דוד וישבי
פעולות נוספות
סיפור הקרב בנביא
|
|---|
|
וַתְּהִי־ע֧וֹד מִלְחָמָ֛ה לַפְּלִשְׁתִּ֖ים אֶת־יִשְׂרָאֵ֑ל וַיֵּ֨רֶד דָּוִ֜ד וַעֲבָדָ֥יו עִמּ֛וֹ וַיִּלָּחֲמ֥וּ אֶת־פְּלִשְׁתִּ֖ים וַיָּ֥עַף דָּוִֽד׃ וְיִשְׁבִּ֨י בְנֹ֜ב אֲשֶׁ֣ר ׀ בִּילִידֵ֣י הָרָפָ֗ה וּמִשְׁקַ֤ל קֵינוֹ֙ שְׁלֹ֤שׁ מֵאוֹת֙ מִשְׁקַ֣ל נְחֹ֔שֶׁת וְה֖וּא חָג֣וּר חֲדָשָׁ֑ה וַיֹּ֖אמֶר לְהַכּ֥וֹת אֶת־דָּוִֽד׃ וַיַּֽעֲזׇר־לוֹ֙ אֲבִישַׁ֣י בֶּן־צְרוּיָ֔ה וַיַּ֥ךְ אֶת־הַפְּלִשְׁתִּ֖י וַיְמִתֵ֑הוּ אָ֣ז נִשְׁבְּעוּ֩ אַנְשֵֽׁי־דָוִ֨ד ל֜וֹ לֵאמֹ֗ר לֹא־תֵצֵ֨א ע֤וֹד אִתָּ֙נוּ֙ לַמִּלְחָמָ֔ה וְלֹ֥א תְכַבֶּ֖ה אֶת־נֵ֥ר יִשְׂרָאֵֽל׃ |
| ספר שמואל ב', פרק כ"א, פסוקים ט"ו–י"ז |
סיפור דוד וישבי הוא סיפור מקראי על קרב בין דוד המלך לבין הענק ישבי, וסיועו של אבישי בן צרויה.
הסיפור במקרא עריכה
הסיפור מתואר בשמואל ב בשלושה פסוקים, תוך כדי מלחמה של ישראל עם פלשתים, דוד מתעייף. ישבי מנצל את המצב ומנסה להרוג את דוד, אבישי בן צרויה נזעק לעזרתו והורג את ישבי. בעקבות הסיפור העם מחליט שדוד לא יצא יותר למלחמה בשל זקנתו ובעקבות כך סיכון לחייו.
לפי אברבנאל הקרב התרחש תקופה לאחר מרד אבשלום.
הסיפור לא מופיע בדברי הימים. לפי שרה יפת הדבר נובע מפני שהסיפור מטיל דופי בגבורת דוד.[1]
בספרות הדרש עריכה
בספרות הדרש חז"ל הרחיבו את הסיפור, הסיפור מופיע במספר מקומות: בגמרא,[2] במדרש תהלים,[3] במדרש רבה[4] ובמדרש מכתב יד,[5] כולם מספרים את אותו סיפור בהרחבות שונות.
גרסת חז"ל משתמשת בין השאר בצורת הכתיב בה נכתב "וישבו" במשמעות שדוד נשבה. וכן מהשינוי מ"גוב" ל"נוב".[6] במדרשים מכתב יד הסיפור מוצמד לפסוק "אל יתהלל הגבור בגבורתו" (ירמיהו ט', כ"ב) תוך הסבר שדוד התגאה בגבורתו. לפי עלי יסיף המדרש לא נוצר מהסבר הפסוקים ותהליך יצירתו אפשרי או מסיפור עממי שעבר ייהוד והתאמה או סיפור עממי שנוצר במיוחד לדוד והוצמד לפסוק זה.[7]
לפי מהר"ל לא סביר שמדובר באירוע שהתרחש במציאות ומדובר במשל למאבק רוחני.
