Jump to content
החלפת מצב חיפוש
החלפת מצב תפריט
450K‏
15
3
1M‏
Pinkas
שינוי מצב תפריט ההעדפות
החלפת מצב תפריט אישי
לא בחשבון
כתובת ה־IP שלך תהיה גלויה לציבור אם תעשה עריכות כלשהן.

ג'ולי האריס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פעולות נוספות
ג'ולי האריס
Julie Harris
ג'ולי האריס, 1973
ג'ולי האריס, 1973
לידה 2 בדצמבר 1925
גרוס פויינט, מישיגן, ארצות הברית
פטירה 24 באוגוסט 2013 (בגיל 87)
צ'אתהאם, מסצ'וסטס, ארצות הברית
פרסים והוקרה פרס גראמי, 3 פרסי אמי, 5 פרסי טוני
פרופיל ב-IMDb

ג'וליה אן "ג'ולי" האריס (באנגלית: Julia Ann "Julie" Harris;‏ 2 בדצמבר 1925 – 24 באוגוסט 2013) הייתה שחקנית אמריקאית, משחקניות התיאטרון האמריקאיות הגדולות בכל הזמנים. האריס זכתה ב-5 פרסי טוני, 3 פרסי אמי ובפרס גראמי. הייתה מועמדת לפרס אוסקר לשחקנית הטובה ביותר בשנת 1952 על הופעתה בסרט "חבר בחתונה".

ביוגרפיה עריכה

האריס נולדה בעיר גרוס פויינט שבמישיגן לאלסי, אחות ולוויליאם פיקט האריס, בנקאי השקעות במקצועו. למדה בבית הספר לדרמה שב"אוניברסיטת ייל".

קריירת משחק עריכה

תיאטרון עריכה

האריס הייתה מגדולות השחקניות בברודוויי בכל הזמנים עם זכייה חסרת תקדים ב-5 פרסי טוני מתוך 9 מועמדויות.

את הפרס הראשון שלה קטפה בשנת 1952 על הופעתה בתפקיד הזמרת סאלי בולס במחזה "אני מצלמה". בשנת 1956 זכתה בפרס השני שלה על תפקיד ג'ואן, אישה המועמדת למשפט ומוצאת להורג במחזה "The Lark". ב-1969 זכתה על הופעתה במחזה "Forty Carats". ב-1972 זכתה בפרס טוני רביעי על גילום דמותה של מרי טוד לינקולן במחזה "The Last of Mrs. Lincoln". האריס זכתה בפרס החמישי שלה בשנת 1976 על גילום 5 דמויות שנות במחזה " The Belle of Amherst" של ויליאם לוס. על עבודתה במחזה זכתה האריס באותה השנה גם בפרס גראמי לאלבום המדובר הטוב ביותר.

בשנת 1994 הפיקה את המחזה "Exile in Jerusalem" של המחזאי הישראלי מוטי לרנר במסגרת פסטיבל ויליאמסטאון במסצ'וסטס, ושיחקה בו את אלזה לסקר שילר - המשוררת היהודייה גרמניה שנמלטה מגרמניה ב-1933 ועלתה לירושלים ב-1939.

בשנת 2002 קיבלה האריס את פרס מפעל החיים בטקס פרסי הטוני המסורתי.

קולנוע וטלוויזיה עריכה

האריס התפרסמה לראשונה כשחקנית קולנוע בתחילת שנות ה-50 בעיבוד של פרד זינמן למחזה "חבר בחתונה". תפקיד פרנקי אדמס היה הראשון של האריס בקולנוע ועליו היא הועמדה לפרס אוסקר לשחקנית הטובה ביותר. בהמשך העשור הפכה לכוכבת קולנוע בזכות תפקיד ראשי בקלאסיקה של איליה קאזאן "קדמת עדן" לצידו של ג'יימס דין, זכתה בפרס אמי על תפקידה בסרט הטלוויזיה "Little Moon of Alban" והופיעה גם בדרמה "אני מצלמה" בתפקיד סאלי בולס עליו הייתה מועמדת לפרס באפט"א לשחקנית הטובה ביותר.

בשנות ה-60 התפרסמה האריס בלהיטי קולנוע כמו סרט האימה הפסיכולוגי של רוברט ווייז "טירה המסתורית" בתפקיד אלינור "נל" לאנס", מותחן הפשע "הרפר" לצד כובי הקולנוע פול ניומן ולורן באקול, הדרמה של ג'ון יוסטון "השתקפויות בעין זהב" בתפקיד אליסון אשתו החולה של מוריס לנגדון והקומדיה של פרנסיס פורד קופולה "אתה ילד גדול עכשיו". מחוץ לקולנוע זכתה האריס בשנת 1962 בפרס אמי שני לשחקנית הטובה בתפקיד ראשי על הופעתה בתוכנית "Hallmark Hall of Fame".

