Jump to content
החלפת מצב חיפוש
החלפת מצב תפריט
450K‏
15
3
1M‏
Pinkas
שינוי מצב תפריט ההעדפות
החלפת מצב תפריט אישי
לא בחשבון
כתובת ה־IP שלך תהיה גלויה לציבור אם תעשה עריכות כלשהן.

אסף גברון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פעולות נוספות
אסף גברון
אסף גברון, 2014
אסף גברון, 2014
שם לידה אסף גרשון גברון[1]

אסף גָבְרוֹן (נולד ב-21 בדצמבר 1968) הוא סופר, מתרגם ויוצר מוזיקלי ישראלי, ולשעבר עיתונאי ואיש הייטק.

זוכה פרס ברנשטיין (2013) על ספרו "הגבעה", פרס ראש הממשלה לסופרים עבריים (תשע"א), פרס גפן (2009) ופרסים נוספים מחוץ לישראל. כמה מספריו תורגמו למספר שפות.

ביוגרפיה עריכה

גברון נולד בשנת 1968 בערד וגדל במוצא עילית. הוריו עלו מאנגליה: אביו, דניאל גברון, היה עיתונאי בקול ישראל באנגלית וב"ג'רוזלם פוסט", ואימו הייתה מורה לילדים עיוורים. זאב יעבץ היה סבה של סבתו של גברון.

שירת בצה"ל כמפקד טנק.[2] בשנים 1991–1994 למד לתואר ראשון בתקשורת באוניברסיטת לונדון, וב-1997 למד ניו מדיה בוונקובר שבקנדה. בשנות ה-90 עסק בכתיבה עיתונאית בישראל, בעיקר בנושאי תרבות ובידור. בשנים 2000–2004 עבד כמנהל קריאייטיב בחברת הייטק שעסקה בתחום הסלולרי. משנת 2016 עובד בתחום הבינה המלאכותית ב-Project Debater של IBM. לימד כתיבה יוצרת בישראל (אוניברסיטת בר-אילן, בית הספר סם שפיגל לקולנוע ולטלוויזיה בירושלים, מכללת ספיר בשדרות ואוניברסיטת בן-גוריון) ובארצות הברית (אוניברסיטת נברסקה באומהה, אוניברסיטת המדינה של סן דייגו).

מתגורר בצפון הישן של תל אביב, גרוש ואב לשתיים.[3]

יצירתו הספרותית עריכה

גברון כתב, ערך ותרגם יצירות רבות. ספריו מגוונים, ועוסקים בישראליות כיום ובעתיד. ב-1997 פרסם את רומן הביכורים שלו, "אייס", שפרק ממנו ("מול המים, 2031") זכה בתחרות סיפורי מדע בדיוני של "ידיעות אחרונות". ב-1999 ערך קובץ סיפורים קצרים של סופרים ישראלים צעירים שונים, בשם "אוטוטו". ב-2000 ראה אור "מין בבית העלמין" – קובץ סיפורים, שאחד מהם ("האדישה והרגוע") עובד לתיאטרון והועלה בהצגה "זוגיות" ב"הבימה" (2001).[4] חמשת ספריו הבאים – הרומנים "מובינג" (2003), "תנין פיגוע" (2006), "הידרומניה" (2008), "הגבעה" (2013) ו"שמונה-עשרה מלקות" – תורגמו לעשר שפות. ב-2023 יצאה לאור הנובלה "הַמֶּלֶט" פרי עטו. ב-2009 יצא "אוכל בעמידה", קובץ טורים על מזללות אוכל מהיר בירושלים שפורסמו במקור בשבועון "כל העיר" בשנות ה-90. בשנת 2025 התפרסם הרומן מפרי עטו "האם אינך רוצה בי".[5]

נוסף על יצירה מקורית ועריכה, גברון מתרגם ספרי פרוזה ועיון מאנגלית לעברית. בין תרגומיו הבולטים: "הכול מואר" מאת ג'ונתן ספרן פויר; "תשעה סיפורים" מאת ג'יי די סלינג'ר; התסריט "ספרות זולה" מאת קוונטין טרנטינו; "מה מעיק על פורטנוי" מאת פיליפ רות; "אשתו של הנוסע בזמן" מאת אודרי ניפנגר; "כיסא פנוי" מאת ג'יי קיי רולינג; המסות ב"ילדה עם שיער מוזר" מאת דייוויד פוסטר וולאס. יחד עם אתגר קרת תרגם את אוסף הסיפורים הקצרים "על מה אנחנו מדברים כשאנחנו מדברים על אנה פרנק" מאת נתן אנגלנדר.

