Jump to content
החלפת מצב חיפוש
החלפת מצב תפריט
450K‏
15
3
1M‏
Pinkas
שינוי מצב תפריט ההעדפות
החלפת מצב תפריט אישי
לא בחשבון
כתובת ה־IP שלך תהיה גלויה לציבור אם תעשה עריכות כלשהן.

מפקד האוכלוסין בארץ ישראל (1931)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פעולות נוספות

אוכלוסיית ארץ ישראל לפי דת, על פי נתוני המפקד

  מוסלמים יושבי־קבע (66.9%)
  מוסלמים נוודים (6.4%)
  יהודים (16.9%)
  נוצרים (8.9%)
  דרוזים (0.8%)
  אחרים (0.1%)

מפקד האוכלוסים בפלשתינה (א"י) לשנת 1931 (באנגלית: 1931 Census of Palestine) היה מפקד אוכלוסין שערכו שלטונות המנדט הבריטי בארץ ישראל. המפקד נערך ב-18 בנובמבר 1931, בניהולו של מייג'ור א' מילס (E. Mills), ונמצא בו כי אוכלוסיית ארץ ישראל מנתה אז 1,035,821 איש.

זה היה המפקד השני שערכו שלטונות המנדט בארץ ישראל, אחרי מפקד 1922. אחריו לא ערכו הבריטים מפקדים נוספים בארץ, אבל נתוני מפקד 1931 היוו בסיס לאומדני אוכלוסיית הארץ בסקר הכפרים (1945), אומדנים ששימשו את ועדת החקירה האנגלו-אמריקאית לענייני ארץ ישראל[1] ואת ועדת אונסקו"פ אחריה. עם קום מדינת ישראל בשנת 1948 קמה גם הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, שעורכת את מפקדי האוכלוסין בישראל מאז.

המפקד נערך על ידי כ-4,000 פוקדים, רובם בני האוכלוסייה המקומית שהוכשרו לשם כך, שלכל אחד מהם הוקצו כמה עשרות בתי אב. מאחר שלא ניתן היה לפקוד את כל תושבי הארץ באותו היום, מרבית העבודה נעשתה מראש: בחודש אוקטובר הפוקדים הזינו לטפסים את נתוני התושבים שהוקצו להם, ובליל המפקד – הלילה שבין ה-18 ל-19 בנובמבר – הטפסים עודכנו, כך שאנשים שכבר לא היו נוכחים באותו הלילה (מתו או עזבו) נמחקו מהטפסים, ואנשים חדשים נוספו. בסך הכול נפקדו 969,268 איש בצורה הזו.

בעיה מיוחדת נוצרה בספירת שבטי הבדואים הנוודים, שנהגו לא לשתף פעולה עם מפקדי אוכלוסין (גם במפקד 1922 הם סירבו להתפקד). בדואים רבים לא נפקדו בשיטה המתוארת לעיל, ובמקום זאת הבריטים אמדו את נתוניהם על פי תצפיות מקומיות. כ-66,553 איש נמנו בשיטה זו.

חלק ראשון עריכה

ביולי 1932 פורסמו התוצאות הראשונות של המפקד, בחוברת בשם תושבי הכפרים, הערים והיחידות האדמיניסטרטיביות (Population of Villages, Towns and Administrative Areas). החוברת כוללת נתונים גולמיים על אוכלוסיותיהם של כל יישובי הארץ, ועל התפלגות אוכלוסיות אלו לפי דת ומין.

נפה אוכלוסים קבועים (התפקדו) נודדים
(אומדן) 		סה"כ לפי מין מספר
בתים 		מחוז
מוסלמים יהודים נוצרים דרוזים אחרים סה"כ זכרים נקבות
עזה 92,785 421 897 0 1 94,104 530 47,069 47,565 20,113 הדרום
באר שבע 2,926 17 153 0 5 3,101 47,981 27,689 23,393 588 הדרום
יפו 60,510 69,789 9,921 2 312 140,534 4,968 75,231 70,271 33,778 הדרום
רמלה 54,101 8,496 4,184 2 10 66,793 3,786 36,649 33,930 15,224 הדרום
חברון 65,363 135 124 0 8 65,630 2,001 34,056 33,575 13,404 ירושלים
בית לחם 6,103 42 10,628 0 8 16,781 6,944 11,560 12,165 3,727 ירושלים
ירושלים 57,762 54,538 20,309 3 49 132,661 0 66,612 66,049 30,707 ירושלים
יריחו 2,822 243 263 25 3 3,356 127 2,170 1,313 675 ירושלים
רמאללה 31,897 1 7,164 0 0 39,062 0 18,803 20,259 9,029 ירושלים
טולכרם 45,290 666 356 4 12 46,328 0 23,466 22,862 9,788 הצפון
שכם 67,098 10 1,214 7 161 68,490 216 33,772 34,934 14,433 הצפון
ג'נין 40,555 4 851 1 0 41,411 0 20,268 21,143 8,735 הצפון
נצרת 18,019 3,172 7,384 1 16 28,592 0 14,077 14,515 6,126 הצפון
ביסאן 12,672 1,950 477 20 4 15,123 0 8,045 7,078 3,661 הצפון
טבריה 16,546 7,785 1,734 891 19 26,975 0 13,736 13,239 6,093 הצפון
חיפה 52,830 23,367 16,492 2,538 245 95,472 0 50,522 44,950 21,335 הצפון
עכו 31,905 296 7,672 5,171 98 45,142 0 23,177 21,965 9,978 הצפון
צפת 33,975 3,678 1,575 483 2 39,713 0 19,778 19,935 8,431 הצפון
סה"כ 693,159 174,610 91,398 9,148 953 969,268 66,553 526,680 509,141 215,825 —

קבוצת ה"אחרים" בטבלה זו כוללת:

המפקד הניח שכל ה"נודדים" שלא נפקדו הם מוסלמים.