המסר בסיפור לפי גישת המדרש הוא לכאורה, שעל אף שמידת הדין היא שהאדם ייענש על מעשיו, ממידת הרחמים (ההתערבות האלוהית בסיפור) שהעונש יועבר לצאצאיו. לכאורה מדובר במסר בעייתי, וכלשון הפסוק " אבות אכלו בסר ושני בנים תקהינה?" (ספר ירמיהו, פרק ל"א, פסוק כ"ח).[8]
לפי גלעד ששון המסר בסיפור הוא אהבה המקלקלת את השורה. האל מעניש את האדם על חטאו, אך לא מסוגל לבצע את העונש בפועל בשל אהבתו לאדם, לפיכך הוא מתערב שלוש פעמים: בהרחבת הקרקע, בקפיצת הדרך ובשימוש בשמו כדי לעצור את דוד באויר. מחוסר ברירה הצאצאים נענשים - בשל אהבתו.[9]
תלמוד בבלי עריכה
גרסת הבבלי כדלהלן:[10] ה' אומר לדוד שבשל חלקו בהריגת כהני נוב, מות שאול ובניו וחטא דואג, מגיע לו או שיכלה זרעו או שהוא ימות בידי אויב, דוד מעדיף את האפשרות השנייה.[11]
בערב שבת דוד יצא לצוד באמצעות נצים[12] לפתע הוא ראה צבי יפה, וניסה לצוד אותו. הצבי שהיה בעצם השטן גרר אותו עד לשטחי פלשתים, כשהגיע לנוב ישבי ראה אותו וניסה למחוץ אותו מתחת לקורת בית הבד[13] בתגובה להרג אחיו גלית בידי דוד, דוד לא נהרג מכיוון שהקרקע התרככה מתחתיו בנס.
באותו זמן אבישי בן צרויה חפף את ראשו וראה כתמי דם במים, (לפי גרסאות אחרות, פרדתו של דוד באה לפניו או יונה נופפה בכנפיה לפניו) אבישי מחפש את דוד ולא מוצא, הוא חושש שקרה לו משהו. אבישי לוקח את פרדת דוד,[14] באישור החכמים והוא יוצא לחפשו. תוך כדי החיפוש מתרחשת לו קפיצת הדרך. ערפה אם הענקים רואה אותו ומשליכה לעברו פלך בניסיון להורגו, אבישי ניצל וזורק עליה את הפלך בחזרה והורגה.
כשהוא מגיע לנוב, ישבי רואה אותו וחושש שהם ינצחו אותו בשל עדיפותם המספרית. הוא משליך את דוד לאוויר ומניח חנית בכדי שדוד יפול על החנית וימות.[15] אבישי אומר שם ועוצר את דוד באויר.[16][17] אבישי שואל את דוד מה הוא עושה בשטחי פלשתים. דוד מספר לו על הבחירה שה' הציב לו. אבישי משכנע אותו לבחור באופציה השנייה ושבניו "ימכרו זפת" (- יסתדרו).[18][19] דוד מסכים ומבקש את עזרתו.
אבישי אומר שם ומוריד את דוד לקרקע, השניים מתחילים לרדוף אחר ישבי.[20] כשהגיעו למקום בשם "קובי"[21] דרשו את שם המקום ואמרו לו "קום ביה" (=עמוד בו) כשהגיעו ל"ביטרי" אמרו אחד לשני "בתרי תרי" (=בשניים שניים). לאחר מכן אמרו לו: שילך להתרברב לפני אמו ערפה בקברה, כששמע שאמו מתה, נחלש והם הרגוהו.[22]
בני ישראל אומרים לדוד שלא יצא יותר לקרב מפני שעדיין רובץ עליו עוון הריגת כהני נוב. הגמרא אומרת שהעונש התקיים ברצח ניניו על ידי עתליה, הסיבה שיואש ניצל זה מכיוון שגם בנוב אביתר ניצל.
מדרש רבה עריכה
בבראשית רבה, פרשה נ"ט, פסקה י"א מתואר הקרב בצורה אחרת, דוד לחם בדו-קרב עם ישבי, ישבי הדף את דוד במגן, מפגיעת המגן דוד זינק לאחור 18 אמות. דוד חשש מעוצמת ההדף שלו וישבי חשש מיכולת הזינוק של דוד. דוד הביע תקווה שאחד מאחייניו יבוא לעזרו. ה' הביא בנס את אבישי בן צרויה ויחד הם הרגוהו.[23] כך גם נכתב במדרש תהלים (פרק יח). נוספה שם שאלה מפי ישבי: "שנים על אחד?!" דוד ואבישי השיבו לו: אתה הולך למות, לך ותספר בעיר שלך ש-10 אנשים הרגו אותך.
מדרש כתב יד עריכה
במדרש מכתב יד הסיפור משתמש במוטיבים מהסיפור בבבלי, אך בצורה שונה: דוד מתגאה בכוחו וביכולותיו, ה' אמר לו שיזהר בגאוותו. יום אחד דוד ואבישי ראו צבי יפה והתחילו לרדוף אחריו. אבישי נעצר לתקן את שרוך הנעליים שלו. דוד ממשיך הלאה ופוגש את ערפה המבקשת ממנו להרים לו את הפלך. כשהוא מתכופף היא לוכדת אותו ושמה אותו מתחת למיטה בכדי להורגו, הרצפה נמעכת תחתיו והוא ניצל, ישבי מגיע ואמו מספרת לו על מות דוד. הוא מרים את המיטה ומגלה שדוד עדין חי. הוא זורק את דוד לאוויר ומניח את חניתו על הרצפה כדי שדוד ישופד בנופלו. ה' מעמיד את דוד באויר. אבישי מגיע ואומר לישבי שיביא לו את חניתו כדי שיהרוג את דוד, ישבי נותן לו את החנית ואבישי הורג את ישבי.
