בסיס עובדה

בסיס עובדה

סמל הבסיס סמל הבסיס סמל הבסיס
נתוני השדה
קוד IATA ‏VDA‏ קוד ICAO ‏LLOV‏
סוג השדה	צבאי
תקופת הפעילות	18 באוקטובר 1981 – הווה (44 שנים)
מפעיל	קובץ:Israeli Air Force - Coat of arms.svg חיל האוויר הישראלי
עיר סמוכה	אילת
קואורדינטות	29°56′24″N 34°56′09″E{{#coordinates:29|56|24|N|34|56|09|E|type:airport |primary |name= }}
גובה מעל פני הים	455 מטר (1,492 רגל)
מסלולי טיסה
כיוון מגנטי אורך סוג מסלול רגל מטר 02R/20L 9,843 3,000 בטון אספלט 02L/20R 8,530 2,600 בטון אספלט
(למפת דרום הנגב מוגדלת) קובץ:EilatSouthNegev.svg   עובדה עובדה (למפת דרום הנגב רגילה) קובץ:EilatSouthNegev.svg   עובדה עובדה (למפת ישראל רגילה) קובץ:Israel by israeli law adm location map.svg   ירושלים ירושלים תל אביב תל אביב חיפה חיפה ראשון לציון ראשון לציון אשדוד אשדוד באר שבע באר שבע נתניה נתניה אילת אילת קריית שמונה קריית שמונה בית שאן בית שאן קצרין קצרין טבריה טבריה עפולה עפולה חדרה חדרה נהריה נהריה עכו עכו כרמיאל כרמיאל אשקלון אשקלון מצפה/רמון מצפה רמון ערד ערד עזה עזה יריחו יריחו ירדן סוריה לבנון סיני (מצרים) הים התיכון נצרת נצרת לוד לוד רהט רהט הים האדום עובדה עובדה (למפת ישראל מוגדלת) קובץ:Israel by israeli law adm location map.svg   ירושלים ירושלים תל אביב תל אביב חיפה חיפה ראשון לציון ראשון לציון אשדוד אשדוד באר שבע באר שבע נתניה נתניה אילת אילת קריית שמונה קריית שמונה בית שאן בית שאן קצרין קצרין טבריה טבריה עפולה עפולה חדרה חדרה נהריה נהריה עכו עכו כרמיאל כרמיאל אשקלון אשקלון מצפה/רמון מצפה רמון ערד ערד עזה עזה יריחו יריחו ירדן סוריה לבנון סיני (מצרים) הים התיכון נצרת נצרת לוד לוד רהט רהט הים האדום עובדה עובדה

קובץ:IAIKfir010.jpg

מטוס "כפיר גדרות" בכניסה לבסיס עובדה

קובץ:Israeli F-16C takes off from Ovda Airport in November 2013.JPG

מטוס קרב מדגם F-16C "ברק" של טייסת 110 בחיל האוויר הישראלי ממריא מהבסיס במהלך סדנת דגל כחול ב־2013: תרגיל משותף לחילות האוויר של ישראל, ארצות הברית, איטליה ויוון.

בסיס עובדה (בח"א 10) הוא בסיס הכשרות של חיל האוויר הישראלי המרכז את רוב ההכשרות של מערך התעופה של החיל.

הבסיס הוקם בראשית שנות השמונים כמחליף לבסיס עציון בסיני שפונה במסגת נסיגת צה"ל מסיני, ושימש כבסיס מבצעי עד שנות השמונים המאוחרות.

שמו של הבסיס ניתן לו על שם מבצע עובדה בו נכבש הנגב הדרומי במהלך מלחמת העצמאות.

