Jump to content
החלפת מצב חיפוש
החלפת מצב תפריט
450K‏
15
3
1M‏
Pinkas
שינוי מצב תפריט ההעדפות
החלפת מצב תפריט אישי
לא בחשבון
כתובת ה־IP שלך תהיה גלויה לציבור אם תעשה עריכות כלשהן.

אייזק אסימוב

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פעולות נוספות
אייזק אסימוב
Isaac Asimov
אייזק אסימוב, 1965
אייזק אסימוב, 1965
לידה 2 בינואר 1920
רוסיה הסובייטית (1918-1954)רוסיה הסובייטית (1918-1954) פטרוביצ'י, רוסיה הסובייטית
פטירה 6 באפריל 1992 (בגיל 72)
ארצות הבריתארצות הברית ניו יורק, ארצות הברית
סוגה מדע בדיוני, מדע פופולרי, פנטזיה, מתח
שפות היצירה אנגלית
תקופת פעילות 1939–1992 (כ־53 שנים)
עיסוק סופר, היסטוריון, ביוכימאי, מחבר ספרי לימוד, הומוריסטן

אייזק אסימוב (ביידיש: יצחק אזימאוו[1], באנגלית: Isaac Asimov‏; 2 בינואר 1920[2] – 6 באפריל 1992) היה ביוכימאי וסופר יהודי-אמריקאי, יליד הרפובליקה הסובייטית הפדרטיבית הסוציאליסטית הרוסית (לימים ברית המועצות). במשך שנות פעילותו כתב למעלה מ־500 ספרים בתחומים שונים, אולם את עיקר פרסומו קנה ככותב ספרי מדע בדיוני. כמחווה לפועלו נקרא אסטרואיד על שמו (5020 Asimov). זכה בפרסי הוגו ונבולה פעמים אחדות, כמו גם פרסים נוספים ו-14 תוארי דוקטור לשם כבוד. ב-1987 היה הסופר השמיני שזכה בפרס ה"גרנד מאסטר" (הקרוי, החל מ-2002, פרס דיימון נייט), פרס מפעל חיים המחולק לסופר מדע בדיוני אחד, פעם בשנה, לצידו של טקס חלוקת פרס נבולה[3].

ביוגרפיה עריכה

אסימוב נולד ב-2 בינואר 1920 למשפחה יהודית בפטרוביצ'י, עיירה ליד סמולנסק, שברוסיה הגדולה, והוריו קראו לו יצחק, שם בו השתמש כל חייו בראיונות לעיתונות העברית.[1] בשנת 1923 היגרה משפחתו לארצות הברית, שם גדל בברוקלין, ניו יורק, כשהוא מחלק את זמנו בין בית הספר בבוקר וחנות הממתקים והעיתונים שפתחו הוריו בשכונה.

אסימוב ראה לראשונה חוברות מדע בדיוני בחנות של הוריו והחל לקרוא בהן. בגיל 14 קרא את סיפורו של סטנלי ויינבאום "אודיסיאה במאדים" שאותו תיאר לימים כ" כאחד משלושה סיפורים ששינו את ז'אנר המדע הבדיוני". אסימוב החל לכתוב בעצמו סיפורים בגיל 17 ומכר אותם למגזינים של מדע בדיוני, שהיו פופולריים מאוד אז. ג'ון ו. קמפבל, עורך הביטאון "Astounding Stories", זיהה את כישרונו הייחודי של הנער אסימוב, אימץ אותו והיווה לו מורה רוחני.

בגיל 19, בשנת 1939 השלים תואר ראשון במתמטיקה באוניברסיטת קולומביה, ובגיל 28, בשנת 1948 קיבל תואר דוקטור. הוא הצטרף לסגל אוניברסיטת בוסטון, אך ב־1958 עלתה ההכנסה ממכירת ספריו על הכנסתו מהמוסד האקדמי. אסימוב נשאר באוניברסיטה וקודם רק ב־1979 לדרגת פרופסור מן המניין. מסמכיו האישיים של אסימוב משנת 1965 והלאה מצויים בספריית אוניברסיטת בוסטון. היה חבר וסגן נשיא איגוד "מנסה"[דרוש מקור: אסימוב היה חבר. סגן נשיא?] שבו חברים שמנת המשכל שלהם נמצאת ב-2% העליונים באוכלוסייה.

