Jump to content
החלפת מצב חיפוש
החלפת מצב תפריט
450K‏
15
3
1M‏
Pinkas
שינוי מצב תפריט ההעדפות
החלפת מצב תפריט אישי
לא בחשבון
כתובת ה־IP שלך תהיה גלויה לציבור אם תעשה עריכות כלשהן.

אוטה האגן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פעולות נוספות
אוטה האגן
האגן עם פול רובסון במחזה "אותלו" בהפקת גילדת התיאטרון
האגן עם פול רובסון במחזה "אותלו" בהפקת גילדת התיאטרון
בן זוג חוזה פרר, הרברט ברגהוף
פרופיל ב-IMDb

אוטה ת'ירה האגן (באנגלית: Uta Thyra Hagen;‏ 12 ביוני 1919 – 14 בינואר 2004) הייתה שחקנית ומורה למשחק אמריקאית. היא הייתה הראשונה שגילמה את מרתה במחזה "מי מפחד מווירג'יניה וולף?", מאת אדוארד אלבי, שהועלה בברודוויי בשנת 1962.

מאחר שהאגן נכללה ברשימה השחורה של הוליווד, בין היתר בגלל הקשר שלה עם פול רובסון, התמעטו ההזדמנויות שלה להופיע בקולנוע, ולכן התמקדה בקריירה בתיאטרון בניו יורק.

בהמשך הייתה האגן מורה למשחק בעלת השפעה רבה באולפן הרברט ברגהוף בניו יורק. היא חיברה ספרי לימוד למשחק שהיו לרבי מכר, "Respect for Acting" יחד עם האסקל פרנקל,[1] ואת "A Challenge for the Actor". תרומתה המשמעותית ביותר לתחום לימודי התיאטרון היו סדרת "תרגילי אובייקטים" שנבנו לפי שיטותיהם של קונסטנטין סטניסלבסקי ויבגני וכטנגוב.

ב-1981 נבחרה האגן להיכל התהילה של התיאטרון האמריקני.[2] היא זכתה פעמיים בפרס טוני לשחקנית הטובה ביותר במחזה, וזכתה בפרס טוני מיוחד על מפעל חיים ב-1999.

ביוגרפיה עריכה

ראשית חייה עריכה

האגן נולדה בגטינגן שבגרמניה לת'ירה א. (שם נעורים ליסנר) ואוסקר פרנק לאונרד האגן.[3] ב-1924 היגרה המשפחה לארצות הברית כשאביה קיבל משרה באוניברסיטת קורנל.[4] היא גדלה במדיסון שבוויסקונסין. היא הופיעה בהפקות של בית הספר התיכון של אוניברסיטת ויסקונסין, ובהפקות הקיץ של "Wisconsin Players". ב-1936 למדה באקדמיה המלכותית לאמנות הדרמה.[5] אחרי שלמדה סמסטר אחד באוניברסיטת ויסקונסין, שם היה אביה ראש המחלקה להיסטוריה, היא עברה ב-1937 לגור בניו יורק.[6] הופעתה המקצועית הראשונה הייתה ב-1937 בדניס שבמסצ'וסטס בתפקיד אופליה לצדה של אווה לה גליאן שגילמה את המלט.

קריירה עריכה

בראשית הקריירה שלה לוהקה האגן לתפקיד אופליה על ידי השחקנית אווה לה גליאן. היא המשיכה להופיע בתפקיד נינה בהפקה בברודוויי של המחזה "השחף" מאת אנטון צ'כוב בהשתתפות אלפרד לאנט ולין פונטיין משנת 1938. היא הייתה אז רק בת 18, ולניסיון זה הייתה השפעה עצומה על חייה. מבקר הניו יורק טיימס, ברוק אטקינסון, כינה את הופעתה בדמות נינה "grace and aspiration incarnate".[7]

ב-1951 שיחקה האגן במחזה "ז'אן ד'ארק" מאת ג'ורג' ברנרד שו בברודוויי. היא גילמה את דזדמונה במחזה השייקספירי "אותלו" בסיבוב הופעות ובברודוויי לצדם של פול רובסון בתפקיד אותלו וחוזה פרר, שהיה אז בעלה, ששיחק בדמות יאגו. היא שיחקה בתפקיד בלאנש דובואה במחזה "חשמלית ושמה תשוקה" בסיבוב הופעות לאומי בבימויו של הרולד קלורמן ולא של איליה קאזאן שביים את ההפקה בברודוויי. היה לה ניסיון בעבודה עם קלורמן ב-1947. בספרה "Respect for Acting" היא ייחסה את תגליותיה עם קלורמן כקרש קפיצה לעבודתה העתידית עם בעלה הרברט ברגהוף. היא גילמה את דמותה של בלאנש לצדם של לפחות ארבעה שחקנים שונים בדמות סטנלי קובלסקי בהם אנתוני קווין ומרלון ברנדו.

