודיו באוניברסיטת הרווארד ונבחר לגזבר הקבוע של מחזורו. לאחר מכן החל ללמוד בבית הספר למשפטים באוניברסיטת בוסטון. במקביל עבד כאיש מכירות בחברה בוסטונית, ובהמשך המשיך לעבוד בחברות שהתמזגו זו עם זו. בתוך שנה זנח את לימודי המשפטים בשל הצלחתו העסקית.
בשנת 1932 הקים סוכנות ביטוח בשם Roosevelt & Sargent יחד עם ג'ון א. סרג'נט. כנשיא החברה צבר הון משמעותי, כ־500,000 דולר באותה תקופה. בשנת 1937 התפטר מתפקידו הפעיל כאשר החל לעבוד רשמית בבית הלבן, אך שמר על מחצית הבעלות.
הוא שימש גם כדירקטור בחברת Boston Metropolitan Buildings בשנת 1933 וכיהן לזמן קצר בשנת 1935 כנשיא חברת National Grain Yeast Corporation.
פוליטיקה והבית הלבן עריכה
רוזוולט השתתף בוועידה הלאומית הדמוקרטית של 1924 ושימש, כדבריו, כ'שליח ותפאורה' עבור אביו. בשנת 1928 פעל למען מועמד הדמוקרטים לנשיאות אל סמית'.
בשנת 1932 ניהל את מסע הבחירות של אביו במסצ'וסטס ונשא כ־200 נאומי בחירות. אף שאביו הפסיד בפריימריז הדמוקרטיים במדינה, הוא ניצח בה בבחירות הכלליות.
רוזוולט נחשב לסגנו הפוליטי של אביו במסצ'וסטס ושיתף פעולה עם ראש עיריית בוסטון ג'יימס מייקל קרלי (אנ'). הוא שימש גם כציר לוועידה החוקתית לביטול תקופת היובש בשנת 1933.
הוא היה מקורב מאוד לג'וזף קנדי. בשנת 1933 נסעו יחד לאנגליה כדי להשיג נתח משוק יבוא האלכוהול לאחר ביטול חוק היובש. כמה מיוזמותיו העסקיות השנויות במחלוקת הסתייעו בקנדי. מזכיר האוצר הנרי מורגנטאו אף איים להתפטר אם הנשיא לא יורה לבנו לעזוב חברה שנחשדה ככיסוי להברחות אלכוהול. רוזוולט גם סייע במינוי קנדי לשגריר ארצות הברית בממלכה המאוחדת.
באפריל 1936 נפטר מזכיר הנשיא לואיס האו, ורוזוולט נטל על עצמו בפועל את תפקידיו. לאחר בחירתו מחדש של אביו באותה שנה קיבל מינוי ישיר לדרגת לוטננט קולונל בחיל הנחתים, מה שעורר ביקורת ציבורית. בינואר 1937 מונה רשמית לעוזר מנהלי של הנשיא ובהמשך למזכיר הנשיא. עד אוקטובר 1937 שימש כמתאם הבית הלבן מול 18 סוכנויות פדרליות.
מגזין טיים אף רמז כי ניתן לראות בו 'עוזר נשיא ארצות הברית'.
בשנת 1938 הואשם כי ניצל את מעמדו הפוליטי כדי להפנות עסקים רווחיים לחברת הביטוח שלו. הוא פרסם את דוחות המס שלו והכחיש את ההאשמות בשידור ב־NBC ובריאיון למגזין Collier's. הפרשה נודעה בשם 'Jimmy's Got It affair'. בנובמבר 1938 התפטר מתפקידו בבית הלבן.
הוליווד עריכה
לאחר שעזב את הבית הלבן עבר להוליווד והועסק כעוזר מנהלי אצל המפיק סמואל גולדווין. בשנת 1939 הקים את Globe Productions, שהפיקה סרטים קצרים. הוא היה שותף גם ב־RCM Productions יחד עם הפזמונאי סם קוסלו ויצרן מכונות המוזיקה הרברט מילס. החברה הפיקה סרטים קצרים עבור מכונות הקרנה אוטומטיות. רוזוולט הפיק גם את הסרט Pot o' Gold והפיץ את הסרט הבריטי האנטי־נאצי Pastor Hall. הוא אף שכנע את אמו, אלינור רוזוולט, להקליט פתיח לגרסה האמריקאית של הסרט. בתקופה זו נקשר גם לאיל הקולנוע ג'וזף שנק, שלימים הורשע בעדות שקר בפרשה הקשורה לתשלומי שוחד לאיגודי עובדים בתעשיית הקולנוע. בשנת 1945 העניק לו הנשיא הארי טרומן חנינה נשיאותית.