טייסות ויחידות

תחת פיקוד הבסיס נמצאות היחידות שלהלן:

• קובץ:Dispatcher and air controllers school.svg בית הספר לבקרה אווירית ופיקוח טיסה (ביבו"פ) 528
• קובץ:Bismat.png בית הספר למקצועות התעופה (ביסמ"ת) 501
• קובץ:סמל ביסלח.png ביסל"ח 314
• קובץ:BAHA10 Uvda Construction Unit.png יחידת בינוי 250 – אחראית על כלל תשתיות הבסיס ומרחב אחריותו, הן בהיבט הרציפות התפקודית של תשתית המבנים והמערכות והן בהיבטי האחזקה השוטפת (שבר ואחזקה מונעת ומתוכננת). בנוסף, היחידה מנהלת את מיזמי ההתעצמות והשיפוצים בבסיס.
• בסיס אימונים השייך לבית הספר להגנת הגבולות המכשיר את לוחמי מערך האיסוף הקרבי
• טייסות תומכות
  • קובץ:BAHA10 Uvda Teufa Squadron.png טייסת תעופה
  • קובץ:Baha 10 uvda tahzuka.png טייסת תחזוקה
  • קובץ:Uvda base 10 Admin Sqd new.png טייסת מנהלה
  • קובץ:BAHA10 Uvda Construction Unit.png יחידת בינוי

טייסות ויחידות בבסיס שעברו או נסגרו

• קובץ:IAF Ground Control unit 528.png י"ב 528 – הוקמה בבסיס כגלגול של היחידה ההיסטורית משנות ה-70. ב-2020 הפכה לבית הספר לבקרה אווירית ופיקוח טיסה (ביבו"פ).
• קובץ:Bislak-new.png בית הספר לקצינים של חיל האוויר – פורק ב-2022 כחלק מעבודת מטה חיילית, והשלמות הקצונה פוזרו לבתי ספר מערכיים כמו ביסמ"ת, ביבו"פ והאקדמיה להכשרת מפקדים בבח"א 21.
• קובץ:Israeli Air Force - Coat of arms.svg טייסת הדרכה – פיתוח תוצרי הדרכה מתקדמים והכשרת מדריכים עבור כל בתי הספר בבסיס. נסגרה ב-2021 והתמזגה לתוך בית הספר למקצועות התעופה.
• קובץ:טייסת 144 old.png טייסת 144 – הוקמה בכנף 10, ב-1988. לאחר הקיצוצים הגדולים בכוח הצבאי, החליטו לסגור את בסיס עובדה ככנף מבצעית ולכן עברה לכנף 4.
• קובץ:IAF Squadron 149.png טייסת 149 – הוקמה בכנף 10, ב-1988. לאחר הקיצוצים הגדולים בכוח הצבאי, החליטו לסגור את בסיס עובדה ככנף מבצעית ולכן עברה לכנף 4.
• קובץ:IAF Squadron 115.png טייסת 115 – טייסת ביום אויב, נפתחה בבסיס ב־2005 ונסגרה ב־2025

היסטוריה

בסיס עובדה הוא אחד משני בסיסי חיל האוויר אשר הוקמו על ידי חיל ההנדסה של צבא ארצות הברית (US Army Corps of Engineers) בעקבות פינוי בסיסי חיל האוויר בסיני, בהתאם להסכמי קמפ דייוויד. בסיס עובדה נועד להחליף את בסיס עציון על שמו הוא נקרא "כנף 10" והוא נושא אף את סמלו של בסיס עציון, בעוד שבסיס רמון נועד להחליף את בסיס איתם. במהלך בנייתו של הבסיס, השטח שימש כפארק מים לילדי העובדים האמריקאים והאסייאתים שעבדו באזור. תכנונם המקורי של שני הבסיסים היה דומה לזה של הבסיסים שהוחזרו בסיני. כוח חלוץ של הכוח האמריקני לבניית הבסיסים החל להגיע לישראל כבר בנובמבר 1978 זמן קצר לאחר חתימת הסכם השלום. מטה פרויקט בניית שדות התעופה שכן בבית יבמ ואילו ניהול הבנייה וצוות המהנדסים תפסו את בניין מלון פאלאס בתל אביב.