ב-1951 זכתה האגן בפעם הראשונה בפרס טוני על הופעתה בתפקיד ג'ורג'י, האישה המקריבה את עצמה, במחזה "The Country Girl" מאת קליפורד אודטס. ב-1963 זכתה שוב בפרס טוני על משחקה בתפקיד מרתה בהפקה המקורית של המחזה "מי מפחד מווירג'יניה וולף?" מאת אדוארד אלבי. ב-1981 נבחרה כחברה בהיכל התהילה של התיאטרון האמריקני, וב-1999 הוענק לה פרס טוני מיוחד על מפעל חיים.

האגן ראתה את התקופה בין 1938 ל-1947 כשנות מעבר בקריירה שלה, בהן איבדה את דרכה ואת האהבה למשחק עד שלבסוף חזרה והתחילה בחיים אמיתיים בתיאטרון.[7]

על אף שהופיעה בסרטים אחדים, הקריירה הקולנועית והטלוויזיונית שלה הייתה מוגבלת בשל היותה ברשימה השחורה של הוליווד. הופעת הבכורה שלה בקולנוע הייתה ב-1972.

האגן הייתה מועמדת לפרס אמי לבידור בשעות היום בקטגוריית שחקנית המשנה מצטיינת בסדרת דרמה על משחקה באופרת הסבון "One Life to Live".

היא לימדה ב-HB Studio בית הספר למשחק בניו יורק החל משנת 1947. עשר שנים אחר כך ב-25 בינואר 1957 התחתנה עם מייסד בית הספר, הרברט ברגהוף. בהמשך חזרה האגן להופיע בתיאטרון, וזכתה לשבחים על הופעותיה בתפקידים ראשיים במחזה "Mrs. Warren's Profession" (ב-1985), " Collected Stories", וב"גברת קליין". אחרי מותו של ברגהוף ב-1990 הפכה ליושבת ראש בית הספר.

האגן הייתה מורה למשחק בעלת השפעה ולימדה בין השאר את מתיו ברודריק, כריסטין לאטי, אמנדה פיט, ג'ייסון רוברדס, סיגורני ויבר, קייטי פינרן, לייזה מינלי, וופי גולדברג, ג'ק למון, צ'ארלס נלסון ריילי, מאנו טופו, דבי אלן, הרשל סאבאג', ג'ורג' סיגל, ג'ון סטיוארט ואל פצ'ינו. היא הייתה מורה לפיתוח קול של ג'ודי גרלנד, ולימדה אותה לדבר במבטא גרמני עבור הופעתה בסרט "משפטי נירנברג". על משחקה בסרט זה הייתה גרלנד מועמדת לפרס אוסקר.

ב-1973 יצא לאור הספר שכתבה "Respect for Acting", וב-1991 פורסם ספרה "A Challenge for the Actor". בספריה היא מעודדת משחק ריאליסטי (בניגוד למשחק "פורמליסטי") של הזדהות השחקן עם הדמות.[8] בספר "Respect for Acting" נתנה האגן קרדיט לבמאי הרולד קלורמן ששינה את השקפתה על משחק.

הספר "Respect for Acting" משמש כספר לימוד בשיעורי משחק בקולג'ים רבים. ב-1976 כתבה האגן ספר בישול בשם "Love for Cooking". ב-2002 הנשיא ג'ורג' ווקר בוש העניק להאגן את המדליה הלאומית לאמנויות בטקס שנערך בבית הלבן.

ב-2001 הסכימה האגן להצטלם כשהיא מעבירה כיתות אמן בניו יורק, לוס אנג'לס, טורונטו ושיקגו. השיעורים שצולמו על ידי קארן לודוויק ופני דופונט יצאו לאור בווידאו בשם "Uta Hagen's Acting Class", שמשמש ללימוד בשיעורי משחק רבים.

חיים אישיים עריכה

אוטה האגן הייתה נשואה לשחקן חוזה פרר מ-1938 עד 1948. לבני הזוג נולדה בת אחת לטישה (ילידת 15 באוקטובר 1940). חלק מהסיבה לגירושיהם היה הרומן שהיה להאגן עם פול רובסון שכיכב לצדה במחזה "אותלו". ב-25 בינואר 1957 התחתנה האגן עם הרברט ברגהוף (אנ'), לו הייתה נשואה עד למותו ב-1990.

האגן נפטרה ב-14 בינואר 2004 במנהטן.