אסימוב נישא לגרטרוד בלוגרמן ב-26 ביולי 1942. לזוג נולדו שני ילדים: דוד (1951) ורובין (1955). הם התגרשו בשנת 1973 ואסימוב התחתן בשנית, באותה שנה, עם ג'נט ג'פסון.

במשך שנים רבות החשיב אסימוב את עצמו לאתאיסט, אף על פי שהסתייג מהביטוי מאחר שהרגיש שהאתאיזם מתאר את מה שהוא לא מאמין בו, במקום את מה שכן. מאוחר יותר מצא את הביטוי הומניסט כתיאור מתאים יותר.

אסימוב נפטר ב-6 באפריל 1992 כתוצאה מאי ספיקת לב ומאי ספיקת כליות שהוחמרו בעקבות זיהום שנגרם בין השאר כתוצאה ממחלת האיידס, בה לקה לאחר שנדבק בנגיף ה-HIV מעירוי דם שקיבל במהלך ניתוח לב. העובדה שחלה באיידס נשמרה בסוד עוד 10 שנים אחרי מותו והתגלתה רק בביוגרפיה שפרסמה אלמנתו, ג'נט אסימוב, "היו אלה חיים טובים"[4].

יצירתו עריכה

קובץ:Isaac Asimov, RIT NandE Vol13Num29 1981 Sep24 Complete.jpg
אייזק אסימוב, 1981

הסיפור הראשון מז׳אנר המדע הבדיוני שפרסם אסימוב היה "Marooned off Vesta". הספר הראשון מז׳אנר מדע בדיוני שאסימוב פרסם היה "עד לכוכבים", ובו הוא ניבא כי התפתחות הטכנולוגיה עלולה להיעצר בגלל החשש ממלחמות. את ספריו הבאים כתב בקצב מסחרר, ולמעשה במשך כ-50 שנה, לא הפסיק לכתוב ועשה זאת גם בזמן חופשות ובעת נסיעות.

רבים מספריו מכילים רמיזות להיסטוריה האנושית, לצד מרכיב של עתידנות בניסיון כביכול לחזות את התפתחות האנושות בעתיד. ספריו כוללים את תיאור המציאות בעוד עשרות אלפי שנים. ספריו נטולי החייזרים עוסקים גם בפסיכולוגיה האנושית, האם וכיצד יהיו שונים בני האדם העתידיים (במובן הפסיכולוגי).

בשנת 1941 חיבר אסימוב סיפור קצר בשם "שקיעה" (Nightfall), המבוסס על רעיון פשוט אך יוצא דופן. הוא מתאר עולם המקיף מערכת רב-שמשית ולכן לא מחשיך שם אלא בעת ליקוי חמה נדיר. ליקוי זה גורם למהפכות חברתיות. הסיפור זכה להצלחה גדולה ונבחר בשנת 1968 על ידי איגוד סופרי המדע הבדיוני של אמריקה כ"סיפור המדע הבדיוני הטוב ביותר בכל הזמנים". הסיפור תורגם לעברית והופיע במגזין פנטסיה 2000.

באנתולוגיה הקצרה שלו "שקיעה וסיפורים אחרים" כתב אסימוב: "כתיבת 'שקיעה' הייתה קו פרשת המים בקריירה המקצועית שלי. לפתע התייחסו אלי ברצינות, ועולם המדע הבדיוני נעשה מודע לקיומי. ברבות השנים, התברר כי כתבתי 'קלאסיקה'." הסיפור הורחב מאוחר יותר לכלל ספר באותו השם על ידי אסימוב עצמו ורוברט סילברברג, עוד סופר מדע בדיוני חשוב מדורו.

