בסיס חיל האוויר לוד
פעולות נוספות
| סמל הבסיס סמל הבסיס | |||||||||||||||||||
| נתוני השדה | |||||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| |||||||||||||||||||
| סוג השדה | צבאי ואזרחי | ||||||||||||||||||
| תקופת הפעילות | 1965 – ינואר 2010 (כ־45 שנים) | ||||||||||||||||||
| מפעיל | קובץ:Israeli Air Force - Coat of arms.svg חיל האוויר הישראלי | ||||||||||||||||||
| עיר סמוכה | לוד | ||||||||||||||||||
| קואורדינטות |
32°00′37″N 34°53′54″E / 32.01028°N 34.89833°E{{#coordinates:32|00|37|N|34|53|54|E|type:airport |primary |name= }} | ||||||||||||||||||
| גובה מעל פני הים | 41 מטר (135 רגל) | ||||||||||||||||||
| מסלולי טיסה | |||||||||||||||||||
| |||||||||||||||||||
|
(למפת גוש דן רגילה) | |||||||||||||||||||
בסיס חיל האוויר לוד (בח"א 27) היה בסיס טיסה ותובלת אוויר היסטורי של חיל האוויר הישראלי. הבסיס שכן בצמידות לנמל התעופה בן-גוריון ועשה שימוש באותם מסלולי הטיסה של השדה האזרחי. בשנת 2008 החלה סגירתו של הבסיס בשלבים, עד שבינואר 2010 נסגר סופית ורוב יחידותיו הועברו לבסיס נבטים. הבסיס חזר לפעילות בזמן "מבצע שאגת הארי".
היסטוריה עריכה
הקמת שדה התעופה בתקופת המנדט הבריטי עריכה
שדה התעופה המשמש את נמל התעופה האזרחי בן-גוריון ואשר שימש גם את הבסיס הצבאי בח"א 27, תוכנן והוקם על ידי שלטונות המנדט הבריטי בשנות ה-30 של המאה ה-20. בשנת 1934 החלה בניית השדה ובשנת 1937 נחנכו מסלולי הטיסה הראשון מבטון, אורך כל אחד מהמסלולים עמד על 800 מטר ורוחבם הגיע ל-100 מטר.[1] הבריטים העניקו לשדה את השם "שדה התעופה וילהלמה", על שם המושבה הטמפלרית הסמוכה וילהלמה (לימים מושב בני עטרות).
בתחילה שימש שדה התעופה כשדה אזרחי בלבד, אולם במהלך שנת 1942, נסלל בשדה מסלול נוסף על ידי כוחות אמריקאים והחל מחודש יולי 1942 ועד נובמבר שנת 1943, הוצבו והופעלו מהשדה מטוסי בואינג B-17 מבצר מעופף ו-B-24 ליברייטור של חיל האוויר חיל האוויר של כוחות צבא היבשה של ארצות הברית במזרח התיכון (אנ').
ב-1 במרץ 1943, בעקבות התפשטות הלחימה במערכה במזרח התיכון במסגרת מלחמת העולם השנייה, הוסב השדה לשדה תעופה צבאי של חיל האוויר המלכותי הבריטי, בשם RAF Lydda.
בשנת 1946 שב השדה לפעול במתכונת אזרחית.
פעילות צבאית בשדה בשנותיה הראשונות של המדינה עריכה
באפריל 1948 נפסקה פעילותו האזרחית של השדה במסגרת המנדט הבריטי והוא הועבר לידי הלגיון הערבי. ביולי 1948 במסגרת "מבצע דני") במהלך מלחמת העצמאות, נכבש שדה התעופה מידי הלגיון הערבי על ידי חטיבה 8 בפיקודו של יצחק שדה. בנובמבר 1948 נפתח השדה כשדה התעופה הרשמי של מדינת ישראל, ושמו שונה ל"שדה התעופה לוד".