יצירתו בתחומים אחרים עריכה

גברון הוא היוצר העיקרי בלהקת "הפה והטלפיים". הוא היה הכותב העיקרי של משחק המחשב "PeaceMaker". כמו כן, היה המייסד והקפטן של נבחרת הסופרים של ישראל בכדורגל, ששיחקה בשנים 2008–2016 נגד הנבחרות המקבילות של גרמניה, איטליה, אנגליה ושוודיה. בשנת 2014 ערך יחד עם אתגר קרת את אנתולוגיית הסיפורים הקצרים "תל אביב נואר" מאת סופרים ישראלים, בהם קרת וגברון עצמם, גדי טאוב ושמעון אדף, בהוצאת כנרת זמורה ביתן. הספר יוצא לאור במקביל בארצות הברית.

פרסים והוקרה עריכה

ב-2010 זכה גברון במלגה מטעם שירות החילופין האקדמי הגרמני(אנ') לחיות ולכתוב בברלין למשך שנה. באותה שנה (תשע"א) נמנה עם זוכי פרס ראש הממשלה לסופרים עבריים; בנימוקי השופטים נכתב כי ספריו מציעים "תערובת ייחודית של נגיעה באקטואליה מקומית קשה ואלימה עם הפלגות ברוח המדע הבדיוני ויש בהם מיפוי של 'הדור האבוד', צעירים ישראלים בפתח המאה העשרים ואחת".[6]

הרומן "הידרומניה" זכה בשנת 2009 בפרס גפן (ספר המדע בדיוני/פנטזיה הטוב ביותר),[7] בדצמבר 2012 בפרס ויצו הולנד[8] וב-2014 בפרס אדאי-ויצו (ADEI-WIZO) באיטליה.[9]

הרומן "תנין פיגוע" זכה ב-2012 בצרפת בפרס הספר המתורגם של המגזין Courrier Internationalשימוש בתבנית צר עבור "Courrier international" אך ערך זה לא קיים בשפה זו(צר') וכן ב"ספר העיר" של קלן שבגרמניה.[10]

ספרו "הגבעה" זכה ב-2013 בפרס ברנשטיין (בקטגוריית ספר עברי מקורי מחיי הארץ),[11] וכמו כן היה מועמד ברשימה הארוכה לפרס ספיר וברשימה הארוכה לפרס דבלין הבינלאומי לספרות (אנ')‏ (2016).[12]

בשנת 2025 זכה ספרו, האם אינך רוצה בי, לציון לשבח בפרס ברנר.[13]

ספריו עריכה

  • אייס: רומן, עורכת: לאה ששקו, תל אביב: גוונים, תשנ"ז 1997.
  • מין בבית העלמין: סיפורים קצרים, עורכת ניצה בן-ארי, תל אביב: זמורה-ביתן ('עמודים לספרות עברית'), תש"ס 2000. (4 סיפורים תורגמו לרוסית; הסיפור "האדישה והרגוע" עובד להצגה בתיאטרון הבימה)
  • מובינג: רומן מתח, עורכת: הילה בלום, אור יהודה: זמורה-ביתן, תשס"ג 2003. (תורגם לגרמנית)
  • תנין פיגוע: רומן, עורך: יגאל שוורץ, אור יהודה: זמורה-ביתן, 2006. (תורגם לגרמנית, הולנדית, איטלקית, אנגלית (אנגליה, ארצות הברית וקנדה), צרפתית, יוונית, בולגרית וצ'כית)
  • הידרומניה: רומן, עורכת נועה מנהיים, אור יהודה: כנרת, 2008. (תורגם לגרמנית, הולנדית ואיטלקית)
  • אוכל בעמידה; עורכים: איתמר ב"ז, איתמר ויינר, ירושלים: אוגנדה, 2009. (כל הטורים ממדורו השבועי במקומון הירושלמי "כל העיר", 1995–1997)
  • הגבעה: רומן; עורך: חנן אלשטיין, תל אביב: ספרי עליית הגג וידיעות ספרים ('מנורת קריאה'), 2013.[14] (תורגם לגרמנית, הולנדית, איטלקית, צרפתית, אנגלית (ארצות הברית ואנגליה), שוודית[15] וצ'כית)
  • שמונה-עשרה מלקות: רומן; עורך חנן אלשטיין, ספרי עליית הגג וידיעות ספרים, 2017.[16] (תורגם לגרמנית ואיטלקית)
  • הַמֶּלֶט: נובלה עורך: שמעון אדף, חיפה: פרדס הוצאה לאור, 2023.
  • האם אינך רוצה בי, רומן; ספרי עליית הגג וידיעות ספרים, 2025.