הסיפור הקצר האהוב ביותר על אסימוב עצמו נכתב בשנת 1956 במשך אחר צהריים אחד, ואסימוב העיד שלא נאלץ לבצע כל עריכה בכתיבתו. מדובר בסיפור: "השאלה האחרונה" שהתפרסם אחר כך בקובץ הסיפורים "מחר כפול תשע". הסיפור דן ביכולתה של האנושות להתמודד עם תופעת האנטרופיה ולהתגבר עליה. הסיפור, כמו סיפורים נוספים של אסימוב, מתמקד במחשב-העל מולטיוואק.

בשנת 1980 פורסם סיפר קצר "התשובה האחרונה" שנכלל בין הסיפורים הטובים ביותר שנכתבו על ידי אסימוב[5].

במיוחד התפרסם אסימוב בסדרת המוסד שלו, סדרה בת שבעה ספרים. הסדרה זכתה בשנת 1966 ב"פרס הוגו" בקטגוריה של הסדרה הטובה בתולדות המדע הבדיוני. הסדרה תורגמה לעברית על ידי עמנואל לוטם ועמוס גפן בהצלחה וזכתה לכמה מהדורות. סדרת המוסד התחילה בעצם כסדרת סיפורים קצרים שאוגדו בסופו של דבר לשלושה חלקים. רק מאוחר יותר הוסיף אסימוב שני קדימונים ושני המשכים במגמה לאחד נתח ניכר מספריו ל"היסטוריה עתידית" אחת. כך לסדרת הרובוטים נוספו שני ספרים. בישראל, הייתה לאייזק אסימוב הצלחה עצומה בעיקר בשנות השבעים, כשהוצאת "מסדה" רכשה את הזכויות לספריו והוציאה רבים מהם.

העתיד על-פי אסימוב כולל את סיפורי הרובוטים הקצרים המתארים את העתיד על כדור הארץ. אחריהם באה סדרת הרובוטים המתארת עולמות התיישבות של בני כדור הארץ כעבור אלפי שנים. מאוחר יותר באה סדרת האימפריה המתארת את השלטון האנושי ברחבי הגלקסיה. לבסוף באה סדרת המוסד המתארת את קץ האימפריה והחלפתה במוסד. שתי המצאות גדולות מפותחות ביקום אותו ברא: הרובוטים והפסיכוהיסטוריה.

הוא ניסח בין היתר את שלושת חוקי הרובוטיקה בסיפור המדע הבדיוני Runaround שהתפרסם בשנות הארבעים:

  1. לא יפגע רובוט לרעה באדם ולא יניח, במחדל, שאדם ייפגע.
  2. רובוט חייב לציית לפקודותיו של אדם, כל עוד אינן סותרות את החוק הראשון.
  3. רובוט ידאג לשמור על קיומו ושלמותו, כל עוד הגנה זו אינה עומדת בסתירה לחוק הראשון או לחוק השני.

בספר "שמש עירומה" מצוטט החוק הראשון באופן מדויק יותר: "לא יעשה רובוט דבר אשר, למיטב ידיעתו, יפגע באדם, ולא יניח, ביודעין, שאדם ייפגע במחדל".

מאוחר יותר, ניסח אסימוב חוק נוסף (בספר "רובוטים ואימפריה", החוק מנוסח על ידי דמות רובוטית בשם דאניל אוליבאו) – "חוק האפס":

  • לא יפגע רובוט לרעה באנושות ולא יניח, במחדל, שהאנושות תיפגע.

עם הוספת "חוק האפס" לקבוצת שלושת החוקים המקוריים, נוספת הסתייגות בסוף כל אחד מהחוקים, 1 עד 3, המבהירה כי על הרובוט לקיימים כל עוד הם אינם סותרים את "חוק האפס". בכך, עבור הרובוט הבודד, מעמידה רביעיית החוקים את שלומה של האנושות לא רק מעל לשלומו של הרובוט עצמו, אלא אף מעל לשלומו של האדם הבודד.

רשימת ספרים (חלקית) עריכה

אייזק אסימוב כתב יותר מ-500 ספרים, במגוון תחומים רחב ביותר, שכלל נושאים מכל הקטגוריות הראשיות לסיווג ספרים על פי שיטת דיואי (למעט פילוסופיה ופסיכולוגיה), אם כי רובם מז'אנר המדע הבדיוני. ספריו תורגמו לשפות רבות, גם לעברית.