במהלך מלחמת סיני פעלה בבסיס טייסת 200 הצרפתית הזמנית. הטייסת הורכבה מ-18 מטוסי F-84 ת'אנדרג'ט צרפתיים. המטוסים וטייסיהם הצרפתיים הגיעו מבסיס אווירי סיינט דיזייה (אנ') מלהקי היירוט הצרפתיים: EC. 1/2 Cigognes, EC. 2/2 Côte-d'Or ו-EC. 3/2 Alsace. לצדה פעלו טייסת 199 וטייסת 201 הצרפתיות הזמניות, שכללו מטוסי דאסו מיסטר 4 והוצבו בבסיס רמת דוד.[2][3][4]
בסיס חיל האוויר הישראלי עריכה
באוגוסט 1958 מונה המנהל האזרחי של שדה התעופה למפקדו בחירום. במחצית השנייה של 1959 הוקמה מסגרת ארגונית צבאית במילואים בשדה שנקראה בח"א 27. המסגרת החדשה הוכפפה ברגיעה לבסיס תל נוף ובחירום למפקדת חיל האוויר.[5]
ב-15 במאי 1963 הוקם בשדה התעופה לוד, גף טיסה צבאי (כשלוחה של טייסת 103). הגף נשאר כפוף לבסיס תל-נוף וכלל חמישה מטוסי סטרטוקרוזר ("ענק") מדגם אזרחי שנרכשו מארצות הברית, וזוג מטוסי דקוטה. באותה שנה הוקמה יחידת הקישור לתעשייה אווירית 231.[5] ב-1 ביולי 1964 הפך הגף לטייסת "הבין-לאומית", היא טייסת 120.
ב־15 במרץ 1965 הוקם בח"א 27 כבסיס סדיר, לקראת קליטת סוללות ההוק.[5]
במאי 1967, שבועיים לפני פרוץ מלחמת ששת הימים, הובאה טייסת 107 לפריסה בבסיס, כדי שלמטוסי האוראגן קצרי הטווח יהיה קל יותר להגיע לחזית המצרית. ב-1 ביוני 1971 הוקמה טייסת 122, כטייסת דקוטות.
ב-14 באוקטובר 1973 הוקמה בבסיס טייסת 131, כטייסת "קרנפים", וכשנה לאחר מכן, ב-15 באוגוסט 1974 הועברה "טייסת 103" מבסיס תל-נוף לבסיס לוד,[6] וזאת במסגרת ריכוז מטוסי התובלה בשדה, כבסיס מטוסי התובלה הבינונית והכבדה.
בשנת 1987 נפתחה בבסיס "טייסת נווטי תובלה ומכוננים" (נתו"ם) שהיא מגמה בקורס הטיס ושלוחה של בית הספר לטיסה.
הבסיס, טייסותיו ויחידותיו, היו מעורבים במבצעים והפעולות הבאים (רשימה חלקית מאוד):
- מבצע אנטבה (שנת 1976)[7]
- מבצע משה (נובמבר 1984 עד ינואר 1985)[8]
- מבצע שלמה (שנת 1991)[9]
- "מבצע ניצני תקווה" בעת רצח העם ברואנדה (שנת 1994)[10][11]
- משלחת רפואית של צה"ל למקדוניה, להגשת סיוע רפואי לפליטי המלחמה בקוסובו (שנת 1999)[12]
סגירת הבסיס עריכה
ב-25 באוגוסט 2008, כחלק מהמגמה הכלל־צה"לית של העברת בסיסים מהמרכז לנגב, הועברו כמעט כל טייסות התובלה של חיל האוויר והיחידות אשר פעלו בבח"א 27, לבסיס נבטים שבנגב הצפוני.[13][14]
הבסיס היה החלוץ בצה"ל בירידה לנגב, ועלוּת העברתו, ובכך העברת מרבית יחידותיו אל בסיס נבטים, הוערכה ב-1.62 מיליארד שקל נכון לאוגוסט 2008.[15]
הבסיס נסגר בהדרגה. בשלב ראשון, עד 27 באוגוסט 2008 (תאריך שבו התקיים טקס הסגירה הרשמי),[16][17] עברו רוב טייסות ויחידות הבסיס (למעט טייסת 122, יחשת"פ וי"ק 533) אל בסיס נבטים. טייסת 122 עברה לנבטים ב-8 בפברואר 2009, ועד תחילת ינואר 2010 הועברו היחידות הנותרות משטח הבסיס. יחשת"פ עברה לשני מיקומים חדשים, לבניין הכנרית במטה חיל האוויר שבמחנה הקריה ולבסיס פלמחים. י"ק 533 עברה לבית הספר לנ"מ.