עריכה עריכה

  • אוטוטו: 28 סיפורים, עורך אסף גברון, תל אביב: זמורה-ביתן וספריית מעריב, תשנ"ט-1999 - קובץ סיפורים קצרים מאת סופרים ישראלים צעירים.
  • תל אביב נואר, עורכים: אתגר קרת ואסף גברון, אור יהודה: כנרת, זמורה-ביתן, תשע"ד-2014 - קובץ סיפורים קצרים מאת סופרים ישראלים צעירים (תורגם לאנגלית ופולנית)

תרגום עריכה

גברון תרגם מאנגלית לעברית 23 ספרי פרוזה ועיון.

קישורים חיצוניים עריכה

מיזמי קרן ויקימדיה
ויקיציטוט ציטוטים בוויקיציטוט: אסף גברון
ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: אסף גברון

על כתביו:

הערות שוליים עריכה

  1. ^ אתר למנויים בלבד רונן טל, אסף גברון: "אם מישהו צריך להתפכח זה לא אני", באתר הארץ, 27 במרץ 2025
  2. ^ אתר למנויים בלבד רונן טל, אסף גברון: "אם מישהו צריך להתפכח זה לא אני", באתר הארץ, 27 במרץ 2025
  3. ^ כרמית ספיר ויץ, אם רוצים זה אפשרי: אסף גברון על ילדות ואבהות, באתר nrg‏, 3 באוקטובר 2011; פסק זמן עם אסף גברון, באתר "Time Out ישראל"
  4. ^ זוגיות - שמונה סיפורי אהבה ישראלים, באתר תיאטרון הבימה.
  5. ^ אתר למנויים בלבד רונן טל, אסף גברון: "אם מישהו צריך להתפכח זה לא אני", באתר הארץ, 27 במרץ 2025
  6. ^ מיה סלע, בין 14 זוכי פרס ראש הממשלה: ויזלטיר, קסטל בלום, פוצ'ו וגברון, באתר הארץ, 1 בדצמבר 2010
  7. ^ הזוכה בפרס גפן 2009 - הידרומניה, באתר ynet, 11 באוקטובר 2009
  8. ^ מיה סלע, פרסים לאסף גברון בצרפת ובהולנד, באתר הארץ, 10 בדצמבר 2012
  9. ^ XIV Premio Letterario: i Finalisti, באתר ADEI-WIZO (באיטלקית).
  10. ^ עופר אדרת, "תנין פיגוע" מאת אסף גברון נבחר ל"ספר העיר" של קלן, באתר הארץ, 7 בנובמבר 2012
  11. ^ אסף גברון זכה בפרס ברנשטיין, באתר ynet, 21 באוקטובר 2013
  12. ^ Libraries 2016, Germany: Universitats-und Landesbibliothek Bonn, באתר פרס דבלין הבינלאומי לספרות.
  13. ^ "מעשה אומנות ספרותי לעילא": הזוכים בפרס ברנר לספרות לשנת 2025, באתר מעריב אונליין, 19 באוקטובר 2025
  14. ^ הספר, באתר ספרי עליית הגג; פרק ראשון מתוך "הגבעה" של אסף גברון, וואלה, 10 בינואר 2013.
  15. ^ מיה סלע, יותר מ־100 אלף יורו מקדמות לאסף גברון תמורת זכויות התרגום של ספרו "הגבעה", באתר הארץ, 29 במאי 2013.
  16. ^ אתר למנויים בלבד גילי איזיקוביץ, אסף גברון חוזר למנדט, מתמודד עם גירושין ותומך פומבית ב"שוברים שתיקה", באתר הארץ, 9 במרץ 2017