חוברות אלו הודפסו בירושלים, והן היו תלת-לשוניות – באנגלית, ערבית ועברית גם יחד.

חלק שני עריכה

בשנת 1933 פורסמו ממצאים נוספים מהמפקד, בתור ספר שלו שני כרכים: כרך אחד של דוח (Report, רובו פרוזה) וכרך שני של טבלאות (Tables). ממצאים אלו היו מורכבים יותר, וכללו נתונים נוספים וניתוח סטטיסטי מעמיק. ספר זה הודפס באלכסנדריה שבמצרים, והוא נכתב בשפה האנגלית בלבד.

פרק ראשון (טבלאות I,‏ IV ו-VI): פיזור האוכלוסייה עריכה

קובץ:1933 Motor map of Palestine, Survey of Palestine.jpg
מפת ארץ ישראל ב-1933 (להמחשה)

שטחה של ארץ ישראל המנדטורית נאמד ב-25,483 קמ"ר, וצפיפות האוכלוסייה בה הייתה כ-40.65 נפש לקמ"ר. צוינו השטחים של מחוזות ונפות הארץ: הנפה הגדולה ביותר הייתה נפת באר שבע, שהיא לבדה היוותה כמעט מחצית (46.6%) משטח הארץ, ואילו נפת יפו הייתה הקטנה ביותר בשטחה (335 קמ"ר), ויחד עם זאת גם המאוכלסת ביותר.

מתוך שטח הארץ חוץ מנפת באר שבע, כ-262 קמ"ר שימשו לגידול חקלאי של צמחים (דגנים, ירקות ופירות), ועוד כ-8,230 קמ"ר שימשו את האדם בצורות אחרות: מרעה, יערות נטועים וכדומה. כ-239 קמ"ר לא היו ניתנים לשימוש אנושי (ביצות וחוליות). לגבי נפת באר שבע לא ניתנו סטטיסטיקות שכאלה.

בכל הארץ נמנו 958 כפרים (villages), שבכולם יחד נפקדו 580,117 איש. לעומת זאת, 23 יישובים נחשבו לערים (towns), ואלו הם (בסוגריים אוכלוסיית העיר):

במחוז הדרום: במחוז ירושלים: במחוז הצפון:

בירושלים, תל אביב וטבריה היה רוב יהודי; בנצרת, בית לחם, רמאללה ובית ג'אלא היה רוב נוצרי; בחיפה ובשפרעם לאף דת לא היה רוב מוחלט (50%); ובשאר הערים היה רוב מוסלמי. ארבע ערים נחשבו "ערים מנהליות" (principal towns) – ירושלים, יפו, חיפה ותל אביב.

פרק שני (טבלאות II,‏ III ו-V): תנודות באוכלוסייה עריכה

פרק זה עוסק בהשוואה בין נתוני מפקד זה לנתוני מפקד 1922.

תנודות באוכלוסייה מ-1922 עד 1931 לפי נפה ודת
נפה אוכלוסים קבועים (התפקדו) נודדים (אומדן)
מוסלמים יהודים נוצרים אחרים (כולל דרוזים) סה"כ
עזה Increase 30.7% Increase 27.6% Increase 10.5% Decrease 66.6% Increase 30.5% Decrease 70.4%
באר שבע Increase 45.4% Decrease 82.6% Decrease 34.9% Decrease 54.6% Increase 31.6% Decrease 32.5%
יפו Increase 81% Increase 189.1% Increase 36.4% Increase 3825% Increase 116.7% Increase 945.9%
רמלה Increase 36.2% Increase 116.0% Increase 11.4% Decrease 98.9% Increase 37.6% Increase 628%
חברון Increase 23.1% Decrease 68.6% Increase 69.9% Increase מ-0 ל-8 איש Increase 22.5% Increase מ-0 ל-2,001 איש
בית לחם Increase 49.8% Increase 2000% Increase 4.4% Increase מ-0 ל-8 איש Increase 17.7% Decrease 32.9%
ירושלים Increase 41.4% Increase 58.4% Increase 31% Decrease 89.5% Increase 45.3% Steady נשאר 0
יריחו Increase 167.4% Increase 3950% Increase 96.3% Increase מ-0 ל-28 איש Increase 180.8% Decrease 82.8%
רמאללה Increase 31.9% Decrease 85.7% Increase 22.9% Steady נשאר 0 Increase 30.2% Steady נשאר 0
טולכרם Increase 30.6% Increase 2796% Increase 35.4% Increase 60% Increase 32.5% Steady נשאר 0
שכם Increase 22.6% Decrease 41.2% Increase 11.9% Increase 12.7% Increase 22.4% Decrease 70.2%
ג'נין Increase 24.2% Decrease 42.8% Increase 28.7% Decrease 99.5% Increase 23.5% Steady נשאר 0
נצרת Increase 20.6% Increase 353.1% Increase 4.8% Increase 750% Increase 26.1% Steady נשאר 0
ביסאן Increase 30.8% Increase 178.6% Increase 60.6% Increase מ-0 ל-24 איש Increase 41.6% Steady נשאר 0
טבריה Increase 32.5% Increase 24.8% Increase 31.8% Increase 32.8% Increase 30.2% Steady נשאר 0
חיפה Increase 53% Increase 167.2% Increase 48.5% Increase 130.3% Increase 69.1% Steady נשאר 0
עכו Increase 28% Increase 105.5% Increase 23.9% Increase 23.3% Increase 27% Steady נשאר 0
צפת Increase 96.3% Decrease 4.3% Increase 25.7% Increase 25.3% Increase 74.2% Steady נשאר 0
סה"כ Increase 37.2% Increase 108.3% Increase 25.2% Increase 6.6% Increase 44.3% Decrease 22.3%