בחודש מרץ 2010 הועבר שטחו של הבסיס (כ-1,500 דונם) לאחריותו של משרד הביטחון, לצורך שיקום המקרקעין והמים, ולאחר מכן לידי מינהל מקרקעי ישראל.[18]
בדצמבר 2014 הודיע משרד הביטחון כי פינוי הבסיס הושלם. במסגרת הפינוי נהרסו חלק מהמבנים וכן פונו 50 אלף מ"ר של גגות אזבסט.[19]
נכון לשנת 2023, בוצעו סקרי קרקע ובדיקות להימצאות גזים וכימיקלים בעומק האדמה, בכל שטח הבסיס שפונה. בבדיקות וסקרים אלה, נמצאו חריגות של עשרות אחוזים מעל התקנים, בקיומם של כימיקלים וגזים רעילים בקרקע. נכון לחודש אוקטובר 2023, טרם הסתיימה החקירה הכוללת בשטח.[20]
לפי החלטות ממשלה והסכמים בין הגופים השונים, חולק שטח הבסיס בין התעשייה האווירית, שקיבלה את כל השטח הבנוי (כ-500 דונם), ורשות שדות התעופה, שקיבלה את כל שטח רחבות המטוסים ומסלולי ההסעה, מהכביש המנהלתי המקביל למסלול המזרחי, ומערבה (כ-1,000 דונם).[21]
פעילות צבאית בשדה לאחר סגירתו עריכה
במהלך מבצע שאגת הארי, במסגרת ההיערכות של חיל האוויר האמריקאי למלחמה מול איראן הוא הציב בשטח ישראל עשרות מטוסי תדלוק, מאות חיילים אמריקאים עם מערך טכני ומערך קרקע אשר הוצבו בשטח נמל התעופה בן-גוריון. האמריקאים מינו מפקד לבסיס, ובמקביל צה"ל גייס מפקד נוסף בדרגת תת-אלוף אשר שירת בעברו כמפקד בסיס בחיל האוויר. הם אחראים על כל פעולות התיאום בין האמריקאים לצה"ל ולגופים של רשות שדות התעופה.[22]
יחידות ששכנו בבסיס עריכה
חיל האוויר המלכותי עריכה
החל משנת 1938 ואילך, הוצבו בשדה והופעלו ממנו הטייסות הצבאיות שלהלן:[23][24][25]
- קובץ:Roundel of the United Kingdom.svg טייסת RAF 14 – מטוסי בריסטול־בלנהיים IV (שנת 1941).
- קובץ:Roundel of the United Kingdom.svg טייסת RAF 33 – גף מטוסי גלוסטר גלדיאטור (שנת 1938).
- קובץ:Roundel of the United Kingdom.svg טייסת RAF 55 – גף מטוסי מרטין בולטימור (שנת 1942).
- קובץ:Roundel of the United Kingdom.svg טייסת RAF 134 – מטוסי סופרמארין ספיטפייר VB (שנת 1942).
- קובץ:Roundel of the United Kingdom.svg טייסת RAF 162 – גף מטוסי בריסטול־בלנהיים V (שנת 1942).