הוא כתב גם בענייני יהדות: ששה ספרים על התנ"ך, ספרי היסטוריה על המזרח הקרוב, ועל ארץ כנען, ספרי הומור[6] שכוללים פרקים על הומור יהודי[7], מסות על יחס המדע לדת ולבריאתנות, והקדמות לשני הכרכים של Wandering Stars, הספר על סיפורי מדע בדיוני יהודיים. כל החיבורים האלה טרם הופיעו בעברית.

להלן ספריו שתורגמו לעברית[8]:

קובץ:Foundation cover.jpg
דמותו ההולוגרפית של הארי סלדון על כריכת הספר "המוסד". סדרת המוסד היא בין עבודות המדע בדיוני המפורסמות ביותר של אסימוב

קובצי סיפורים קצרים על רובוטים עריכה

  • בארץ הרובוטים, 1964, יצא בעברית בהוצאת מסדה, 1975, בתרגומו של יואב הלוי
  • אנוכי, הרובוט, 1950, יצא בעברית בהוצאת מסדה, 1970, בתרגומו של יאיר שמעוני ויצא בשנית בשם אני, רובוט בהוצאת כתר, 2004 בתרגומו של אורי בלסם
(בשנת 2004 יצא לאקרנים הסרט "אני, רובוט", בכיכובו של ויל סמית', בהשראת הספר)

סדרת הרובוטים עריכה

סדרת האימפריה עריכה

סדרת המוסד (לפי סדר התרחשות) עריכה

  • בטרם המוסד, 1988, יצא בעברית בהוצאת כתר, בתרגומו של עמנואל לוטם
  • לקראת המוסד, 1993, יצא בעברית בהוצאת כתר, 1994, בתרגומו של עמנואל לוטם
  • המוסד השמיימי, 1951,יצא בהוצאת מסדה, 1978, יצא שנית בהוצאת מודן, 1995, בתרגומו של עמוס גפן
  • מוסד וקיסרות, 1952, יצא בעברית בהוצאת מסדה, 1978, בתרגומו של עמוס גפן
  • המוסד האחר, 1953, יצא בעברית בהוצאת מודן, 1995, בתרגומו של עמוס גפן
  • פאתי המוסד, 1982, יצא בעברית בהוצאת מסדה, 1984, בתרגום של שפי פז
  • המוסד והארץ, 1983, יצא בעברית בהוצאת כתר, 1989, בתרגומו של עמנואל לוטם

קובצי סיפורים קצרים עריכה

  • שקיעה יצא בעברית בהוצאת מסדה, 1979
  • אין איש פה, פרט..., יצא בעברית בהוצאת מסדה, 1980, בתרגומו של אדם שרתיאל
  • מחר כפול תשע, יצא בעברית בהוצאת מסדה, 1972, בתרגומה של חנה ברקן. ב-2005 יצאה מהדורה חדשה בעברית בהוצאת אודיסיאה, בתרגומו של איתמר פארן
  • גדול ורחב הוא העולם, יצא בעברית בהוצאת מסדה, 1976, בתרגומו של חיים גליקשטיין
  • כדרך בני מאדים, יצא בעברית בהוצאת אודיסיאה, 2003, בתרגומו של חגי אברבוך
  • כתבי אייזק אסימוב כרך 1, יצא בעברית בהוצאת מובי דיק, 2009, בתרגומו של רמי שלהבת
  • כתבי אייזק אסימוב כרך 2, יצא בעברית בהוצאת מובי דיק, 2010, בתרגומו של רמי שלהבת
  • כתבי אייזק אסימוב כרך 3, יצא בעברית בהוצאת מובי דיק, 2011, בתרגומו של רמי שלהבת
  • כתבי אייזק אסימוב כרך 4, יצא בעברית בהוצאת מובי דיק, 2014, בתרגומו של רמי שלהבת