אוכלוסיותיהן של שלוש ערים קטנו מ-1922 עד 1931: בית ג'אלא (Decrease 12%), עזה (Decrease 2.5%) וח'אן יונס (Decrease 2%). אוכלוסיות שאר הערים גדלו, והעיר שמספר תושביה גדל בקצב החד ביותר הייתה תל אביב, אשר שילשה את אוכלוסייתה (מ-15,185 ל-46,101 איש).

פרק שלישי (טבלאות XI–XIV): מקום לידה, מקום תושבות, אזרחות ולאומיות עריכה

132,692 מכלל המתפקדים נולדו מחוץ לארץ ישראל, מתוכם 101,415 יהודים (כ-58% מכלל האוכלוסייה היהודית), 17,834 נוצרים (כ-20% מכלל האוכלוסייה הנוצרית), ו-12,506 מוסלמים (כ-2% מכלל האוכלוסייה המוסלמית). 11 איש נולדו בים. מקום לידתם של 484 מתפקדים (שנספרו בין ילידי חו"ל) לא דווח כלל.

נכללו נתונים לגבי מקום תושבות (place of residence) של המתפקדים, שכן לא כולם היו תושבי היישוב שבו התפקדו. 947,640 איש אכן היו תושבי הנפה שבה התפקדו, אבל 12,627 היו תושבי נפה אחרת בארץ ישראל, 6,791 היו תושבים בארץ אחרת, ומקום התושבות של 2,210 מתפקדים לא דווח.

ל-874,905 מהמתפקדים הייתה אזרחות ארץ-ישראלית, ועוד 8,128 איש הגישו בקשה לקבלת אזרחות ארץ-ישראלית שטרם אושרה. התפקדו גם 80,355 אזרחי מדינות אחרות, ועוד 5,880 איש שהיו חסרי אזרחות או שאזרחותם לא דווחה.

נכללו גם נתונים לגבי הלאום (nationality) של המתפקדים, או ליתר דיוק ההגדרה העצמית הלאומית של כל מתפקד. 772,904 מהמתפקדים הזדהו כערבים, ו-174,809 הזדהו כיהודים (ביניהם 431 איש שלא השתייכו לעדה הדתית היהודית).

התפלגות המתפקדים בעלי אזרחות ארץ-ישראלית לפי לאום ודת

  ערבים מוסלמים (78.33%)
  ערבים נוצרים (8.22%)
  ערבים אחרים (1.02%)
  בני הלאום היהודי (11.52%)
  נוצרים לא־ערבים (0.72%)
  מוסלמים לא־ערבים (0.14%)
  אחרים (0.04%)