- קובץ:Roundel of the United Kingdom.svg טייסת RAF 203 – מטוסי בריסטול־בלנהיים IV (שנת 1941).
- קובץ:Roundel of the United Kingdom.svg טייסת RAF 211 – מטוסי בריסטול־בלנהיים I (שנת 1941).
- קובץ:Roundel of the United Kingdom.svg טייסת RAF 294 – גף מטוסי ויקרס ולינגטון (שנת 1944).
- קובץ:Roundel of the United Kingdom.svg טייסת RAF 1413 – מטאורולוגית (משנת 1942 ועד 1943, ושוב ב-1945).
- קובץ:Roundel of Australia.svg טייסת RAAF 3 – מטוסי קרטיס P-40 טומאהוק (שנת 1941).
- קובץ:Roundel of Australia.svg טייסת RAAF 459 – מטוסי לוקהיד־הדסון III (עד 1943).
אחרים עריכה
- קובץ:US Army Air Corps Hap Arnold Wings.svg "להק הפצצה זמני מס' 1" (1st Provisional Bombardment Group) שאוּרגן לאחר מכן כ"להק מבצעים משלוחי מס' 376" (אנ') – החל מחודש יולי 1942 ועד נובמבר שנת 1943, הוצבו והופעלו מהשדה מטוסי B-17 מבצר מעופף ו-B-24 ליברייטור של "חיל האוויר המזרח־תיכוני של צבא ארצות הברית" (US Army, Middle East Air Force) שהשתייך לחילות האוויר של צבא ארצות הברית.
- קובץ:Roundel of France.svg טייסת 200 הצרפתית הזמנית[26] – הטייסת הורכבה מ-18 מטוסי F-84 ת'אנדרג'ט צרפתיים. המטוסים סומנו ברונדל של חיל האוויר הישראלי, אך נשאו על זנבם את סמלי הטייסות הצרפתיות (ראו תמונות: (1)(2)). המטוסים וטייסיהם הצרפתיים הגיעו מבסיס אווירי סיינט דיזייה (אנ') מלהקי היירוט הצרפתיים:[27] EC. 1/2 Cigognes, EC. 2/2 Côte-d'Or ו-EC. 3/2 Alsace. טייסת 200 הוצבה בשדה לצורך מבצעיי קדש ומוסקטר והתקיימה לזמן קצר (27 באוקטובר 1956 עד דצמבר 1956).[28][29][30]
חיל האוויר הישראלי עריכה
- קובץ:IAF Squadron 103.png טייסת 103 – "טייסת הפילים"
- קובץ:IAF Squadron 120.png טייסת 120 – "הבינלאומית"
- גף סיורי ים – המופעל במשותף על ידי חיל האוויר וחיל הים
- קובץ:IAF Squadron 122.png טייסת 122 – "טייסת הדקוטה"
- קובץ:IAF Squadron 131.png טייסת 131 – "טייסת הציפור הצהובה"
- יטנ"מ 136 (יחידת טילי נ"מ 136) – 2 סוללות טילי "הוק" – סטנ"מ א' (סוללת טילי נ"מ) וסטנ"מ ב', החל משנת 1965, גם בתקופת מלחמת יום כיפור.[31][32]
- טייסת 145 – יחידת מילואים על בסיס מטוסי ארקיע.[33]
- יחידת קישור לתעשייה אווירית 231 – הוקמה ב־1963.[5]
- קובץ:Bacha 27 Construction Unit.png יחידת בינוי 305 – "יחידת בינוי מרחבית" של חיל האוויר שהייתה כפופה פיקודית למפקד בח"א 27, ומקצועית לרמ"ח בינוי בלהק ציוד. היחידה נתנה שירותי בינוי, אחזקת מבנים ומערכות לבח"א 27 ולבסיסים במרחב המרכז: שדה דב, פלמחים, סירקין, ביסל"ח 314, מחנה "מגדל צדק" (ליד ראש העין), ביסנ"מ 883 בהרצליה, מטה חיל האוויר ומגדלי ה"כנרית" בתל אביב. היחידה נסגרה ב-21 באוגוסט 2008.[34][35]