שני הבסיסים נבנו על פי תוכניות כמעט זהות. בכל בסיס נבנו עשר מערכות של דירים תת־קרקעיים, בכל מערכת שישה דירים למטוסים. בהתאם לדרישתו של מפקד חיל האוויר, האלוף לפידות, חלקים נרחבים מתכנון הבסיס, כולל תכנון הדירים התת־קרקעיים, נעשה על ידי אדריכלים ומתכננים ישראלים. עוד בטרם החלה הבנייה דרשה ישראל שינויים שונים בתוכניות הבנייה. כך למשל, שונו מסלולי הסעת המטוסים באופן שיאפשר פינוי מהיר של מסלולי ההמראה. בסופו של התכנון מתוך 105 מרכיבים מבניים של כל בסיס, 70 היו זהים לבסיסי חיל האוויר בסיני, איתם ועציון. לתאום בניית הבסיסים מטעם משרד הביטחון מונה תת־אלוף משה בר-טוב, נווט חיל האוויר.

בדיקות תנאי הקרקע במקום המיועד לבסיס החלו באביב 1979. על אף שקווי המתאר של מבני הבסיסים ומסלולי התעופה היו זהים, הרכב הקרקע היה שונה באופן משמעותי בשני המיקומים, דבר שחייב התאמות ושיטות בנייה שונות. בעובדה שכבות הקרקע העליונה מורכבת בעיקר מטין, חול וחצץ כתוצאה מסחף שיטפונות, בעוד ששכבת הסלע נמצאת כ־40 מטר מתחת לפני הקרקע. הרכב הקרקע הצריך עבודות נרחבות להידוק שכבת הקרקע העליונה בטרם תחילת עבודות הבנייה. כמו כן נדרשו עבודות נרחבות להטיית ערוצי שיטפונות חורף, לצורך כך נחפרה תעלת הטיה לאורך 15 ק"מ אשר תוכננה להכיל אף שיטפונות נדירים בעוצמתם.

בשטח המיועד לבסיסים נערך סקר ארכאולוגי בטרם תחילת הבנייה וכן היה צורך במבצע נרחב לפינוי נפלים מן השטח. אתר בסיס עובדה שימש כמטווח לחיל האוויר ובמקום היו מסלולי דמה כמטרות להפצצה. מבצע פינוי הנפלים בעובדה היווה אתגר מיוחד כיוון שלא ניתן היה לגלותם עם מגלי מוקשים לאחר שחלקן התחפרו בעומק הקרקע. תחילה לקח על עצמו משרד הביטחון את משימת פינוי הנפלים, אולם משהסתבר גודל המשימה ומורכבותה, הובא ציוד לגילוי מתכות מארצות הברית. צפיפות המתכות שהתגלתה בשטח הייתה גדולה מאוד, לעיתים עד 100 חתיכות מתכת בשטח של כ־150 מ"ר, דבר שעיכב את תחילת עבודות הבנייה. בנובמבר 1979 הושלמה רוב עבודת חשיפת הנפלים, אולם צוות קטן של חיל הנדסה נותר בשטח לאורך כל עבודות הבניה. אף בעת חפירת דירים תת־קרקעיים התגלו פצצות נפל נוספות, חלקן התפוצצו בעת שהוזזו על ידי כלי העבודה.

רוב הפועלים שעבדו בבניית בסיס עובדה היו תאילנדים. הייתה זו הפעם הראשונה בהיסטוריה של מדינת ישראל שהובאו למדינה עובדים זרים באופן נרחב ומאורגן, עובדה שעוררה התנגדות רבה בהסתדרות העובדים.