התפלגות המתפקדים חסרי אזרחות ארץ-ישראלית לפי לאום ודת

  ערבים מוסלמים (5.37%)
  ערבים נוצרים (1.43%)
  ערבים אחרים (0.29%)
  בני הלאום היהודי (78.45%)
  נוצרים לא־ערבים (12.45%)
  מוסלמים לא־ערבים (1.63%)
  אחרים (0.39%)
ארץ ילידי הארץ תושבי הארץ
(ממתפקדי חו"ל)
אזרחי הארץ
המנדט הצרפתי בסוריההמנדט הצרפתי בסוריה סוריה ולבנון 10,686 ☪ 1,055 ☪ 3,461
סיני 2 ☪ 2 —
אמירות עבר הירדןאמירות עבר הירדן עבר הירדן 3,661 ☪ 1,328 ☪ 2,693 ☪
איים יווניים 16 2 —
מלטה מלטה 27 † 1 ☪ 9 †
קפריסין קפריסין 250 † 19 † 36 †
איים ים־תיכוניים שונות 35 ✡ 0 —
האימפריה האתיופיתהאימפריה האתיופית חבש 160 † 13 † 153 †
ממלכת מצריםממלכת מצרים מצרים 3,989 ☪ 520 ☪ 2,016 ☪
נג'ד וחג'אז נג'ד וחג'אז 227 ☪ 36 ☪ 102 ☪
עיראק (1921–1959)עיראק (1921–1959) עיראק 4,382 ✡ 34 952 ✡
ממלכת תימןממלכת תימן תימן 5,162 ✡ 5 ☪ 1,790 ✡
ארצות ערב שונות 724 ✡ 1 ☪ 181 ✡
הראג' הבריטיהראג' הבריטי הודו 222 24 ☪ 61
טורקיהטורקיה טורקיה 6,303 † 24 ☪ 1,842 ✡
איראן 1925–1964איראן 1925–1964 פרס 2,940 ✡ 1 † 2,653 ✡
מרכז אסיה 891 ✡ 2 —
אפגניסטן (1930–1973)אפגניסטן (1930–1973) אפגניסטן 357 ✡
המזרח הרחוק 40 ✡ 1 ✡ 6 ✡
הרפובליקה הסיניתהרפובליקה הסינית סין 5 †
יפןיפן יפן 1 X
אסיה שונות 1 ✡ — —
אלג'יריה 214 ☪ 1 ☪ —
טריפוליטניה 48 ☪ 2 ☪ 15 ☪
מרוקומרוקו מרוקו 1,508 ✡ 2 21 ☪
תוניסיה הצרפתיתתוניסיה הצרפתית תוניסיה 147 ☪ 0 20 ☪
אפריקה שונות 85 11 † 19 ✡
מושבות בריטיות באפריקה 19 ✡
אוסטריהאוסטריה אוסטריה 660 ✡ 26 † 733 ✡
ממלכת איטליהממלכת איטליה איטליה 648 † 26 † 1,103 †
מדינת אירלנד החופשיתמדינת אירלנד החופשית אירלנד 8 † 6 † 4 †
אלבניהאלבניה אלבניה 9 ☪ — —
אסטוניהאסטוניה אסטוניה 29 ✡ 1 † 25 ✡
ממלכת בולגריהממלכת בולגריה בולגריה 1,301 ✡ 0 569 ✡
בלגיהבלגיה בלגיה 66 ✡ 7 ✡ 37 †
ברית המועצות (1923–1955)ברית המועצות (1923–1955) ברית המועצות 28,143 ✡ 4 † 9,360 ✡
גיברלטר גיברלטר 3 † 5 † 5 †
רפובליקת ויימאררפובליקת ויימאר גרמניה 2,035 ✡ 102 † 2,945 †
דנמרקדנמרק דנמרק 37 † 21 † 29 †
העיר החופשית דנציגהעיר החופשית דנציג דנציג 10 ✡ 0 23 ✡
הולנדהולנד הולנד 73 ✡ 2 † 89 ✡
הונגריה (1920–1945)הונגריה (1920–1945) הונגריה 852 ✡ 5 † 818 ✡
הממלכה המאוחדתהממלכה המאוחדת הממלכה המאוחדת 4,529 † 3,180 † 6,870 †
ממלכת יוגוסלביהממלכת יוגוסלביה יוגוסלביה 497 ✡ 2 228 ✡
יווןיוון יוון 1,753 † 24 † 1,666 ✡
לוקסמבורגלוקסמבורג לוקסמבורג — — 1 †
לטביהלטביה לטביה 1,294 ✡ 0 559 ✡
ליטאליטא ליטא 3,873 ✡ 0 2,134 ✡
נורווגיהנורווגיה נורווגיה 22 † 21 † 22 †
הרפובליקה הספרדית השנייההרפובליקה הספרדית השנייה ספרד 151 † 1 † 1,447 ✡
הרפובליקה הפולנית השנייההרפובליקה הפולנית השנייה פולין 36,013 ✡ 18 ✡ 23,288 ✡
פורטוגלפורטוגל פורטוגל 5 ✡ 3 ✡ 28 ✡
פינלנדפינלנד פינלנד 5 ✡ 2 6 ✡
צ'כוסלובקיהצ'כוסלובקיה צ'כוסלובקיה 514 ✡ 7 ✡ 1,119 ✡
הרפובליקה הצרפתית השלישיתהרפובליקה הצרפתית השלישית צרפת 816 † 60 † 5,082 ✡
ממלכת רומניהממלכת רומניה רומניה 5,067 ✡ 2 2,659 ✡
שוודיהשוודיה שוודיה 40 † 1 † 47 †
שווייץשווייץ שווייץ 119 ✡ 19 † 74 ✡
ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית 1,041 ✡ 127 2,668 ✡
אורוגוואיאורוגוואי אורוגוואי 735 † 14 † 9 ✡
אל סלוודוראל סלוודור אל סלוודור 6 †
ארגנטינהארגנטינה ארגנטינה 61 ✡
ברזילברזיל ברזיל 21 ✡
ג'מייקה ג'מייקה 1 †
הרפובליקה הדומיניקניתהרפובליקה הדומיניקנית דומיניקה 11 †
האיטי (1859–1964)האיטי (1859–1964) האיטי 4 †
הונדורסהונדורס הונדורס 3 †
מקסיקו (1916–1934)מקסיקו (1916–1934) מקסיקו 26 †
פנמהפנמה פנמה 20 ✡
פרופרו פרו 1 †
צ'ילהצ'ילה צ'ילה 10
קובהקובה קובה 8 †
קולומביהקולומביה קולומביה 13 †
קנדה (1921–1957)קנדה (1921–1957) קנדה 78 ✡ 2 ✡ 55 ✡
אוסטרליהאוסטרליה אוסטרליה 81 † 19 † 56 ✡
ארץ ישראל 836,576 ☪ 960,267 ☪ 874,905 ☪

(הסמל – ☪ למוסלמים, ✡ ליהודים, † לנוצרים ו-X לדתות אחרות – מתייחס לדת הרוב; בתאים בהם אין סמל, הרי שאף דת לא הגיעה לרוב מוחלט)

הנתונים בפרק זה לא כללו את אוכלוסיית הנוודים שלא התפקדו. בהיותם נוודים, קשה לומר שמקום מסוים הוא "מקום התושבות" שלהם, וסביר להניח שרובם היו ערבים בעלי אזרחות ארץ-ישראלית.

