Jump to content
החלפת מצב חיפוש
החלפת מצב תפריט
450K‏
15
3
1M‏
Pinkas
שינוי מצב תפריט ההעדפות
החלפת מצב תפריט אישי
לא בחשבון
כתובת ה־IP שלך תהיה גלויה לציבור אם תעשה עריכות כלשהן.

אנטול גורביץ'

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פעולות נוספות
אנטול גורביץ'
קובץ:Anatol gurevitz 12.jpg
לידה 26 במרץ 1916
מוסקבה
פטירה 20 בינואר 2005 (בגיל 88)
תל אביב
תחום יצירה ציור, עיצוב במה
זרם באמנות ריאליזם פנטסטי, סוריאליזם

אנטול גורביץ (26 במרץ 1916 - 20 בינואר 2005) היה צייר ומעצב תפאורה ותלבושות ישראלי.

ביוגרפיה עריכה

קובץ:Anatol gurevitz 8.jpg
אנטול גורביץ' לצד עבודותיו. שנות השבעים

גורביץ' נולד ב-1916 במוסקבה שבאימפריה הרוסית, לרחל ולאלכסנדר. בהיותו בן שנתיים, בעקבות מהפכת אוקטובר, עזבה משפחתו לגרמניה. בשנת 1934 עלה לארץ ישראל והתיישב בתל אביב, בה התגורר עד מותו.

לצד עיסוקו כצייר, עיצב גורביץ' תפאורה ותלבושות להפקות מחול ולהצגות תיאטרון. בתחילה עבד כפועל במה ובהמשך החל לעצב במה להפקות שונות. בשנת 1938 שימש מעצב תפאורה ותלבושות להצגת הבכורה העולמית של המחזה "הכלל והיוצא מהכלל" מאת ברטולט ברכט שהוצג על ידי קבוצת תיאטרון חובבים של קיבוץ גבעת חיים.

שירת ב"פלוגת מודדי השדה" (יחידת המיפוי - פלוגה 524) של הצבא הבריטי. הפלוגה, שביצעה עבודות מדידה והכינה מפות צבאיות לשימושים מבצעיים, שרתה בצפון אפריקה, במצרים, בלוב ובתוניסיה. במהלך שירותו הצבאי עיצב תפאורה ללהקה העברית של הצבא הבריטי, "מעין זה" בתוכניתה הראשונה, "מזמרת הארץ" בהשתתפות חנה מרון, יוסי ידין, אליהו גולדנברג, לאה סיטין ואחרים.

מחלוצי יוצרי תיאטרון הבובות בישראל. ניהל משרד לעבודות גרפיות, "גור עבודות גרפיות".

גורביץ' היה דודו של הצייר והפסל יגאל תומרקין. היה נשוי לרקדנית והכוריאוגרפית הילדה קסטן. מנישואים אלה, נולד בנו, הבמאי מיקי גורביץ'. לאחר גירושיו מקסטן, נישא לשחקנית רבקה גור. לשניים נולד בן, אייל. אנטול גורביץ' הלך לעולמו בגיל 89 ונטמן בבית העלמין ירקון.

ציור עריכה

קובץ:נפקנית הורגת פרפר לבן.jpg
"נפקנית הורגת פרפר לבן"
קובץ:מנוחת הליצנים ופרפרים לבנים.jpg
"מנוחת הליצנים ופרפרים"

למד ציור בבית הספר לאומנויות בברלין. השתלם בצרפת ובאיטליה. בארץ ישראל השתלם אצל הציירים יצחק פרנקל ומירון סימה. סגנונו התאפיין בריאליזם פנטסטי קר ונוקשה: את עולמו ברא ממסות גושיות ומצבעים קשים, אטומים ופלאקטיים. דמויותיו קומפקטיות, סגורות, רשומות במתארים חריפים. הקומפקטיות הושגה הודות ליחסי הדמויות עם הסובב אותן ול"קופסאות החלל" שבתוכן שובצו ולהשוואה לאביזרים המתלווים להן. לכן, האדם ביצירותיו נראה כאובייקט בין אובייקטים. בין היתר, השתמש בציוריו בפחם ובצבעי אקוורל.

ב-1939 פרסם חוברת בשם "הצילו!", בהוצאת "פידאה – הוצאת ספרים הומניסטית". החוברת כללה שיר ו-15 חיתוכי לינולאום בנושא רדיפת היהודים בגרמניה. החיתוכים עוצבו בשחור-לבן בסגנון אקספרסיוניסטי-גרמני מובהק המשלב פאתוס בפרימיטיביזם.

