נפת צפת (המנדט)

נפת צפת (נפה)
Sub-district of Safad

קובץ:Air views. Safad LOC matpc.22278.jpg
טריטוריה
מחוז	מחוז הגליל
ערים בנפה	#יישובי הנפה
בירת הנפה	צפת
שטח	696,131 דונם
אוכלוסייה	‏
‑ בנפה	39,713 (1931)
קואורדינטות	{{#coordinates:||type:adm2nd|||||| |primary |name= }}
אזור זמן	UTC +2
{{#property:P856}}
מפת מיקום מפה מפורטת לחצו כדי להקטין חזרה לחצו להגדלה tabBackground:;tabBorder:#aaa;defaultTab:0;

נפת צפת (באנגלית: Sub-district of Safad) הייתה נפה במחוז הגליל של המנדט הבריטי. היא נקראה על שם בירתה, העיר צפת.

לפי תוכנית החלוקה נועד מרבית שטח הנפה להיות לחלק מהמדינה היהודית. לאחר מלחמת העצמאות נשארה הנפה במדינת ישראל והפכה לנפת צפת במחוז הצפון.

היסטוריה

הגבול הצפוני של הנפה עם המנדט הצרפתי בלבנון נקבע לראשונה בשנת 1920. תוואי זה שונה בשנת 1924, בעקבות סימון קו הגבול הסופי בין שטח המנדט הבריטי לשטח המנדט הצרפתי. עקב שינוי זה נוספו לנפת צפת שישה כפרים בעלי רוב מוסלמי שיעי (מתואלים) – אבל אל-קמח, הונין, נבי יושע, אל-מאלכיה, קדס וצאלחה. תושבי כפרים אלו קיבלו אזרחות לבנונית בשנת 1921 ונמלטו ברובם הגדול ללבנון במהלך מלחמת העצמאות.

שטחי הנפה השתנו מספר פעמים במהלך המנדט. במפקד האוכלוסין בארץ ישראל ב־1922 עמד שטח הנפה על 493 קמ"ר, בעוד שבמפקד האוכלוסין בארץ ישראל ב־1931 עמד שטחה על 712 קמ"ר.

במרץ 1929 הועבר אזור בדרום הנפה לנפת עכו.

אוכלוסייה

לפי מפקד האוכלוסין בארץ ישראל (1931) אוכלוסיית הנפה מנתה 39,713 איש, שהתפלגו כדלקמן:

• 31,393 מוסלמים סונים (79.05%)
• 2,582 מוסלמים שיעים (6.5%)
• 3,678 יהודים (9.26%)
• 1,575 נוצרים (3.97%), רובם מרונים
• 483 דרוזים (1.22%), רובם תושבי חורפיש
• 1 בהאי
• 1 בלי דת

לפי סקר הכפרים (1945) אוכלוסיית הנפה הייתה 53,620 איש, מתוכם מספר היהודים היה 6,700 (עלייה של 82% ממפקד 1931). נתונים אלו הם הערכה בלבד, ומתבססים על מפקד 1931 בתוספת הגידול המחושב באוכלוסייה ונתוני ההגירה (שהיו חלקיים).

שטח

לפי סקר הכפרים משנת 1945 היה סך השטחים של יישובי הנפה 696,131 דונמים. התפלגות השטח הייתה כדלקמן:

• שטח בבעלות ערבית: 490,863 דונמים
• שטח בבעלות יהודית: 121,488 דונמים
• שטח בבעלות ציבורית (אדמות מדינה): 83,780 דונמים

גאוגרפית, הנפה כללה את אצבע הגליל (עמק החולה והרי נפתלי) והגליל העליון המזרחי. היא גבלה בנפת טבריה בדרום, נפת עכו במערב, לבנון בצפון וסוריה במזרח.

יישובי הנפה

עיר הנפה:

• צפת (صفد – צפד)

כפרים ויישובים:

אבל אל-קמח (آبل القمح) איילת השחר אל-בּוּוֵייזיה (البويزية والميس – אלבויזיה ואלמיס) אל-בוטייחה (البطيحه – אלבטיחה) ביריא (بيريّا) ביריה אל-ויזיה (الويزية) אל-ג'אעונה (الجاعونة) ג'וב יוסף (جُبّ يُوسُف – גֻ'ב יוּסֻף) ג'ש (גוש חלב) (الجش) דהריה תחתא (الظاهرية التحتى – אלט'אהריה אלתחתא) א-דווארה (الدوّارة) דַיְישוּם (ديشوم – דישום) דלאתה (الدلاتة) דן דפנה א-דרדארה (الدردارة) הונין (هونين) הראווי (هرّاوي) א-זאווייה (الزاوية) א-זוק א-תחתאני (الزوق التحتاني) א-זוק אל-פוקאני (الزوق الفوقاني) זנגריה (الزنغرية – אלזנע'ריה) אל-ח'אלצה (الخالصة) חולתה חורפיש (حرفيش) ח'יאם אל-וליד (خيام الوليد) אל-ח'יסאס (الخصاص – אלחִ'צאץ) אל-חסיניה (الحسينية) יארדא (ياردا)

טובא (طوبه – טובה) טיטבא (طيطبا) יסוד המעלה כפר בירעם (كفر برعم – כפר ברעם) כפר בלום כפר גלעדי כפר סאלד להבות הבשן לזאזה (لزّازة) אל-מאלכיה (المالكية) מארוס (ماروس) מג'ר אל-ח'יט (مغر الخيط – מע'ר אלח'יט) אל-מופתח'רה (المفتخرة – אלמפתח'רה) מחניים מלאחה (ملاّحة) אל-מנסורה (צפת) (المنصورة – אלמנצורה) מנרה אל-מנשייה (المنشية) מירון (כפר ערבי) (ميرون) מעיין ברוך משגב עם משמר הירדן נאות מרדכי א-נבי יושע (النبي يوشع) א-נאעמה (الناعمة) סלחא (صَلْحَا – צלחא; נכתב גם صَلْحَة – צלחה) א-סאלחיה (الصالحية – אלצאלחיה)

א-סמועי (السمّوعي) סעסע (سعسع) צפצאף (صفصاف) אל-עאבסיה (العابسية) עין זיתון (عين الزيتون – עין אלזיתון) עין זיתים עכברה (عكبرة) עלמא (علما) עלמה עמיעד עמיר אל-פַרַּאדִיה (الفرّاضية – אלפראצ'יה) פארה (فارة) פרעם (فرعم) קבאעה (قبّاعة) קדיתא (قدّيتا) קדס (قدس) אל-קודייריה (القديرية – אלקֻדיריה) קייטיה (قيطية) ראס אל-אחמר (الرأس الأحمر – אלראס אלאחמר) ראש פינה ריחאניה (באדיגית: Рихьаные) רמות נפתלי שאר ישוב שדה נחמיה שמיר

ראו גם

• שבעת הכפרים

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא [[commons:Category:{{#property:P373}}|נפת צפת]] בוויקישיתוף

• מוסטפא עבאסי, ‏צפת ואזורה הכפרי בתקופת המנדט – יחסים ומתחים, קתדרה 99, מרץ 2001, עמ' 138-115