פרק רביעי (טבלה VII): דת עריכה

התפלגות האוכלוסייה הנוצרית בארץ ישראל לפי כנסייה

  אורתודוקסים המשתייכים לכנסייה של ירושלים (41.9%)
  אורתודוקסים המשתייכים לכנסיות אחרות (1.6%)
  יוונים-קתולים (13.8%)
  רומים-קתולים (20.7%)
  ארמנים-גרגוריאנים (3.5%)
  ארמנים-קתולים (0.4%)
  מרונים-קתולים (3.7%)
  סורים-יעקוביטים (1.1%)
  סורים-קתולים (0.2%)
  חבשים (0.3%)
  קופטים (0.2%)
  כשדים-קתולים (0.1%)
  אנגליקנים (5.3%)
  טמפלרים (1.2%)
  לותרנים (0.4%)
  פרסביטריאנים (0.2%)
  אחרים (5.4%)

פרק זה עוסק בזרמים הדתיים בקרב אוכלוסיית הארץ.

מתוך האוכלוסייה הכפרית (rural population) של הארץ – שכללה את תושבי 958 הכפרים בארץ, את הנוודים, ועוד 1,860 מתפקדים שלא השתייכו לאף יישוב מוכר – 88.14% היו מוסלמים, 7.12% היו יהודים ו-3.41% היו נוצרים.

פרק חמישי (טבלה VIII): גיל עריכה

פרק זה עוסק בהתפלגות האוכלוסייה לפי גיל:

גילאים מספר מתפקדים
0–5
168,602
5–10
133,280
10–15
78,476
15–20
63,212
20–25
87,717
25–30
93,234
30–35
73,275
35–40
60,356
40–45
49,141
45–50
37,049
50–55
35,652
55–60
19,747
60–65
26,033
65–70
13,071
70–75
14,136
75 ומעלה
15,838

התפלגות הגילאים לא הייתה זהה בקרב כל העדות הדתיות בארץ:

  • ליהודים היה ייצוג־יתר בשכבת הגיל 15–35 שנים, כנראה בשל העולים הרבים שרבים מהם באו בגילאים האלה
  • לנוצרים היה ייצוג־חסר בשכבת הגיל 0–10, כנראה משום שחלק ניכר מהנוצרים בארץ השתייכו למגזרים שממעטים להתרבות, כגון נזירים או חיילים
  • האוכלוסייה המוסלמית הייתה הצעירה ביותר, והיא כמעט שלא הושפעה מהגירה

בסך הכול ממוצע הגילאים היה 25.1 שנים. בשנת 1931 שיעור הילודה היה 47.7 לידות לאלף איש, ושיעור התמותה היה 21.8 לאלף.

נתונים אלו התבססו על הצהרות המתפקדים, ולפיכך אמינותם נמוכה יחסית. קשה עוד יותר היה לאמוד את גילאי הנוודים שלא התפקדו, אבל הוערך שכ-44% מהם (29,558 נפש) היו ילדים מתחת לגיל 13.

פרק שישי: מין עריכה

פרק זה עוסק בעיקר ביחס בין זכרים לנקבות באוכלוסייה.

מספר נקבות על כל אלף זכרים בקרב המתפקדים, לפי שכבת גיל ועדה דתית
0–5 5–10 10–15 15–25 25–35 35–45 45–55 55–65 65–75 75 ומעלה סה"כ
מוסלמים 966 874 797 922 1,073 1,054 1,004 1,057 1,103 1,056 968
יהודים 952 959 953 1,038 914 957 1,075 1,114 1,148 1,079 982
נוצרים 921 923 890 845 954 1,180 1,234 1,226 1,299 1,571 991
סה"כ 960 891 830 938 1,022 1,048 1,037 1,084 1,131 1,100 973

בקרב הנוודים הוערך שהיו 878 נקבות בלבד על כל אלף זכרים.

בשנים 1923–1931:

  • נולדו בארץ 355,668 תינוקות, מתוכם 186,003 זכרים ו-169,665 נקבות
  • ומתו 180,110 איש, מתוכם 94,359 זכרים ו-85,751 נקבות

פרק שביעי (טבלה VIII): מצב משפחתי עריכה

התפלגות המתפקדים לפי מין ומצב משפחתי

  183,176 בנים נשואים (18.9%)
  298,452 בנים רווקים (30.79%)
  8,407 בנים אלמנים (0.87%)
  1,223 בנים גרושים (0.13%)
  2,281 בנות גרושות (0.24%)
  52,863 בנות אלמנות (5.45%)
  229,065 בנות רווקות (23.63%)
  193,801 בנות נשואות (19.99%)

פרק זה עוסק במצב משפחתי (conjual condition), כלומר האם האדם רווק, נשוי, אלמן או גרוש.