סדרת לאקי סטאר עריכה

  • לאקי סטאר ושודדי הכוכביות, 1953, יצא בעברית בהוצאת מסדה, 1979, בתרגומו של ראובן לסמן
  • לאקי סטאר ואוקיינוסי נוגה, 1954, יצא בעברית בהוצאת מסדה, 1979, בתרגומו של ראובן לסמן
  • לאקי סטאר וכוכב החמה, 1956, יצא בעברית בהוצאת מסדה, 1979, בתרגומו של ראובן לסמן
  • לאקי סטאר וירחי הצדק, 1957, יצא בעברית בהוצאת מסדה, 1979, בתרגומו של ראובן לסמן
  • לאקי סטאר וטבעות השבתאי, 1958, יצא בעברית בהוצאת מסדה, 1979, בתרגומו של ראובן לסמן

אחרים עריכה

מדע פופולרי עריכה

סדרת ספריית היקום, תורגמה לעברית בשנת 1989 בידי הוצאת לילך

  • ספריית היקום – האסטרואידים
  • ספריית היקום – עב"מים: עצמים בלתי מזוהים
  • ספריית היקום – השמש
  • ספריית היקום – קוואזארים, פולסארים וחורים שחורים
  • ספריית היקום – כדור הארץ: בסיס האם שלנו
  • ספריית היקום – הירח: הלוויין של כדור הארץ
  • ספריית היקום – מאדים: השכן המסתורי שלנו
  • ספריית היקום – שבתאי: טבעת של יופי
  • ספריית היקום – טילים, חלליות ולוויינים
  • ספריית היקום – שביל החלב וגלקסיות אחרות
  • הצופן הגנטי, תרגמו מאנגלית: ר. ור. פלק, בהוצאת מדע, 1965 (188 עמודים)
  • אבני יסוד בבנין החיים: אנזימים – ויטמינים – הורמונים, תרגם מאנגלית: א. דובניקוב, בהוצאת יבנה, תל אביב, 1961.

עוד מבחר מספריו על מדע פופולרי (רשימה חלקית) עריכה

  • Understanding physics: the electron, proton, and neutron
  • The universe from flat earth to quasar
  • The stars in their courses
  • View from a height
  • Jupiter
  • The beginning and the end
  • Quasar, quasar, burning bright
  • The relativity of wrong
  • Asimov on physics
  • Asimov biographical encyclopedia of science and technology
  • Life and energy
  • The neutrino
  • Of time, space and other things
  • The planet that was not there
  • The solar system and back

הנצחה בישראל עריכה

רחוב על שמו של אייזק אסימוב קיים בירוחם.

קישורים חיצוניים עריכה

מיזמי קרן ויקימדיה
ויקיציטוט ציטוטים בוויקיציטוט: אייזק אסימוב
ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: אייזק אסימוב

הערות שוליים עריכה

  1. ^ 1 2 Asimov, Isaac. In Memory Yet Green (1979), New York: Avon, p. 11
  2. ^ בספרו "In Memory Yet Green" התייחס אסימוב לאי-בהירות סביב תאריך לידתו המדויק:
    "The date of my birth, as I celebrate it, was January 2, 1920. It could not have been later than that. It might, however, have been earlier. Allowing for the uncertainties of the times, of the lack of records, of the Jewish and Julian calendars, it might have been as early as October 4, 1919. There is, however, no way of finding out. My parents were always uncertain and it really doesn't matter. I celebrate January 2, 1920, so let it be." ("תאריך הלידה שלי, שבו אני חוגג יום הולדת, היה 2 בינואר 1920. זה לא היה יכול להיות מאוחר יותר. עם זאת, זה היה יכול להיות מוקדם יותר. אם מתייחסים לאי הוודאויות של הזמנים, של החוסר ברישומים, של לוח השנה היוליאני והעברי, זה היה יכול להיות מוקדם עד כדי 4 באוקטובר 1919. עם זאת, אין דרך לגלות. ההורים שלי תמיד היו לא בטוחים וזה באמת לא משנה. אני חוגג ב-2 בינואר 1920, אז שכך זה יהיה.")
  3. ^ רשימת זוכי הפרס החל מ-1975
  4. ^ המכתב מאת אלמנתו של אסימוב, ג'נט (ג'פסון) אסימוב.
  5. ^ התייחסות לסיפור "התשובה האחרונה"
  6. ^ Isaac Asimov's Treasury of Humor, 1971, 1991; Asimov Laughs Again, 1993
  7. ^ ‏Isaac Asimov's Treasury of Humor, עמ' 0, באתר גוגל ספרים, ראו בתוכן עניינים שם
  8. ^ ספריו של אסימוב שתורגמו לעברית, באתר סימניה