- יחידת חי"ק 374 – יחידת לוחמה אלקטרונית ונל"א (נגד ל"א) – גף "אבן שיש" מוטס. פעלה באמצעות טייסות התובלה לאורך תקופה ארוכה, גם במלחמת ששת הימים, במלחמת יום כיפור, ובמלחמת שלום הגליל.[36]
- קובץ:Y.k.533.png י"ק 533 – יחידת הקשר של חיל האוויר
- קובץ:IAF Sky Crows unit.png יחידה 555 – יחידת ל"א מוטסת. עברה לבסיס באפריל 1970, מספר חודשים לאחר הקמתה.[37] פעלה במסגרת טייסת 122, בגף "כוכב חמה" ומאוחר יתר גם במסגרת טייסות תובלה אחרות[38][39]
- קובץ:Haamasa757.png יחידת העמסה 757
- גדוד נ"מ 935 – הובא לפריסה בעת מלחמת יום כיפור. לגדוד צורפו שתי סוללות 40 מ"מ מילואים מגדוד 883 וארבע סוללות תותחים 20 מ"מ נגרר משלו.[40]
- קובץ:YAHSHTAP.png יחשת"פ 5620 – היחידה לשיתוף פעולה (בין חילות היבשה לבין חיל האוויר).
- קובץ:Yahak 5700.png יה"ק 5700 – מפקדת יחידות הנחתה קדמית[41]
- קובץ:ASAM 2.png אס"מ 5708 – יחידת איסוף מוטס.[42] היחידה הוקמה ב־15 בפברואר 1977, ובסוף 1980 הועברו נציגי חיל האוויר מבסיסי יחידת האיסוף המרכזית של אמ"ן לאס"מ. ביוני 1991 הוכפפה היחידה פיקודית לבח"א 27 (בה שכנה מהקמתה) ומקצועית לראש להק המודיעין.[43] היחידה עסקה בתחום מודיעין אותות אלקטרוניים (SIGINT) על ידי הפעלה של מערכות "אלינט" (ELINT) שהותקנו במטוסי בואינג 707 וכונו בחיל האוויר "ברבור". מערכות אלה מאתרות ומזהות מכ"מים (לרבות סוללות טק"א ומערכות נ"מ אחרות), כמו כן, עסקה היחידה בהפעלת נח"אים (נציגי חיל האוויר) במטוסי בואינג 707 שכונו "טופז" שהיו מטוסי "סיגינט" (SIGINT) של אמ"ן – פלטפורמות המטוסים תוחזקו והוטסו על ידי חיל האוויר, אך המערכות שבתוכן הופעלו על ידי יחידה של אמ"ן ובסיסי יחידה 8200. שני סוגי המטוסים הופעלו מבח"א 27.[44][45]
סמל הבסיס וסמלי הטייסות התומכות עריכה
-
סמל הבסיס
כולל את האובייקטים שייחדו את הבסיס בעת הקמתו בשנת 1965: רונדל חיל האוויר, טיל הוק, כנפיים, קווי מסלולי טיסה וגלגל שיניים[46]
מפקדי הבסיס עריכה
להלן שמות מפקדי הבסיס:[47]
| שם | תקופת כהונה | הערות |
|---|---|---|
| סא"ל אשר זיכרמן (בר-ניר) | 15 במרץ 1965 – | |
| אל"ם משה פלד (פלדמן) | 1967 | מפקד הבסיס במלחמת ששת הימים |
| אל"ם אליהו שושני | 1967–1968 | |
| סא"ל שמואל כסלו | 1968–1971 | מפקד הבסיס במלחמת ההתשה, לאחר מכן, ב-1971 מונה למנהל נמל התעופה |
| אל"ם מנחם זהבי | 1971–1975 | מפקד הבסיס במלחמת יום הכיפורים |