בשנות ה-80 שיחקה האריס באופרת הסבון "נוטס לנדינג" ובשנת 1990 בסדרת הטלוויזיה התיעודית המצליחה "מלחמת האזרחים" בתפקיד הסופרת מרי צ'סונט. היא התפרסמה בסרטים "גורילות בערפל" מועמד 5 פרסי האוסקר של מייקל אפטד בתפקיד הפעילה ההומניטארית רוזמונד קר[1], "אישה בהפתעה" של פרנק אוז בתפקיד אדנה אמו של הארכיטקט ניוטון דייוויס (סטיב מרטין) ובעיבוד הקולנועי של ג'ורג' א. רומרו לספר האימה "החצי האפל" בתפקיד רג'י דלספס עליו היה הייתה מועמדת לפרס סאטורן.

האריס זכתה בשנת 2000 בפרס אמי שלישי על הדיבוב שעשתה בסרט הדוקומנטרי "Not for Ourselves Alone: The Story of Elizabeth Cady Stanton & Susan B. Anthony".

בכל הקריירה שלה הייתה האריס מועמדת ל-11 פרסי אמי, מהם זכתה בשלושה.

חיים אישיים עריכה

האריס נישאה והתגרשה במהלך חייה 3 פעמים, ממערכות נישואיה נולד לה ילד אחד בשם פיטר. בשנת 2005 קיבלה האריס על תרומתה לתרבות האמריקאית את פרס מרכז קנדי. האריס נאבקה בחייה האישיים במחלת סרטן השד ושרדה שני מקרי שבץ.

היא נפטרה ב-24 באוגוסט 2013 מאי-ספיקת לב בביתה שבעיירה צ'אתהאם שבמסצ'וסטס, בת 87 בפטירתה.

פילמוגרפיה עריכה

קובץ:Julie Harris in East of Eden trailer.jpg
ג'ולי האריס בסרט "קדמת עדן", (1955)

טלוויזיה עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ג'ולי האריס בוויקישיתוף

הערות שוליים עריכה

  1. ^ תמר גלבץ, כמו ערב שקופיות, חדשות, 26 בינואר 1989
    קולנוע - הגזע האנושי, "העולם הזה", גיליון 2682 מ-25 בינואר 1989, עמוד 21
פרס טוני לשחקנית הראשית הטובה ביותר במחזה
1947–1975 אינגריד ברגמן / הלן הייז (1947) • ג'ודית אנדרסון / קתרין קורנל / ג'סיקה טנדי (1948) • מרטיטה האנט (1949) • שירלי בות' (1950) • אוטה האגן (1951) • ג'ולי האריס (1952) • שירלי בות' (1953) • אודרי הפבורן (1954) • ננסי קלי (1955) • ג'ולי האריס (1956) • מרגרט לייטון (1957) • הלן הייז (1958) • גרטרוד ברג (1959) • אן בנקרופט (1960) • ג'ואן פלורייט (1961) • מרגרט לייטון (1962) • אוטה האגן (1963) • סנדי דניס (1964) • איירין וורת' (1965) • רוזמרי האריס (1966) • בריל ריד (1967) • זואי קולדוול (1968) • ג'ולי האריס (1969) • תמי גריימס (1970) • מורין סטייפלטון (1971) • סאדה תומפסון (1972) • ג'ולי האריס (1973) • קולין דיוורסט (1974) • אלן בורסטין (1975)
1976–2000 איירין וורת' (1976) • ג'ולי האריס (1977) • ג'סיקה טנדי (1978) • קונסטנס קאמינגס / קרול שלי (1979) • פיליס פרליך (1980) • ג'יין לפוטייר (1981) • זואי קולדוול (1982) • ג'סיקה טנדי (1983) • גלן קלוז (1984) • סטוקרד צ'אנינג (1985) • לילי טומלין (1986) • לינדה לאבין (1987) • ג'ואן אלן (1988) • פולין קולינס (1989) • מגי סמית' (1990) • מרסדס רוהל (1991) • גלן קלוז (1992) • מדלין קאן (1993) • דיאנה ריג (1994) • שרי ג'ונס (1995) • זואי קולדוול (1996) • ג'נט מק'תיר (1997) • מארי מולן (1998) • ג'ודי דנץ' (1999) • ג'ניפר אילי (2000)
2001–הווה מרי-לואיז פארקר (2001) • לינדזי דאנקן (2002) • ונסה רדגרייב (2003) • פלישיה רשאד (2004) • שרי ג'ונס (2005) • סינת'יה ניקסון (2006) • ג'ולי וייט (2007) • דיאנה דונאגן (2008) • מרשה גיי הארדן (2009) • ויולה דייוויס (2010) • פרנסס מקדורמנד (2011) • נינה אריאנדה (2012) • סיסלי טייסון (2013) • אודרה מקדונלד (2014) • הלן מירן (2015) • ג'סיקה לאנג (2016) • לורי מטקאלף (2017) • גלנדה ג'קסון (2018) • איליין מיי (2019) • מרי-לואיז פארקר (2021) • דירדרה אוקונל (2022) • ג'ודי קומר (2023) ‏•‏‏ שרה פולסון (2024) ‏•‏‏ שרה סנוק (2025)
אוחזר מתוך "https://www.yisraelpedia.com/index.php?title=ג%27ולי_האריס&oldid=406610"