המצב המשפחתי של האדם היה תלוי במידה רבה בגילו: הרוב המוחלט (99.92%) של הילדים מתחת לגיל 15 היו רווקים, אבל תועדו מקרים של נישואי בוסר, רובם מבין המוסלמים; הצעירים ביותר היו תינוק זכר מהעיר יפו ותינוקת נקבה מנפת חברון, ששניהם נרשמו כנשואים למרות שהיו בני פחות משנתיים. בשכבות הגילאים שבין 20 ל-70 הנשואים היוו רוב, ואילו מגיל 70 ואילך מספר האלמנים עלה על מספר הנשואים.

גם להשתייכות הדתית הייתה השפעה. כאמור, באוכלוסייה המוסלמית היו נהוגים נישואים בגיל מוקדם יותר, והתקיימה גם פוליגיניה. לעומת זאת, באוכלוסייה הנוצרית שיעור הרווקים היה הגבוה ביותר, בפרט בגילאים מבוגרים (כנראה בשל החיילים הבריטיים והנזירים), ואילו שיעור הגרושים היה הנמוך ביותר (רק 3% מכלל הגרושים שהתפקדו היו נוצרים).

נתונים אלו לא כללו את הנוודים שלא התפקדו. הוערך שהתפלגותם של אלו על פי מצב משפחתי היא: 14,369 רווקות, 21,949 רווקים, 16,620 נשואות, 12,968 נשואים, 142 אלמנות וגרושות, ו-505 אלמנים וגרושים.

פרק שמיני (טבלה IX): חינוך עריכה

התפלגות יודעי קרוא וכתוב לפי מספר שנות לימוד

  0 שנים (8.43%)
  1 שנים (4.64%)
  2 שנים (10.19%)
  3 שנים (10.54%)
  4 שנים (10.21%)
  5 שנים (10.33%)
  6 שנים (7.93%)
  7 שנים (6.29%)
  8 שנים (9.69%)
  9 שנים (2.96%)
  10 שנים (8.33%)
  11 שנים (1.4%)
  12 שנים (3.61%)
  13 שנים (0.99%)
  14 שנים (0.9%)
  15 שנים או יותר (3.36%)

247,316 מהמתפקדים, כרבע מכלל האוכלוסייה, היו יודעי קרוא וכתוב. מתוכם 126,092 היו יהודים (72% מכלל האוכלוסייה היהודית), 75,659 היו מוסלמים (11% מכלל האוכלוסייה המוסלמית), ו-43,695 היו נוצרים (48% מכלל האוכלוסייה הנוצרית). בכל העדות הדתיות שיעור הגברים יודעי קרוא וכתוב היה גבוה משיעור הנשים.

היו גם נתונים לגבי מספר שנות הלימוד של כל מתפקד. מבין אלו שלא ידעו קרוא וכתוב, 99.1% לא למדו בבית ספר אפילו שנה אחת, ורק 0.2% למדו שלוש שנים או יותר. נתוני אלו שכן ידעו קרוא וכתוב מופיעים בתרשים העוגה המצורף.

בשנים 1923–1931 התפרסמו בארץ ישראל 2,322 ספרים ו-332 כתבי עת בעברית, 96 ספרים ו-39 כתבי עת בערבית, ו-129 ספרים ו-15 כתבי עת באנגלית.

בקרב הנוודים שלא התפקדו הוערך שהיו 219 יודעי קרוא וכתוב (שהם כ-0.3% מכלל אוכלוסיית הנוודים), כולם בני למעלה מ-13, ומתוכם אישה אחת בלבד.

פרק תשיעי (טבלה X): שפה עריכה

פרק זה עוסק בשפות המדוברות בארץ. לכל מתפקד שויכה שפה אחת, שהיא השפה בה הוא "משתמש בחיי היום־יום שלו" (uses in ordinary daily life), תוך התעלמות מרב-לשוניות. במקרים של אנשים שלא מדברים – תינוקות או אילמים – הוזנה השפה המדוברת בסביבתם (כגון שפת ההורים).