| אל"ם עזרא דותן | 1975 | |
| אל"ם עמי איילון | 1975–1978 | מפקד הבסיס במבצע יונתן |
| אל"ם יהושע (שיקי) שני | 1978–1982 | מוביל מבנה ההרקולסים במבצע יונתן, לימים נספח צה"ל בארצות הברית בדרגת תת-אלוף |
| אל"ם אבינעם מימון | מאי 1982 – אוגוסט 1985 | |
| אל"ם בני ליבנה | אוגוסט 1985 – יולי 1987 | |
| אל"ם נתן דביר | יולי 1987 – מרץ 1989 | טייס במבצע יונתן ובמבצע משה, העלאת יהודי אתיופיה מסודאן |
| אל"ם אסף אגמון | מרץ 1989 – יולי 1991 | לימים נספח צה"ל ביפן ובקוריאה הדרומית בדרגת תת-אלוף |
| אל"ם מנשה טרם | יולי 1991 – מאי 1993 | |
| אל"ם יצחק ברנדט | מאי 1993 – אוגוסט 1995 | |
| אל"ם נחמיה שלם | אוגוסט 1995 – אוגוסט 1997 | |
| אל"ם אמיר השכל | אוגוסט 1997 – מאי 1999 | לימים ראש להק כוח האדם בדרגת תת-אלוף |
| אל"ם נתן ברזילי | מאי 1999 – ספטמבר 2001 | |
| אל"ם דני גנות | ספטמבר 2001 – 2004 | לימים מנהל נמל התעופה בן-גוריון |
| אל"ם אודי בר-עוז | 2004–2006 | לימים תת-אלוף |
| אל"ם דניאל שלייפר | 2006–2008 | מפקדו האחרון של הבסיס |
לקריאה נוספת עריכה
- בח"א 27 – 1965–2007, משרד הביטחון – ההוצאה לאור, 2008, באתר הספרייה הדיגיטלית להיסטוריה ומורשת חיל האוויר (בערך: בח"א 27)
קישורים חיצוניים עריכה
- Airliners.net – תצלום אווירי. מבט מכיוון רחבת טייסת 120, אל "רחבת ורד" והעיר אור יהודה (23 באוקטובר 1995) קובץ:Picture icon BLACK.svg
- אור הלר, "ההרקולסים עוברים דירה", באתר nana10, 25 באוגוסט 2008, מאורכב בארכיון האינטרנט
- קובץ:Badge of the Israeli Defense Forces 2022 version.svg בח"א 27 לא גר כאן יותר, באתר דובר צה"ל, 13 בינואר 2010, מאורכב בארכיון האינטרנט
- לא גר כאן יותר: הושלם פינוי בח"א 27, באתר משרד הביטחון, 28 בדצמבר 2014
הערות שוליים עריכה
- ^ שנות ה-30, באתר רשות שדות התעופה, מאורכב בארכיון האינטרנט
- ^ אבינעם מיסניקוב, מבצע מוסקיטר, באתר "מרחב אווירי" הישן
- ^ מבצע "מוסקיטר", באתר "מרקיע שחקים"
- ^ ספר זמין ברשת דני שלום, כרעם ביום בהיר, עמ' 28, הוצאת "באוויר פרסומי תעופה", תל־אביב, 2002, מסת"ב 965-90455-0-6, באתר הספרייה הדיגיטלית להיסטוריה ומורשת חיל האוויר
- ^ 1 2 3 4 בח"א 27, עמ' 22
- ^ אבינעם מיסניקוב, מטוסי הנורד בחיל האויר, באתר "מרקיע שחקים", 14 בספטמבר 2024
- ^ 34 שנה למבצע "אנטבה", באתר חיל האוויר הישראלי, 4 ביולי 2010
- ^ משנה מקום, באתר דובר צה"ל, מאורכב בארכיון האינטרנט
- ^ מעבדות לחירות, באתר חיל האוויר הישראלי, 5 באפריל 2012
- ^ מבצע "ניצני תקווה", באתר חיל האוויר, 24 באפריל 1994, מאורכב בארכיון האינטרנט