קריירה צבאית עריכה
עם פרוץ מלחמת העולם השנייה באירופה בספטמבר 1939, התפטר רוזוולט מהמינוי שלו בחיל הנחתים בדרגת לוטננט קולונל, דרגה שקיבל בשנת 1936 בעת ששימש כעוזר צבאי לאביו הנשיא פרנקלין רוזוולט. בחודש שלאחר מכן קיבל מינוי כקפטן במילואים של חיל הנחתים, כדי שיוכל להיכנס לשירות פעיל – מה שעשה בנובמבר 1940.
באפריל 1941 שלח אותו אביו למשימה דיפלומטית חשאית חובקת עולם, שמטרתה הייתה להרגיע ממשלות שונות כי ארצות הברית תצטרף בקרוב למלחמה. בין המנהיגים עמם נפגש היו צ'יאנג קאי שק בסין, פארוק, מלך מצרים וגאורגיוס השני, מלך היוונים. במהלך המסע הותקף מהאוויר בידי מטוסים גרמניים הן בכרתים והן בעיראק. בחלק האפריקאי והמזרח־תיכוני של המשימה נסע עם לורד לואי מאונטבאטן עד לבאת'רסט שבגמביה. השניים דיווחו על תנאי העברת מטוסים ברחבי אפריקה – סוגיה חשובה לנשיא רוזוולט ולראש ממשלת בריטניה וינסטון צ'רצ'יל.
באוגוסט אותה שנה הצטרף לצוותו של ויליאם דונובן, מתאם המידע, ותפקידו היה לארגן את חילופי המידע עם סוכנויות אחרות.
מלחמת העולם השנייה עריכה
לאחר מתקפת יפן על פרל הארבור ב־7 בדצמבר 1941, ישב רוזוולט לצד אביו בעת שזה נשא את נאום הקלון. רוזוולט ביקש להצטרף לשירות קרבי והועבר בינואר 1942 ליחידת ה־Marine Raiders – כוח קומנדו חדש של חיל הנחתים. הוא מונה לסגן מפקד גדוד הפושטים השני תחת פיקודו של אוואנס קרלסון.
למרות בעיות בריאות שהקשו עליו לעיתים, שירת עם היחידה בקרב מידוויי ביוני 1942 ובפשיטה על האי מקין באוגוסט 1942. על חלקו בפעולות אלה הוענקו לו ול־22 לוחמים נוספים עיטור צלב הצי.
באוקטובר קיבל את הפיקוד על גדוד הפושטים הרביעי החדש, אך במהלך האימונים לקראת פעולה קרבית נוספת חלה ואושפז עד פברואר 1943. מאוגוסט 1943 שירת בתפקידי מטה שונים עד סוף המלחמה.
הוא צורף לצוות הקרב הרגימנטלי ה־165 של הדיוויזיה ה־27 של צבא ארצות הברית ונחת עמם בפלישה למקין בנובמבר 1943. על חלקו בפעולה זו הוענק לו עיטור כוכב הכסף מטעם הצבא.
ב־13 באפריל 1944 הועלה לדרגת קולונל. באוגוסט 1945 שוחרר משירות פעיל ובאוקטובר הועבר לרשימת המילואים הבלתי פעילים. באותו חודש התקבל כחבר בארגון Empire State Society of the Sons of the American Revolution.
רוזוולט נותר חבר בלתי פעיל במילואים של חיל הנחתים עד 1 באוקטובר 1959, אז קיבל קידום סופי לדרגת בריגדיר גנרל עם פרישתו המלאה מהשירות. בשל פלטפוס שממנו סבל, הורשה לנעול נעלי ספורט במקום המגפיים התקניים שנדרשו משאר הנחתים.
קריירה לאחר המלחמה עריכה
לאחר מלחמת העולם השנייה חזר רוזוולט להתגורר בקליפורניה. הוא שב לעבוד בחברת Roosevelt and Sargent כסגן נשיא בכיר והקים את סניף החברה בלוס אנג'לס. בשנת 1946 מונה ליושב ראש הדירקטוריון של Roosevelt and Haines, שהייתה ממשיכת דרכה של Roosevelt and Sargent. בהמשך כיהן כנשיא Roosevelt and Company, Inc.