ישבי עריכה
המקרא מגדיר את ישבי כ"ישבי בנוב מילידי הרפה" המשמעות הפשוטה של ילידי הרפה הם ילדיהם של ענקית,[24] או של גיבור,[25] חז"ל דרשו שהרפה היא ערפה.
הוא מתואר כ"ישבי בנוב", חז"ל מסבירים שהכוונה היא על "עסקי נוב" כלומר בשל אשמתו בטבח בנוב עיר הכהנים. רופרט גורדון (אנ') טען על פי צורת הכתיב שהכוונה, שלוחם פלשתי בשם בנוב שבה את דוד.[26]
משה גרסיאל הקשה מסוף הסיפור במקרא בו נכתב שארבעת בני הרפה הם מגת. יש שכתבו שפירוש המילה היא "בן אוב" כלומר רוח המת.[27] גם האפשרות שמדובר בעיר המקראית נוב לא מיישבת מפני שהאזור כבר נכבש על ידי ישראל. לפי פירוש התלמוד מדובר בעיר בשם נוב בשטח פלשתים. אחרים הציעו שהכתיב המדויק הוא "גוב" כמו בשאר הקרבות עם בני הרפה,[28] גרסיאל שלל את הפירוש בשל העובדה שלא נמצא מקום בשם זה, ולא סביר שתהיה טעות אחת מתוך ארבע אזכורים. גרסיאל טען שמדובר בטעות מהמילה "נגב".[29]
בגדי מלחמתו הם "קין" במשקל 300 שקלים והוא "חגור חדשה" לפי משה גרסיאל קין הוא כלי נעיצה שמקורו במשפחת הקיני. לפי רש"י הוא ראש הרומח. לפי רבי יוסף קרא הכוונה לכובעו. "חגור חדשה" הכוונה ל"חגור בחרב חדשה" וזהו מקרא קצר.[30] לפי רש"י הכוונה למדים חדשים וזהו היום הראשון בו לבש מדים.
בתרבות עריכה
חיים נחמן ביאליק כתב סיפור קצר המתאר את העלילה המוזכרת בגמרא.[31] הוא השתמש בנוסח הדפוס הרגיל.
קישורים חיצוניים עריכה
- גלעד ששון, סיפור נפילת דוד בשבי יְִשִׁבּי בנוב על פי בבלי סנהדרין, JSIJ, גיליון 9, 2020, עמ' 19–44
- הרב יונתן רוזין, אגדות הש"ס, פרקים 53–56, ישבי בנוב.
- קובץ:YouTube full-color icon (2017).svg איש שבא על עסקי נוב | פרק 53, סרטון בערוץ "ישיבת ברכת משה מעלה אדומים", באתר יוטיוב (אורך: 57:58)
- קובץ:YouTube full-color icon (2017).svg הנהגת ה' ותורת הגמול בבחירתו של דוד | פרק 54, סרטון בערוץ "ישיבת ברכת משה מעלה אדומים", באתר יוטיוב (אורך: 56:14)
- קובץ:YouTube full-color icon (2017).svg בחירתו השגויה של דוד | פרק 55, סרטון בערוץ "ישיבת ברכת משה מעלה אדומים", באתר יוטיוב (אורך: 57:30)
- קובץ:YouTube full-color icon (2017).svg היפוך בחירתו של דוד והינצלותו | פרק 56, סרטון בערוץ "ישיבת ברכת משה מעלה אדומים", באתר יוטיוב (אורך: 58:17)
.svg){kind=link}
הערות שוליים עריכה
- ^ שרה יפת, אמונות ודעות בספר דברי הימים, ירושלים תשל"ז, עמ' 394 הע' 199
- ^ תלמוד בבלי, מסכת סנהדרין, דף צ"ה, עמוד א', מובא גם בילקוט שמעוני, שמואל ב, רמז קנה, ובמדרש הגדול לספר דברים, כי תצא (מהדורת פיש, עמ' תסד-תסה)
- ^ פרק יח
- ^ בראשית רבה, פרשה נ"ט, פסקה א'
- ^ אהרן ילינק (עורך), בית המדרש, חלק ד, ירושלים 1938, עמ' 114, באתר היברובוקס; מיכאל היגר (עורך), הלכות ואגדות, ניו-יורק תרצ"ג, עמ' 77, באתר היברובוקס
- ^ כך לפי מהרש"א
- ^ עלי יסיף, סיפור העם העברי, מוסד ביאליק, ירושלים תשנ"ט, עמ' 100-101
- ^ גלעד ששון, סיפור נפילת דוד בשבי יְִשִׁבּי בנוב על פי בבלי סנהדרין, JSIJ, גיליון 9, 2020, עמ' 41
- ^ גלעד ששון, סיפור נפילת דוד בשבי יְִשִׁבּי בנוב על פי בבלי סנהדרין, JSIJ, גיליון 9, 2020, עמ' 42
- ^ על פי תלמוד בבלי, מסכת סנהדרין, דף צ"ה, עמוד א'
- ^ לפי ספר חסידים כוונת הגמרא שדוד לא מחל לדואג ושאול אלא ביקש נקמה שמואל א' כ"ד, י"ב ועל כן הם מתו. ראו: ספר חסידים, הוצאת מקיצי נרדמים, סימן תתתרמ, וכן רבי חיים בנבנישתי, חמרא וחיי, קב.