תלמידיה של אוטה האגן עריכה

ג'ין ויילדר, רוברט דה נירו, דניאל דה ולדון, טוני גולדווין, פיי דאנאוויי, לורה אסטרמן, קרול רוזנפלד, האל הולברוק, האל הולדן, סנדי דניס, גריפין דאן, ג'פרי אסמן, ברברה פלדון, טובה פלדשו, קייט פינרן, קונסטנס פורד, יהורם גאון, לבנה פינקלשטיין, ויקטור גרבר, ריטה גרדנר, לי גרנט, צ'ארלס גרודין, איילין הקרט, דבורה הדוול, ויליאם היקי, ג'רלד היקן, אן ג'קסון, הארווי קורמן,[9] ג'רלדין פייג', ג'ייסון רוברדס, מתיו ברודריק,[10] קורי פרקר, וופי גולדברג, אמנדה פיט, ג'ק למון, טד ברונטי,[11] לינדזי קראוס, פריץ ויבר, רושל אוליבר, קארן לודוויג וכריסטין לאטי.[12]

תפקידים בתיאטרון עריכה

פילמוגרפיה עריכה

קולנוע עריכה

טלוויזיה עריכה

  • (1945) Victory
  • (1959) A Month in the Country
  • (1970) The Day Before Sunday
  • אזור הדמדומים (1986) The Twilight Zone
  • (1987) Seasonal Differences
  • (1991) The Sunset Gang
  • המלך היל (1999) King of the Hill
  • אוז (1999) Oz

פרסים ומועמדויות עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אוטה האגן בוויקישיתוף

הערות שוליים עריכה

  1. ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
  2. ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
  3. ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
  4. ^ Port of New York, passenger list of the S.S. Luetzow, September 4, 1924, sheet 41.
  5. ^ Port of New York, passenger list of the S.S. Westernland, December 24, 1936, sheet 165.
  6. ^ "Lady Invincible", Wisconsin Academy Review, vol. 46, issue 4, Fall 2000.
  7. ^ 1 2 שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
  8. ^ Hagen, Uta 1991. A Challenge for the Actor. New York: Scribner's. ISBN 0-684-19040-0
  9. ^ Archive of American Television - Harvey Korman, 20 April 2004 www.emmytvlegends.org
  10. ^ Uta Hagen, legendary actor and teacher, dies at 84
  11. ^ TED BRUNETTI STUDIO
  12. ^ Uta Thyra Hagen Facts
  13. ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
  14. ^ Meet Uta Hagen
פרס טוני לשחקנית הראשית הטובה ביותר במחזה
1947–1975 אינגריד ברגמן / הלן הייז (1947) • ג'ודית אנדרסון / קתרין קורנל / ג'סיקה טנדי (1948) • מרטיטה האנט (1949) • שירלי בות' (1950) • אוטה האגן (1951) • ג'ולי האריס (1952) • שירלי בות' (1953) • אודרי הפבורן (1954) • ננסי קלי (1955) • ג'ולי האריס (1956) • מרגרט לייטון (1957) • הלן הייז (1958) • גרטרוד ברג (1959) • אן בנקרופט (1960) • ג'ואן פלורייט (1961) • מרגרט לייטון (1962) • אוטה האגן (1963) • סנדי דניס (1964) • איירין וורת' (1965) • רוזמרי האריס (1966) • בריל ריד (1967) • זואי קולדוול (1968) • ג'ולי האריס (1969) • תמי גריימס (1970) • מורין סטייפלטון (1971) • סאדה תומפסון (1972) • ג'ולי האריס (1973) • קולין דיוורסט (1974) • אלן בורסטין (1975)
1976–2000 איירין וורת' (1976) • ג'ולי האריס (1977) • ג'סיקה טנדי (1978) • קונסטנס קאמינגס / קרול שלי (1979) • פיליס פרליך (1980) • ג'יין לפוטייר (1981) • זואי קולדוול (1982) • ג'סיקה טנדי (1983) • גלן קלוז (1984) • סטוקרד צ'אנינג (1985) • לילי טומלין (1986) • לינדה לאבין (1987) • ג'ואן אלן (1988) • פולין קולינס (1989) • מגי סמית' (1990) • מרסדס רוהל (1991) • גלן קלוז (1992) • מדלין קאן (1993) • דיאנה ריג (1994) • שרי ג'ונס (1995) • זואי קולדוול (1996) • ג'נט מק'תיר (1997) • מארי מולן (1998) • ג'ודי דנץ' (1999) • ג'ניפר אילי (2000)
2001–הווה מרי-לואיז פארקר (2001) • לינדזי דאנקן (2002) • ונסה רדגרייב (2003) • פלישיה רשאד (2004) • שרי ג'ונס (2005) • סינת'יה ניקסון (2006) • ג'ולי וייט (2007) • דיאנה דונאגן (2008) • מרשה גיי הארדן (2009) • ויולה דייוויס (2010) • פרנסס מקדורמנד (2011) • נינה אריאנדה (2012) • סיסלי טייסון (2013) • אודרה מקדונלד (2014) • הלן מירן (2015) • ג'סיקה לאנג (2016) • לורי מטקאלף (2017) • גלנדה ג'קסון (2018) • איליין מיי (2019) • מרי-לואיז פארקר (2021) • דירדרה אוקונל (2022) • ג'ודי קומר (2023) ‏•‏‏ שרה פולסון (2024) ‏•‏‏ שרה סנוק (2025)
אוחזר מתוך "https://www.yisraelpedia.com/index.php?title=אוטה_האגן&oldid=572526"