בהמשך דרכו, פנה אל החומרים הפלסטיים. גורביץ' החל להשתמש בחטיבות של בלוטות פלסטיות מפוליאסטר, מתיל, מרשתות וממבנים קטנים. העולם הנשקף מיצירות אלה הציג את יתמותו של האדם המודרני, ואת פחד הכיליון וההרס התלוי כחרב מתהפכת מעליו. עם זאת, ישנו אור הבוקע מבעד לעננים ולחושך. בנוסף לציור, עסק אנטול גם בחיתוכי לינולאום ובעיצוב תחריטי עץ.

בשנותיו האחרונות התמקד גורביץ' בציור סוריאליסטי.

ציוריו הוצגו בתערוכות בתל אביב, בירושלים, בסיינה, בפירנצה, ברומא, בסיאטל, בברלין ובמונקו.

עיצוב תפאורה ותלבושות עריכה

קובץ:הצילו 1.jpg
כריכת החוברת "הצילו".1939

בין השנים 1936–1986 עיצב גורביץ' תפאורה ותלבושות בתיאטרונים השונים בארץ ישראל ומחוצה לה: "המטאטא", "אוהל", תיאטרון הבימה, "להקטרון", "הבובטרון" של דוד בן שלום (הונזו), תיאטרון הבובות "פיטפוטרון", ללהקה הצבאית העברית של הצבא הבריטי, "מעין זה", הלהקה הצבאית הארצית ועוד.

בשנת 1938 עיצב תפאורה, תלבושות ומסכות להצגת הבכורה של המחזה "הכלל והיוצא מהכלל" מאת ברטולט ברכט בביצוע תיאטרון החובבים של קיבוץ גבעת חיים. בשנה זו, עיצב תפאורה ותלבושות גם למחזה הראשון פרי עטה של לאה גולדברג, "ים בחלון", שהוצג ב"תיאטרון עברי" בהנהלתו של אלפרד וולף. ב-1939 עיצב תפאורה ותלבושות להצגה הראשונה של "כל הרוחות" - במה להומור והווי, "כוסות רוח".

גורביץ' התמחה בעיצוב במה ותלבושות ללהקות מחול. שימש כמעצב התלבושות הראשון של "להקת ענבל" בהנהלת שרה לוי תנאי (מאוחר יותר עיצב לה גם תלבושות) ו"להקת הבלט הישראלי" בהנהלת גרטרוד קראוס. בין השנים 1936–1952 עיצב תלבושות להפקותיה של הכוריאוגרפית גרטרוד קראוס. עם הקמת "להקת הבלט הישראלי" של קראוס שימש כמעצב הבית. בנוסף, עיצב תפאורה ותלבושת ללהקת בת שבע, להקת הורה ירושלים ולהקת הרקדן טאלי ביטי.

שימש כיועץ וצייר סקיצות ל"בובטרון של הונזו". לא אחת נעזר הונזו (דוד בן שלום) בסקיצות של גורביץ' להכנת בובותיו השונות.[1].

ב-1969 הוצג מחזה פרי עטו, "הרפתקאות גידי ורותי בחלל" בתיאטרון הבובות "בובונית", בעיבודה של חנה בן-ארי.

עבודתו האחרונה בתיאטרון הייתה בהצגת "הבית ברחוב שינקין" (תיאטרון הבימה, 1986) בבימוי בנו מנישואיו הראשונים לכוריאוגרפית והרקדנית הילדה קסטן, הבמאי מיקי גורביץ' ובהשתתפות רעייתו השנייה, השחקנית רבקה גור.

בין עבודותיו לתיאטרון עריכה

קובץ:סקיצה מתוך ההצגה "הרופא בעל כורחו". תיאטרון "הבימה" 1952.jpg
סקיצה לדמות סגנרל של השחקן רפאל קלצ'קין בהצגה "הרופא בעל כורחו". תיאטרון "הבימה" 1952
קובץ:סקיצה 2 להצגה "נתן החכם". תיאטרון "הבימה" 1966.jpg
סקיצה להצגה "נתן החכם". תיאטרון "הבימה" 1966

בין עבודותיו למחול עריכה

פרסים עריכה

בשנת 1945 זכה בפרס ראשון לציור שמן בתערוכה של ציירים בצבא הבריטי. בשנת 1951 זכה בפרס ראשון ושני בתערוכת תכנון תלבושות לריקודי עם.

קישורים חיצוניים עריכה

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אנטול גורביץ' בוויקישיתוף
קובץ:בובות לבובטרון של הונזו3.jpg
בובות "הבובטרון של הונזו" שנבנו ע"פ הסקיצות של אנטול גורביץ'

הערות שוליים עריכה

  1. ^ "אשף הבובות מגבעת חיים". עיתון "הארץ". 3 ביולי 1964
אוחזר מתוך "https://www.yisraelpedia.com/index.php?title=אנטול_גורביץ%27&oldid=427484"