- ^ אבינעם מיסניקוב, מבצע “ניצני תקווה”, באתר "מרקיע שחקים"
- ^ מטוסי חיל-האוויר מטיסים את המשלחת הרפואית של צה"ל למקדוניה, באתר חיל האוויר, 6 באפריל 1999, מאורכב בארכיון האינטרנט
- ^ בסיס התובלה המרכזי של חיל-האוויר בלוד עובר לנגב, באתר גלובס, 25 באוגוסט 2008
- ^ ההרקולסים יעזבו את לוד בפעם האחרונה, באתר nrg, 25 באוגוסט 2008
- ^ בלעדי: עלות מעבר בסיס חיל האוויר בלוד לנבטים – 1.6 מיליארד שקל, באתר כלכליסט, 8 באוגוסט 2008
- ^ הרמטכ"ל: "זהו יום חג לחיל האוויר", באתר דובר צה"ל, מאורכב בארכיון האינטרנט
- ^ נעמה סיקולר, "כלכליסט", עלות מעבר בסיס ח"א מלוד – 1.6 מיליארד ש', באתר ynet, 10 באוגוסט 2008
- ^ החלטות מועצת מקרקעי ישראל 27.1.08 (תאריך פרסום: 28/1/2008), מאורכב בארכיון האינטרנט
- ^ הילה ציאון, הושלם פינוי בסיס חיל האוויר בנתב"ג, באתר ynet, 28 בדצמבר 2014
- ^ בח"א 27 (בסיס חיל האוויר לוד), באתר אֶבֶן דֶרֶך – הפרויקט הלאומי לשיקום קרקעות המדינה, ינואר 2023
- ^ פינוי בסיס חיל האוויר והחלל "בח"א 27" ממבנים ומתשתיות וניקוי קרקע מזוהמת בשטחו – מעקב מורחב, באתר משרד מבקר המדינה, דוחות מתעדכנים החל מ-18 במאי 2021
- ^ אבי אשכנזי, חיל האוויר פתח שוב את הבסיס המיתולוגי - וזה התפקיד החדש שלו, באתר מעריב אונליין, 18 במאי 2026
- ^ Jefford, Wing Commander C.G., MBE,BA,RAF (Retd). RAF Squadrons, a Comprehensive Record of the Movement and Equipment of all RAF Squadrons and their Antecedents since 1912. Shrewsbury, Shropshire, UK: Airlife Publishing, 2001. ISBN 1-84037-141-2.
- ^ Sturtivant, Ray, ISO, and John Hamlin. RAF Flying Training And Support Units since 1912. Tonbridge, Kent, UK: Air-Britain (Historians) Ltd., 2007. ISBN 0-85130-365-X.
- ^ דני עוזיאל, מטוסי מדינות הציר בשמי א"י במלחמת העולם השניה, באתר "מרקיע שחקים"
- ^ מספר הטייסת "200" ניתן לה בישראל, ואין לבלבלו עם טייסת 200 שקיימת היום בחיל האוויר הישראלי.
- ^ המילים Escadron ו-Chasse מקוצרות כאן ל-EC.; בעברית אין מילה מקבילה שמתארת במדויק את המונח הצבאי הצרפתי Escadron. המשמעות היא "טייסת־על" או להק המורכב ממספר טייסות־משנה או גפים (המכונים בצרפתית Escadrille או SPA) שייעודם הוא אחיד, כמו להק־יירוט (Escadron de Chasse), להק־סיור (Escadron de Reconnaissance) או להק־תובלה (Escadron de Transport). שיטת הארגון של חיל האוויר הצרפתי השתנתה מספר פעמים מאז הוּקם החיל, כך שטייסות־על אלו, הורכבו לעיתים מ-2 טייסות משנה ולעיתים מ-3 טייסות משנה.