יצירות מאת אייזק אסימוב
ספרים
סדרת הרובוטים אני, רובוט • בארץ הרובוטים • האדם הפוזיטרוני • מערות הפלדה • השמש העירומה • רובוטים של שחר • רובוטים ואימפריה
סדרת האימפריה זרמי חלל • הכוכבים כאבק • אבן בשחקים
סדרת המוסד בטרם המוסד • לקראת המוסד • המוסד השמיימי • מוסד וקיסרות • המוסד האחר • פאתי המוסד • המוסד והארץ
סדרת לאקי סטאר לאקי סטאר ושודדי הכוכביות • לאקי סטאר ואוקיינוסי נוגה • לאקי סטאר וכוכב החמה • לאקי סטאר וירחי הצדק • לאקי סטאר וטבעות השבתאי
ספרים נוספים האלים עצמם • המסע הפנטסטי 2: היעד המוח • ילד האתמול • נורבי הרובוט המבולבל • נמסיס • ספריית היקום • קץ כלזמן • שקיעה
קובצי סיפורים קצרים אין איש פה, פרט... • גדול ורחב הוא העולם • כדרך בני מאדים • כתבי אייזק אסימוב • מחר כפול תשע • שקיעה
סיפורים קצרים אהבה אמיתית • איזה תענוג היה להם • איית את שמי באות ס' • אין איש פה, פרט... • אינטואיציה נשית • איש יובל המאתיים • אל הדור הרביעי • אני בנמל מאדים בלי הילדה • אצבעות הקוף • אש גיהנום • בדחן • ביום מן הימים • בני, הפיזיקאי • בריחה • גזען • גזר דין מוות • דבר ברור • דרך ללא מוצא • האבן המדברת • הבה נתכנס • הגיון • ההודעה • ההספד • הוכחה • החוק הראשון • הכנס זיז א' בחור ב' • הלילה הגווע • המגיה • המכונה שנצחה במלחמה • המעמקים • המפתח (1966) • המפתח (1977) • המשורר בן האלמוות • העבר המת • העיטים אצילי הנפש • הפעמון המזמר • הפריט החסר • הקונפליקט שיכול להימנע • הרובוט שנעלם • השאלה האחרונה • ותחשבהו • זבובים • זוהרו של כוכב • זכות הצבעה • חלום הוא עניין פרטי • חשוב • טעם טוב • טקס החניכה • יום הציידים • יום יפה היום • ילד קטן ומכוער • כבד אווז מפוטם • כדרך בני מאדים • ככימאי לכימאי • כל אחד מהם חוקר • כל צרות העולם • כתמים ירוקים • לא סופי • לילה אחד של שיר • למען מטרה טובה- • לני • לתפוס ארנבת • מארחת • מה אם... • מהו הדבר הזה הנקרא אהבה? • מותו של פלוי • מירוץ המלכה האדומה • מכשף בן זמננו • מלכודת פתאים • מפלט נ' • מקום מלא מים • מקצוע • מרחב מחיה • משהו תמורת משהו • נעורים • ניצחון שלא בכוונה • נקודת מבט • סאלי • סחור-סחור • סיפורי ילדים • עיניים לא רק לראייה • רובוט אל-76 תעה בדרכו • רובי • שביעות הרצון מובטחת • שובר שביתה • שום דבר • שקיעה • שקרן! • תחבולה שלוש • תחושת העוצמה • תקיעת השופר האחרונה • תרבה שם אדם...?
מושגים אנציקלופדיה גלאקטיקה • סוזן קלווין • יו אס רובוטים ואנשים מכניים • מוח פוזיטרוני • מולטיוואק • שלושת חוקי הרובוטיקה • תסביך פרנקנשטיין
עיבודים קץ כלזמן (1976) • קץ כלזמן (1987) • שקיעה • רובוטים • אני, רובוט • איש המאתיים • המוסד
זוכי פרס גפן