- ^ כך פירש ספר הערוך את המילה "בזאי", רש"י בפירושו השני פירש שזהו שם כפר והכוונה שדוד יצא לצוד בכפר
- ^ לפי גרסאות אחרות הוא שם אותו מתחת לכרית שלו, ראו בדקדוקי סופרים וביד רמה
- ^ לפי רבי יוסף חיים מבגדאד הוא השתמש בפרדה כדי שתאתר את דוד, ראו בבן יהוידע על אתר
- ^ ניתנו מספר סיבות למה לא הרגו בידיים. לשעשוע (יד רמה), להיפטר מהדין (עין אליהו), מפני שחשב שדוד מכשף (שו"ת דברי רב משולם ג)
- ^ הגמרא מסבירה שדוד לא אמר שם בעצמו מפני שאין חבוש מתיר עצמו מבית האסורים
- ^ לפי רש"י אבישי הוריד אותו מהשמים על ידי שם לפני ששאל אותו, הוא לא גרס את דברי הגמרא בהמשך על הורד דוד, ראו ראש משביר.
- ^ במדרש תהלים, מזמור יח, ל (מהדורת בובר המודפסת, עמ' 159), נוסף: "באותה שעה נגזרה גזירה על יהויקים מלך יהודה שימסר ביד נבוכדנאצר"
- ^ בגרסת ספר מעשיות של משה גסטר (111 The Exempla of the Rabbis, New York 1968, pp) נוסף מלכים ב' כ', י"ט "כעניין שנ' "הלא אם שלום ואמת יהיה בימי", זוהי תגובת חזקיה לישעיה המסכים לכך שיהיה שלום בימיו על אף שצאצאיו ישבו בבבל
- ^ כך לפי כתבי יד, במהדורת וילנה מבואר שישבי רדף אחריהם
- ^ מדריך הטיולים ישראל שפירא זיהה את המקום עם עין קובי ולצידו ביתר, ראו: ישראל שפירא, טיול לבין הזמנים: המעיין הקדוש - נחשף, באתר כיכר השבת, 2 באוגוסט 2021
- ^ במדרש כתב יד לא מופיע סיפור המרדף אלא קרב סתם. ראו: אהרון ילינק (עורך), בית המדרש, חלק ו, ויה תרל"ח עמ' 107, באתר היברובוקס; אליעזר גרינהוט (עורך), ספר הלקוטים, חלק א ירושלים 1898, עמ' כא:, באתר היברובוקס; שלמה זלמן טויסיק (עורך), נוה שלום, מינכן תרל"ב, עמ' 55, באתר היברובוקס
- ^ כך גם במדרש תנחומא ויצא, ח, מהדורת בובר, עמ' 150
- ^ או לפי רד"ק ענק
- ^ תרגום יונתן
- ^ R.P. Gordon, I & II Samuel: A Commentary (LBI), Grand Rapids, Michigan 1988, pp 302
- ^ H.P. Smith,A Critical and Exegetical Commentary on the Books of Samuel (ICC), Edinburgh 1951, pp 378
- ^ זכריה קלאי, הערך "נב, נבה", אנציקלופדיה מקראית, כרך ה, עמ' 684-685
- ^ משה גרסיאל, ארבעת בני הרפאים שנפלו בידי דוד ועבדיו, בית מקרא נד (תשס"ט), חוברת א, עמ' 39–61.
- ^ רי"ד ואחרים
- ^ חיים נחמן ביאליק, "דָּוִד וְיִשְׁבִּי", "ויהי היום", תל אביב: דביר, תשכ"ה בפרויקט בן-יהודה