בשנת 1946 מונה ליושב ראש הוועד המרכזי הדמוקרטי של מדינת קליפורניה, והחל לשדר מדי יום תוכניות רדיו עם פרשנות פוליטית. בדומה לאחיו אליוט רוזוולט (אנ'), היה פעיל בניסיון לשכנע את דווייט אייזנהאואר להתמודד לנשיאות מטעם המפלגה הדמוקרטית בבחירות 1948. כאשר הארי טרומן הועמד מחדש כמועמד המפלגה, התפטר רוזוולט מתפקידו כיו"ר המדינתי אך נותר חבר בוועדה הלאומית הדמוקרטית עד 1952.
בשנת 1950 התמודד כמועמד הדמוקרטי למשרת מושל קליפורניה, אך הפסיד למושל המכהן הרפובליקני ארל וורן בפער של כמעט 30%.
בשנת 1954 נבחר לבית הנבחרים של ארצות הברית מטעם מחוז הקונגרס ה־26 של קליפורניה, מחוז בעל רוב דמוקרטי מובהק. הוא נבחר מחדש חמש פעמים נוספות וכיהן בשנים 1955–1965, עד שהתפטר במהלך כהונתו השישית. רוזוולט היה מהפוליטיקאים הראשונים שגינו את שיטותיו של הסנאטור ג'וזף מקארתי, והיה חבר הקונגרס היחיד שהצביע נגד הקצאת תקציב לוועדת הפעילות האנטי-אמריקאית של בית הנבחרים.
באפריל 1965 התמודד לראשות עיריית לוס אנג'לס מול ראש העיר המכהן סם יורטי (אנ'), אך הפסיד בבחירות המקדימות.
באוקטובר 1965 התפטר מהקונגרס לאחר שהנשיא לינדון ג'ונסון מינה אותו לנציג בארגון אונסק"ו. הוא התפטר מתפקיד זה בדצמבר 1966 ועבר לעבוד כמנהל בכיר בחברת ההשקעות של ברני קורנפלד בז'נבה, שווייץ.
בהמשך הסתבכה החברה בחקירות של רשות ניירות הערך האמריקאית, ובהתמוטטותה התערב גם איש העסקים רוברט וסקו. רוזוולט פרש מהחברה בשנת 1971. בעקבות הפרשה הוגשו נגדו אישומים פדרליים ואף הוצא צו מעצר בשווייץ, אך האישומים בוטלו והוא שב לקליפורניה והתיישב בניופורט ביץ'.
בתקופה זו היה בקשרים עם ממשלו של ריצ'רד ניקסון ותמך בו בבחירות 1972. בהמשך תמך גם ברונלד רייגן בבחירות 1980 ו־1984, אף שבמהלך רוב חייו נחשב לדמוקרט ליברלי ברוח הוריו.
בין ספריו:
- "Affectionately, FDR" (1959)
- "My Parents, a Differing View" (1976) – נכתב בין השאר כתגובה לספרו של אחיו אליוט
- הרומן "A Family Matter" (1979)
- עריכת הקובץ "The Liberal Papers" (1962)
הסתבכות מאוחרת עריכה
בשנות ה־80 נחקרה עמותה ללא כוונת רווח שהקים – הוועד הלאומי לשימור הביטוח הלאומי ומדיקייר – בחשד לגיוס כספים בדרכים מפוקפקות והונאת דואר. הארגון פנה בדיוור ישיר לקשישים בטענה שתוכניות הביטוח הלאומי והמדיקר בסכנה כלכלית וביקש תרומות.
משפחה ונישואים עריכה
נישואיו הראשונים היו בשנת 1930 לבתסי מריה קושינג, פילנתרופית ובתו של המנתח הארווי ויליאמס קושינג. לזוג נולדו שתי בנות לפני שהתגרשו בשנת 1940.
בשנת 1941 נישא לאחיינתו, רומל תרז שניידר. נולדו להם שלושה ילדים, והם התגרשו בשנת 1956.
באותה שנה נישא לגלדיס איירין אוונס, מזכירתו. נולד להם בן אחד, והם התגרשו לאחר עשר שנים.
בשנת 1969 נישא לאשתו הרביעית, מרי וינסקל, מורה של בנו הצעיר. להם נולדה בת בשנת 1971.
מותו עריכה
רוזוולט נפטר ב־13 באוגוסט 1991 בניופורט ביץ', קליפורניה, מסיבוכים שנגרמו משבץ וממחלת פרקינסון. הוא היה בן 83 והילד האחרון שנותר בחיים של פרנקלין דלאנו רוזוולט ושל אלינור רוזוולט.
קישורים חיצוניים עריכה
- ג'יימס רוזוולט, באתר המדריך הביוגרפי של הקונגרס של ארצות הברית (באנגלית)
- ג'יימס רוזוולט, באתר "Find a Grave" (באנגלית)