השפות המדוברות בארץ לפי דת
שפה סה"כ דוברים מוסלמים יהודים נוצרים מתוכם בנפת ירושלים הערות
אנגלית 5,304 36 296 4,962
2,178 / 5,304
 רוב הדוברים הנוצרים היו זכרים, ואילו רוב הדוברים היהודים והמוסלמים היו נקבות; בסך הכול 75% מדוברי האנגלית בארץ היו זכרים
ערבית 779,081 691,879 2,216 75,548
70,636 / 779,081
 השפה הנפוצה ביותר בארץ.
דובריה היוו רוב בקרב המוסלמים, הנוצרים, הדרוזים והשומרונים.
סביר להניח שגם מרבית הנוודים שלא התפקדו היו דוברי ערבית.
עברית 165,488 8 165,177 13
51,150 / 165,488
 290 מדוברי השפה סווגו כ"אחרים" – לא מוסלמים, לא יהודים ולא נוצרים; ככל הנראה רובם היו חסרי דת
איטלקית 708 0 6 702
296 / 708
 מתוכם 3 יהודים דוברי "טוסקנית" (Tuscan), שנספרו בנפרד; ייתכן שמדובר בניב של איטלקית יהודית
אירית 1 0 0 1
1 / 1
אלבנית 2 2 0 0
2 / 2
אסטונית 1 0 0 1
0 / 1
 נקבה תושבת נפת יפו
אפגנית 13 13 0 0
10 / 13
 כנראה פשטו
כולם זכרים
ארמית 226 0 35 191
183 / 226
 דוברי הארמית מתחלקים לשלוש קבוצות:
ארמנית 2,768 0 1 2,767
1,819 / 2,768
 רובם פליטי רצח העם הארמני
בוכרית 37 0 37 0
31 / 37
 ניב של פרסית
בולגרית 32 0 11 21
21 / 32
 מתוכם 22 (69%) נשים
בסקית 2 0 0 2
1 / 2
ג'אווה 1 1 0 0
1 / 1
גאורגית 50 0 50 0
44 / 50
 מתוכם 36 (72%) נקבות
ג'והורי 2 0 2 0
0 / 2
 ניב של פרסית
שני דובריו תושבי נפת יפו
גרמנית 2,492 2 270 2,214
663 / 2,492
 כנראה רובם בני מושבות הטמפלרים
דנית 6 0 4 2
4 / 6
שפות הודיות 40 34 2 4
25 / 40
 מתוכם 7 דוברי הינדוסטנית ו-1 דובר מלאיאלאם
30 (75%) מכלל דוברי השפות ההודיות היו זכרים
הולנדית 14 0 6 8
9 / 14
 מתוכם 5, כולם נוצרים, נרשמו כדוברי פלמית (Flemish)
הונגרית 62 0 51 11
30 / 62
ולשית 3 0 0 3
0 / 3
 כולם מנפת חיפה
חבשית 140 0 0 140
131 / 140
 מתוכם 94 (67%) זכרים
טאקרורית 1 1 0 0
1 / 1
 Takrurian, כנראה שפה כלשהי מאפריקה שמדרום לסהרה
טורקית 1,268 150 65 1,052
667 / 1,268
קבוצה טטרית 12 0 12 0
2 / 12
 לא ברור באיזו שפה מדובר, אולי קרימצ'קית (אנ')
יוונית 1,684 2 15 1,667
1,135 / 1,684
 כנראה רובם אנשי הפטריארכיה היוונית-אורתודוקסית
יידיש 4,694 0 4,610 0
1,519 / 4,694
 מתוכם 3,287 (70%) נקבות
כורדית 124 19 101 4
87 / 124
לטינית 3 0 0 3
3 / 3
ליטאית 4 0 4 0
0 / 4
 כולם תושבי נפת יפו
מלטית 11 0 0 11
10 / 11
נורווגית 21 0 0 21
0 / 21
 כולם זכרים תושבי נפת יפו
סודאנית 13 12 0 1
12 / 13
 לא ברור באיזו שפה מדובר, אולי האוסה
סינית 21 1 0 20
0 / 21
 כולם זכרים חוץ מאחת (נוצרייה)
כל הנוצרים היו תושבי נפת יפו, והמוסלמי היה תושב נפת נצרת
סלאבית 6 0 1 5
5 / 6
 לא ברור באיזו שפה סלאבית בדיוק מדובר
ספרדית 994 3 865 123
599 / 994
 מתוכם היהודים היו בעצם דוברי לאדינו
סרבו-קרואטית 24 2 8 14
14 / 24
 מתוכם הנוצרים והיהודים נחשבו לדוברי "סרבית", והמוסלמים נחשבו לדוברי "בוסנית", אף שבפועל מדובר באותה שפה
פולנית 64 0 19 44
43 / 64
 מתוכם 46 (72%) נקבות
פורטוגזית 11 6 0 5
1 / 11
 מתוכם 4 נוצרים דוברי הניב הברזילאי (Brazilian)
פינית 2 0 1 1
2 / 2
 שניהם זכרים
פרסית 636 3 373 6
252 / 636
 252 מדוברי השפה סווגו כ"אחרים" – לא מוסלמים, לא יהודים ולא נוצרים; ככל הנראה רובם היו בהאים
צוענית 151 151 0 0
17 / 151
צ'כית 9 0 0 8
8 / 9
צרפתית 1,270 6 81 1,175
470 / 1,270
 מתוכם 847 (67%) נקבות
צ'רקסית 838 827 7 4
4 / 838
 616 מדוברי השפה (73.5%) היו תושבי נפת טבריה, כנראה מכפר כמא
קטלאנית 1 0 0 1
1 / 1
רומנית 44 0 18 26
26 / 44
 מתוכם 37 (84%) נקבות
רוסית 881 1 269 606
542 / 881
 מתוכם 669 (76%) נקבות
שוודית 6 0 1 5
6 / 6
שוויצרית 2 0 1 1
0 / 2
 לא ברור באיזו שפה מדובר, אולי גרמנית שווייצרית

פרק עשירי (טבלה XV): נכויות עריכה

דווח ש-29,828 מתפקדים, שהם כ-3.1% מכלל האוכלוסייה, היו נכים. התפלגותם הייתה כדלקמן:

סוג נכות זכרים נקבות סה"כ בעלי נכות מלידה
אי שפיות 459 350 809 20
עיוורון בעין אחת 10,277 8,799 19,076 131
עיוורון מלא 3,483 4,689 8,172 316
חירשות מלאה 819 722 1,541 64
חירשות-אילמות 253 166 419 128

189 מתפקדים היו בעלי יותר מסוג אחד של נכות (השילוב הנפוץ ביותר היה חירשות ועיוורון).