- ^ אבינעם מיסניקוב, מבצע מוסקיטר, באתר "מרחב אווירי" הישן
- ^ מבצע "מוסקיטר", באתר "מרקיע שחקים"
- ^ ספר זמין ברשת דני שלום, כרעם ביום בהיר, עמ' 28, הוצאת "באוויר פרסומי תעופה", תל־אביב, 2002, מסת"ב 965-90455-0-6, באתר הספרייה הדיגיטלית להיסטוריה ומורשת חיל האוויר
- ^ 1 2 יטנ"מ 136, באתר "מרכז מורשת והנצחה למערך ההגנה האווירית"
- ^ 1 2 תא"ל (מיל) ד"ר דני אשר, "ואם יעלו השמיים משם אורידם" – סיפורו של מערך הנ"מ הישראלי במלחמת יום הכיפורים, הוצאת "אופיר ביכורים", שנת 2023, עמ' 95
- ^ בח"א 27, עמ' 35
- ^ בח"א 27 – 1965–2007, ההוצאה לאור – משרד הביטחון, שנת 2008, עמ' 118, באתר "הספרייה הדיגיטלית להיסטוריה ומורשת חיל האוויר"
- ^ הראל וערן דובדבני, יחידת בינוי 305, באתר "מרקיע שחקים", 28 במאי 2022
- ^ 100 שנות קשר – אנשים פועלם ותרומתם, כרך ב', עמודים 453, 628, באתר ובהוצאת "העמותה להנצחת חללי חיל הקשר והתקשוב", ירושלים, התשפ"ב 2022
- ^ בח"א 27, עמ' 35
- ^ עמית דרנגר, ל"א רואים, ל"א שומעים, באתר חיל האוויר הישראלי, 1 באפריל 2008
- ^ יחידת לוחמה אלקטרונית 555, באתר פרש
- ^ תא"ל (מיל) ד"ר דני אשר, "ואם יעלו השמיים משם אורידם" – סיפורו של מערך הנ"מ הישראלי במלחמת יום הכיפורים, הוצאת "אופיר ביכורים", שנת 2023, עמ' 105
- ^ יה"ק (יחידת ההנחתה הקדמית), באתר חיל האוויר הישראלי
- ^ מלאו אס"מינו, באתר חיל האוויר הישראלי, 2 במרץ 2009
- ^ בח"א 27, עמ' 49–50
- ^ כתב־עת מבט מל"מ, גיליון 92, עמ' 20, ספטמבר 2022, באתר fliphtml5.com
- ^ אודי עציון, "יום אחד גם קרבות אוויר יתבצעו עם מל"טים חמושים", באתר ynet, 14 באוגוסט 2022
- ^ בנוסף לאובייקטים הגרפיים המאפיינים כמעט את כל סמלי בסיסי הטיסה של חיל האוויר – רונדל חיל האוויר וכנפיים; מופיעים בו גם קווי מסלולי טיסה, גלגל שיניים שסימל את תחזוקת מטוסי חיל האוויר במפעל "בדק מטוסים" שהיה בשטחו של הבסיס, וטיל הוק, שסימל את יטנ"מ 136 – יחידת טילי נ"מ ששכנה בבסיס בעת הקמתו ושנים הלאה.[31][32]
- ^ בח"א 27 – 1965–2007, ההוצאה לאור – משרד הביטחון, שנת 2008, עמ' 120–121, באתר "הספרייה הדיגיטלית להיסטוריה ומורשת חיל האוויר"
| מפקדי בסיס לוד קובץ:Bacha 27 lod.png | |
|---|---|
|
| בסיסי חיל האוויר הישראלי | ||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| בסיסים פעילים |
|
קובץ:Roundel of Israel.svg | ||||||
| בסיסים שנסגרו |
| |||||||