השלמת שדות התעופה והפיכתם למבצעיים הייתה תנאי שהציבה ישראל לפינוי חצי האי סיני. בגלל לוח הזמנים הדוחק בניית הבסיסים התקדמה עוד בטרם הושלמו כל תוכניות הבנייה, ללא סדר לוגי מקובל בתחום הנדסת הבניין. הפועלים הזרים בבסיסים עבדו בשבוע עבודה של 60 שעות, 10 שעות עבודה ביום, שישה ימים בשבוע. בבסיס עובדה, במשך תקופה של שישה שבועות לקראת סיום הפרויקט הוארך יום העבודה ל־12 שעות ביום, שישה ימים בשבוע. בשיא תקופת הבניה, בשנת 1981, עבדו בכל אחד מאתרי הבסיסים למעלה מ־2,500 פועלים. ב־27 נובמבר 1980, מיד לאחר שהושלם מסלול הנחיתה בבסיס עובדה, הנחית האלוף דוד עברי מטוס קרב במקום, זאת עוד בטרם הושלמה בניית הבסיס.

ב־18 באוקטובר 1981 הועבר מטוס הכפיר הראשון לבסיס עובדה, שישה מטוסי כפיר נוספים נחתו במקום ב־8 בנובמבר בטקס חנוכת הבסיס בנוכחות ראש הממשלה מנחם בגין, הרמטכ"ל רפאל איתן ומפקד חיל האוויר דוד עברי. זמן קצר אחר כך הועברה לבסיס טייסת שלמה.

ב־17 במאי 1982 הועברו הבסיסים באופן רשמי לידי צה"ל בטקס בבסיס רמון, במעמד שר הביטחון אריאל שרון, אולם הבנייה במקום נמשכה עד חודש יולי. סך עלות הפרויקט הייתה 1.05 מיליארד דולר, סכום שחרג רק בכ־30 מיליון דולר מן התקציב המקורי של הפרויקט. עלות בניית בסיס עובדה הייתה כמחצית מסכום זה.

באוגוסט 1982 הוכרזו שני הבסיסים כמבצעיים.

ב־1987 עברו מבסיס עובדה שתי טייסות הקרב (מטוסי כפיר) שהיו מוצבות בו באופן קבוע, והוא הפך מ"כנף 10" ל"בח"א 10". במהלך זה הפך הבסיס לבית הספר למקצועות התעופה (ביסמ"ת) של חיל האוויר (בית הספר עבר ממקומו הקודם בבח"א 501 סמוך לקיבוץ חפץ חיים).

בשנת 1995 נחטף מטוס בואינג 707 איראני לישראל. המטוס הונחת בבסיס עובדה בליווי מטוסי קרב. באוגוסט 1995 אירע בבסיס אחד ממקרי הרעלת המזון החמורים בתולדות צה"ל כאשר נגד נפטר וכ־300 חיילים חלו לאחר שאכלו בחדר האוכל של הבסיס. בשנת 2000 נחטף מטוס טופולב רוסי שהיה בטיסה מדאגסטן למוסקבה, המטוס הונחת בעובדה בליווי מטוסי F-15 איגל. בשנת 2004 עם יציאת מטוסי ה־F-4 פנטום משירות בחיל האוויר, אוחסנו מטוסי הפנטום בבסיס עובדה.

הבסיס מארח מדי שנה מאז 2003 את סדנת "דגל כחול".

ב־2005 נפתחה בבסיס טייסת 115 ("טייסת הדרקון המעופף"), המכונה גם "הטייסת האדומה". תפקידה הוא להוות את "הכח האדום" באימוני אוויר־אוויר וקרקע־אוויר בין כוחות ביום האויב מהטייסת לבין הטייסת התורנית שמגיעה לאימון בבסיס. הטייסת נסגרה במאי 2025.

החל מסוף שנת 2008, מתקיימת במחנה עובדה טירונות רובאי 02 ובה 2 פלוגות (איתן וחורב), לאחר פירוקו של בסיס הטירונים בזיקים ומעבר הפלוגות השונות של הבסיס למקומות שונים. בשל היותו מרוחק מריכוזי אוכלוסייה, משמש הבסיס גם לתרגילי טייסות חיל האוויר הפורסות בבסיס מעת לעת.