זוכי פרס גפן
ספר המדע הבדיוני המתורגם תצפית עבר, אורסון סקוט קארד (1999) • חולית: בית אטראידס, בריאן הרברט וקווין אנדרסון (2000) • הצל של אנדר, אורסון סקוט קארד (2001) • פרנהייט 451, ריי ברדבורי (2002) • סולאריס, סטניסלב לם (2003) • ילד מלחמה, קארין לוואצ'י (2004) • קץ הילדות, ארתור סי. קלארק (2005) • סחרור, רוברט צ'ארלס וילסון (2006) • מלחמת האדם הזקן, ג'ון סקאלזי (2007) • אני אגדה, ריצ'רד מתיסון (2008) • בן אלמוות, רוג'ר זילאזני (2009) • כתבי אייזק אסימוב 1, אייזק אסימוב (2010) • משחקי הרעב, סוזן קולינס (2011) • משחקי הרעב - התלקחות, סוזן קולינס (2012) • מגדל הזכוכית, רוברט סילברברג (2013) • האלף בית של השטן, דריל גרגורי (2014) • לבד על מאדים, אנדי ויר (2015) • חולצות אדומות, ג'ון סקאלזי (2016) • הארץ בלהבות והארץ מתעוררת, אורסון סקוט קארד (2017) • מסע אל לב האדמה, ז'ול ורן (2018) • ארטמיס, אנדי ויר (2019) • בלדה לנחשים וציפורי שיר, סוזן קולינס (2021) • פרויקט הייל מרי, אנדי ויר (2023) • העונה החמישית, נ. ק. ג'מיסין (2024) • שער האובליסקים, נ. ק. ג'מיסין (2025)
ספר הפנטסיה המתורגם חרבות ומעשי שטן, פריץ לייבר (1999) • אבק כוכבים (ספר), ניל גיימן (2000) • שערי אנוביס, טים פאוורס (2001) • סופת החרבות, ג'ורג' ר. ר. מרטין (2002) • אלים אמריקאים, ניל גיימן (2003) • עשן ומראות, ניל גיימן (2004) • השתנות (ספר), קרול ברג (2005) • בני אנאנסי, ניל גיימן (2006) • ג'ונתן סטריינג' ומר נורל, סוזאנה קלארק (2007) • בני החורין הקטנים, טרי פראצ'ט (2008) • כובע מלא שמיים, טרי פראצ'ט (2009) • אומה (ספר), טרי פראצ'ט (2010) • אלבש חצות ליל, טרי פראצ'ט (2011) • בן נפטון, ריק ריירדן (2012) • ריקוד עם דרקונים, ג'ורג' ר. ר. מרטין (2013) • מהומה רבה על לא דוור, טרי פראצ'ט (2014) • אוקיינוס בקצה המשעול, ניל גיימן (2015) • הרוצח של הליצן, רובין הוב (2016) • הארי פוטר והילד המקולל, ג'ק תורן וג'יי קיי רולינג (2017) • המסע של הליצן, רובין הוב (2018) • חוק ומסג, ברנדון סנדרסון (2019) • חוט של כסף, נעמי נוביק (2020) • עשרת אלפים הדלתות של ג'נוארי, אליקס הארו (2021) • מכשפות מאז ומעולם, אליקס הארו (2022) • סדרת "מדריך העצלה לקסם", הלן הרפר (2023) • סדרת "המורשת הנסתרת": "להבות ספיר", "בוהק אזמרגד", "להט אודם", אילונה אנדרוז (2024) • סדרת "האחרים": "נכתב באדום", "מוות אורב", אן בישופ (2025)