פרק אחד עשר (טבלאות XVI–XXI): עיסוק ותעשייה מאורגנת עריכה

קובץ:Gnome-colors-emblem-development-2.svg פסקה זו נמצאת בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך פסקה זו בטרם תוסר ההודעה הזו. אם הפסקה לא נערכה במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך את הפסקה, אך לפני כן רצוי להזכיר את התבנית למשתמש שהניח אותה, באמצעות הודעה בדף שיחת המשתמש.

התפלגות המתפקדים – גם משׂתכרים וגם נתמכים – לפי מקור פרנסה

  חקלאות "רגילה" (33.31%)
  עבודה חקלאית שכירה (10.08%)
  השכרת קרקע חקלאית (1.9%)
  גידול תפוזים (1.31%)
  גידול פירות אחרים, ירקות וכו' (4%)
  גידול ורעיית בהמות (2.39%)
  חקלאות – שונות (0.65%)
  הפקת מינרלים (0.83%)
  תעשיית הבנייה (3.84%)
  תעשיית הביגוד (2.99%)
  תעשיית המזון (1.87%)
  תעשיית העץ (1.51%)
  תעשיית המתכת (1.02%)
  תעשייה – שונות (2.55%)
  סחר במזון ומלונאות (6.21%)
  סחר בטקסטיל (0.92%)
  סחר – שונות (2.83%)
  תחבורה (5.22%)
  המשטרה והכוחות המזוינים (1.31%)
  המגזר הציבורי (1.21%)
  דת (1.23%)
  הוראה (1.08%)
  מקצועות חופשיים – שונות (1.35%)
  הכנסה פסיבית או מלגה (2.46%)
  עבודת משק בית (1.78%)
  פקידות (1.13%)
  קבלת צדקה (0.84%)
  אחר (4.18%)

280,938 מכלל המתפקדים היו "משׂתכרים" (Earners), אנשים שפרנסו את עצמם (ולעתים קרובות גם אחרים). שאר המתפקדים, 688,330 איש, היו "נתמכים" (Dependants), אנשים שהיו תלויים לפרנסתם באחרים.

מבין ה"נתמכים" 81,016 איש עבדו, אבל גם קיבלו תמיכה כלכלית.

ביקורת עריכה

קובץ:PikiWiki Israel 1122 People of Israel אב"א אחימאיר.jpg
אב"א אחימאיר עומד על יד גרפיטי הקורא לא להשתתף במפקד האוכלוסין

בשנת 1946 הגיש דוד בן-גוריון מסמך של ישראל טריווש, תחת הכותרת "אין רוב ערבי בארץ", לוועדת החקירה האנגלו-אמריקאית לענייני ארץ ישראל.[2] במסמך נטען שיש שגיאות שורשיות במפקדי האוכלוסין הבריטים מ-1922 ו-1931, שלדבריו נועדו להרתיע את הציונות המדינית.

לדוגמה, טופסי המפקד מולאו על ידי ראשי חמולות הרואים בניפוח נתונים דמוגרפים מכשיר לשדרוג מעמדם הפוליטי, הכלכלי והחברתי; טופסי ההתפקדות הערבית עברו בדיקה חפוזה; ומספרי המתפקדים הבדואים נופחו בשיטתיות. הדיווח על פטירות במגזר הערבי היה מצומצם ביותר ורבים מהמהגרים הערבים מהכפר אל העיר נספרו פעמיים, כולל תושבי חו"ל ערבים שנכללו במפקד האוכלוסין.[3]

לדברי החוקר גדי גילבר, להבדיל ממפקד 1922 ש"אינו חף מפגמים", מפקד 1931 "מקובל על החוקרים כמהימן, נקי מטעויות משמעותיות".[4]

קישורים חיצוניים עריכה

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא [[commons:Category:{{#property:P373}}|מפקד האוכלוסין בארץ ישראל]] בוויקישיתוף

הערות שוליים עריכה

  1. ^ Sami Hadawi, Village statistics 1945, Classification of Land and Area Ownership in Palestine, עמ' 12–11
  2. ^ ישראל טריווש, אין רוב ערבי בארץ: גילויים מפתיעים על הסילופים בספירת האוכלוסייה הערבית בארץ, ספריית חזון, הוצאת הלל, תל אביב, תש"ז
  3. ^ יורם אטינגר, הנתונים מוכיחים: אין שום ‘פצצת זמן דמוגרפית’ ערבית, באתר מידה, 8 במאי 2018
  4. ^ גד גילבר, מגמות בהתפתחות הדמוגרפית של הפלסטינים – 1948-1870, בתוך: התנועה הלאומית הפלסטינית: מעימות להשלמה?, עמ' 16–17.
קובץ:P La Liberte.png ערך זה הוא קצרמר בנושא היסטוריה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.
אוחזר מתוך "https://www.yisraelpedia.com/index.php?title=מפקד_האוכלוסין_בארץ_ישראל_(1931)&oldid=574648"