ב־2014 הועבר ביסל"ח 314, בית הספר למקצועות החי"ר של חיל האוויר, לכפיפות לבסיס. ביסל"ח ממוקם על יד בסיס חצרים, והשתייך עד אותה עת לביסל"א.

באוגוסט 2025 נפתח בסיס אימונים למערך האיסוף הקרבי בבסיס, המהווה חלק מבית הספר לאיסוף קרבי. הבסיס נסמך לוגיסטית על בסיס עובדה ושייך לחיל האיסוף הקרבי של זרוע היבשה.

מפקדי הבסיס

עם מפקדי הבסיס נמנים:

• מנחם שרון – מפקדו הראשון של הבסיס
• אברהם עשהאל
• אורי שחר
• ישראל קריגר
• יאיר כפרי
• בועז פלג
• אריה ויסבורט (1994–1997)
• רם שמואלי (1997–1999)
• שמעיה אביאלי (1999–2002)
• יעקב שהרבני (2002–2005)
• שלי אוחובסקי (2005–2008)
• הודי להב (2008–2011)
• אבי רוט (2011–2014)
• הראל תגר (2014–2016)
• איתמר רייכל (2016–2018)
• מתן עדין (2018–2020)
• אל"ם ח' (2020–2022) (ראש להק כח אדם הנוכחי 2026)
• אל"ם י' (אוגוסט 2022–מאי 2024) (לימים נספח צה"ל בבריטניה)
• אל"ם ג' (מאי 2024) - האישה הראשונה שמפקדת על בסיס חיל האוויר בהיסטוריה הצה"לית