ספר המדע הבדיוני המתורגם תצפית עבר, אורסון סקוט קארד (1999) • חולית: בית אטראידס, בריאן הרברט וקווין אנדרסון (2000) • הצל של אנדר, אורסון סקוט קארד (2001) • פרנהייט 451, ריי ברדבורי (2002) • סולאריס, סטניסלב לם (2003) • ילד מלחמה, קארין לוואצ'י (2004) • קץ הילדות, ארתור סי. קלארק (2005) • סחרור, רוברט צ'ארלס וילסון (2006) • מלחמת האדם הזקן, ג'ון סקאלזי (2007) • אני אגדה, ריצ'רד מתיסון (2008) • בן אלמוות, רוג'ר זילאזני (2009) • כתבי אייזק אסימוב 1, אייזק אסימוב (2010) • משחקי הרעב, סוזן קולינס (2011) • משחקי הרעב - התלקחות, סוזן קולינס (2012) • מגדל הזכוכית, רוברט סילברברג (2013) • האלף בית של השטן, דריל גרגורי (2014) • לבד על מאדים, אנדי ויר (2015) • חולצות אדומות, ג'ון סקאלזי (2016) • הארץ בלהבות והארץ מתעוררת, אורסון סקוט קארד (2017) • מסע אל לב האדמה, ז'ול ורן (2018) • ארטמיס, אנדי ויר (2019) • בלדה לנחשים וציפורי שיר, סוזן קולינס (2021) • פרויקט הייל מרי, אנדי ויר (2023) • העונה החמישית, נ. ק. ג'מיסין (2024) • שער האובליסקים, נ. ק. ג'מיסין (2025)
ספר הפנטסיה המתורגם חרבות ומעשי שטן, פריץ לייבר (1999) • אבק כוכבים (ספר), ניל גיימן (2000) • שערי אנוביס, טים פאוורס (2001) • סופת החרבות, ג'ורג' ר. ר. מרטין (2002) • אלים אמריקאים, ניל גיימן (2003) • עשן ומראות, ניל גיימן (2004) • השתנות (ספר), קרול ברג (2005) • בני אנאנסי, ניל גיימן (2006) • ג'ונתן סטריינג' ומר נורל, סוזאנה קלארק (2007) • בני החורין הקטנים, טרי פראצ'ט (2008) • כובע מלא שמיים, טרי פראצ'ט (2009) • אומה (ספר), טרי פראצ'ט (2010) • אלבש חצות ליל, טרי פראצ'ט (2011) • בן נפטון, ריק ריירדן (2012) • ריקוד עם דרקונים, ג'ורג' ר. ר. מרטין (2013) • מהומה רבה על לא דוור, טרי פראצ'ט (2014) • אוקיינוס בקצה המשעול, ניל גיימן (2015) • הרוצח של הליצן, רובין הוב (2016) • הארי פוטר והילד המקולל, ג'ק תורן וג'יי קיי רולינג (2017) • המסע של הליצן, רובין הוב (2018) • חוק ומסג, ברנדון סנדרסון (2019) • חוט של כסף, נעמי נוביק (2020) • עשרת אלפים הדלתות של ג'נוארי, אליקס הארו (2021) • מכשפות מאז ומעולם, אליקס הארו (2022) • סדרת "מדריך העצלה לקסם", הלן הרפר (2023) • סדרת "המורשת הנסתרת": "להבות ספיר", "בוהק אזמרגד", "להט אודם", אילונה אנדרוז (2024) • סדרת "האחרים": "נכתב באדום", "מוות אורב", אן בישופ (2025)