סיפור המדע הבדיוני או הפנטסיה הקצר הישראלי "אני וסבתא הולכות לקניות", חמוטל לוין (2002) • "אניTM", גיא חסון (2003) • "ביקורת דרקונים", רמי שלהבת (2004) • "הנערה המושלמת", גיא חסון (2005) • "קדמת עדן", חגי אברבוך (2006) • "במראה", רותם ברוכין (2007) • "במקום בו מאבדים ספרים", לילי דאי (2008) • "כוכב ציפור האש", יעל מיכאלי (2009) • "דוקטור ווטסון ומר הולמס – או הקללה של בית פנינגטון", ורד טוכטרמן (2010) • "הגורגונה של הייזנברג", קרן לנדסמן (2011) • "ואז היה חורף בעולם", הדס משגב + "לבד, בחושך", קרן לנדסמן (2012) • "הפוך, לקחת", רותם ברוכין (2013) • "וויסקי בקנקן", רותם ברוכין (2014) • "חמש ארבע שלוש שתיים אחת", הילה בניוביץ'-הופמן (2015) • "רקוויאם למתי", אביאל טוכטרמן (2016) • "אבידות ומציאות", רותם ברוכין (2017) • "מכשפה", עדי לויה (2018) • "הדרקון האחרון שלי", רותם ברוכין (2019) • "בירה אייסברג כחולה", רותם ברוכין (2020) • "לפתוח (או: האור שבחור המנעול)", הילה בניוביץ'-הופמן (2021) • "אבק", קרן לנדסמן (2022) • "ברד כחול מסטיק", רותם ברוכין (2023) • "המקום שבו ספרים נמצאים", בר פישביין (2024) • "תחנת מירנדה אינה עונה", קרן לנדסמן (2025)
ספר המדע הבדיוני או הפנטסיה הישראלי לפעמים זה אחרת, ורד טוכטרמן (2003) • עולם הסוף, אופיר טושה גפלה (2005) • הלוויתן מבבל, הגר ינאי (2007) • המים שבין העולמות, הגר ינאי (2008) • הידרומניה, אסף גברון (2009) • החמישית של צ'ונג לוי, יואב אבני (2010) • מסופוטמיה: שתיקת הכוכבים, יהודה ישראלי ודוד רווה (2011) • הרצל אמר (ספר), יואב אבני (2012) • שדים ברחוב אגריפס, חגי דגן (2013) • כל סיפור הוא חתול פתאום, גבריאלה אביגור-רותם (2014) • שמיים שבורים, קרן לנדסמן (2015) • אגם הצללים, רוני גלבפיש (2016) • הקבוע היחידי, יואב בלום (2017) • המסע אל לב התהום, הגר ינאי (2018) • לב המעגל, קרן לנדסמן (2019) • להשביע את הדרקון, מאשה צור-גולזמן (2020) • העולם שמתחת לשטיח, לי עברון (2021) • מה שאחרים חושבים בי, יואב בלום (2022) • שומרי הערים, רותם ברוכין (2023) • שער הצללים, נעמה בר שירה (2024) • מזל של מתחילים, רעות וייס (2025)
תרגום גילי בר-הלל סמו, על תרגום: הארי פוטר ואוצרות המוות, מאת ג'יי קיי רולינג (2008)
ספר המדע בדיוני או הפנטסיה המתורגם לנוער הארי פוטר ואוצרות המוות, ג'יי קיי רולינג (2008) • משחקי הרעב - עורבני חקיין, סוזן קולינס (2013) • מוריס המדהים ומכרסמיו המלומדים, טרי פראצ'ט (2014) • "עוצמה מעוץ" ו"דורותי והקוסם בארץ עוץ", פרנק באום (2015) • דם האולימפוס, ריק ריירדן (2016) • האורקל הנסתר, ריק ריירדן (2017) • הנבואה האפלה, ריק ריירדן (2018) • ספינת המתים, ריק ריירדן (2019) • שירת הקוקייה, פרנסס הרדינג (2020) • ילדי דם ועצם, טומי אדיימי (2021) • קול הצללים, פרנסס הרדינג (2022) • מוכרי הספרים השמאליים של לונדון, גארת' ניקס (2023) • פרסי ג'קסון וגביע האלים, ריק ריירדן (2024) • סדרת "ארץ-ים": "הקוסם מארץ ים", "הקברים של אטואן", "החוף הרחוק ביותר", אורסולה לה גווין (2025)
אוחזר מתוך "https://www.yisraelpedia.com/index.php?title=אסף_גברון&oldid=234543"