שיכון משפחות

מחנה יוכבד

מדינה
מחוז	הדרום
מועצה אזורית	חבל אילות
סוג יישוב	שיכון משפחות בבסיס של חיל האוויר
מפת מיקום מפה דינמית (למפת דרום הנגב מוגדלת) קובץ:EilatSouthNegev.svg   מחנה יוכבד מחנה יוכבד (למפת דרום הנגב רגילה) קובץ:EilatSouthNegev.svg   מחנה יוכבד מחנה יוכבד (למפת ישראל רגילה) קובץ:Israel by israeli law adm location map.svg   ירושלים ירושלים תל אביב תל אביב חיפה חיפה ראשון לציון ראשון לציון אשדוד אשדוד באר שבע באר שבע נתניה נתניה אילת אילת קריית שמונה קריית שמונה בית שאן בית שאן קצרין קצרין טבריה טבריה עפולה עפולה חדרה חדרה נהריה נהריה עכו עכו כרמיאל כרמיאל אשקלון אשקלון מצפה/רמון מצפה רמון ערד ערד עזה עזה יריחו יריחו ירדן סוריה לבנון סיני (מצרים) הים התיכון נצרת נצרת לוד לוד רהט רהט הים האדום מחנה יוכבד מחנה יוכבד (למפת ישראל מוגדלת) קובץ:Israel by israeli law adm location map.svg   ירושלים ירושלים תל אביב תל אביב חיפה חיפה ראשון לציון ראשון לציון אשדוד אשדוד באר שבע באר שבע נתניה נתניה אילת אילת קריית שמונה קריית שמונה בית שאן בית שאן קצרין קצרין טבריה טבריה עפולה עפולה חדרה חדרה נהריה נהריה עכו עכו כרמיאל כרמיאל אשקלון אשקלון מצפה/רמון מצפה רמון ערד ערד עזה עזה יריחו יריחו ירדן סוריה לבנון סיני (מצרים) הים התיכון נצרת נצרת לוד לוד רהט רהט הים האדום מחנה יוכבד מחנה יוכבד <mapframe align="center" height="400" latitude="29.878033103472" longitude="34.95" text="<div style="text-align:center;">מפת היישובים של מועצה אזורית חבל אילות<br />באדום – מחנה יוכבד<br />בירוק - מיקום בניין המועצה</div>" width="250" zoom="9">[{"properties":{"title":"geoshape1","marker-color":"#0000FF"},"type":"ExternalData","service":"geoshape","ids":"Q2552366"},{"features":[{"type":"Feature","geometry":{"coordinates":[35.0161093199414,30.1749589433247],"type":"Point"},"properties":{"title":"שיטים","marker-color":"#0000FF"}},{"type":"Feature","geometry":{"coordinates":[35.1292425901448,30.0828809041123],"type":"Point"},"properties":{"title":"יהל","marker-color":"#0000FF"}},{"type":"Feature","geometry":{"coordinates":[35.0259904272477,30.0495845372781],"type":"Point"},"properties":{"title":"נאות סמדר","marker-color":"#0000FF"}},{"type":"Feature","geometry":{"coordinates":[35.037312224434,30.0380527706806],"type":"Point"},"properties":{"title":"נווה חריף","marker-color":"#0000FF"}},{"type":"Feature","geometry":{"coordinates":[35.0891056652317,29.9887642349034],"type":"Point"},"properties":{"title":"לוטן","marker-color":"#0000FF"}},{"type":"Feature","geometry":{"coordinates":[35.0611531199484,29.9697927858573],"type":"Point"},"properties":{"title":"קטורה","marker-color":"#0000FF"}},{"type":"Feature","geometry":{"coordinates":[35.0646127664152,29.9408392261022],"type":"Point"},"properties":{"title":"גרופית","marker-color":"#0000FF"}},{"type":"Feature","geometry":{"coordinates":[34.9305038365412,29.931427012635],"type":"Point"},"properties":{"title":"מחנה יוכבד","marker-color":"#0000FF"}},{"type":"Feature","geometry":{"coordinates":[34.9991224186432,29.9042183217098],"type":"Point"},"properties":{"title":"שחרות","marker-color":"#0000FF"}},{"type":"Feature","geometry":{"coordinates":[35.0609518803007,29.902],"type":"Point"},"properties":{"title":"יטבתה","marker-color":"#0000FF"}},{"type":"Feature","geometry":{"coordinates":[35.063489,29.893074],"type":"Point"},"properties":{"title":"בניין מועצה אזורית חבל אילות","marker-color":"#00FF00"}},{"type":"Feature","geometry":{"coordinates":[35.0225496193105,29.8323548333933],"type":"Point"},"properties":{"title":"סמר","marker-color":"#0000FF"}},{"type":"Feature","geometry":{"coordinates":[35.0131001189174,29.7958960470733],"type":"Point"},"properties":{"title":"אליפז","marker-color":"#0000FF"}},{"type":"Feature","geometry":{"coordinates":[34.9796754454618,29.710863507494],"type":"Point"},"properties":{"title":"באר אורה","marker-color":"#0000FF"}},{"type":"Feature","geometry":{"coordinates":[34.9631404388374,29.5811072636193],"type":"Point"},"properties":{"title":"אילות","marker-color":"#0000FF"}}],"type":"FeatureCollection"}]</mapframe> tabBackground:;tabBorder:#aaa;defaultTab:0;

שיכון המשפחות של הבסיס נחשב באופן רשמי ליישוב ששמו מחנה יוכבד.

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא [[commons:Category:{{#property:P373}}|בסיס עובדה]] בוויקישיתוף

• בסיס עובדה, באתר חיל האוויר הישראלי
• עובדה, באתר Global Security
• יעל ליבנת, 30 שנה להקמת בסיס "עובדה", באתר צה"ל (דרך ארכיון האינטרנט), 21 במאי 2012
• The Corps Helped Implement a Peace Settlement between Israel and Egypt with the Construction of Israeli Airbases in the Negev Desert, באתר חיל ההנדסה של צבא ארצות הברית, ‏17 בדצמבר 2013 (באנגלית)
• עזרא ינוב, נמל אשדוד נערך לקבל הציוד לבניית שדות התעופה בנגב, מעריב, 5 ביולי 1979