סיפור המדע הבדיוני או הפנטסיה הקצר הישראלי "אני וסבתא הולכות לקניות", חמוטל לוין (2002) • "אניTM", גיא חסון (2003) • "ביקורת דרקונים", רמי שלהבת (2004) • "הנערה המושלמת", גיא חסון (2005) • "קדמת עדן", חגי אברבוך (2006) • "במראה", רותם ברוכין (2007) • "במקום בו מאבדים ספרים", לילי דאי (2008) • "כוכב ציפור האש", יעל מיכאלי (2009) • "דוקטור ווטסון ומר הולמס – או הקללה של בית פנינגטון", ורד טוכטרמן (2010) • "הגורגונה של הייזנברג", קרן לנדסמן (2011) • "ואז היה חורף בעולם", הדס משגב + "לבד, בחושך", קרן לנדסמן (2012) • "הפוך, לקחת", רותם ברוכין (2013) • "וויסקי בקנקן", רותם ברוכין (2014) • "חמש ארבע שלוש שתיים אחת", הילה בניוביץ'-הופמן (2015) • "רקוויאם למתי", אביאל טוכטרמן (2016) • "אבידות ומציאות", רותם ברוכין (2017) • "מכשפה", עדי לויה (2018) • "הדרקון האחרון שלי", רותם ברוכין (2019) • "בירה אייסברג כחולה", רותם ברוכין (2020) • "לפתוח (או: האור שבחור המנעול)", הילה בניוביץ'-הופמן (2021) • "אבק", קרן לנדסמן (2022) • "ברד כחול מסטיק", רותם ברוכין (2023) • "המקום שבו ספרים נמצאים", בר פישביין (2024) • "תחנת מירנדה אינה עונה", קרן לנדסמן (2025)
ספר המדע הבדיוני או הפנטסיה הישראלי לפעמים זה אחרת, ורד טוכטרמן (2003) • עולם הסוף, אופיר טושה גפלה (2005) • הלוויתן מבבל, הגר ינאי (2007) • המים שבין העולמות, הגר ינאי (2008) • הידרומניה, אסף גברון (2009) • החמישית של צ'ונג לוי, יואב אבני (2010) • מסופוטמיה: שתיקת הכוכבים, יהודה ישראלי ודוד רווה (2011) • הרצל אמר (ספר), יואב אבני (2012) • שדים ברחוב אגריפס, חגי דגן (2013) • כל סיפור הוא חתול פתאום, גבריאלה אביגור-רותם (2014) • שמיים שבורים, קרן לנדסמן (2015) • אגם הצללים, רוני גלבפיש (2016) • הקבוע היחידי, יואב בלום (2017) • המסע אל לב התהום, הגר ינאי (2018) • לב המעגל, קרן לנדסמן (2019) • להשביע את הדרקון, מאשה צור-גולזמן (2020) • העולם שמתחת לשטיח, לי עברון (2021) • מה שאחרים חושבים בי, יואב בלום (2022) • שומרי הערים, רותם ברוכין (2023) • שער הצללים, נעמה בר שירה (2024) • מזל של מתחילים, רעות וייס (2025)
תרגום גילי בר-הלל סמו, על תרגום: הארי פוטר ואוצרות המוות, מאת ג'יי קיי רולינג (2008)
ספר המדע בדיוני או הפנטסיה המתורגם לנוער הארי פוטר ואוצרות המוות, ג'יי קיי רולינג (2008) • משחקי הרעב - עורבני חקיין, סוזן קולינס (2013) • מוריס המדהים ומכרסמיו המלומדים, טרי פראצ'ט (2014) • "עוצמה מעוץ" ו"דורותי והקוסם בארץ עוץ", פרנק באום (2015) • דם האולימפוס, ריק ריירדן (2016) • האורקל הנסתר, ריק ריירדן (2017) • הנבואה האפלה, ריק ריירדן (2018) • ספינת המתים, ריק ריירדן (2019) • שירת הקוקייה, פרנסס הרדינג (2020) • ילדי דם ועצם, טומי אדיימי (2021) • קול הצללים, פרנסס הרדינג (2022) • מוכרי הספרים השמאליים של לונדון, גארת' ניקס (2023) • פרסי ג'קסון וגביע האלים, ריק ריירדן (2024) • סדרת "ארץ-ים": "הקוסם מארץ ים", "הקברים של אטואן", "החוף הרחוק ביותר", אורסולה לה גווין (2025)
אוחזר מתוך "https://www.yisraelpedia.com/index.php?title=אייזק_אסימוב&oldid=5641"